בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות

פוליטיקאים וכלכלנים הבטיחו שהמשק יתאושש במהירות ממשבר הקורונה, וכי המובטלים יחזרו לעבודה בזריזות ● אבל השוואה בינלאומית מגלה: הכלכלה הישראלית לא התאוששה והמובטלים לא חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מאשר במדינות אחרות ● וגם על דמי אבטלה הוציאה הממשלה הרבה יותר

אבטלה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
אבטלה. אילוסטרציה

בתחילת החודש בוטל הסדר החל"ת, שאיפשר לעובדים בכל גיל שפוטרו במהלך מגפת הקורונה לקבל דמי אבטלה בלי הגבלת זמן. לקראת הביטול, הצהיר שר האוצר אביגדור ליברמן "המשק פתוח כ-4 חודשים, ויש מעל 130 אלף משרות פנויות", וכי "תשלומי החל"ת  תומכים באבטלה" וקרא למובטלים "לצאת לעבוד".

פקידים בכירים, כמו מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, וכלכלנים רבים, העריכו שליברמן צודק ושלקראת ביטול החל"ת המובטלים "ידהרו חזרה לעבודה בקצב של יגואר".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר מעלים בספק את האופטימיות של הממשלה ואת התבונה במהלך הנמהר. לפי הנתונים, שיעור האבטלה לפי ההגדרה המקובלת ביותר בישראל למובטלים (אנשים שאינם עובדים ומחפשים עבודה או נמצאים בחופשה זמנית ללא תשלום) ירד מ-279 אלף מובטלים – 6.8% מכוח העבודה – במאי, ל-274 אלף אנשים, כ-6.6% מכוח העבודה, ביוני. רק 5,000 מובטלים מצאו עבודה.

לפי הנתונים, שיעור האבטלה ירד מ-279 אלף מובטלים (6.8% מכוח העבודה) במאי, ל-274 אלף אנשים (כ-6.6% מכוח העבודה) ביוני. רק 5,000 מובטלים מצאו עבודה

לפי שיטת חישוב אחרת, שבה נספרים גם מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה, נספרו במאי 412 אלף מובטלים – 9.8% מכוח העבודה, וביוני מספרם ירד ל-387 אלף, כ-9% מכוח העבודה. לפי שיטת החישוב השנייה, 25 אלף מובטלים בלבד מצאו עבודה ביוני.

מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

סביר להניח שתירשם ירידה כלשהי באבטלה גם ביולי. אבל נתוני יוני מפריכים בצורה ברורה את התחזיות של פוליטיקאים, בעלי עסקים ופקידים, על חזרה המונית של מובטלים אמיתיים ומדומים לעבודה עם ביטול החל"ת לצעירים.

הנתונים גם אינם מתיישבים עם טענתו של ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, על ההתאוששות הבלתי רגילה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, ואת הבטחתו שבזכות מבצע ההתחסנות המוצלח "ישראל תהיה הראשונה שתחזור לחיים נורמליים ולתעסוקה".

בחודשים האחרונים, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל לעולם העסקי לוקח זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום.

האם קצב ההתאוששות בישראל אכן מהיר יותר? התשובה שלילית. זו השוואה מורכבת, כיוון שכדי להשוות איזו מדינה התאוששה טוב יותר, צריך לקחת בחשבון את ההבדלים במצב התחלואה בקורונה, רמת המגבלות ומדיניות הפיצוי, ואלה פרמטרים שמשתנים משבוע לשבוע. גם השיטות למדידת אבטלה שונות ממדינה למדינה, בנוסף להבדלים בשיטות המדידה בין גופים שונים בתוך המדינות עצמן.

הדרך הטובה ביותר לבצע השוואה כזאת היא לבדוק את רמת האבטלה בכל מדינה בדרך שבה מקובל למדוד אותה, ולהשוות בין שיעור האבטלה בכל מדינה לפני פרוץ המגפה לשיעורה כיום. בדיקה כזאת אינה עונה היטב על השאלה באיזו מדינה יש יותר מובטלים, אבל היא מאפשרת לראות באיזו מדינה שוק התעסוקה ספג מכה קשה יותר במגפה והתאושש פחות טוב.

