את ביקורו בארץ של ראש ה-CIA ויליאם ברנס ניצלו בישראל לבליץ בעניין האיראני – כך לפחות מצטייר מהדיווחים שיצאו אחרי שעזב.

הרושם שנוצר הוא כי ברנס ובכירים בישראל הביעו ספקות באשר לנכונותה של איראן לחזור לשולחן המשא ומתן עם המעצמות. סביר להניח שהעמדות הללו, שהוצגו כתמימות דעים בין ירושלים לוושינגטון, מתבססות לא רק על הערכות מדיניות אלא גם על חומר מודיעיני.

ברנס מכיר היטב את האיראנים, כמי שהיה בסוד המגעים הסודיים שניהל הנשיא ברק אובמה בזמנו עם ממשל חסן רוחאני ב-2014 במסקט, בירת עומאן. מהצד השני של השולחן ישב אז פקיד בכיר במשרד החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדולחיאן, אליו נגיע עוד מעט.

ברנס מכיר היטב את האיראנים, כמי שהיה בסוד המגעים הסודיים שניהל אובמה עם ממשל רוחאני ב-2014. מהצד השני של השולחן ישב אז פקיד בכיר במשרד החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדולחיאן

אלא שהספקנות הישראלית-אמריקנית באשר לכוונות איראן לא ממש תואמות את רוח הדברים שהעביר נציג האיחוד האירופי שנכח בשבוע שעבר בהשבעתו של הנשיא אבראהים ראיסי. אנריקו מורה, שהוא גם הממונה על שיחות הגרעין עם איראן מטעם האיחוד, העביר מסר לא-ישיר כי טהרן מתכוונת לחדש את השיחות בתחילת ספטמבר.

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם ראש ה-CIA ויליאם ברנס, 11 באוגוסט 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

בהקשר הזה צריך לזכור כי חידוש השיחות הוא לעיתים דרך איראנית להוריד ממנה לחץ בינלאומי. בשיחות שקדמו להסכם הגרעין ב-2015, תחת כהונתו של מחמוד אחמדינג'אד כנשיא, ניהלה איראן שיחות סרק כאלה במשך כמה שנים, במטרה למשוך זמן. כמו אז גם היום יושב בכסא הנשיא מנהיג שמרן הנחשב קרוב למנהיג העליון עלי חמינאי.

לא בכדי המתין העולם לראות כיצד תראה הכוורת של ראיסי, והאם ינסה לשלב בה דמויות מתונות יותר – במיוחד בתפקידים המתממשקים עם המערב והמעצמות. לדעת רבים זה לא קרה, במיוחד עם ההכרזה על מועמדותו של עבדולחיאן לתפקיד שר החוץ.

עבדולחיאן היה סגנו של מוחמד ג'וואד זריף עד שפוטר ב-2016 בשל קו קיצוני שהיה קרוב יותר למשמרות המהפכה מאשר לקו המתון של הצמד רוחאני-זריף. באיראן טוענים עד היום כי הפיטורים של עבדולחיאן נעשו בלחץ שר החוץ האמריקאי דאז ג'ון קרי. עבדולחיאן חוזר עכשיו בדלת הראשית לקדמת הבמה, עם ניסיון דיפלומטי לא מובטל, ובעיקר קרבה למנהיג ולמשמרות המהפכה.

באיראן טוענים עד היום כי הפיטורים של עבדולחיאן נעשו בלחץ ג'ון קרי. עבדולחיאן חוזר עכשיו בדלת הראשית לקדמת הבמה, עם ניסיון דיפלומטי לא מובטל, ובעיקר קרבה למנהיג ולמשמרות המהפכה

אלא שלמרות המסקנות המיידיות מהבחירה בעבדולחיאן, יש מי שרואה בכך דווקא בניית גשר למעצמות ולמערב ולאו דווקא התרסה.

חוסיין אמיר עבדולחיאן, אז סגן שר החוץ של איראן (משמאל), בפגישה עם שליח האו"ם לענייני סוריה סטפן דה מיסטורה, בפגישה בטהרון, 12 באפריל 2016 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

על פי מקורות בממשל האיראני שצוטטו שלשום בעילום שם בעיתון "פיננשל טיימס", עבדולחיאן צפוי למתן את המתח שנוצר בשנים האחרונות בין משרד החוץ האיראני למשמרות המהפכה. ניתן היה לראות את הדוגמה הטובה ביותר לחילוקי הדעות הללו בהדלפת השיחה של  שר החוץ זריף עם עיתונאי סעודי, שבה הוא הלין על הדומיננטיות של משמרות המהפכה במדיניות החוץ האיראנית.

עבדולחיאן, לדעת מומחים איראנים, ידע לפשר בין שני הקוטבים הללו בשל ניסיונו במגעים עם המערב מחד וקרבתו לבכירים במשמרות המהפכה מאידך.

נוסף לכך, לעבדולחיאן יש גם היכרות עמוקה עם שני בכירים בממשל הנוכחי של הנשיא ג'ו ביידן: השליח המיוחד לאיראן רוברט מאלי והמשנה ליועץ לביטחון לאומי ג'ונתן פיינר. עם שניהם עסק עבדולחיאן במגעים בעניין סוריה וארגון דעא"ש בתקופת ממשל אובמה.

לעבדולחיאן יש גם היכרות עמוקה עם שני בכירים בממשל ביידן: השליח המיוחד לאיראן רוברט מאלי והמשנה ליועץ לביטחון לאומי ג'ונתן פיינר. עם שניהם עסק במגעים בעניין סוריה ודעא"ש בתקופת אובמה

"ראיסי היה יכול לבחור לתפקיד גם דמויות אחרות שיצאו במפורש נגד ההסכם הגרעין, אבל הוא העדיף דווקא את עבדולחיאן, ולמינוי הזה יש מסר", אמר הפרשן איראני מוחמד מוג'הירי ל"פיננשל טיימס". לא ברור איך זה מתיישב עם דבריו של עבדולחיאן לפני ארבעה חודשים כי "ארצות הברית היא הבעיה ולא הפתרון לסוגיית הגרעין".

אבראהים ראיסי, במרכז, אחרי שהושבע בפרלמנט לנשיא איראן, 5 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

איראן כבר הוכיחה בעבר כי לעיתים קיים פער בין ההצהרות הלוחמניות לנעשה במציאות. המנהיג העליון חמינאי כינה זאת ב-2015  "גמישות הרואית", כשנזקק להסביר לציבור כיצד איראן חותמת על הסכם עם השטן הגדול, ארצות הברית. לא מן הנמנע שהביטוי הזה יחזור שוב בגרסת 2021.

שאלה נוספת שעולה היא כיצד תראה מדיניותו האזורית של שר החוץ החדש. מקור מודיעיני מערבי סיפר בשבוע שעבר כי בהנהגה האיראנית מתחו ביקורת חריפה על מפקד חיל האוויר אמיר עלי ח'אג'יזאדה, מי שעומד מאחורי התקיפה הקטלנית  על מיכלית הנפט "מרסר סטריט".

"לא אהבו שם את התוצאות", אומר המקור, "שהביאו לאיראן נזק בינלאומי גדול לאין ערוך מהתועלת. הריגת אזרחים בריטיים ורומנים לא משרתת את המטרה והאינטרס. טהרן מצאה עצמה פתאום במגננה מול אירופה וארצות הברית, כשהמטרה הייתה אמורה להיות ישראל".

"הריגת אזרחים בריטיים ורומנים לא משרתת את המטרה והאינטרס. טהרן מצאה עצמה פתאום במגננה מול אירופה וארצות הברית, כשהמטרה הייתה אמורה להיות ישראל"

עבדולחיאן יצטרך החל משבוע הבא לטאטא את שאריות התקרית הזו, לא רק מול ארצות הברית והאיחוד האירופי אלא גם מול מדינות המפרץ, אותן הוא מכיר היטב מתפקידו הקודם במשרד החוץ כסגן השר לענייני המפרץ הפרסי ואפריקה.

מכלית הנפט Mercer Street עוגנת לחופי איחוד האמירויות ב-4 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

אין ספק שהמשימה העיקרית שלו תהיה לתקוע טריז בין מה שנראה כברית נאט"ו של מדינות המפרץ וישראל. מדינת המפתח היא סעודיה, שבינתיים שומרת את היחסים עם ישראל מתחת לרדאר.

"אין לאיראן ברירה אלא לשפר את היחסים שלה עם מדינות האזור", אמר מקור בממשל האיראני ל"פיננשל טיימס". "עד כה המדיניות האחרת דחקה את אותן למדינות לזרועות ישראל וזה עבד נגד איראן".