הנשיא ג'ו ביידן ועבדאללה מלך ירדן בפגישה בבית הלבן, 19 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh

ביקור עבדאללה בבית הלבן מדגיש את חשיבותה של ירדן לתוכניות ארה"ב במזה"ת

המלך עבדאללה הפך למנהיג הערבי הראשון שהגיע לביקור אצל ביידן בוושינגטון בשבוע שעבר ● הזמנתו מהווה הבעת אמון חשובה עבור ירדן, לאחר שקיבלה יחס של בעלת ברית מסוג ב' בתקופת טראמפ ● במקביל, אמריקה מסיגה את כוחותיה מעיראק ומאפגניסטן ומבקשת לקדם ברית אזורית חדשה - מה שהופך את ירדן ל"פיסה חשובה מאוד בפאזל של הבטחת האינטרסים של ארצות הברית" ● פרשנות

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נפגש עם המלך עבדאללה בבית הלבן ביום שני שעבר, כאשר ירדן מתוכננת למלא תפקיד חשוב בעמדתה המשתנה של ארצות הברית באזור. לא במקרה עבדאללה הוא המנהיג הערבי הראשון שמגיע לביקור אצל ביידן.

קווי הפעולה של ממשל ביידן במזרח התיכון מתחילים לקבל צורה, וארצות הברית תצפה מעמאן – בעלת ברית אמינה – שתתמוך בסדרי העדיפויות האמריקאיים.

"זו מדינה מאורגנת היטב", אומר אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "זו לא מדינה שקורסת. זו מדינה שצלחה את האביב הערבי, זו כמובן מדינה פרו-מערבית".

ביידן והגברת הראשונה ג'יל ביידן קיבלו את פניהם של עבדאללה, המלכה ראניה ובנם נסיך הכתר חוסיין בבית הלבן. לאחר מכן נכנסו ביידן ועבדאללה לחדר הסגלגל לפגישה בארבע עיניים, כדי לדון באמצעים להבטחת היציבות בממלכה ובעתיד היחסים בין ירדן לארצות הברית.

רבים מהנושאים שעלו במהלך פגישתם של ביידן ועבדאללה קשורים בשכנתה של ירדן, ישראל, שממשלתה החדשה מנסה לפתוח דף חדש ביחסים עם עמאן, אשר ידעו מתחים רבים עם ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

מימין: ג'יל ביידן, ג'ו ביידן, המלך עבדאללה, המלכה ראניה והנסיך חוסיין, 19 ביולי 2021 (צילום: ארמון מלך ירדן)
מימין: ג'יל ביידן, ג'ו ביידן, המלך עבדאללה, המלכה ראניה והנסיך חוסיין, 19 ביולי 2021 (צילום: ארמון מלך ירדן)

פיסה חשובה בפאזל

מזה שנים, הממלכה ההאשמית היא אחת משותפותיה האמינות ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.

"ירדן היא פיסה חשובה מאוד בפאזל של הבטחת האינטרסים שלנו והשגת רמה מסוימת של יציבות וביטחון באזור", אומר ג'ון האנה, עמית בכיר במכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה. "בכל פעם שאתה מבקש עזרה מהארמון המלכותי בעניין ביטחוני או מודיעיני חשוב, התשובה היא תמיד כן".

ארצות הברית מספקת סיוע כלכלי לירדן מאז 1951 וסיוע צבאי מאז 1957. הסיוע האמריקאי הכולל לירדן גדל כמעט פי ארבעה במהלך 15 השנים האחרונות, על פי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי.

נוסף על כך, כמעט 3,000 חיילים אמריקאים מוצבים בממלכה, והמספר הזה עשוי עוד לגדול.

בקשת התקציב של ביידן לשנה הפיסקלית 2022 – השנה האחרונה למזכר ההבנות החמש-שנתי בין ארצות הברית לירדן – כוללת סיוע לממלכה בהיקף של 1.275 מיליארד דולר.

יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי מקבלת את פניו של עבדאללה מלך ירדן בקפיטול, 22 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי מקבלת את פניו של עבדאללה מלך ירדן בקפיטול, 22 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

אולם לאחרונה התגלו בשלטון סדקים, שמדירים שינה מעיניהם של המנהיגים בארצות הברית ובישראל.

האנה מתאר את האפשרות של אי יציבות בממלכה הירדנית כ"אחד מתרחישי האימים האלה של ארצות הברית".

במשך שנים בעבע בירדן תסכול על רקע בעיות כלכליות, דיכוי פוליטי וספקות לגבי הלגיטימיות של עבדאללה. בשנה האחרונה, מגפת הקורונה הגבירה את ביטויי המחאה בקרב הציבור, אם כי לרוב בגבולות שליטתה ההדוקה של הממלכה בחופש הביטוי.

הסגר הנוקשה שהטילה ירדן היה יעיל תחילה בבלימת הנגיף, אך גרם נזק רב לכלכלה. שיעור האבטלה הגיע כמעט עד 25% בסוף שנת 2020, כאשר המשק חווה את ההתכווצות הקשה ביותר מזה עשורים.

הסגר הנוקשה שהטילה ירדן היה יעיל תחילה בבלימת הנגיף, אך גרם נזק רב לכלכלה. שיעור האבטלה הגיע כמעט עד 25% בסוף שנת 2020, כאשר המשק חווה את ההתכווצות הקשה ביותר מזה עשורים

הקבוצות השבטיות, שנתפסו באופן מסורתי כסלע התמיכה של השלטון, החלו להביע בשנים האחרונות יותר ויותר ביקורת, לא רק כלפי הממשלה אלא כלפי מערכת השלטון בכללותה.

ילד במחנה פליטים בירדן שותה מים (צילום: AP Photo/Muhammed Muheisen)
ילד במחנה פליטים בירדן שותה מים (צילום: AP Photo/Muhammed Muheisen)

באפריל, תככים נדירים בארמון המלוכה נחשפו בגלוי, כאשר אחיו למחצה של המלך עבדאללה, הנסיך חמזה, הושם במעצר בית. האפיזודה הדרמטית והמאוד פומבית הזאת האירה זרקור על סדקים המאיימים להוביל להתפוררותו של כל מבנה השלטון ההאשמי, דבר שיהיו לו השלכות קשות על ישראל וביטחונה.

הסאגה "ככל הנראה זעזעה אנשים רבים בממשל יותר מכפי שהם מראים, וכפי הנראה גם בישראל", אומר האנה.

שפל של כל הזמנים

הזמנתו של עבדאללה לוושינגטון מהווה הבעת אמון חשובה עבור ירדן, לאחר שקיבלה יחס של בעלת ברית מסוג ב' בתקופתו של ממשל טראמפ. באותו הזמן נראה היה שארצות הברית אינה מגלה רגישות כלפי דאגותיה של ירדן ומקנה עדיפות ליחסיה עם בעלות ברית מפרציות, מצרים וישראל.

תוכנית השלום של טראמפ, שנחשפה בינואר 2020, כללה סיפוח ישראלי של עד 30% משטחי הגדה המערבית, הצעה שחיזקה את החששות הירדניים.

יחסיה של עמאן עם ישראל היו בעייתיים אף יותר.

עבדאללה מלך ירדן בפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, 25 ביוני 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
עבדאללה מלך ירדן בפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, 25 ביוני 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

ב-2019 המלך עבדאללה אמר כי היחסים בין שתי המדינות הם "בשפל של כל הזמנים", לאחר סדרה של תקריות שגרמו לעמאן להחזיר את השגריר שלה מישראל.

נראה היה שהדברים הידרדרו אף יותר בחודש מרץ, כאשר שנים של תסכול ירדני מהתנהלותו של נתניהו הגיעו לנקודת רתיחה ובכירים בעמאן האשימו אותו כי הוא מסכן את האזור לצורך רווח פוליטי וטענו כי ישראל הפרה הסכמים עימם.

נראה היה שהדברים הידרדרו אף יותר בחודש מרץ, כאשר שנים של תסכול ירדני מהתנהלותו של נתניהו הגיעו לנקודת רתיחה ובכירים בעמאן האשימו אותו כי הוא מסכן את האזור לצורך רווח פוליטי

ביקורו החשאי של נתניהו בסעודיה ב-2020 עורר בעמאן חששות כי הקשרים בין ירושלים לריאד עלולים להוביל את ישראל להעביר את תפקיד שומרת המקומות הקדושים לאסלאם בהר הבית בירושלים מהירדנים לסעודים, ככל הנראה בתמיכתה של ארצות הברית.

שנה קודם לכן, ב-2019, עבדאללה אמר כי הופעל עליו לחץ לשנות את תפקידה ההיסטורי של מדינתו בהר הבית, אך כי אין בכוונתו לשנות את עמדתו.

המונרכיה ההאשמית של ירדן נהנתה מתפקידה הייחודי באתר הקדוש – שאותו היא, ולא ישראל, מכנה "אפוטרופסות" – מאז 1924.

תפילה במתחם אל-אקצא בעיר העתיקה בירושלים. יולי 2020 (צילום: Sliman Khader/Flash90)
תפילה במתחם אל-אקצא בעיר העתיקה בירושלים. יולי 2020 (צילום: Sliman Khader/Flash90)

שיפור היחסים עם ישראל

מאז תחילת כהונתו בינואר, ממשל ביידן אותת לישראל – ואולי אף לחץ עליה – כי עליה לשפר את יחסיה עם ירדן.

"נראה שממשלת בנט-לפיד עושה את זה, מסיבותיה שלה, ובדרכה המגושמת לעתים, אבל ללא ספק גם לשביעות רצונה של וושינגטון", אומר יהושע קרסנה, מומחה למזרח התיכון במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.

ממשל ביידן אותת לישראל כי עליה לשפר את יחסיה עם ירדן. "נראה שממשלת בנט-לפיד עושה את זה, מסיבותיה שלה, ובדרכה המגושמת לעתים, אבל ללא ספק גם לשביעות רצונה של וושינגטון"

מאז השבעתה של הממשלה החדשה בישראל התקיימו מגעים רבים בדרג גבוה בין שתי המדינות השכנות.

ב-10 ביולי המלך עבדאללה התקשר ליצחק הרצוג כדי לברך אותו לרגל כניסתו לתפקיד נשיא המדינה. בינתיים, שר החוץ יאיר לפיד נפגש עם מקבילו הירדני, איימן ספדי, בצד הירדני של מעבר גשר אלנבי. עם תום הפגישה השניים הודיעו כי סיכמו על העברת 50 מיליון מ"ק של מים מישראל לירדן, הסובלת מבצורת חריפה.

הגבול בין ישראל וירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)
הגבול בין ישראל וירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

בפברואר דווח כי שר הביטחון בני גנץ נפגש בחשאי עם עבדאללה בירדן. על פי הדיווחים, עבדאללה סירב להיפגש עם נתניהו, השנוא עליו.

אולם התנהלותה המגושמת של הממשלה התגלתה השבוע במלוא תפארתה, כאשר בנט אמר ביום ראשון כי הן יהודים והן מוסלמים נהנים מ"חופש פולחן" בהר הבית, דבר שעשוי להיות שינוי נפיץ בסטטוס-קוו לאחר עשורים שבהם ישראל מתירה ליהודים רק לבקר בהר ולא להתפלל בו.

ביום שני גורמים עלומים בלשכתו של בנט הודיעו כי הוא חוזר בו מהודעתו, וטענו כי כוונתו הייתה שהן ליהודים והם למוסלמים יש "חופש ביקור" באתר הקדוש. אולם למרות הודעתם, התבטאותו של בנט נותרה על כנה בדפי המדיה החברתית שלו בעברית ובאנגלית נכון ליום שני אחר הצהריים.

ביידן גם ככל הנראה יודיע על התחייבותו להענקת סיוע כלכלי וצבאי לממלכה. בשבת שעברה ארצות הברית העבירה לירדן 600 מיליון דולר במזומן מתוך סך כל הסיוע הכלכלי והצבאי שוושינגטון התחייבה לספק לה השנה, בהיקף של 1.65 מיליארד דולר.

בשבת שעברה ארצות הברית העבירה לירדן 600 מיליון דולר במזומן מתוך סך כל הסיוע הכלכלי והצבאי שוושינגטון התחייבה לספק לה השנה, בהיקף של 1.65 מיליארד דולר

הוא עשוי גם להאיץ במדינות המפרץ למלא את התחייבויותיהן לסיוע כלכלי.

יהודים עולים להר הבית לרגל תשעה באב, 18 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
יהודים עולים להר הבית לרגל תשעה באב, 18 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

פליטת הפה של ישראל העלתה את נושא הר הבית לכותרות במהלך ביקורו של עבדאללה, דבר שככל הנראה הפך אותו לאחד הנושאים שנידונו במהלך הפגישה בוושינגטון.

ביידן קרוב לוואי גם ידחק בישראל להסכים להקלות חדשות לפלסטינים כדי לחזק את מחמוד עבאס ולשכך את החששות הירדניים.

"הנושא הראשון שמעניין את ביידן, וגם את המלך הירדני, הוא הנושא הפלסטיני בבירור", אומר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב ולשעבר שגריר ישראל בירדן.

"יש מצב חדש", ממשיך ערן, "הלגיטימיות של עבאס ושל הרשות הפלסטינית מוטלת בספק, חמאס מתחזק – זה צריך להדאיג הן את הממשל האמריקאי והן את המשטר הירדני".

"יש מצב חדש. הלגיטימיות של עבאס ושל הרשות הפלסטינית מוטלת בספק, חמאס מתחזק – זה צריך להדאיג הן את הממשל האמריקאי והן את המשטר הירדני"

אחרי הנסיגות

בשעה שממשל ביידן דן עם עיראק על נסיגת הכוחות האמריקאיים, ונכנס לשבועות האחרונים של מלחמתו בת 20 השנים באפגניסטן, ירדן מהווה חלק מתוכניות הביטחון שלו להמשך הדרך.

כוחות ארה"ב מפנים את אחד הבסיסים באפגניסטן, 2 במאי 2021 (צילום: Afghan Ministry of Defense Press Office via AP)
כוחות ארה"ב מפנים את אחד הבסיסים באפגניסטן, 2 במאי 2021 (צילום: Afghan Ministry of Defense Press Office via AP)

עמאן, קהיר ובגדד בונות ברית משולשת כדי להגביל את ההשפעה האיראנית בעיראק. מנהיגי שלוש המדינות – עבדאללה, עבד אל-פתאח א-סיסי ממצרים ומוסטפא אל-כאזמי מעיראק – נפגשו ארבע פעמים מאז מרץ 2019, לאחרונה בחודש יוני בבגדד.

הברית המתהווה נועדה, בין השאר, לצמצם את השפעתה של איראן בעיראק בתחומי אספקת החשמל, ייצוא האנרגיה והבנייה, מסביר קרסנה.

אבל היא גם נועדה לשפר את עמדתן הגאו-אסטרטגית של שלוש המדינות ביחס לסעודיה ולאיחוד האמירויות הערביות, שהיו שתיהן קרובות לטראמפ. איחוד האמירויות הערביות הייתה המדינה הראשונה שנרמלה את יחסיה עם ישראל, מהלך שירדן נראתה אמביוולנטית לגביו.

עמאן טוענת כבר מזמן כי הסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה אינם צריכים לבוא על חשבון הפלסטינים. יתר על כן, ירדן ומצרים – שהסתכנו בהתנגדות מבית כאשר חתמו על הסכמי שלום עם ישראל – נאלצו להביט מן הצד כאשר ממשל טראמפ הנדס את ההסכמים האזוריים ההיסטוריים ללא מעורבות מצדן.

עמאן טוענת כבר מזמן כי הסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה אינם צריכים לבוא על חשבון הפלסטינים. יתר על כן, ירדן ומצרים נאלצו להביט מן הצד כאשר ממשל טראמפ הנדס את ההסכמים האזוריים ללא מעורבותן

ממשל ביידן נראה כתומך נלהב של הברית בין ירדן, מצרים ועיראק. ועידת בגדד ביוני הייתה "צעד חשוב בחיזוק קשרי הכלכלה והביטחון האזוריים בין מצרים, עיראק וירדן ובקידום היציבות באזור", לדברי מחלקת המדינה האמריקאית.

מימין: ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל-כאזמי, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא עיראק ברהם צאלח ועבדאללה מלך ירדן, 27 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Khalid Mohammed)
מימין: ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל-כאזמי, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא עיראק ברהם צאלח ועבדאללה מלך ירדן, 27 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Khalid Mohammed)

"האמריקאים רוצים לגייס את עבדאללה לתרום ליציבות בעיראק", אומר ענבר ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ירדן גם רוצה לשמש בסיס בעל חשיבות גוברת לכוחות האמריקאיים לאחר הנסיגה מעיראק ומאפגניסטן. בחודש מרץ, ירדן פרסמה בפומבי הסכם הגנה עם ארצות הברית, אשר מאפשר כניסה חופשית לשטח הממלכה לחיילים, מטוסים וכלי רכב אמריקאיים.

ההסכם נחתם בינואר והממשלה אישרה אותו כעבור חודש, אך בצעד יוצא דופן עקפה את הפרלמנט. הצו המלכותי פורסם בכתב העת הרשמי של הממלכה במרץ, ימים ספורים בלבד לאחר ששגרירות ארצות הברית בירדן פרסמה אזהרת מסע מפני סכנות טרור ופשיעה.

על פי תנאי ההסכם, שפורסמו באתר החדשות הירדני עמון, "הכוחות האמריקאיים מורשים להחזיק בנשק ולשאת אותו בשטח הירדני בעת מילוי תפקידם".

ההסכם גם קובע כי הכוחות האמריקאיים מורשים לשנע ולאחסן ציוד בממלכה, וכי אנשיהם וכלי הטיס והשיט שלהם מורשים "להיכנס ולצאת בחופשיות משטח ירדן".

עוד 1,523 מילים
סגירה