לפי שיטת המדידה הזאת, המצב בישראל התדרדר יותר מאשר במדינות מפותחות רבות אחרות והיא בוודאי לא "הראשונה שהתאוששה וחזרה לחיים".

ממשיכים לדדות במרץ

לצורך הבדיקה התמקדנו ב-10 מדינות, ביניהן ארבע הכלכלות הגדולות בעולם המערבי – ארה"ב, גרמניה, בריטניה וצרפת, ושש מדינות עם רמת חיים קרובה לזו של ישראל ומאפיינים מסויימים שדומים לשלנו – ספרד, צ'כיה, קפריסין, ניו זילנד, טאיוואן ודרום קוריאה. בכל המדינות הללו יש כיום יותר אבטלה מאשר ב-2019. אבל ברובן, האבטלה עלתה פחות מאשר בישראל.

בסוף 2019, לפני פרוץ המגפה, עמד שיעור האבטלה בישראל על שיעור נמוך מאוד של כ-3.9%, כ-160 אלף אנשים. אבטלה של פחות מ-4% מוגדרת כאבטלה חיכוכית – הרף המינימלי של האבטלה, של אנשים שהתפטרו או פוטרו בגלל דברים שקורים תמיד כמו חוסר התאמה של העובד לתפקיד, שינוי ארגוני, מעבר דירה, שינוי סטטוס בחיים וכו'.

מחאת העצמאים והמובטלים בככר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
מחאת העצמאים והמובטלים בככר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בזמן הסגרים הוצאו יותר ממיליון עובדים בישראל לחל"ת והאבטלה הגיעה לשיא של כל הזמנים, יותר מ-20%. בחודשים האחרונים, עם פתיחת המשק, האבטלה ירדה בחדות. ועדיין, לפי שיטת המדידה המקובלת בישראל, האבטלה בישראל גבוהה יותר בכ-70% מאשר לפני המגפה.

כיוון שקצב ההתחסנות בישראל היה מהגבוהים בעולם המערבי, המשק הישראלי נפתח לגמרי כבר בחודש מרץ, חודשים לפני שנפתח ברוב המדינות באירופה ובחלק מארצות הברית. העובדה הזאת לא גרמה לשוק העבודה הישראלי להתאושש מהר וטוב יותר.

בארה"ב האבטלה לפני המגפה הייתה 3.9%, כמו בישראל. עם פרוץ המגפה האבטלה בארה"ב הגיעה לכ-15%. כיום, כמחצית מהאוכלוסייה בארה"ב כבר מחוסנת. ההדבקה נמשכת, אבל רוב המתים מקורונה אינם מחוסנים, והגישה הרווחת היא שכבר אין צורך במגבלות שיגנו על מי שאינו רוצה להתחסן, כך שרוב המדינות בארה"ב נמצאות בשלבי הסרה מלאה של מגבלות הקורונה, וחלקן כבר ביטלו את כולן. הפעילות העסקית חזרה לחיים בכל ארה"ב.

לפי שיטת המדידה המקובלת בארה"ב, האבטלה עומדת כיום על כ-5.9% מכוח העבודה האמריקאי. האבטלה בארה"ב גדלה בכ-51% ביחס לזמן שלפני המגפה – כלומר, פחות מאשר בישראל.

מובטלים בנברסקה, ארה"ב בזמן מגפת הקורונה, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Nati Harnik)
מובטלים בנברסקה, ארה"ב בזמן מגפת הקורונה, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Nati Harnik)

גם בבריטניה חל ביוני ויולי גידול בהדבקה במגפה. כמו בישראל, יש בבריטניה מומחים שמזהירים מעלייה גם בתחלואה הקשה ובתמותה, אבל בינתיים זה לא קורה, והבריטים ממשיכים בתוכנית לביטול מלא של המגבלות, שנכנסה לשלב הרביעי שלה. כל הפעילות העסקית בבריטניה חזרה לפעול.

שיעור האבטלה בבריטניה עומד כיום על כ-4.8%. לפי שיטת מדידת האבטלה בבריטניה, האבטלה בממלכה גבוהה יותר ב-23% מאשר ב-2019. לפי שעה, המשק הבריטי התאושש טוב יותר, בהרבה, מהמשק הישראלי.

שיעור האבטלה בבריטניה עומד על כ-4.8%. לפי שיטת מדידת האבטלה בבריטניה, האבטלה בממלכה גבוהה יותר ב-23% מאשר ב-2019. לפי שעה, המשק הבריטי התאושש טוב יותר, בהרבה, מהמשק הישראלי

המצב באיחוד האירופי קשה יותר. האבטלה במרבית המדינות באיחוד האירופי הייתה גבוהה יותר מאשר בישראל, ארה"ב ובריטניה לפני המגפה והיא גבוהה יותר גם היום. גם קצב ההתחסנות של האירופים איטי יותר: עד כה התחסנה רק כ-43% מאוכלוסיית האיחוד ובין 40% ל-50% מאוכלוסייתן של רוב המדינות.

שלא כמו במדינות המחוסנות, ההדבקה בזן דלתא של הקורונה גוררת איתה באירופה גם תחלואה קשה ותמותה. כתוצאה מכך, מדינות אירופיות משאירות על כנן את מגבלות הריחוק החברתי, וחלקן אף מרחיבות אותן בחזרה, מה שמקשה על הפעילות העסקית והתאוששות השוק. ועם זאת, ברוב אירופה אין כיום סגר, מרבית העסקים פתוחים ורוב העובדים שהושבתו חזרו לעבודה.

מסעדה שנפתחה מחדש בפריז אחרי הסרת המגבלות, יולי 2021 (צילום: AP Photo/Michel Euler)
מסעדה שנפתחה מחדש בפריז אחרי הסרת המגבלות, יולי 2021 (צילום: AP Photo/Michel Euler)

שיעור האבטלה הממוצע באיחוד עמד לפני הקורונה על 6.2%, וכיום הוא עומד על כ-8%. האבטלה באיחוד עלתה ב-29% – הרבה פחות מהעלייה בישראל.

קצב ההתחסנות בצרפת איטי ורק 40% מהאוכלוסייה התחסנה, והתחלואה גוברת. ממשלת צרפת הכריזה על תחילתו של הגל הרביעי. בצרפת יש תעודת מתחסן בדומה לתו הירוק בישראל ומדיניות נוקשה שמאפשרת כניסה לאתרים ופעילויות רבים למחוסנים בלבד, שהוארכה לאחרונה. גם חלק ממגבלות הריחוק החברתי חודשו. אבל רוב העסקים בצרפת פועלים.

שיעור האבטלה בצרפת היה גבוה גם לפני הקורונה – 7.5%. כיום הוא עומד על 8.3% – עלייה של כ-10.6% בלבד. לפני המגפה היה רע בצרפת וטוב בישראל, כיום המצב רע בשתיהן, כיוון שצרפת ספגה מכה פחות קשה והתאוששה טוב יותר.

שיעור האבטלה בצרפת היה גבוה גם לפני הקורונה – 7.5%. כיום הוא עומד על 8.3% – עלייה של כ-10.6% בלבד. לפני המגפה היה רע בצרפת וטוב בישראל, כיום המצב רע בשתיהן

בגרמניה יש כבר מי שקורא להטלת סגר שלישי בשל התחלואה הגבוהה. ארגוני המעסיקים מזהירים שסגר יפגע קשות בעסקים שרק החלו להתאושש מהסגר הקודם. בינתיים, מעכבת הממשלה הגרמנית את התוכנית להסרת המגבלות , ומרחיבה את תוכנית התו הירוק שלה. אבל בשורה התחתונה, מצבו של שוק התעסוקה הגרמני היה ונותר מצוין.

פאב שנפתח מחדש בפראג, צ'כיה, אחרי הסרת המגבלות, 25 במאי 2021 (צילום: (AP Photo/Petr David Josek)
פאב שנפתח מחדש בפראג, צ'כיה, אחרי הסרת המגבלות, 25 במאי 2021 (צילום: (AP Photo/Petr David Josek)

לפי השיטה האירופית למדידת אבטלה, שיעור האבטלה בגרמניה עמד לפני המגפה על כ-3%, וכיום עומד על 3.7% – עלייה של 23% בלבד. לפני הקורונה, הייתה בגרמניה קצת פחות אבטלה מאשר בישראל, כיום יש בה הרבה פחות.

במדינות שבהן שררה עוד לפני המגפה שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד נרשמה עלייה נמוכה יחסית באבטלה במגפה, ולהיפך. בספרד, שגם היא סובלת מעלייה בתחלואה וטרם ביטלה חלק מהמגבלות, הייתה אבטלה של 14% לפני המגפה, וכיום יש 15%, עלייה של 7% בלבד.

בצ'כיה הייתה לפני המגפה אבטלה של 1.9% בלבד. התחלואה עולה כיום גם בצ'כיה, אבל בינתיים הנשיא הפופוליסט אנדרה באביס, מתנגד חריף של מגבלות וסגרים, מונע החזרה של המגבלות שבוטלו לא מזמן ומסתפק באזהרות בלבד.

שיעור האבטלה במדינה המרכז-אירופית נמוך מאוד גם כיום – 3.3% – אבל מדובר בעלייה של כ-73% ביחס ל-2019. מבין המדינות שבדקנו, צ'כיה היא היחידה שבה נרשמה עלייה חדה יותר באבטלה מאשר בישראל.

בקפריסין שררה גם ב-2019 אבטלה גבוהה – 7.2%. בקפריסין הונהג בשבוע שעבר תו ירוק, בנוסף למגבלות ריחוק חברתי מחמירות שטרם בוטלו, מה שהוביל לגל של הפגנות אלימות .

הפגנת עובדי ענף התיירות הבריטי בלונדון, 23.6.2021 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)
הפגנת עובדי ענף התיירות הבריטי בלונדון, 23.6.2021 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

שיעור האבטלה בקפריסין עומד כיום על כ-10% – עלייה של כ-39% ביחס לאבטלה לפני המגפה. האבטלה באי השכן קשה יותר מאשר אצלנו גם כיום, אבל ההתדרדרות בישראל ביחס למצב שלפני הקורונה הייתה קשה יותר וההתאוששות איטית יותר, למרות מבצע החיסונים ולמרות העובדה שהמשק הישראלי נפתח מוקדם יותר.

המדינות המפותחות של המזרח הרחוק – יפן, דרום קוריאה, טאיוואן, סינגפור, אוסטרליה וניו זילנד נחשבו עד לאחרונה לסיפור ההצלחה הגדול בהתמודדות עם המגפה. שיעורי התחלואה במדינות הללו היו נמוכים עד אפסיים, ובחלקן לא הוטל אף סגר ארצי. זאת, בזכות מדיניות של שמיים סגורים, בדיקות נרחבות, מעקב אפידמיולוגי מוצלח, פיצוי נדיב ומגבלות חלקיות ורכות שנאכפו ביד ברזל. הודות לכך, מרבית העסקים במדינות הללו נשארו פתוחים רוב או כל הזמן.

אבל המדינות האלה נכנסו לאחרונה לשאננות, עיכבו את תוכנית החיסונים שלהן ורוב אוכלוסייתן אינה מחוסנת, וחלקן החלו לפתוח את שדות התעופה. כיום התחלואה ביפן, טאיוואן וקוריאה מזנקת, ואיתה באה גם החמרה במגבלות שמשפיעה לרעה על הפעילות העסקית והתעסוקה. ועם זאת, מצב התעסוקה באותן מדינות, שהיה מצוין גם לפני הקורונה, נותר טוב למדי גם כיום.

בדרום קוריאה נרשמה לפני הקורונה אבטלה של 4.1%. בשבועות האחרונים הוחמרו המגבלות במדינה האסיאתית ולראשנה מאז תחילת המגפה הוטל סגר מקומי בבירה סיאול.

בדרום קוריאה נרשמה לפני הקורונה אבטלה של 4.1%. בשבועות האחרונים הוחמרו המגבלות במדינה האסיאתית ולראשנה מאז תחילת המגפה הוטל סגר מקומי בבירה סיאול

לפי שיטת המדידה הקוריאנית, שיעור האבטלה עומד כיום על כ-4.5% – עלייה של 10% בלבד ביחס למצב לפני המגפה. האבטלה בקוריאה, שהייתה קצת גבוהה יותר מאשר בישראל לפני המגפה, נותרה נמוכה, בזמן שהאבטלה בישראל זינקה.

גם בטאיוואן מוחזרות כיום המגבלות החלקיות שהוטלו בתחילת 2020 והוסרו כבר באפריל שעבר. כתוצאה מכך, שיעור האבטלה בטאיוואן, שעמד לפני המגפה על 3.7% בלבד, קצת פחות משיעור האבטלה בארץ באותו זמן, עלה לאחרונה והגיעה ל-4.1%.

עבור הטאיוואנים מדובר בשיא של שבע שנים באבטלה,  אבל מדובר בעלייה של 8% בלבד ביחס למצב לפני המגפה וביחס לישראל מצבם עדיין מצוין. בניו זילנד כמעט אין קורונה ולכן גם אין מגבלות. האבטלה בניו זילנד הייתה נמוכה לפני המגפה – 4.1%, ונותרה נמוכה גם כעת – 4.2% בלבד.

מחיר החל"ת הלא גמיש

האבטלה בישראל הייתה חמורה יותר לאורך רוב זמן המגפה. לפחות חלק מהסיבות לכך היא הצורה יוצאת הדופן שבה ישראל פיצתה את העסקים והעובדים שהושבתו בסגרים.

בישראל העובדים הוצאו לחל"ת בלתי גמיש. העובדים פוטרו, והתקיימו מדמי אבטלה בגובה של עד שני שליש מגובה שכרם לפני פיטוריהם, שחולקו בלי הגבלת זמן וללא תנאים סוציאליים.

אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)
אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)

מדינות רבות, ביניהן רוב המפותחות, נקטו בשיטת החל"ת הגמיש. זהו מנגנון שבו המדינה מעבירה לעסקים שפעילותם הופסקה או צומצמה בשל המגיפה כסף צבוע לטובת תשלום שכר לעובדים בזמן היעדרותם בגובה הכנסתם או קרוב אליה.

לא מדובר בדמי אבטלה שמשולמים לעבוד עצמו, אלא בסיוע שהממשלה מעבירה לעסק, לפי מספר העובדים המושבתים שבו, ומחייבת אותו להעביר אותו הלאה לעובדים, כולל בעל העסק אם הוא עובד בעסק בעצמו.

המעסיק, מצדו, מחויב להמשיך לשלם לעובדים את זכויותיהם הסוציאליות. מטרת השיטה היא לשמור לעובד מקום יציב ובטוח לחזור אליו אחרי הסרת המגבלות ולהקטין את הזעזוע בשוק התעסוקה כולו.

החל"ת הגמיש הונהג ברוב אירופה, ב-26 מ-50 המדינות של ארה"ב שבה מתגוררת רוב אוכלוסייתה, וכן באוסטרליה, סין, יפן, ומדינות נוספות במזרח הרחוק.

החל"ת הגמיש הונהג ברוב אירופה, ב-26 מ-50 המדינות של ארה"ב שבה מתגוררת רוב אוכלוסייתה, וכן באוסטרליה, סין, יפן, ומדינות נוספות במזרח הרחוק

מדינות מסוימות, כמו בריטניה וצרפת, העבירו לעובד דרך העסק רק 80% או 70% משכרו. מדינות אחרות, בעיקר בצפון אירופה ובמזרח אסיה, העבירו שכר מלא. רוב המדינות הנהיגו רף מקסימלי, גבוה, שמעליו לא משולם הפיצוי. מצבם של המובטלים שהוצאו לחל"ת גמיש טוב לאין ערוך ממצבם של מובטלי הקורונה הישראלים.

הפגנה במחאה על האבטלה בזמן סגר קורונה בליל, צרפת, 4.2.2021 (צילום: AP Photo/Michel Spingler)
הפגנה במחאה על האבטלה בזמן סגר קורונה בליל, צרפת, 4.2.2021 (צילום: AP Photo/Michel Spingler)

במהלך המגפה עסקים רבים קרסו גם בחו"ל למרות הסיוע הנדיב, ובמקביל לעובדים שיצאו לחל"ת גמיש היו עובדים רבים שנותרו בלא מקום עבודה לחזור אליו והפכו למובטלים רגילים. ועדיין, באף מדינה מפותחת לא היו כל כך הרבה עובדים שהתקיימו מדמי אבטלה בלבד ונותרו ללא מקום לחזור אליו כמו בישראל.

רוב המדינות במערב לא הפסיקו את תוכניות החל"ת עד עכשיו, אם כי הן צמצמו אותן בחודשים האחרונים, והקטינו את השתתפותן בהכנסת העובד לרמה שדומה לדמי אבטלה.

רוב המדינות במערב לא הפסיקו את תוכניות החל"ת עד עכשיו, אם כי הן צמצמו אותן בחודשים האחרונים, והקטינו את השתתפותן בהכנסת העובד לרמה שדומה לדמי אבטלה

בישראל הממשלה פיזרה הבטחות על ירידה באבטלה לאחר סיום החל"ת, ואילו במדינות שמנהיגות חל"ת גמיש דווקא מזהירים מעלייה באבטלה לאחר שהתוכנית תסתיים, ולכן ממשיכים אותה. הסיבה לכך ברורה: הישראבלוף של החל"ת הבלתי גמיש אינו מונע אבטלה ואף מעודד אותה, בעוד שהחל"ת הגמיש מקטין את האבטלה.

רובם המכריע של העובדים בחו"ל שיצאו לחל"ת גמיש חזרו לעבודה עם פתיחת המשקים שלהם. מספר העובדים שעדיין נמצאים בחל"ת עומד על אחוז או שניים משוק העבודה במערב אירופה ופחות מזה בארצות הברית. שיעור האבטלה המתפרסם כיום במדינות מערביות כולל גם את מובטלי החל"ת הגמיש.

לשכת תעסוקה בברלין, גרמניה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File))
לשכת תעסוקה בברלין, גרמניה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File))

בארצות הברית הפסיקו להוציא עובדים חדשים לחל"ת גמיש במאי, אבל ממשיכים לשלם לעסקים ולעובדים שיצאו לחל"ת גמיש קודם לכן.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון הורה להמשיך את החל"ת הגמיש עד אחרי ספטמבר, אף כי המדינה משלמת כיום רק 60% משכר העובדים בחל"ת ולא 80% כמו בשיא המגפה. בתקשורת הבריטית מזהירים מזינוק באבטלה לאחר ביטול החל"ת.

גם בגרמניה תוכנית החל"ת עדיין נמשכת. מחקר של מכון האן בורקר מצא שהחל"ת הגמיש בגרמניה הציל שתי מיליון משרות. החל"ת הגמיש בקפריסין החל בספטמבר שעבר וממשיך בלי תאריך סיום, עד לשינוי בחוק התקציב.

גם בגרמניה תוכנית החל"ת עדיין נמשכת. מחקר של מכון האן בורקר מצא שהחל"ת הגמיש בגרמניה הציל שתי מיליון משרות. החל"ת הגמיש בקפריסין החל בספטמבר שעבר וממשיך בלי תאריך סיום

בניו זילנד תוכנית החל"ת הגמיש מימנה לעובדים את מלוא שכרם. התוכנית בוטלה כשמגבלות הקורונה הוסרו לחלוטין. גם בטאייוואן החל"ת הגמיש מממן את השכר באופן מלא. התוכנית עדיין קיימת שם, ועם חידוש המגבלות, מספר העובדים בחל"ת גמיש בטאיוואן נמצא בעליה.

הפגנה נגד הסגר בניקוסיה, קפריסין, 20.3.2021 (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)
הפגנה נגד הסגר בניקוסיה, קפריסין, 20.3.2021 (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

גם בקוריאה הדרומית יש חל"ת גמיש שמכסה את מלוא שכר העובדים וגם שם התוכנית עדיין קיימת ומורחבת כעת עקב הסגר בבירת המדינה. בצ'כיה יש חל"ת גמיש שמכסה 60% משכר העובדים. התוכנית הוארכה בצ'כיה לאחרונה בלא הגבלת זמן.

לנו זה עולה יותר

מומחים רבים הזהירו ששיטת החל"ת הבלתי גמיש תפגע בעסקים ובעובדים יותר מהחל"ת הגמיש, תעלה יותר לקופת המדינה ותקשה על ההתאוששות לאחר המגפה. ואכן, ישראל הוציאה על דמי אבטלה יותר ממה שמדינות אחרות הוציאו על תשלום חל"ת.

מאז תחילת המגפה שילמה הממשלה למובטלים 39 מיליארד שקל – כ-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל. ואילו בגרמניה, תוכנית החל"ת הגמיש עלתה עד כה 35 מיליארד יורו, כ-1.2% בלבד מהתוצר הגרמני. בבריטניה שולם חל"ת בהיקף של 66 מיליארד ליש"ט – כ-2.9% מהתוצר הבריטי.

מאז תחילת המגפה שילמה הממשלה למובטלים 39 מיליארד שקל – כ-4% מהתל"ג של ישראל. ואילו בגרמניה, תוכנית החל"ת הגמיש עלתה עד כה 35 מיליארד יורו, כ-1.2% בלבד מהתל"ג הגרמני

בארה"ב שולם חל"ת בהיקף של כ-800 מיליארד דולר, שהם כ-3.5% מהתוצר האמריקאי. בקפריסין שולם חל"ת בהיקף של 17 מיליון אירו, שהם רק כ-0.6% מהתוצר הקפריסאי.

יש לציין כי מדינות אחרות שילמו גם דמי אבטלה רגילים בנוסף על החל"ת. מצד שני, ישראל נאלצה לשלם גם פיצויים גדולים יותר לעצמאים, כיוון שבמדינות אחרות החל"ת הגמיש מכסה גם את השכר שעצמאים קטנים ובינוניים מפרישים לעצמם. כך שבשורה התחתונה משלם המסים הישראלי שילם הרבה-הרבה יותר גם כשלוקחים בחשבון את כל הפרמטרים.

אם שיטת החל"ת הבלתי-גמיש כל כך גרועה, מדוע הנהיגו אותה בישראל? ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ לא ממש ניסו להסביר באופן ענייני את יתרונותיה על שיטת החל"ת הגמיש, אולי בגלל שאין לה יתרונות כאלה.

יתרה מזאת: שיטה דומה לחל"ת הגמיש, שבה הממשלה שילמה שכר לעובדים דרך הפיצוי לעסקים, דווקא הונהגה בישראל, בתשלום הפיצויים לעסקים באזורי העימות במלחמת לבנון השנייה וסבבי האלימות מול חמאס בעזה. כאשר החל"ת הגמיש הונהג בגרמניה במשבר הפיננסי של 2008, פקידים ואנשי עסקים ישראלים התגאו בכך ש"הגרמנים למדו מאתנו".

הסיבה לשיטה הכושלת שהונהגה בישראל היא אחרת: הנהגת חל"ת גמיש חייבה שינוי חקיקה והקצאת תקציב ייעודי, כפי שנעשה במדינות אחרות.

בנימין נתניהו בישיבת ממשלה ב-28 ביוני 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
בנימין נתניהו בישיבת ממשלה ב-28 ביוני 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל מגפת הקורונה פרצה כשישראל נמצאה במערכת בחירות, שלישית במספר בתוך משבר פוליטי. הסגר הראשון הוטל כשבועיים אחרי הבחירות, בידי ממשלה זמנית שמנעה את כינוס הכנסת. גם אחרי שהורכבה ממשלה קבועה, לא נקבע למדינה תקציב.

הפתרון הפשוט ביותר עבור הממשלה היה לתת לעסקים לפטר את העובדים ולהנהיג הוראת שעה שתבטל את מגבלת הזמן על תשלום דמי האבטלה, כפי שנעשה בפועל, ולקרוא לכך "תוכנית חל"ת". את המחיר אנחנו ממשיכים לשלם עד עכשיו.

עוד 2,522 מילים
סגירה