מגבלות הקורונה גרמו נזקים חמורים לשוקי העבודה כמעט בכל העולם. ואולם, בדיקה השוואתית שערכנו מראה כי העובדים בישראל ספגו מכה קשה לאין ערוך יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. הסיבה לכך היא מנגנון הפיצוי הממשלתי לעסקים ולעובדים, שהופעל במרבית המדינות המפותחות – ולא הופעל בארץ.
לפי נתוני שירות התעסוקה, מספר המובטלים בישראל עלה במהלך תקופת ההסגר (מאמצע מרץ עד להסרתו ההדרגתית במאי) משפל היסטורי של כ-150 אלף מובטלים ו-3.6% אבטלה, לשיא של 1.15 מיליון מובטלים ושיעור אבטלה של כ-27%, כך ששיעור האבטלה ומספר המובטלים זינק בתקופה זו פי שבעה וחצי.
ישראל, כמובן, לא לבד. בשל מדיניות הריחוק החברתי והירידה בייצוא, שיעור האבטלה עלה במרבית העולם, כולל בחלק מהמדינות שבהן כלל לא הוטל הסגר.
באוסטרליה, למשל, שבה נסגרו מקומות בילוי ומסעדות, אך מפעלים וחנויות נותרו פתוחים, עלה שיעור האבטלה מכ-4% לפני המגפה לכ-6.2% באפריל; בטייוואן, שבה נסגרו אצטדיוני ספורט ותאטראות, אך המסעדות נשארו פתוחות, עלה שיעור האבטלה מ-3.7% ל-4%; אבל גם במדינות המערב, שבכולן הוטל הסגר (פרט לשוודיה), הזינוק באבטלה לא מתקרב למה שהתרחש בארץ.
שיעור האבטלה בארצות הברית עלה מ-3.5% ל-14.7%; בקנדה מ-8% ל-13%; בבריטניה מ-4% ל-7%; בספרד, שבה הוטל הסגר קשיח במיוחד, מ-13% ל-14.5%; ביוון, שמתקיימת מתיירות, האבטלה עלתה מ-14% ל-22%; בקפריסין מ-5.8% ל-7%; בגרמניה מ-5.2% ל-6.2%; ובגוש האירו כולו מ-9% ל-10%.
ביפן, שבה לא הוטל הסגר של ממש ומרבית העסקים נשארו פתוחים, עלה שיעור האבטלה במשך תקופת הקורונה ב-1%, ונשאר נמוך – כ-2.5%; ואילו בצרפת, שבה הוטל הסגר קשיח, חלה דווקא ירידה באבטלה, מ-8.6% ל-7.8%.
ההסבר לאנומליה החריגה והחמורה של ישראל קשור ישירות למנגנון הפיצוי. מדינות מערב אירופה, קנדה, אוסטרליה והמדינות המפותחות במזרח אסיה שילמו לעסקים שהושבתו פיצויים שכיסו את מרבית הוצאותיהם, וכללו כסף "צבוע" שיועד לטובת תשלום שכר העובדים במלואו או כמעט במלואו.
ביפן, שבה נותרו העסקים פתוחים, ולא הוטל הסגר של ממש, עלה שיעור האבטלה ב-1% ונשאר ברמה של כ-2.5%; ואילו בצרפת, שבה הוטל הסגר קשיח, דווקא ירדה האבטלה מ-8.6% ל-7.8% בתקופת הקורונה
לא מדובר בדמי אבטלה לעובד שאיבד את פרנסתו, אלא בסיוע לעסק לפי מספר העובדים שאינם יכולים לעבוד. העסק צריך להפריש את מרבית הסיוע לעובדים, כולל לבעל העסק עצמו, וכך הוא יכול להמשיך להתקיים ולהמשיך להעסיק אותם.
ביפן ובצרפת, למשל, משלמת המדינה את מלוא השכר של מרבית העובדים המנוטרלים ו-80% עד 90% משכרם של עובדים בעלי שכר גבוה. בבריטניה משולם 80% מהשכר עד לתקרת תשלום של 2,500 ליש"ט בחודש.
