בבירות ערב מתבוננים בקאבול בדאגה
התחזית השחורה ביותר ביחס לאפגניסטן התממשה: הצבא – שאומן על ידי המעצמה החזקה בעולם – קרס, הנשיא ברח ואנשי טליבאן השתלטו על המדינה.
השליטים הערבים ודאי צפו בדיווחים שהגיעו מקאבול, הראט וקנדהר בחרדה גדולה: לכל אחד מהם יש את הטליבאן שלו הנושף בעורפו, וכל אחד מתבונן בחרדה בארצות הברית שעושה את דרכה החוצה מהאזור.
לאחר כמה ימים של ביקורת חריפה ביחס להתנהלותה של ארה"ב ביחס לבני הברית שלה באפגניסטן, החלו להישמע גם קולות מבקרים מכיוון המפרץ – שם המדינות הערביות העשירות והשבעות נשענו במהלך עשורים רבים על הסיוע וההגנה האמריקאים.
הביקורת שנשמעה לא הייתה ישירה – מי ששידר אותה היו הבלוגרים והעיתונאים המזוהים עם המשטרים שלהם. הם שיבחו את דונלד טראמפ, ביקרו את ג'ו ביידן, שיתפו את הדיווחים הקשים מאפגניסטן והזדעזעו מהקיצוניות של הטליבאן. באבו-דאבי, ריאד ומסקט בירכו על "סממני המתינות" שנשמעו במהלך מסיבת העיתונאים של דובר הטליבאן בקאבול, אך ספק אם הברכות הללו היו כנות.
כשהטליבאן עלה לשלטון באפגניסטן ב-1994, אחת המדינות שהכירה בארגון הייתה ערב הסעודית. כעבור 27 שנים, רוח שונה למדי נושבת במפרץ, שם מנסים להתבדל מהקיצוניות והאלימות של הג'יהאדיסטים.
המדינות שחתמו על הסכמי אברהם או תמכו בהם מאחורי הקלעים סולדים ממדינות אסלאמיות למיניהן, בין אם בסוריה או באפגניסטן, כיוון שהן עצמן נמצאות על הכוונת של האסלאם הפוליטי. עתה המדינות הללו יצטרכו לגבש מדיניות מורכבת באפגניסטן שתאפשר להן מידה מסוימת של השפעה במקביל לריחוק חברתי מתבקש מהטליבאן.
המדינות שחתמו על הסכמי אברהם או תמכו בהם מאחורי הקלעים סולדים ממדינות אסלאמיות למיניהן, בין אם בסוריה או באפגניסטן, כיוון שהן עצמן נמצאות על הכוונת של האסלאם הפוליטי
במקביל, הן יצטרכו להתכונן ליציאה האמריקאית מעיראק המתוכננת לחודשים הקרובים על מנת למנוע תסריט דומה. הצורך הגובר בהגנה עלול לדחוף את המדינות הערביות קרוב יותר לרוסיה וסין ולהרחיקן מארה"ב.
עוד בתחילתו של האביב הערבי התגבר החשש הערבי שארה"ב אינה פרטנר אמין ולויאלי שניתן להישען עליו בעת צרה. המגעים בין וושינגטון לטהרן בנוגע לחזרה להסכם הגרעין והיציאה החפוזה והכושלת מאפגניסטן רק חיזקו את ההערכה הזאת.
האם מצרים תצליח לתווך בין ישראל לחמאס?
במוקד הביקורים של ראשי המודיעין המצרי בישראל ובעזה תמיד עומדים משברים וסכסוכים, וכאשר הביקורים הללו הופכים לתכופים מאוד, סימן שהמצב נפיץ ומסוכן מהרגיל.
שלושה חודשים עברו מאז שהסתיים מבצע "שומר החומות" בעזה, אך מלבד הפסקת האש שהושגה אז בתיווך המצרי, הפלונטר בעזה נותר ללא שינוי: חמאס ממשיך לעבוד על הפרויקט הצבאי שלו בכל המרץ, המשבר ההומניטרי ממשיך להחריף וחמאס דורש שיקום, סיוע וכסף קטארי שיאפשר לו לתפעל את מנגנוניו.
למרות השמועות הרבות, לא חלה כל התקדמות לקראת עסקת השבויים והנעדרים ולא הושגה שם נוסחה חדשה מול חמאס. בישראל נזכרו פתאום ברשות הפלסטינית ואף נשמעו התבטאויות שרק הרשות צריכה להחזיק במושכות השלטון בעזה, אך גם הרש"פ חווה כעת משבר חמור וככל הנראה התסריט הזה – שהיה דמיוני גם קודם – אינו עומד להתממש.
בעת הביקור האחרון שלו בישראל, ראש המודיעין עבאס כאמל העביר לראש הממשלה נפתלי בנט הזמנה לביקור בקהיר ופגישה עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי – דבר נדיר ביותר שלא קרה באופן רשמי מאז 2009 – אך רק בתנאי שישראל תהיה גמישה ופתוחה להצעה המצרית בנוגע להסכם הפסקת האש ארוכת הטווח בין ישראל לחמאס.
מצרים מעוניינת למנוע הסלמה נוספת בעזה וגם לקדם את עצמה בתור מתווכת אזורית בעלת כוח והשפעה. אך בסתר ליבם, גם המצרים יודעים שחמאס הוא אותו חמאס, ארגון טרור שאינו מתכוון להיפרד מנשקו ומטיליו הרבים, וכי הסיכויים לכך שהפסקת האש ארוכת הטווח תצא לדרך קטנים מאוד.
בעצם, מה שקורה עכשיו זה התקרבות משמעותית ביחסי ירושלים וקהיר, שני "המבוגרים האחראים" שבתקופה האחרונה גם משתפים פעולה בתחום האנרגיה ועובדים ביחד על שלל סוגיות אזוריות. חשוב לשמור על המומנטום הזה ולאחר ארבע עשורים של שלום קר, לנסות לחמם את השלום ולמלא את ההסכמים גם בתוכן כלכלי, דיפלומטי ותרבותי, בנוסף לזה הביטחוני.
ירדן: כלכלה במשבר
מגפה הקורונה ממשיכה להשתולל ומונעת מהתיירים מרחבי העולם לנוע בחופשיות בין ארצות. המדינות שהיו תלויות ברווחים מתיירות מצאו את עצמן במשבר קשה, ובשלב הנוכחי אין צפי ליציאה ממנו.
בירדן – שהשקיעה בעשור האחרון הון תועפות בפיתוח של ענף התיירות – מרגישים את המשבר באופן חד ביותר: כ-60% מסוכנויות הנסיעות נסגרו, בתי המלון בפטרה ועקבה עומדים ריקים ומדריכי הטיולים ועובדי בתי מלון איבדו את מקור פרנסתם.
הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שכ-14.4% ירדנים חיים מתחת לקו העוני, כלומר משתכרים פחות מ-$63 לחודש. מחוז מען נמצא במצב הגרוע ביותר ביחס לשאר המחוזות, ושיעור העוני שם עומד על 26.6%.
המשבר הקשה גורם לשלטונות בירדן לחפש דרכים לא שגרתיות לשיפור המצב. כך, למשל, ירדן מצאה את עצמה בתקופה האחרונה נאבקת למען הסרה חלקית של הסנקציות האמריקאית על המסחר שלה עם סוריה. ירדן מארחת בשטחה כ-1.5 מיליון פליטים סורים ולפני כשלוש שנים היא פתחה את המעבר נסיב בגבול עם סוריה על מנת לאפשר את תנועת הסחורות בין שתי המדינות.
חוסר היציבות בתחום הכלכלי משפיע לרעה גם על היציבות הפוליטית. אחד הפתרונות האפשריים למצוקה הגדולה של ירדן יכול להיות החיבור שלה ל"הסכמי אברהם" שנחתמו בשנה שעברה בין ישראל לאמירויות ולבחריין.
חוסר היציבות משפיע לרעה על היציבות הפוליטית. אחד הפתרונות האפשריים למצוקה הגדולה של ירדן יכול להיות החיבור שלה ל"הסכמי אברהם" שנחתמו בשנה שעברה בין ישראל לאמירויות ולבחריין
אף אחד מהשחקנים האזוריים לא מעוניין לראות את ירדן נחלשת או נופלת, וייתכן שפעילות משמעותית ברמה האזורית שתכלול גם את ישראל וגם את מדינות המפרץ יכולה לשפר את המצב בממלכה.
השרפות באלג'יריה זורעות הרס, מוות וחשדות
הטמפרטורות באלג'יריה עלו ל-46 מעלות בצל, קווי החשמל קרסו ושרפות ענק השתוללו בעשרות מוקדים ברחבי המדינה. מאות תושבים נאלצו להתפנות מבתיהם וראו כיצד האש בולעת את כל רכושם, ועשרות רבות הפסידו בקרב עם האש ונשרפו בעודם חיים.
הטרגדיה האיומה הזאת וחוסר היכולת של השלטונות להתמודד עם האש הולידו שתי תופעות מנוגדות: מצד אחד ברשתות החברתיות נפוצו קריאות לסיוע במוקדי האש, איסוף חפצים ותרומות כספיות לנפגעים, מצד שני נפוצו גם שמועות על הצתות מכוונות וסגירת חשבונות.
אמן צעיר בשם ג'מיל בן איסמעיל שעסק בגיוס כספים ובסיוע לנפגעים הפך לקורבן של השמועות הזדוניות שהאשימו אותו בהצתות והביאו למותו. בן איסמעיל הגיע למחוז קביליה על מנת לסייע לתושבים להיאבק באש והותקף על ידי הכפריים שחשדו בו. הווידאו של הלינץ' האכזר הופץ ברשתות החברתיות עוד לפני שאמו של הצעיר שמעה את החדשות על מותו הטראגי.
הרשת האלג'יראית הזדעזעה מהחדשות הנוראיות, ורבים קראו להיאבק בתופעת הפייק ניוז שמולידה חשדנות, שנאה ואלימות. החקירה של הלינץ' בבן איסמעיל נמצאת בעיצומה.
לא רק אלג'יריה סבלה השנה משרפות ענק, אלא גם טורקיה, יוון וישראל. חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז שבני אדם החלו לתעד את נתוני האקלים, ונראה שמזרח התיכון נכנס לפאזה חדשה ומפחידה בלי שיהיו לו כלים ראויים להתמודד עם השינויים האדירים.
היום הזה בתולדות מזה"ת:
הפיכה באיראן בסיוע ה-CIA
ב-19 באוגוסט 1953, בוצעה באיראן הפיכה שמטרתה הייתה להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה הפופולרי מוחמד מוסאדק ולמנוע הגבלות על פעילותה של חברת הנפט האנגלו-פרסית, תאגיד בריטי רב-השפעה ששלט על מאגרי הנפט העצומים של איראן.
מאחורי ההפיכה עמדה ממשלת ארה"ב שהייתה מעורבת עמוקות במה שהתרחש באיראן. לאחר הדחתו והפלתו של מוסאדק באיראן, הוקם שם ממשל צבאי בראשו של פזל-אללה זאהדי, בעוד שהשאה פהלווי הידק את אחיזתו במדינה באמצעות מנגנוני הביטחון שלו.
כעבור שישים שנה, המודיעין האמריקאי חשף מסמכים שהעידו על מעורבותו הישירה בהפיכה נגד ממשלתו של מוסאדק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם