פול ורהובן, הבמאי ההולנדי בן ה-82, היה ועודנו אחד מיוצרי הקולנוע השנויים ביותר במחלוקת, והוא עדיין נחוש ליצור סרטים שמטרידים, מערערים ומהממים את הצופים, ולא רק לבדר אותם בצורה פסיבית.

המעמד הזה זוכה לחיזוק נוסף בסרטו המלא האחרון, "בנדטה", הסרט הנועז ביותר בפסטיבל קאן השנה.

כיוצר, הוא נודע בערבוב בין אלימות סופר-גרפית עם תכנים ודימויים מיניים בוטים, שאותם הוא רוקם בתוך נרטיבים עם הומור אפל, לרוב בתוספת קמצוץ טון סאטירי.

למרות שסרטיו האירופאיים, כמו "האיש הרביעי" מ-1983, זכו לביקורות מצוינות, דווקא יצירותיו ההוליוודיות היו אלה שהקנו לו תהילה – חיובית ושלילית כאחד. הוא במאי עם עדת מעריצים שהולכת וגדלה, אוהדים שצופים שוב ושוב בסרטיו, כמו ב"נערות שעשועים" מ-1995, שזכה בתחילה ליחס מבטל מהמבקרים.

https://www.youtube.com/watch?v=8PeyiZSO1_0

בהוליווד ביים סרטים בתקציב גדול, שוברי קופות עמוסים באפקטים מיוחדים, כמו "רובוקופ" מ-1987 ו"זיכרון גורלי" מ-1990 בכיכובו של ארנולד שוורצנגר ובהשתתפות שרון סטון, עוד לפני שהפכה ל"שרון סטון", שנתיים מאוחר יותר.

בעקבות ההצלחות האלה יצר ורהובן את "אינסטינקט בסיסי", המותחן הארוטי והפרובוקטיבי, שזכה להקרנת בכורה בקאן ב-1992. הסצנה הנודעת לשמצה מהסרט מראה את דמותה של שרון סטון בחקירה משטרתית, מפסקת את רגליה וחושפת לרגע את איבר המין שלה (היא לא לובשת תחתונים).

לאחרונה טענה סטון שלא ידעה מה בדיוק יקרה בסצנה, אמירה שאותה דחה הבמאי וטען ש"שרון ידעה בדיוק מה עומד לקרות – אחרי הכל, היא התבקשה לא ללבוש תחתונים באותו היום".

לאחרונה טענה סטון שלא ידעה מה בדיוק יקרה בסצנה המדוברת ב"אינסטינקט בסיסי", אמירה שאותה דחה הבמאי וטען ש"שרון ידעה בדיוק מה עומד לקרות – אחרי הכל, היא התבקשה לא ללבוש תחתונים באותו היום"

סרטו האחרון של ורהובן, "היא" (2016) עוסק באשת עסקים משכילה שמשחקת משחק חתול ועכבר פסיכולוגי עם גבר שאונס אותה באכזריות, פעם אחר פעם. המבקרים אהבו את הגירוי היצירתי, ואת מערכת היחסים הלא שגרתית בין אנס לבין אישה שמסרבת לראות את עצמה כ"קורבן קונבנציונאלי". "היא" הפך ללהיט בינלאומי של בתי קולנוע אמנותיים, ובדרכו הקנה לאיזבל הופר, אחת השחקניות הצרפתיות האמיצות והמוכשרות ביותר ("המורה לפסנתר"), מועמדות לפרס האוסקר.

שרון סטון על השטיח האדום בפסטיבל קאן, 17 ביולי 2021 (צילום: Brynn Anderson, AP)

כאמור, ורהובן שבר את "מחסום הצניעות" בקולנוע המיינסטרימי עם "אינסטינקט בסיסי". יהיו מי שיתארו את סרטו האחרון, "בנדטה", כ"אינסטינקט בסיסי עם שביס וצלב", רעיון שמפיצי ויחצ"ני הסרט מיהרו לאמץ (הסרט מוקרן כרגע בצרפת ובמדינות נוספות באירופה).

הטריילר לבדו כבר יצר תדהמה וחרדה, ובתי קולנוע כבר נערכו להפגנות מטעם ארגונים שמרניים ודתיים. בטריילר, שנמשך פחות משתי דקות, נראית נזירה מתלמדת מתקלחת, וצניעותה "מוגנת" על ידי וילונות דקיקים ושקופים בלבד.

הטריילר לבדו כבר יצר תדהמה וחרדה, ובתי קולנוע כבר נערכו להפגנות מטעם ארגונים שמרניים. בטריילר, בן פחות משתי דקות, נראית נזירה מתלמדת מתקלחת, וצניעותה "מוגנת" על ידי וילונות דקיקים ושקופים בלבד

ורהובן, תמיד במאי חד, ידע שהליהוק לסרטו החדש הוא מרכיב חיוני להצלחתו, וששתי השחקניות הראשיות צריכות להיות מושכות פיזית ופגיעות רגשית כדי להפוך את התפקידים המורכבים שלהן לאנושיים ולאפשר לקהל להזדהות איתן. בנדטה מגולמת על ידי השחקנית הבלגית העולה ושדרנית הטלוויזיה לשעבר וירג'ין אפירה, ואת המאהבת שלה מגלמת דפני פטקיה, כוכבת בלגית נוספת.

התסריט נשען על ספרה של ההיסטוריונית ג'ודית ב' בראון " Immodest Acts: The Life of a Lesbian Nun in Renaissance Italy" ("מעשים לא צנועים: חייה של נזירה לסבית ברנסנס האיטלקי"), שפורסם ב-1986. העלילה מבוססת על סיפור אמיתי של ראשת מנזר נשים באיטליה בתקופת הרנסנס, שניהלה רומן לסבי עם בת המנזר שלה, בזמן שחוותה "חזיונות אלוהיים" ונחשבה לקדושה.

ג'ודית ב' בראון (צילום: מתוך האתר של אוניברסיטת וסליאן)

כשהדמות הראשית נכנסת לתמונה – בשביס ובשמלה – הנזירה הצעירה "מחליקה" וגורמת לבנדטה להושיט לעברה יד, וכמעט לגעת בשדיה החשופים של הנזירה המתלמדת לפני שהיא נרתעת בבושה קדושה.

ורהובן התעקש שסרטו החדש נועד "להעצים" נשים בכל שלבי החיים. הוא מרומם את בנדטה כגיבורה הולמת לעידן המי-טו, "בגלל שהיא אישה שאימצה את המיניות שלה בתקופה שבה להיות לסבית יכול היה להסתיים בהשפלה, נידוי ואפילו העלאה על המוקד".

עם השנים הגיע סיפורה של בנדטה למעמד מיתי, עבר מדור לדור באמצעות סיפור האגדה המקורית. המבקרים רוחשים כבוד לפרופסור בראון, על כך שהצליחה להעניק לסיפור אמינות אקדמית, אחרי שחשפה מסמכים חדשים בארכיונים של פירנצה. מסמכים אלה אימתו, פחות או יותר, את העובדות הבסיסיות של הסיפור, והקנו להם את חותמת האותנטיות הדרושה.

בנדטה קרליני נולדה ב-1591 וגדלה במשפחה איטלקית מכובדת לפני שהצטרפה למנזר אם האלוהים בפשה שבטוסקנה, כשהייתה בת תשע. באותה התקופה, משפחות מהמעמד הבינוני לרוב "קנו" לבנותיהן מקום במנזר, מכיוון שזה היה פחות יקר מלחתן אותן ולתת להן נדוניה, וגם רימז על מכובדות מסוימת. בנדטה מונתה לאם המנזר בגיל 30.

בנדטה קרליני נולדה ב-1591 וגדלה במשפחה איטלקית מכובדת לפני שהצטרפה למנזר בגיל תשע. באותה עת משפחות מהמעמד הבינוני לרוב "קנו" לבנותיהן מקום במנזר, כי זה היה פחות יקר מלחתן אותן ולתת להן נדוניה

היא משכה תשומת לב כשהתחילה לדווח על כל מיני "חזיונות", ביניהם כאלה שבו ישו מבקש ממנה להינשא לו. בנדטה דיברה לעיתים קרובות בקולות של מלאכים, ובשלב מסוים עברה טקס חתונה בכאילו במנזר, שבו היא יכלה "לחזות" את ישו כבעלה החדש.