בפועל, מנגנון הפיצוי כיסה בצרפת כ-95% מכלל שכרם של העובדים – וכך תמרץ את המעסיקים הצרפתים להמשיך להעסיק אותם ולהשאיר את העסק במצב "חי וקפוא" לאורך זמן ההסגר, שבצרפת עדיין לא הסתיים.
בישראל, לעומת זאת, הוצאו מרבית העובדים לחל"ת, שבו הם נרשמו בלשכות התעסוקה כ"מובטלים זמניים", ואילו עצמאים ועסקים קטנים קיבלו פיצוי שלא כיסה כלל את הוצאות העסקת העובדים וכיסה רק חלק לא גדול מהפסד הרווח.
בארה"ב, המדיניות השתנתה ממדינה למדינה. בחלק מהמדינות שולם כיסוי הוצאות ושכר ישיר כמו באירופה, אך לרוב בסכום נמוך יותר, ואילו במדינות אחרות העובדים הוצאו לחל"ת וקיבלו דמי אבטלה מוגדלים, חריגים וגבוהים מאוד (שלעתים עברו את גובה השכר). בנוסף, הממשל הפדרלי שילם מענקים ישירים למשקי הבית בלא קשר לאבדן הכנסתם, ופיצוי כללי נדיב לעסקים.
בסך הכול, שילם הממשל האמריקאי הרבה יותר פיצויים מממשלות אירופה – אך מרבית המעסיקים לא קיבלו תמריץ להמשיך ולהעסיק את העובדים. כלכלנים, סוציולוגים ופוליטיקאים (המתנגדים לטראמפ) טוענים כי זו הסיבה לזינוק באבטלה בארה"ב לעומת אירופה, ובתקשורת שם נשמעת על כך ביקורת נוקבת.
המצב בישראל חמור מאוד גם ביחס לארה"ב – היקף "אבטלת הקורונה" הישראלית כמעט כפול מזו האמריקאית. זאת, גם בגלל שההסגר במרבית המדינות בארה"ב היה פחות נוקשה מאשר בישראל ובאירופה, וגם בגלל שחלקן הפעילו תכנית תשלום שכר ישיר, ואילו בישראל המנגנון הזה לא הופעל כלל.
"טעות חמורה על חשבון העובדים הישראלים"
להבדל במנגנון הפיצוי ובמספר האנשים שנרשמו בלשכות יש השלכות מעשיות וישירות על חיי היומיום של מיליוני ישראלים. העובדים הישראלים בחל"ת קיבלו דמי אבטלה, שעומדים בממוצע על כ-63% משכר העובד בלבד, ורק עד גובה השכר הממוצע במשק. 90 אלף עובדים לא עמדו בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה וקיבלו דמי הבטחת הכנסה של כ-2,500 שקל בחודש בלבד. דמי האבטלה הממוצעים שקיבל עובד ישראלי בחל"ת באפריל עמדו על 3,500 שקל בלבד.
לעומתם, העובדים המושבתים באירופה, קנדה ויפן קיבלו בין 70% ל-100% משכרם בהסגר, ומעסיקיהם המשיכו להפריש להם גם הפרשות סוציאליות.
מנגנון הפיצוי הישיר ששולם במדינות אחרות חל גם על עסקים עצמאיים. בישראל נאלצו העצמאים להסתפק בפירורים של פעימות הפיצוי – וגם זה רק אחרי מאבק קשה וכמה שבועות שבהם חלקם הגדול נותר בלא כל מקור הכנסה.
גרוע עוד יותר: מנגנון הפיצוי הישראלי הלקוי יצר מצב שבו מרבית העובדים נשארו מובטלים גם כיום, אחרי שההסגר הוסר ברובו ושחלק ניכר מהעסקים חזרו לפעול כרגיל. לפי נתוני שירות התעסוקה, מאז שהחלה החזרה ההדרגתית לפעילות, חזרו רק כ-250 אלף עובדים מחל"ת לעבודה – ובאותו הזמן כ-100 אלף עובדים נוספים פוטרו, כך שמספר המובטלים עומד כיום על כמיליון איש.
