ירי הרקטות בסוף השבוע לעבר ישראל לא הפתיע את הדרג המדיני. צה"ל התריע כבר ביום חמישי כי הארגון הלבנוני שוקל להגיב על ההפצצות הישראליות בעקבות הירי "הפלסטיני" לעבר קריית שמונה.

ההפתעה הייתה אולי בעוצמה שבחר חזבאללה – 19 רקטות שכוונו לשטחים פתוחים במטרה לסמן שהמשוואה בין הריבון דה פקטו בלבנון לריבון דה יורה בישראל שרירה וקיימת.

ההפתעה הייתה אולי בעוצמה שבחר חזבאללה – 19 רקטות שכוונו לשטחים פתוחים במטרה לסמן שהמשוואה בין הריבון דה פקטו בלבנון לריבון דה יורה בישראל שרירה וקיימת

בנאום שלו אמש, היה חסן נסראללה ברור מאד: ישראל הפציצה שטח פתוח ונענתה באותו מטבע. גם התגובה הישראלית אחרי המטח של יום שישי לא חרגה מקודמתה, ירי לשטח פתוח. גורמים ישראלים הסבירו זאת כרצון של חזבאללה שלא להסלים את המצב.

ישראל אמנם ירתה אחרונה, אבל כרגיל נגררה למשוואה שיצר חזבאללה. ארגון הטרור משדר רצון לסגור את האירוע, וישראל נענית. הוא מצטייר כמגן לבנון, מפר את הריבונות הישראלית ולא משלם מחיר. נראה שמישהו בציר שבין ביירות לטהרן רצה לבחון כאן את ראש הממשלה הטרי.

חיזוק לזה אפשר היה לקבל בפגישתם אתמול  של מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי עם סגנו של נסראללה, השייח' נעים קאסם, בטהרן. "הראנו לראש הממשלה הממזר שישראל לא קובעת את המשוואה באזור", צוטט סלאמי בתקשורת האיראנית.

תותחים של צה"ל יורים ארטילריה לעבר דרום לבנון, 6 באוגוסט 2021 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

נראה שמבחינת ישראל, דווקא בירי האחרון הייתה הזדמנות לשנות את המשוואה. הרצון הישראלי לא להיגרר לסבב לחימה מול חזבאללה ברור והגיוני, במיוחד בשעה שנסראללה מתמודד עם אחת התקופות הקשות מבחינתו במישור הפנים-לבנוני.

אבל בין תקיפת שטחים פתוחים להסלמה כוללת יש עדיין מרחב תמרון גדול.

ישראל חשבה לתומה שתקיפת מטוסי קרב בלבנון – אחרי הירי באמצע השבוע לקריית שמונה – תעביר את המסר. זה, כאמור, לא קרה. חזבאללה הבין את הרמז, ישראל מכניסה למערכה עוצמה גדולה יותר ומאותתת, ולכן ענה בלשון דומה – גם הוא מכניס למערכה עוצמה גדולה יותר ויורה עשרות רקטות.

חזבאללה הבין את הרמז, ישראל מכניסה למערכה עוצמה גדולה יותר ומאותתת, ולכן ענה בלשון דומה – גם הוא מכניס למערכה עוצמה גדולה יותר ויורה עשרות רקטות

השאלה היא האם ישראל לא הייתה צריכה לבחור במקום שטחים פתוחים מטרת תשתית בלבנון. תקיפה כזו יכולה הייתה להעביר טוב יותר את המסר. פגיעה בסמל שלטוני רך – למשל, גשר על אחד הנהרות – הייתה מחדדת את השאלה שעולה כל העת  בארץ הארזים וכל שכן במשבר הנוכחי: האם חזבאללה הוא מגן או מחריב לבנון.

את הדוגמה המוחשית ביותר לקונפליקט הפנים-לבנוני הזה ניתן היה לראות בסרטונים שהופצו מהכפר שוויא, מייד אחרי הירי ביום שישי. תושבי הכפר הדרוזים תפסו את המשאית אשר ירתה את הרקטות, והיכו את פעילי חזבאללה.

פעילי חיזבאללה ששיגרו את המטח לומדים שעם הדרוזים לא מתעסקים pic.twitter.com/6P4iaPBmhz

— Or Heller אור הלר (@OrHeller) August 6, 2021

בראיה הדרוזית, חזבאללה בחר לירות מכפר דרוזי ולא מכפר שיעי מתוך הנחה שישראל תגיב לעבר מקורות הירי ובמקרה הזה ייפגעו דרוזים ולא שיעים. התגובה השיעית לא איחרה לבוא: סוחרים דרוזים סולקו מהשווקים בכפרים השיעים תוך איום על חייהם.

זו תקרית קטנה שממחישה את הלבה החברתית, מגזרית, פוליטית כלכלית בלבנון. לא בכדי, חזבאללה מיהר לפרסם את סרטון הירי שבו נראית המשאית שלו יורה משטח פתוח. זה היה ניסיון להרגיע את הרוחות בקרב הדרוזים של אזור חאצביא. זו כנראה גם הסיבה לדחיפות שחש נסראללה לשאת דברים אמש.

לא בכדי, חזבאללה מיהר לפרסם את סרטון הירי שבו נראית המשאית שלו יורה משטח פתוח. זה היה ניסיון להרגיע את הרוחות בקרב הדרוזים של אזור חאצביא

האיומים שלו כלפי ישראל, וההתמקדות ביכולת ההרתעה של חזבאללה, אמורים היו להשיג שתי מטרות: הקרנת עוצמה פנימה לכל מי שחושב לאתגר את הארגון, ושימור המשוואה הנוכחית מול ישראל – משוואה שבה חזבאללה יודע להעריך מראש את הנזק הצפוי לו מכל התגרות בישראל.

נסראללה לא טעה בינתיים – הוא קורא את ישראל היטב. ואת זה ירושלים לא הצליחה עד כה לשנות.