לשרון נזריאן יש תיאוריה בנוגע למספר הקטן יחסית של משתתפים שהגיעו לעצרת נגד האנטישמיות, שנערכה בשבוע שעבר בוושינגטון הבירה.

הליגה נגד השמצה, הארגון שבו משמשת נזריאן כסגנית הנשיא לעניינים בינלאומיים, הייתה בין נותנות החסות, בשיתוף עם מספר ארגונים יהודיים גדולים אחרים בארה"ב, לעצרת ששמה: "ללא פחד: עצרת סולידריות עם העם היהודי". לאירוע, שנערך ב-11 ביולי, הגיעו כ-2,000 איש, זאת לעומת 100,000 שהתייצבו לעצרת שנערכה ב-2002 בשיאה של האינתיפאדה השנייה.

לדעת נזריאן, ארגוני הזרם המרכזי הגדולים בקהילה היהודית מוטרדים מדי בהתמודדות עם כך שישראל מרחיקה מעליה תומכים והופכת לנטל על הקהילה.

"הנרטיב על ישראל צריך להפוך למציאותי יותר, למקד תשומת לב בנקודות החוזק של ישראל, אך גם בנקודות התורפה שלה", אמרה נזריאן.

יומיים אחרי העצרת פורסם סקר שנערך בקרב יהודי ארה"ב ותוצאותיו הפתיעו רבים: 25% הסכימו עם הקביעה ש"ישראל היא מדינת אפרטהייד", 34% הסכימו ש"היחס של ישראל כלפי הפלסטינים דומה לגזענות בארה"ב", ו–22% אמרו ש"ישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים". בקרב משיבים צעירים השיעור היה גבוה יותר: יותר משליש מבני פחות מארבעים הדביקו לישראל את התווית של "מדינת אפרטהייד".

25% הסכימו עם הקביעה ש"ישראל היא מדינת אפרטהייד", 34% הסכימו ש"היחס של ישראל כלפי הפלסטינים דומה לגזענות בארה"ב", ו–22% אמרו ש"ישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים"

המספרים מפתיעים במיוחד נוכח תמיכתם ההיסטורית והבלתי מעורערת של יהודי ארה"ב בישראל גם בתקופות של שלטון הימין בישראל, אשר קידם קווי מדיניות המתנגשים עם רוב האמונות שהם דוגלים בהן.

העצרת נגד אנטישמיות בוושינגטון, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

אולם הביקורת של ארה"ב על מבצעיה הצבאיים של ישראל ברצועת עזה בעשור האחרון – הבולטים ביניהם צוק איתן ב-2014 ושומר החומות בחודש מאי האחרון – התעצמה בהתמדה עד שהגיעה השנה לממדים נרחבים, בעידודם של מספר ידוענים שנתנו הד לביקורת על ישראל.

רבים חשים נוח יותר להסכים עם המשפיענים ועם אחרים הרואים בתגובתה הצבאית של ישראל לטילים שנורו אליה מעזה "מחוללי רצח עם" – אף שהמומחים לזכויות האדם מתריעים שהשימוש במינוח זה הוא בבחינת הגזמה במקרה זה.

"מה שלא הבנו, גם לא ארגוני המרכז, הוא שבמשך שנים משמיעים באוזנינו תיוגים מרעישים כאלה והסיבה לכך שלא הגבנו הייתה שהתייחסנו אליהם כאל שוליים, כטאבו, שחשבנו שיישארו במסגרות אלה", הסבירה נזריאן. "אך מה שקרה כעת אחרי העימות בחודש מאי הוא שהשימוש בשפה הזו חדר לזרם המרכזי".

"מה שלא הבנו, גם לא ארגוני המרכז, הוא שבמשך שנים משמיעים באוזנינו תיוגים מרעישים כאלה והסיבה לכך שלא הגבנו הייתה שהתייחסנו אליהם כאל שוליים, כטאבו, שחשבנו שיישארו במסגרות אלה"

גורם נוסף שהתגבש בשנה האחרונה, בעיקר מאז רציחתו של ג'ורג' פלויד, הוא המודעות שהתגברה לפערים על רקע גזעי בארה"ב. רבים מאלו שמתחו ביקורת על ישראל, נוטים למקם את הסכסוך בישראל כמפגן נוסף של אי-צדק גזעני.

"חייבים להבין על מה זה מושתת, מה המסגור", אמרה נזריאן. "מדובר במיזוג של הרבה דברים שהיינו עדים להם בפרק הזמן שלאחר פרשת ג'ורג' פלויד, זו סוג של פעילות אנטי-גזענית, שאנחנו כקהילה יהודית נטלנו בה חלק".

רבים מהדוברים בעצרת בוושינגטון בשבוע שעבר עשו חיבור ישיר בין הביקורת הקשה על ישראל לבין אנטישמיות, צעד שהרתיע  ארגונים מסוימים – לרבות הלובי הליברלי הפרו-ישראלי ג'יי סטריט – מהשתתפות באירוע.

הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)

"במקום לדבר עם הצעירים ולנסות להכניס את המציאות בהקשרה ולהודות בבעיות הקיימות, הם בחרו להתכחש לקיומן של בעיות ולתקוף את אלה שעוררו את הסוגיה", אמר נשיא ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי. "הדבר הוליד קיטוב. במקום לשוחח עם אנשים המציגים שאלות וביקורת, הם דחו אותם".

"במקום לדבר עם הצעירים ולנסות להכניס את המציאות בהקשרה ולהודות בבעיות הקיימות, הם בחרו להתכחש לקיומן של בעיות ולתקוף את אלה שעוררו את הסוגיה"

כמה מראשי הארגונים שעמדו מאחורי העצרת הבהירו, גם אחרי פרסום הסקר, כי מה שחשוב הוא השקעה בחינוך הדור הצעיר על ישראל ולהילחם בניסיונות של יריבים לאפיין את ישראל כמדינה המונעת על ידי שנאה.

"אחד המקורות העיקריים לנתק בין חלקים מיהדות אמריקה לישראל הוא חינוך לא מספק", אמר דיוויד האריס, מנכ"ל הוועד היהודי-אמריקאי, אחד הגופים שארגנו את העצרת.

האריס הצביע על סקר שערך ארגונו בחודש שעבר, שבו נמצא כי רק 37% מהמשתתפים סבורים שהמידע שקיבלו על ישראל בילדותם ובנעוריהם "מבוסס על בסיס איתן". הסקר הציג גם בנפרד נתונים המראים שצעירים שואבים יותר ויותר את המידע על ישראל מהרשתות החברתיות "שבהן הכזב שולט", כדבריו.

"אין ספק שיש להגביר את מאמצי החינוך, בעיקר בקרב צעירים, לגבי כל גווני החברה הישראלית וכן לחבר אותם לבני גילם בישראל, כדי להבטיח הבנה של הדקויות בנוגע לישראל ולחזק את הקשרים בין ישראל לתפוצות", אמר האריס.

לעמדה זו שותף גם אדם טייטלבאום, מנכ"ל רשת הפעולה בעניין ישראל Israel Action Network של ארגון הפדרציות היהודיות בארצות הברית.

הפגנה מחוץ לשגרירות ישראל בוושינגטון במהלך מבצע שומר החומות, 18 במאי 2021 (צילום: Alex Wong/Getty Images via JTA)

"הדרך הטובה ביותר להילחם בתופעה היא לשוחח בכנות עם הצעירים היהודים על סוגיות כמו 'מה פירוש המילה אפרטהייד?', 'מה הדרך שיש לבחור בה מעתה?' ו'כיצד יכולה ישראל להתמודד עם סוגיות בטחון אמתיות בעודה נאבקת על השלום?'," אמר טייטלבאום, שארגונו היה בין נותני החסות לעצרת נגד האנטישמיות.

"הצעירים מבינים שהמצב בישראל מורכב. אנחנו בארגון יודעים שכשהפדרציות היהודיות והמחנכים מתייחסים לשאלות של הצעירים באמפתיה ובכנות, הם יכולים לייצר שיחה משמעותית ולבחור להפוך בעצמם למחוללי שינוי".

הבחירה להשתמש במילים ובכינויים חד-משמעיים בשיח היא שגרמה לארגון "אמריקאים למען שלום עכשיו" שלא להשתתף בעצרת, הסביר נשיא הארגון, הדר ססקינד. זאת, אף שהמארגנים פנו אליהם בבקשה להשתתף.

"הארגונים מסתכלים על חברים שונים בקהילה היהודית ובעיקר מתעלמים מהצעירים ביניהם. כשהם עונים על שאלותיהם, הם עושים זאת במקרה הטוב בביטול, ובמקרה הרע, מכנים אותם אנטישמים", אמר ססקינד בריאיון.

"הארגונים מסתכלים על חברים שונים בקהילה היהודית ובעיקר מתעלמים מהצעירים ביניהם. כשהם עונים על שאלותיהם, הם עושים זאת במקרה הטוב בביטול, ובמקרה הרע, מכנים אותם אנטישמים"

ססקינד הסביר שארגונו אינו מקבל מונחים כמו "אפרטהייד" ו"רצח עם" אך הוסיף כי האנרגיה שתושקע בקעקוע של המונחים האלה מוטב לה להיות מושקעת על ידי הקהילה היהודית בהתמודדות עם מיצובה של ישראל ככובשת של שטחים ופלסטינים.

"התשובה לכל אלה אינה עוד מלגת לימודים בישראל כדי שיתרשמו מחופי הים של תל אביב, אלא סיום הכיבוש", הוא אומר.

משלחת צעירים במסגרת "תגלית" בים המלח (צילום: Matt Hechter/Flash90)

חלק מהארגונים היהודיים שארגנו את העצרת אמרו בתגובה כי הם דווקא פתוחים לעמדות ביקורתיות.

"עצרת 'ללא פחד' נגד האנטישמיות כללה קולות שונים ומטרתה הייתה להציג מגוון דעות", אמר הרב יעקב בלומנטל, מנכ"ל ארגון בתי הכנסת הקונסרבטיבים בארה"ב. "תנועתנו היא לגמרי ציונית וגאה בכך ותומכת במדינת ישראל ובעמה. תנועתנו היא גם אוהל רחב שתחתיו חוסים קולות מגוונים בנוגע לישראל, כולם באים ממקום של אהבה ותמיכה בישראל, גם כאשר נמתחת ביקורת".

דניאל מריאשין, מנכ"ל ארגון "בני ברית", שאף הוא נתן חסות לעצרת, יצא בקריאה המוכרת של הדגשת יתרונותיה של ישראל.

"מחובתנו להחזיר לעצמנו את הגאווה על ידי הכפלת ההשקעה בחינוך יהודי: חינוך רשמי ולא רשמי, המקיף תקופות מימי התנ"ך ועד ימינו, בכיתות וליד שולחן הארוחה, במחנות הקיץ ובביקורים בישראל", אמר מריאשין.

"מחובתנו להחזיר לעצמנו את הגאווה על ידי הכפלת ההשקעה בחינוך יהודי: חינוך רשמי ולא רשמי, המקיף תקופות מימי התנ"ך ועד ימינו, בכיתות וליד שולחן הארוחה, במחנות הקיץ ובביקורים בישראל"

"האם אנו מעלים על נס במידה מספקת את תרומותיה הרבות של ישראל לאנושות כיום בתחומי החדשנות, הרפואה והחקלאות, ואת הדמוקרטיה הפתוחה – אם כי לפעמים משולחת הרסן – של ישראל?"

הצלבת נתונים מתוך הסקר האחרון מלמדת שמבין אלה המתארים עצמם כקשורים רגשית לישראל, מיעוט לא קטן מאמין לביקורות הקשות. 19% מאלו שציינו כי הם חשים קשר עז לישראל, אמרו כי למרות זאת הם סבורים שישראל היא מדינת אפרטהייד.

הפגנת BDS למען חרם על ישראל (צילום: AP, Jacques Brinon)

היילי סויפר, מנכ"לית המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה, ארגון שהיה גם הוא בין נותני החסות לעצרת, סיפרה שחשה תסכול כאשר שמעה באירוע כיצד רוב הדוברים מגנים את האנטישמיות שמקורה בשמאל. מהסקר דווקא עלה שרוב המשיבים, 61%, רואים דווקא באנטישמיות מהימין איום משמעותי יותר.

סויפר אמרה שהדגש שהושם בעצרת על רטוריקה אנטי-ישראלית של השמאל היא הסיבה לכך שהממסד היהודי אינו מצליח להגיע אל הצעירים היהודים.

"כאשר הדוברים בעצרת מתמקדים באנטישמיות שמקורה בכל מקום למעט בימין, הדבר מצביע על הנתק שבין סדרי העדיפויות של חלק מהארגונים היהודיים לבין אלו של יהודי אמריקה", היא אמרה.