מנגנון הפיצוי יצר מצב שבו מרבית העובדים נשארו מובטלים גם לאחר שההסגר הוסר ברובו. מאז שהחלה החזרה לפעילות, רק כ-250 אלף עובדים חזרו מחל"ת, ובאותו הזמן פוטרו כ-100 אלף עובדים נוספים
גם במדינות אחרות שהסירו את ההסגר המצב אינו מלבב, אך טוב לאין שיעור. שיעור האבטלה במדינות מערביות שהסירו את ההסגר ממשיך לעלות גם כיום. זאת, בגלל שהעסקים כבר אינם מקבלים פיצוי – אך הכנסותיהם עדיין נמוכות מהרגיל, בגלל הירידה בייצוא ובגלל שרבים חוששים להגיע לקניונים ולחנויות.
בדנמרק, למשל, שיעור האבטלה עלה בזמן ההסגר מ-4% ל-4.2% בלבד, ואילו מאז שהוסר בסוף אפריל הוא עלה ל-5.4%. עם זאת, באף אחת מהמדינות שבדקנו האבטלה אינה מתקרבת לזו שבישראל.
"כמו שאני ואחרים הזהרנו מראש, הממשלה עשתה טעות חמורה מאוד במנגנון הפיצוי", אומר לזמן ישראל הכלכלן הבכיר שלמה מעוז. לדבריו, "הממשלה הייתה צריכה ליצור את אותו מנגנון פיצוי שעשו באירופה ובקנדה וביפן, במקום כל ההתחכמות הזאת עם החל"ת. החל"ת זה שקר שעושה נזק אדיר, זה בלוף, אני לא אוהב את הביטוי הזה, אבל זה ישראבלוף קלסי".
"הממשלה הייתה צריכה ליצור את אותו מנגנון פיצוי שעשו באירופה ובקנדה וביפן במקום כל ההתחכמות הזאת עם החל"ת. החל"ת הוא שקר שעושה נזק אדיר. אני לא אוהב את הביטוי הזה, אבל זה ישראבלוף קלסי"
מה הבעיה עם החל"ת? מה זה משנה אם משלמים את הכסף לעובד דרך העסק, או מהביטוח הלאומי?
"בוודאי שזה משנה. התשלום שהממשלה שילמה הוא לא פחות נדיב מהממוצע של מדינות מפותחות אחרות, הוא פשוט נזרק על הדברים הלא נכונים. קודם כל, החל"ת פותח פתח לרמאויות של המעסיקים על גב העובד והממשלה ביחד.
"אין לי מידע מוצק, אלה דיווחים ודברים שאנשים מספרים, אבל זאת תופעה שקיימת: בתחומי הצווארון הלבן, למשל משרדי עורכי דין וחברות היי-טק, הבוס ממשיך להפעיל את העובד מהבית בלי לשלם לו. 'תכין את המצגת ההיא', 'כנס לשיחת הזום הזאת'. והעובד, שרוצה לשמור לעצמו את המקום, מסכים. היו צריכים לפחות לאכוף ולהשגיח שלא יקרו דברים כאלה, אבל אף אחד לא בודק".
לדברין, המצב גרוע יותר בענפי הצווארון הכחול ובעסקים הקטנים, משום שמעסיקים לא מחזירים עובדים מחל"ת. "העסקים הקטנטנים במצב כה קשה, שאם הם בכלל שורדים, הבעלים מעדיף לעבוד בפרך ולעשות הכל בעצמו.
"במקומות גדולים יותר מחזירים חלק מהעובדים, שעובדים כפול על אותו שכר, או על משכורת נמוכה יותר, במקום כל השאר. אני מעריך שאחרי הסרת כל המגבלות, לפחות רבע מהמובטלים – רבע מיליון איש – לא יחזרו לעבוד. זה נורא".
"התשלום שממשלת ישראל שילמה לא פחות נדיב מהממוצע של מדינות מפותחות אחרות, הוא פשוט נזרק על הדברים הלא נכונים. החל"ת פותח פתח לרמאויות של המעסיקים על הגב של העובד ושל הממשלה ביחד"
מיליוני אנשים בחרפת רעב
הישראלים יכולים להתנחם רק בעובדה שהמצב במדינות העולם השני והשלישי גרוע עוד יותר. הממשלה הסינית שילמה את שכרם של מאות מיליוני העובדים שעובדתם הופסקה בגלל ההסגר. אלא שמאז הסרת ההסגר, האבטלה בסין גואה בגלל הירידה בהיקף הייצור, הייצוא והצריכה, והבעיה שם רק הולכת ומחמירה.
הנתון הרשמי מסין מדבר על 6.2% אבטלה – כ-27 מיליון איש, אך ההערכה היא שהמשטר מסתיר נתונים, ומשלם דמי אבטלה רק לחלק מהמפוטרים. לפי ההערכות, המספר בפועל הוא 80 מיליון איש, שרבים מהם חוזרים לכפרים שמהם היגרו ב-40 השנים האחרונות כדי להתפרנס בדוחק מחקלאות.
בהודו הושבתו מעבודתם מאות מיליוני עובדים, שמתקיימים כעת מארוחה דלה אחת ביום שמחלקים להם ארגוני סיוע. באמריקה הלטינית ובאפריקה, שם הוטל הסגר במדינות שלא מחלקות דמי אבטלה או פיצויים, שורר רעב של ממש שמביא להפרות סדר, ביזה, חולי, ואף – לראשונה מזה שנים – לכך שמתים שם מרעב.
במדינות ערב השכנות השרויות בעוצר, זינק שיעור האבטלה, שהיה גבוה מאוד גם לפני ההסגר, ומיליונים מתקיימים ממנות מזון שהצבא מביא לפתח בתיהם.
המצב בישראל אינו דומה למצב במדינות הללו, אבל גם בישראל מתקיימים חלוקה ואיסוף של מנות מזון לנזקקים בהיקפים חסרי תקדים.
"במקומות גדולים מחזירים רק חלק מהעובדים והם עובדים כפול על אותה משכורת, במקום כל השאר. אני מעריך שאחרי הסרת כל המגבלות לפחות רבע מהמובטלים, רבע מיליון איש, לא יחזרו לעבוד. זה נורא"
לפני כחודשיים, עם הטלת ההסגר וסגירת המשק, התראיינה בזמן ישראל מזכ"לית ארגון "כוח לעובדים", ניצן תנעמי, והזהירה שמדיניות הפיצוי של ממשלת ישראל "תוביל לקטסטרופה חברתית".
תנעמי הזהירה כי "עובדים שינסו לחזור מהחל"ת יגלו שמקום העבודה לא לוקח אותם בחזרה. אחרים, שיתייאשו וידרשו מהמעסיקים לשעבר שכר ותשלומים סוציאליים שחייבים להם, יגלו שמקומות העבודה שלהם כבר לא קיימים".
דבריה של תנעמי נשמעים כיום כמו נבואה שהתקיימה ממש, אחד לאחד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהבעיה היא שהמדינה בעצם החליטה לשמש כמעסיק הגדול ביותר במשק, ולשלם לאנשים על ישיבה בבית. מה שהיה צריך לעשות זה להעביר את התשלומים ישירות למעסיקים, כתנאי לשמירה על העובדים. כך העובד היה ממשיך לקבל שכר כרגיל, המעסיק היה מרוויח עובד נוסף בתשלום מינימלי (הפער בין דמי האבטלה לשכר הרגיל), והמשק כולו היה מרוויח מפעילות כלכלית ועסקית מוגברת.
כשיש צבא מנופח, חרדים שיש לכלכל על משפחותיהם "המורחבות", התנחלויות שצריך לשלם אתנן בחירות, שחיתות גבוהה ופקידותית, ג'ובים למקורבים ומקורבי מקורבים, ממשלות מנופחות עם כל הנלווה אליהן, מטוסים כמו מעצמה לראש ממשלה מגלומן, טירה לבנות לראש ממשלה שגר בחורבה, מכירת נכסי ישראל למקורבים וקבלת שלמונים….אין כסף לשום דבר אחר.
ואפשר להפסיק פעם אחת ולתמיד לנסות להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות. ישראל הפסיקה מזמן להיות מדינה מפותחת בכל תחום.