במהרה הפכה בנדטה לסנסציה, ואנשים מאזורים אחרים נהרו לראות אותה. פעם אחת הציגה סטיגמטה על ידיה, עם פצעים מדממים, ורמזה שהם דומים לאלו שמהם סבל ישו במהלך צליבתו.

הנזירות האחרות היו כל כך מודאגות מהטענות המטרידות שלה, שדיווחו על מעשיה למועצת הוותיקן ברומא, שציווה לכלוא את האחות בנדטה בחדרה. למעשה, נזירה מתלמת צעירה, האחות ברתולומיאה קריבלי, מונתה לפקח עליה. אך מהר מאוד פצחו השתיים ברומן, שהסתיים בכך שברתולומיאה הרגישה אשמה ותחת לחץ התוודתה על הרומן האסור.

בחקירה בוותיקן, ברתולומיאה מעידה על כך שבנדטה קיימה איתה יחסי מין חד משמעיים, בזמן שהייתה אחוזה על ידי "שד זכר" שאותו כינתה ספלנדיטלו. הרשויות קובעות שהחזיונות של בנדטה היו עבודתו של השטן, ולא של אלוהים, סוג של "אובססיה שטנית". כתוצאה מכך הם מורידים אותה מדרגתה כנזירה, והיא נשלחת לבידוד במנזר למשך 35 שנים מחייה – עד מותה ב-1661.

סרטו של ורהובן מכיל דימויים שהיו גורמים לילד הרע של הקולנוע הספרדי, פדרו אלמדובר, להסמיק. יש סצנות גרפיות של מין לסבי, נשיקות בין נזירות, עירום פרונטלי וסצנת חלום שבו מתמזמזת בנדטה עם ישו.

ורהובן חזה את המהומה שתיווצר סביב סרטו: "אני לא חושב שהסרט יעורר סקנדל, לפחות לא במערב אירופה. אך אמריקאים כנראה יתייחסו לזה אחרת. יש יותר פוריטניות (וצביעות) בארצות הברית מאשר ברוב המדינות. חוויתי את העניין הזה ב'אינסטינקט בסיסי', ויותר מזה עם 'נערות שעשועים'".

ורהובן חזה את המהומה שתיווצר סביב הסרט: "יש יותר פוריטניות וצביעות בארצות הברית מברוב המדינות. חוויתי זאת ב'אינסטינקט בסיסי', ויותר מזה עם 'נערות שעשועים'"

בנדטה, שכבר תואר כ"חטא דתי וסרט ניצול אבסורדי של נזירות", הוקרן בהקרנת בכורה בקאן וזכה לביקורות נלהבות. הסרט נרכש להפצה על ידי סרטי IFC, חברה אמריקאית שמתמחה בסרטי קולנוע עצמאי וסרטים דוקומנטריים.

פול ורהובן (במרכז) עם כוכבות סרטו "בנדטה", וירג'ין אפירה (משמאל) ודפני פטקיה, בהקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל קאן, 9 ביולי 2021 (צילום: Vadim Ghirda, AP)

הסרט, כמובן, שנוי במחלוקת, אבל גם ידוע שסקס מוכר טוב יותר מאלימות (זוכרים את מרלון ברנדו ב"טנגו האחרון בפריז" של ברנרדו ברטולוצ'י מ-1972?). בתקופה הזאת, שבה אנחנו כמעט אחרי המגפה, האולפנים חייבים לעשות את כל שביכולתם כדי להחזיר את הקהל המבוגר לתיאטראות. איזו דרך טובה יותר יש למשוך צופים לקולנוע מאשר סרט ניצול מגרה של נזירות?

צופים רבים זוכרים את "אינסטינקט בסיסי" בגלל סצנות העירום, אבל ניתן לצפות בסרט היום, כמעט שלושה עשורים אחרי יצירתו, והוא עדיין קולנוע מותח שמצליח לעשות הרבה יותר מאשר להציג את התנועה הידועה לשמצה של שרון סטון.

למרות גילו המתקדם, ורהובן מסרב להאט או לרסן את האינסטינקטים הקולנועיים הבסיסיים שלו. בין אם זה מוצא חן בעיני הסביבה ובין אם לא, הוא אוטר שלוקח סיכונים באמצעות בדיקה מתמשכת של הגבולות – כפי שעושים כל האמנים האמיצים.