השופט רוזן ממליץ למח"ש "לבחון כדבעי" את טענותיו של רפי רותם

רפי רותם בעת הרשעתו בהעלבת עובד ציבור והטרדה טלפונית (צילום: צילום מסך, "כאן 11")
צילום מסך, "כאן 11"
רפי רותם בעת הרשעתו בהעלבת עובד ציבור והטרדה טלפונית

על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם ולהחליט על "האפיק המתאים לטיפול בהן"– כך המליץ ביום חמישי האחרון נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. החלטתו זו של רוזן ניתנה בעקבות תלונתו של רותם לנציב.

על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבחון ביסודיות את התלונות שהוגשו אליה בידי רפי רותם – כך קבע ביום חמישי האחרון נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן

במהלך השנתיים האחרונות הגיש רותם, חושף פרשות השחיתות ברשות המסים, מספר תלונות למח"ש על רקע הטרדות חוזרות ונשנות כלפיו מצד המשטרה וגורמי אכיפת החוק. התלונות כוללות מספר פעמים בהן נעצר, בין היתר, בעקבות פקסים ששלח לגורמי אכיפה שונים בדרישה שיחקרו "פשעים ברשות המסים שטייחה רות דוד" וכן חשדות לטיוחם.

דוד שימשה כפרקליטת מחוז תל-אביב בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כיום כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה בפרקליטות. לאחר הגשת כתב-אישום בעניינה, התעורר חשד כי דוד פעלה שלא כדין עוד במהלך כהונתה כפרקליטת מחוז תל-אביב. קבוצת חוקרים מרשות המיסים, בראשות רותם, טענה כי דוד מנעה חקירה בפרשות שחיתות שונות שנחשפו על-ידם. הועלו גם חשדות על המלצות שניתנו לסגירת תיקים משיקולים לא-מקצועיים.

בשנת 2016  החליט היועץ המשפטי לממשלהאביחי מנדלבליט, לסגור את תיק החקירה נגד דוד על החשדות שנגעו לתקופת שירותה בפרקליטות, עקב היעדר ראיות מספיקות להרשעה. מנדלבליט כתב:

"התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה".

כשנה וחצי מאוחר יותר, בשנת 2017, קבע דו"ח של נציב הביקורת רוזן, כי נסיבות גניזת תיקי חקירה בידי רות דוד "תמוהות", וציין:

"מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק".

רות דוד שימשה כפרקליטת מחוז ת"א בפרקליטות המדינה והיא מואשמת כי העבירה מידע פנימי לחשודים לאחר סיום כהונתה. לאחר הגשת כתב האישום התעורר חשד כי פעלה שלא כדין עוד במהלך הכהונה

רותם הוא הגורם המרכזי מאחורי תלונות אלה. מאז, הוא נתון להטרדות חוזרות ונשנות מצד גורמי אכיפת החוק במדינה. כמה מהן, ניתן למצוא בתביעות שהגיש לבתי-המשפט, למח"ש או לנציב רוזן.

כך למשל, בתלונה שהגיש באפריל לרוזן, מתאר רותם, כיצד נכלא "שישה לילות לא רצופים, כפות בידיים וברגליים באזיקים, בתא מעצר לא-חוקי… לעיתים ללא עדות מתלונן נגדי". הוא מתאר בתלונה, כיצד נמנעה מח"ש מלחקור תלונה שהגיש לה על מעצרו ב"תא מעצר בלתי-חוקי, כאחרון העבריינים, ללא שינה, שירותים, מים, אוכל וטיפול רפואי". על תנאי המעצר כבר קבע בספטמבר 2020 בית-משפט השלום בתל-אביב במסגרת תביעה שהגיש רותם, כי תא המעצר אינו כולל "תנאים בסיסיים ואינו ראוי לשמש תא מעצר".

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז בבית-חולים איכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף.

תלונה אחרת שהגיש רותם נגד שוטר יס"מ נוגעת למעצר לא חוקי והפעלת אלימות שאירעו מחוץ לאצטדיון בלומפילד ביוני 2020. הוא עוכב ללא הצדקה והוכנס לרכב סוואנה משטרתי, שחלונותיו אטומים. דרישתו של רותם להכניס שוטר נוסף ועד מלווה, כמתחייב, לא נענתה. בסוואנה, מספר רותם, נגע השוטר באופן משפיל באיבר מינו והיכה אותו באגרופים בחזה.

גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, בדרישה שתורה לפתוח בחקירה נגד השוטרים החשודים כי פעלו באלימות נגד רותם, לאחריה נזקק לאשפוז באיכלוב עם זעזוע מח וחבלות בכל הגוף

בבדיקת פוליגרף שנערכה לרותם ביוזמת מח"ש, הוא נמצא דובר אמת. בעימות שנערך במח"ש בין השוטר לרותם, הודה השוטר, כי באותו אירוע נגע באיבר מינו של רותם שעה ששניהם סגורים ברכב סוואנה משטרתי ובלא נוכחותם של שוטר או קצין נוסף. בתלונתו לנציב רוזן מאשים רותם, כי התלונות שהגיש על עבירות-לכאורה של אותו שוטר, "ממשיכות להיות מטויחות בידי מח"ש". לדברי רותם, "נכון להיום, כשנה מיום הגשת התלונה, טרם נחקרו עדים לאירוע".

מדוברות משרד המשפטים נמסר לי בתגובה:

"חומר הראיות, הגרסאות העולות מחומר החקירה ומכלול הנסיבות הרלוונטיות שנבחנו הביאו לכלל מסקנה כי לא ניתן לבסס הרשעה ולכן הוחלט לגנוז את התיק מחוסר ראיות".

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גם גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. ארבעה עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו.

מדובר באותו שוטר יס"מ שעל שמו הוטל צו איסור פרסום לאחר שנחשד שירה בגבה של תושבת שכונת שייח ג'ראח, ג'נא קסוואני, בת השש-עשרה, ללא כל הצדקה ובניגוד לנהלים. שניות לאחר הירי, אף הושלך לביתה של קסוואני רימון הלם שהתפוצץ בצמוד אליה ולבני-משפחה אחרים. הצו הוצא לבקשת השוטר באמצעות עורך-דינו.

מי שחתומה על הצו, היא שופטת בית-משפט השלום בנצרת, יסמין כתילי-מני. בטרם מונתה לשופטת, שימשה כתילי-מני משך כחמש-עשרה שנים כתובעת משטרתית בלשכת התביעות במחוז צפון של המשטרה. אביה של ג'נא, מוחמד קסוואני, סיפר לי כי אף גורם לא פנה אליו או למשפחה לקבל את עמדתם לבקשת הוצאת צו איסור הפרסום על שם השוטר.

מהדוברות הוסיפו, כי החקירה שנערכה "היתה מקיפה ויסודית, וכללה גביית עדות מעד שנוכח במקום". לדברי רותם, העד המדובר הוא שוטר בתפקיד. 4 עדים אחרים שאת פרטיהם העביר רותם למח"ש, כלל לא נחקרו

תלונה נוספת של רותם למח"ש נגד אותו שוטר בדבר אלימות משטרתית כלפי מפגינים במחאת בלפור, לא זכתה לתגובה עד היום וגם במסגרתה, על-פי רותם, טרם זומנו עדים. מדובר בשוטר המוכר היטב למפגינים בבלפור בשל שיטות הפעולה האלימות והלא-מידתיות שלו. דובר משרד המשפטים מסר בהקשר תלונה זו, כי "התיק נבדק וטרם התקבלה בו החלטה".

בספטמבר 2020, כשלושה חודשים לאחר התלונה הראשונה שהגיש רותם במח"ש, קבע בית-משפט השלום בתל-אביב, כי מעצרו של רותם היה פסול ונפסקו לו מאתיים-אלף שקל פיצויים על "מעצר ברוטלי". רותם תבע את המשטרה על שורת המעצרים ובפסק-הדין ציין השופט מנחם קליין:

"ההחלטות לזמן את רותם לחקירה, לאזוק אותו במהלכה ולשחרר אותו בתנאים, היו רצף החלטות לא סבירות […] טענותיו של רותם מקובלות עליי. אני מאמין לרותם כי בסופו של האירוע הופעל עליו לחץ לחתום על מסמך המאשר שלא נגרם לו כל נזק כתנאי לשחרורו המיידי, בניסיון להעלים את מסכת האירועים שהתרחשה. גם בכך חטאה משטרת ישראל".

עוד נכתב בפסק-הדין, כי "גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, משיקולים זרים ולא למטרת החיפוש, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה… אין לקבל את טענת המדינה כי היה צורך בחמישה שוטרים כדי למנוע נזק לרותם; ובסופו של יום רותם מוצא את עצמו עם חבלות קשות ומובא לחדר מיון".

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
תרומתו של חיים שדמי להרחקת ביבי והצלת ישראל בכך - עצומה, גיבור חיל. כל מי שחושף שחיתויות ונלחם כדי שהאמת תצא לאור - גבר שבגברים. ולענייננו: אני לא סלב, לא ידוען, סתם פלצן סטנדרטי (יעיד ... המשך קריאה

תרומתו של חיים שדמי להרחקת ביבי והצלת ישראל בכך – עצומה, גיבור חיל. כל מי שחושף שחיתויות ונלחם כדי שהאמת תצא לאור – גבר שבגברים.
ולענייננו: אני לא סלב, לא ידוען, סתם פלצן סטנדרטי (יעיד הטוויטר), ובכל זאת, הרוח הלוחמנית והתקיפה שהייתה כנגד ביבי וכל תומכיו, במחאה ובכלל, הייתה הכרחית; אבל מרגע שקמה הממשלה החדשה, אין צורך באותה רוח לוחמנית כנגדה, שהרי, לעיתים רב הנזק על התועלת.
אין לי ילדים, מבחירה, אבל אם היו לי – הייתי מלמד אותם לשנות סגנון בהתאם להתגלגלות העניינים

ניקוי אורוות דחוף במח״ש וביאח״ה והעמדתה לדין של רות דוד וחשיפת כל העדויות נגדה לאור השמש. שדמי כבר שנים עושה כמיטב יכולתו לעזור לתקן את המעוות אך למרבה הצער נראה כי יותר מדי אנשים מאויי... המשך קריאה

ניקוי אורוות דחוף במח״ש וביאח״ה והעמדתה לדין של רות דוד וחשיפת כל העדויות נגדה לאור השמש. שדמי כבר שנים עושה כמיטב יכולתו לעזור לתקן את המעוות אך למרבה הצער נראה כי יותר מדי אנשים מאויימים ע״י האמת.

עוד 966 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

אוטופיית האחדות הפלסטינית של ג'נין

השבוע הסתיים המבצע של צה"ל לתפיסת ששת הנמלטים מכלא גלבוע. שני האחרונים נתפסו במחנה ג'נין. לקראת המבצע הצליחו להתאחד, בצעד חריג ויוצא דופן, שלושת הפלגים הפלסטינים – פתח, חמאס והג'יהאד האסלאמי. מה אנחנו יודעים על ג'נין? ומדוע האוטופיה של ג'נין כנראה אינה יכולה להתקיים בכל השטחים?

החברה הפלסטינית בשטחים סובלת ממחלה כרונית הנקראת בערבית "אִנְקִסַאם", הפילוג בין פתח השולט ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, לבין חמאס השולט בעזה וכולל תחת חסותו את האופוזיציה של הג'יהאד האסלאמי.

החברה הפלסטינית בשטחים סובלת ממחלה כרונית הנקראת בערבית "אִנְקִסַאם", הפילוג בין פתח השולט ברשות הפלסטינית ביו"ש, לבין חמאס השולט בעזה, וכולל תחת חסותו את האופוזיציה של הג'יהאד האסלאמי

המצב הזה נמשך מאז הבחירות לרשות ב-2006, שהסתיימו בניצחון חמאס, לא התקבלו ע"י הראיס אבו מאזן והובילו להפיכה צבאית בעזה. מאז נעשו ניסיונות רבים לאחות את הקרע הפלסטיני אך ללא הצלחה.

מושג מפתח: אִנְקִסַאם

מצב האנקסאם מחליש את הצד הפלסטיני מול ישראל ותורם משמעותית לדחיקת הסוגיה הפלסטינית לשולי סדר היום הערבי. העייפות מהנושא ניכרת בתקשורת הערבית, הממעטת לעסוק בשנים האחרונות בסוגיה הפלסטינית, אלא אם כן מתקיים אירוע נפיץ ומשמעותי כמו מלחמה בעזה או בריחת אסירים.

ככלל, בעולם הערבי יש ייאוש רב מהנושא שאינו מתקדם. הפילוג הפנימי פוגע מאד בסיכוי למו"מ עם הצד הישראלי. בעיני ישראל וגם בעיני העולם הערבי, העם הפלסטיני אינו מיקשה אחת אלא מחולק לשלוש קבוצות נפרדות: ערביי הגדה, ערביי ישראל וערביי הרצועה.

הסיכוי להגיע ביניהם להסכמה הוא קלוש. עיקר הוויכוח הוא בשתי הסוגיות המרכזיות, המתחלקות בין הפלגים החילוניים והדתיים בשטחים: נושאי החוץ והפנים.

לגבי נושאי החוץ, רוב הוויכוח הוא בין גישת פתח/אש"ף לניהול המו"מ עם ישראל על גבולות 1967, מול גישת חמאס והג'יהאד האסלאמי (וגם הועדות העממיות ופלגים סוררים באש"ף), התומכים במלחמת הג'יהאד ל"שחרור כל פלסטין". בנושאי החוץ יש גם את הוויכוח ממי לקבל סיוע, החלטה שתשפיע במידה רבה על המדיניות בעתיד. הרשות הפלסטינית מעוניינת בסיוע מערבי (בעיקר אירופה) ומהליגה הערבית ואילו חמאס והג'יהאד מעדיפים תמיכה קטארית ואיראנית.

מצב האנקסאם מחליש את הצד הפלסטיני מול ישראל ותורם משמעותית לדחיקת הסוגיה הפלסטינית לשולי סדר היום הערבי. העייפות מהנושא ניכרת בתקשורת הערבית, הממעטת לעסוק בו בשנים האחרונות

סוגיית הפנים נוגעת לאופייה של המדינה הפלסטינית המתוכננת – האם תהיה מדינה אזרחית או מדינת הלכה/שריעה ומעל הכל – מי ישלוט בה וכיצד ומתי ייערכו הבחירות.

אחדות תחת אש

אחדות פלסטינית נדירה בין כל חלקי העם הפלסטיני נראתה לאחרונה בספטמבר 2020 כאשר נפגשו בוועידת וידאו – מצד אחד ברמאללה אבו מאזן וגם מחמד ברכה, חבר כנסת לשעבר, שייצג מבחינתו את ערביי ישראל, ומצד שני מביירות אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס וזיאד נחאלה מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי. המפגש היה ביטוי להתנגדות מאוחדת להסכם הנורמליזציה שנחתם בין האמירויות לישראל.

לאחרונה שוב התאחדו הפלגים כאשר נשקף איום משותף עליהם. הדבר אירע במחנה הפליטים ג'נין (הממוקם במרכז העיר ג'נין) שבצפון השומרון/בצפון הגדה המערבית. שלושת הפלגים הפלסטינים הקימו יחד "חדר מבצעים משותף" לשלוש הזרועות הצבאיות של פתח – שֻהַדַאא אל-אקצא, הג'יהאד האסלאמי – סַרַאיַא אל-קודס וחמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם. מטרת החדר היתה להתמודד יחד עם כניסת צה"ל לאיתור שני הנמלטים הנותרים מהבריחה, אחרי תפיסת ארבעה מהם.

כתב עיתון "אנדול" הטורקי שהצליח להגיע לחדר המבצעים ראיין פעיל מחללי אל-אקצא שאמר, בעודו מראה את הרובה שלו:

"אין שום דרך לדבר עם ישראל מלבד עם כדורים. אנחנו מוכנים לקרב ולא ניסוג".

הכתב הטורקי התרשם כי רוב החמושים הם בני 20 עד 30 ומשתייכים ברובם למשפחות שאיבדו הורים או בני משפחה אחרים במאבק נגד ישראל.

לאחרונה שוב התאחדו הפלגים לנוכח איום משותף, בהקמת "חדר מבצעים משותף" במחנה הפליטים ג'נין ל-3 הזרועות הצבאיות שלהם, להתמודדות עם כניסת צה"ל לאיתור שני הנמלטים הנותרים מהבריחה

הרשות הפלסטינית אפשרה באופן חריג "הוצאת קיטור" והתירה לשלושת הפלגים לארגן במחנה ג'נין תהלוכות והפגנות תמיכה באסירים הנמלטים. בג'נין הרוחות התלהטו כבר באמצע אוגוסט, כאשר במבצע של צה"ל נהרגו 4 חמושים.

מלבד פעולות ללכידת מבוקשים, צה"ל נמנע מלהיכנס למחנה ג'נין. פעם אחרונה שצה"ל נכנס למחנה היה באפריל 2002 במבצע שנמשך עשרה ימים כחלק ממבצע חומת מגן. בקרב נהרגו 23 חיילים ישראלים ו-25 פלסטינים.

היסטוריה של מאבקים

ג'נין שוכנת רק 70 ק"מ מחיפה וכ-20 ק"מ מעפולה. אך רוב הישראלים לא יודעים עליה הרבה. ג'נין אינה רק מרכז של חמושים ומחבלים (המרוכזים בעיקר במחנה הפליטים), אלא גם עיר עם היסטוריה מעניינת ותרבות.

יש בה כארבעים אלף תושבים, רובם מוסלמים ומיעוט נוצרי. ג'נין היא הגדולה בערי המשולש (ג'נין, שכם וטול כרם). יש בה שווקים רבים ורוב הקליינטים הם ערביים ישראלים מהסביבה. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, אך בשנות ה-90 נבנה בה גם מרכז תעשייה, בעיקר לייצור שמן זית ומוצרי בנייה. מאז 2008 מתקיים בעיר פעם בשנה "יריד התעשייה הלאומית הפלסטינית".

רמת החינוך בעיר גבוהה ביחס לרשות הפלסטינית ויש בה את האוניברסיטה הערבית-אמריקאית (האוניברסיטה הפרטית הראשונה ברש"פ מאז 2000) וסניף של אוניברסיטת אל-קודס הפתוחה (שמרכזה ברמאללה). בג'נין יש חיי תרבות: תזמורת, תיאטרון, קולנוע, ומוזאון המורשת הפלסטינית המתאר את ההיסטוריה של העם הפלסטיני.

ג'נין שוכנת רק 70 ק"מ מחיפה וכ-20 ק"מ מעפולה. אך רוב הישראלים לא יודעים עליה הרבה. ג'נין אינה רק מרכז של חמושים ומחבלים (המרוכזים בעיקר במחנה הפליטים), אלא גם עיר עם היסטוריה מעניינת ותרבות

המקומיים גאים בהיסטוריה המוסלמית שלה. בקרבת העיר נערך בשנת 1260 הקרב הגורלי בעין ג'אלות בו הדפו הממלוכים המוסלמים את המונגולים והצילו את עולם האסלאם מחורבן.

בעיר נמצא מסגד ג'נין הגדול שנבנה ע"י האימפריה העות'מנית בהוראת נכדתו של הסולטן ב-1566 ולידו השוק העתיק "א-סיבַּאט" (הקשתות). ההיסטוריה של העיר כוללת פרק קשה של שריפת העיר ע"י נפוליאון בגלל תמיכת התושבים בשליטים העות'מניים.

תושבי ג'נין גאים בעובדה שהיו הראשונים להילחם נגד המנדט הבריטי בהנהגתו של עז א-דין אל-קסאם (שעל שמו נקרא הזרוע הצבאית של חמאס). במלחמת השחרור (1948) נהדפו כוחות צה"ל מג'נין אחרי שנלחמו בצד הערבי הצבא הירדני בסיוע חיילים עיראקיים.

במלחמת ששת הימים (1967) נכבשה העיר יחד עם יהודה ושומרון ונמסרה לשליטה פלסטינית (1995) במסגרת הסכמי אוסלו לשטח A (שליטה פלסטינית מלאה).

בזמן האינתיפאדה השנייה (2001-2004) הייתה ג'נין מוקד של מחבלים מתאבדים, רובם חברי הג'יהאד האסלאמי. באותה תקופה היה שיתוף פעולה מלא בין הג'יהאד לגדודי חללי אל-אקצא של הפתח בראשותו של זכריא זביידי.

מאוחדים רק במלחמה

האחדות הזמנית בין הפלגים בג'נין, שנראתה בימים אלה, מייצגת את המצב בחברה הפלסטינית. היא מאפיינת את האחדות הרגעית בצל סכנה, שאינה אחדות אקטיבית לאורך זמן לשם השגת הישג דיפלומטי או אסטרטגי.

האחדות הזמנית בין הפלגים בג'נין, שנראתה בימים אלה, מייצגת את המצב בחברה הפלסטינית. היא מאפיינת את האחדות הרגעית בצל סכנה, שאינה אחדות אקטיבית עקבית להשגת הישג דיפלומטי או אסטרטגי

יש לשים לב כי חדר המבצעים הוקם בשיתוף הזרועות הצבאיים, בעוד שהגופים המדיניים וההנהגות ממשיכים להיות מפולגים. הדבר מלמד אולי על חילוקי הדעות בתוך פתח בין הזרוע המדינית והצבאית בנושא היחס לישראל וביחס לקשרים עם הפלגים בעזה.

בנוסף, הקשר בין הזרוע הצבאית של פתח לג'יהאד האסלאמי מדאיג את חמאס, המהווה יריב של שני הארגונים. אחרי בריחת חמשת האסירים מהג'יהאד וזביידי מהפתח, מיהר חמאס לקרוא לחידוש האינתיפאדה בשטחים ושיגר כמה טילים מעזה, כדי לא להשאיר את המאבק הפלסטיני בידי יריביו.

הפלגים הפלסטינים מתאחדים לרגע כאשר בורחים אסירים פלסטינים מהכלא הישראלי, או כשמדינה ערבית "בוגדת" בסוגיה הפלסטינית וחותמת על הסכם נורמליזציה עם ישראל. אולם ברוב ימות השנה האנקסאם רק מחמיר ולא נמצא פתרון לפילוג הפנים-פלסטיני.

הרשות הפלסטינית מעדיפה להמשיך את התיאום הביטחוני עם ישראל כדי למנוע השתלטות של חמאס על הגדה. ואילו חמאס מבקר את אבו מאזן "הבוגד" ו"המשת"פ" וגם עוקב בדאגה אחר התעצמות הג'יהאד האסלאמי בתחומי שליטתו.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,123 מילים

בנט: "אני רוצה מתווה חינוך בהיר שמובן לכל הורה"

ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● סמוטריץ׳: הנהגת ערביי ישראל אינה פרטנר למאבק באלימות ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה ● לבקשת שרת החינוך לא ינתנו קנסות למנהלים שיפתחו מוסדות בניגוד לתקנות קורונה

עוד 30 עדכונים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיייטק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

עז ותיש

בתוכנית הרדיו של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב' התארח ביום שלישי לפני שבוע השר יועז הנדל. כאשר הוא נשאל על האפשרות של השתתפות ישראל בוועידת שלום, הוא הזכיר דברים שאמר בעבר על ועידת שלום: "מהעז הזו לא יצא חלב".

דברים אלה נכוחים. השר יודע שהוא וחבר שריו ומרעיו בימין לא מתכוונים להוציא חלב מהעז הזו – ועידת שלום. בשרשרת לשלום יש לפחות שתי חוליות, ועידת שלום וממשלת ישראל (ועוד חוליות). ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום לא נשיג חלב.

בשרשרת לשלום יש, בין היתר, שתי חוליות: ועידת שלום וממשלת ישראל. ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום – לא נשיג חלב

אנחנו יכולים להגיד על ממשלתנו ושרינו: "מהתיש הזה לא נקבל חלב". זו הבעיה.

באותו ראיון השר הנדל דיבר בשבח מעשיה של הממשלה. אכן אמר דברים נכונים. הממשלה הזו מתנהלת בנורמליות, ולעם משוגע כמו שלנו גם זה שידרוג. אבל נדמה, שבדבר אחד הממשלה ממשיכה את הקו של ממשלות בנימין נתניהו, והוא טענתה שבסביבתנו הקרובה אין לנו עם מי לדבר על שלום.

אז חברי הממשלה דעו לכם, שתפקידכם לייצר מציאות בה יש לנו עם מי לדבר על שלום. בשלום עתידנו, ועליכם להשיג אותו. אתם לא יודעים איך להתקדם לשלום עם שכנינו בארץ הזו, אז אל תהיו בממשלה.

בהזדמנות זו, בה אני מתייחס ליועז הנדל, הרשו לי, בבקשה, התייחסות אישית לגופו של אדם. יותר נכון שני אנשים – אישה ואיש. אני קושר כאן ביחד את השרה איילת שקד והשר יועז הנדל.

שניהם אנשים יפים, צעירים וחכמים. אולם בדעותיהם הם כל-כך זקנים, עם השמרנות שלהם וחוסר המעוף שלהם, והיעדר התשוקה לשנות עולם ולעשות אותו טוב יותר. אז נשארנו עם זה שהם רק יפים. גם זה משהו, ואולי אפילו הרבה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 279 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה