על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם ולהחליט על "האפיק המתאים לטיפול בהן"– כך המליץ ביום חמישי האחרון נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. החלטתו זו של רוזן ניתנה בעקבות תלונתו של רותם לנציב.

על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם – כך קבע ביום חמישי האחרון נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במהלך השנתיים האחרונות הגיש רותם, חושף פרשות השחיתות ברשות המסים, מספר תלונות למח"ש על רקע הטרדות חוזרות ונשנות כלפיו מצד המשטרה וגורמי אכיפת החוק. התלונות כוללות מספר פעמים בהן נעצר, בין היתר, בעקבות פקסים ששלח לגורמי אכיפה שונים בדרישה שיחקרו "פשעים ברשות המסים שטייחה רות דוד" וכן חשדות לטיוחם.

דוד שימשה כפרקליטת מחוז תל-אביב בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כיום כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה בפרקליטות. לאחר הגשת כתב-אישום בעניינה, התעורר חשד כי דוד פעלה שלא כדין עוד במהלך כהונתה כפרקליטת מחוז תל-אביב. קבוצת חוקרים מרשות המיסים, בראשות רותם, טענה כי דוד מנעה חקירה בפרשות שחיתות שונות שנחשפו על-ידם. הועלו גם חשדות על המלצות שניתנו לסגירת תיקים משיקולים לא-מקצועיים.

בשנת 2016  החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לסגור את תיק החקירה נגד דוד על החשדות שנגעו לתקופת שירותה בפרקליטות, עקב היעדר ראיות מספיקות להרשעה. מנדלבליט כתב:

"התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה".

כשנה וחצי מאוחר יותר, בשנת 2017, קבע דו"ח של נציב הביקורת רוזן, כי נסיבות גניזת תיקי חקירה בידי רות דוד "תמוהות", וציין:

"מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק".

רות דוד שימשה כפרקליטת מחוז ת"א בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה. לאחר הגשת כתב האישום התעורר חשד כי פעלה שלא כדין עוד במהלך הכהונה

רותם הוא הגורם המרכזי מאחורי תלונות אלה. מאז, הוא נתון להטרדות חוזרות ונשנות מצד גורמי אכיפת החוק במדינה. כמה מהן, ניתן למצוא בתביעות שהגיש לבתי-המשפט, למח"ש או לנציב רוזן.

כך למשל, בתלונה שהגיש באפריל לרוזן, מתאר רותם, כיצד נכלא "שישה לילות לא רצופים, כפות בידיים וברגליים באזיקים, בתא מעצר לא-חוקי… לעיתים ללא עדות מתלונן נגדי". הוא מתאר בתלונה, כיצד נמנעה מח"ש מלחקור תלונה שהגיש לה על מעצרו ב"תא מעצר בלתי-חוקי, כאחרון העבריינים, ללא שינה, שירותים, מים, אוכל וטיפול רפואי". על תנאי המעצר כבר קבע בספטמבר 2020 בית-משפט השלום בתל-אביב במסגרת תביעה שהגיש רותם, כי תא המעצר אינו כולל "תנאים בסיסיים ואינו ראוי לשמש תא מעצר".

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז בבית-חולים איכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף.

תלונה אחרת שהגיש רותם נגד שוטר יס"מ נוגעת למעצר לא חוקי והפעלת אלימות שאירעו מחוץ לאצטדיון בלומפילד ביוני 2020. הוא עוכב ללא הצדקה והוכנס לרכב סוואנה משטרתי, שחלונותיו אטומים. דרישתו של רותם להכניס שוטר נוסף ועד מלווה, כמתחייב, לא נענתה. בסוואנה, מספר רותם, נגע השוטר באופן משפיל באיבר מינו והיכה אותו באגרופים בחזה.

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז באיכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף

בבדיקת פוליגרף שנערכה לרותם ביוזמת מח"ש, הוא נמצא דובר אמת. בעימות שנערך במח"ש בין השוטר לרותם, הודה השוטר, כי באותו אירוע נגע באיבר מינו של רותם שעה ששניהם סגורים ברכב סוואנה משטרתי ובלא נוכחותם של שוטר או קצין נוסף. בתלונתו לנציב רוזן מאשים רותם, כי התלונות שהגיש על עבירות-לכאורה של אותו שוטר, "ממשיכות להיות מטויחות בידי מח"ש". לדברי רותם, "נכון להיום, כשנה מיום הגשת התלונה, טרם נחקרו עדים לאירוע".

מדוברות משרד המשפטים נמסר לי בתגובה:

"חומר הראיות, הגרסאות העולות מחומר החקירה ומכלול הנסיבות הרלוונטיות שנבחנו הביאו לכלל מסקנה כי לא ניתן לבסס הרשעה ולכן הוחלט לגנוז את התיק מחוסר ראיות".

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גם גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. ארבעה עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו.

מדובר באותו שוטר יס"מ שעל שמו הוטל צו איסור פרסום לאחר שנחשד שירה בגבה של תושבת שכונת שייח ג'ראח, ג'נא קסוואני, בת השש-עשרה, ללא כל הצדקה ובניגוד לנהלים. שניות לאחר הירי, אף הושלך לביתה של קסוואני רימון הלם שהתפוצץ בצמוד אליה ולבני-משפחה אחרים. הצו הוצא לבקשת השוטר באמצעות עורך-דינו.

מי שחתומה על הצו, היא שופטת בית-משפט השלום בנצרת, יסמין כתילי-מני. בטרם מונתה לשופטת, שימשה כתילי-מני משך כחמש-עשרה שנים כתובעת משטרתית בלשכת התביעות במחוז צפון של המשטרה. אביה של ג'נא, מוחמד קסוואני, סיפר לי כי אף גורם לא פנה אליו או למשפחה לקבל את עמדתם לבקשת הוצאת צו איסור הפרסום על שם השוטר.

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. 4 עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו

תלונה נוספת של רותם למח"ש נגד אותו שוטר בדבר אלימות משטרתית כלפי מפגינים במחאת בלפור, לא זכתה לתגובה עד היום וגם במסגרתה, על-פי רותם, טרם זומנו עדים. מדובר בשוטר המוכר היטב למפגינים בבלפור בשל שיטות הפעולה האלימות והלא-מידתיות שלו. דובר משרד המשפטים מסר בהקשר תלונה זו, כי "התיק נבדק וטרם התקבלה בו החלטה".

בספטמבר 2020, כשלושה חודשים לאחר התלונה הראשונה שהגיש רותם במח"ש, קבע בית-משפט השלום בתל-אביב, כי מעצרו של רותם היה פסול ונפסקו לו מאתיים-אלף שקל פיצויים על "מעצר ברוטלי". רותם תבע את המשטרה על שורת המעצרים ובפסק-הדין ציין השופט מנחם קליין:

"ההחלטות לזמן את רותם לחקירה, לאזוק אותו במהלכה ולשחרר אותו בתנאים, היו רצף החלטות לא סבירות […] טענותיו של רותם מקובלות עליי. אני מאמין לרותם כי בסופו של האירוע הופעל עליו לחץ לחתום על מסמך המאשר שלא נגרם לו כל נזק כתנאי לשחרורו המיידי, בניסיון להעלים את מסכת האירועים שהתרחשה. גם בכך חטאה משטרת ישראל".

עוד נכתב בפסק-הדין, כי "גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, משיקולים זרים ולא למטרת החיפוש, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה… אין לקבל את טענת המדינה כי היה צורך בחמישה שוטרים כדי למנוע נזק לרותם; ובסופו של יום רותם מוצא את עצמו עם חבלות קשות ומובא לחדר מיון".

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר