בשל העלייה בתחלואה, ממשלת ישראל הרחיבה בשבוע שעבר את תקנות התו הירוק.
התו הירוק, שהונהג בישראל ב-21 בפברואר ובוטל ב-1 ביוני, הוחזר ב-21 ביולי במתכונת חלקית, שהוחלה רק בחללים סגורים עם יותר מ-100 איש ורק על ילדים מגיל 12, וכן במקומות שיש בהם אוכל וריקודים ("התו השמח"). ב-18 באוגוסט התו הוחזר במתכונתו המקורית, שכללה כמעט את כל הבילויים והאירועים, מגיל 3 ומעלה.
לתו הירוק שתי מטרות: צמצום ההדבקה ועידוד התחסנות. הנימוק האפידמיולוגי נובע מהעובדה שמחוסנים מדביקים פחות ממי שלא חוסן, אף כי היא מוגבלת כיוון שגם מחוסנים מדביקים – והפער בשיעור ההדבקה שנוי במחלוקת. בדיקות קורונה מהירות בכניסה לכל משתתפי האירוע היו מונעות הדבקה רבה יותר.
המטרה העיקרית של התו הירוק היא, איפוא, לעודד התחסנות. האם התו הירוק מצדיק זאת?
אחרי החזרת התו הירוק נרשמה עלייה בשיעור ההתחסנות בחיסון ראשון ושני, אף שהיא נבעה גם מסיבות אחרות. עם זאת, רק כמה אלפי אנשים ביום מתחסנים בחיסון הראשון והשני וכך נעשים זכאים לתו ירוק, בעוד שיותר מ-100 אלף אנשים ביום מתחסנים בחיסון השלישי (הבוסטר) שאינו מזכה בתו ירוק או בהטבה אחרת.
אחרי הרחבת התו הירוק בשבוע שעבר לא נרשמה כל עלייה בהתחסנות בחיסון הראשון והשני, כך שהיא לא השפיעה על ההתחסנות כלל.
בסקר שנערך בבריטניה בתחילת מבצע ההתחסנות, כ-10% מהמשתתפים אמרו שיתחסנו רק אם ההתחסנות לא תיעשה בכפייה או תחת לחץ או סנקציות. ואכן, התו הירוק, שפוגע בעסקים ובשגרת החיים של מחוסנים ולא-מחוסנים, מעורר מחלוקת עזה ומחזק את התנועה האידולוגית של מתנגדי החיסונים, המתלוננים על "כפייה" "אפליה" ואף "דיקטטורת חיסונים".
אבל ההערכה הרווחת היא שרוב אלה שאינם מתחסנים אינם מתנגדי חיסונים אידיאולוגים אלא אנשים שמונעים מסיבות טריוויאליות כמו חשש מפני הבלתי-ידוע, פסיביות וחוסר חשק. מחקרים התנהגותיים הראו שסנקציות הן דרך אפקטיבית להניע לפעולה של אנשים שאינם מתנגדים אידיאולוגים, שהם הרוב.
כדי לבדוק אם התו הירוק מעודד התחסנות, יש להשוות את שיעורי ההתחסנות במדינות שונות ולבדוק אם שיעור ההתחסנות גבוה יותר במדינות שיש בהן תו ירוק.
בדיקה כזאת אפשרית, מכיוון שמבין המדינות שכבר העניקו לכל תושביהן מעל גיל 12 הזדמנות להתחסן – ישראל, ארה"ב, קנדה, איחוד האמירויות ורוב המדינות באירופה – חלק הנהיגו תו ירוק (Green pass או Health Pass) ברמות חומרה שונות וחלק לא.
מבדיקה שערכנו ב-16 "מדינות מחוסנות" כאלה עולה שיש יחס חיובי כלשהו בין הנהגת תו ירוק ודרגת החומרה שלו, אבל הוא קלוש. בין המדינות המחוסנות בעולם יש כאלה שאין בהן תו ירוק או לא היה בהן עד לאחרונה, ויש מדינות עם תו ירוק שההתחסנות מתנהלת בהן בעצלתיים.
כיוון שיש משתנים נוספים רבים שמשפיעים על קצב ההתחסנות – גודל המדינה, מתי החל מבצע החיסונים והבדלי תרבות – הבדיקה לא פוסלת את האפשרות שהתו הירוק מעודד התחסנות, אך היא נשארת בגדר אפשרות בלבד.
כדי לבצע השוואה מהימנה, בדקנו את שיעור ההתחסנות במדינות השונות של אנשים שיכולים להתחסן – כלומר, מעל גיל 12. לשם כך, חילקנו את שיעור ההתחסנות הכללי בכל מדינה בשיעור האוכלוסייה מעל גיל 12. זאת, כיוון שבמדינות שיש בהן שיעור גבוה של ילדים (במיוחד ישראל) שיעור ההתחסנות בכלל האוכלוסייה נמוך יותר משיעור ההתחסנות באוכלוסייה ב"גיל החיסון".
התעלמנו בהשוואה ממרבית מדינות העולם, שבהן עדיין לא הוענקה בהן הזדמנות להתחסן לכלל האוכלוסייה, כולל רוב המדינות המתפתחות שסובלות ממחסור בחיסונים וכן המדינות המפותחות של המזרח הרחוק (יפן, טייוואן, קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד) שבהן מבצע החיסונים החל באיחור רב דווקא בגלל הצלחתן בהתמודדות עם המגפה.
איסלנד: אין תו ירוק, 90% התחסנות
איסלנד היא כיום המדינה המחוסנת בעולם. 90% מבני ה-12 ומעלה באוכלוסייה הזעירה של האי באוקיינוס האטלנטי חוסנו במנה ראשונה ושנייה של החיסון מקורונה. החיסון לא עצר את ההדבקה בקורונה באיסלנד אבל הביא לירידה חדה בשיעור התחלואה הקשה ולהיעלמות של התמותה – רק איסלנדי אחד מת מקורונה בחודשים האחרונים.
באיסלנד נדרש "דרכון ירוק" מתיירים, ורק תיירים שחוסנו, חלו או נדבקו יכולים להיכנס למדינה. על אזרחי המדינה עצמם לא חל תו ירוק ואין מגבלות על איסלנדים שחוסנו לעומת מי שלא חוסן. זאת, גם לאחר שאיסלנד החזירה ביולי מגבלות קלות על התקהלות עקב העלייה בהדבקה.
על אזרחי המדינה עצמם לא חל תו ירוק. זאת, גם לאחר שאיסלנד החזירה ביולי מגבלות קלות על התקהלות עקב העלייה בהדבקה
האמירויות: 85% התחסנות, התו הירוק הונהג רק עכשיו
בעלת הברית המזרח תיכונית של ישראל היא אחת מהמדינות המחוסנות בעולם מאז תחילת מבצע ההדבקה. כיום מחוסנת בחיסון ראשון או שני (תלוי במספר החיסונים הנדרשים) 85% מאוכלוסיית האיחוד מעל גיל 12 (כולל העובדים הזרים, המהווים את רוב אוכלוסייתה).
למרות זאת, התרחש בה במאי ויוני גל גדול של הדבקה, אף כי הוא לווה בתמותה מעטה יחסית. ביולי שיעור התחלואה ירד ומאז המצב נותר בינוני ויציב.
לאורך מבצע החיסון לא הונהג באיחוד האמירויות תו ירוק. התו הונהג רק לפני כשבועיים, ב-9 לאוגוסט, עקב דאגה בממשלת הנסיכות מהתמשכות התחלואה במגפה.
![תושב איחוד האמירויות באבו דאבי עוטה מסכה שעליה דגלי האיחוד, ישראל וארה"ב, בטקס נחיתת טיסת אל על הראשונה מישראל, ב-31 באוגוסט 2021 (צילום: Nir Elias/Pool Photo via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/06/AP20244451742786-640x400.jpg "תושב איחוד האמירויות באבו דאבי עוטה מסכה שעליה דגלי האיחוד, ישראל וארה"ב, בטקס נחיתת טיסת אל על הראשונה מישראל, ב-31 באוגוסט 2021 (צילום: Nir Elias/Pool Photo via AP)")
ישראל: תו ירוק קשוח, 82% התחסנות
ישראל הובילה את מבצע ההתחסנות בחודשים הראשונים שלו ונודעה ברחבי תבל כ"מדינה המחוסנת ביותר בעולם", ועורר גל של גאווה לאומית ואף פולחן אישיות סביב ראש הממשלה לשעבר נתניהו. לכאורה, שיעור ההתחסנות בישראל בכלל האוכלוסייה ירד מאז לממוצע של העולם המפותח, אבל הסיבה לכך היא ריבוי הילדים בישראל. כשבודקים את שיעור ההתחסנות מגיל 12 ומעלה ישראל היא עדיין מהמובילות בעולם, עם 82% התחסנות במנה ראשונה ושנייה.
שיעור ההדבקה במגפה ירד בישראל בתלילות ובמאי היא כמעט נעלמה. בחודשים האחרונים ההדבקה חזרה, כולל תחלואה קשה רבה של מחוסנים, כנראה עקב ירידה באפקטיביות של החיסון. לכן ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהנהיגה חיסון שלישי (בוסטר).
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהנהיגה תו ירוק. התו שהונהג בישראל לאורך חלק מתקופת ההתחסנות, ומונהג בה גם כיום, הוא הקשוח ביותר מכל המדינות שבדקנו. בניגוד למדינות רבות אחרות, התו בישראל מגביל את הכניסה לרוב סוגי האירועים, גם בשטחים פתוחים וללא קשר למספר המשתתפים. ישראל, בשונה ממדינות אחרות, אינה מעניקה תו ירוק למי שעבר בדיקה סרולוגית חיובית בדיעבד אם לא אובחן כחיובי לקורונה בזמן אמת (פרט לילדים).
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהנהיגה תו ירוק. התו שהונהג בישראל חלק מתקופת ההתחסנות, ומונהג בה גם כיום, הוא הקשוח ביותר מכל המדינות שבדקנו
בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה מכל המדינות שבדקנו שמגבילה את הכניסה גם לילדים בגילאי 3-12 אף שאינם יכולים להתחסן.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחסן נגד קורונה על ידי רופאו האישי, ד"ר צבי הרמן ברקוביץ, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, 19 בדצמבר 2020 (צילום: מתוך השידור של לפ"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/12/Image-from-iOS-1-640x400.png "ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחסן נגד קורונה על ידי רופאו האישי, ד"ר צבי הרמן ברקוביץ, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, 19 בדצמבר 2020 (צילום: מתוך השידור של לפ"מ)")
התו הירוק בישראל מחייב את הלקוחות במקומות הבילוי והאירועים, והשאלה האם הוא מחייב גם את העובדים נותרה פתוחה. תקדימים משפטיים בבית הדין לעבודה קובעים שהמעסיק אינו חייב לפטר עובד שאינו מחוסן או מציג תעודת במקום שיש בו קבלת קהל נרחבת, אך מותר לו לפטר אותו. אסור לפטר עובד בישראל בגלל אי-התחסנות במקום שאינו משרת קהל. בכנסת ובממשלה מתנהל דיון בחקיקה שתחייב התחסנות או הצגת בדיקה לעובדים שמשרתים קהל.
דנמרק: יש תו ירוק, 80% התחסנות
מבצע ההתחסנות באיחוד האירופי התנהל לאט, בשל מחסור בחיסונים בחודשים הראשונים שלו, שבהם חוסנו רק המבוגרים ביותר. תושבים במדינות אירופיות, כולל דנמרק, טסו במיוחד לארה"ב, לבריטניה ולישראל כדי להתחסן. בחודשים האחרונים אירופה החלה להדביק את הפער, ולאחרונה, שיעור ההתחסנות הממוצע באיחוד עבר את זה של ארצות הברית.
מבצע ההתחסנות באיחוד האירופי התנהל לאט, תושבים מאירופה, טסו במיוחד לארה"ב להתחסן. לאחרונה, שיעור ההתחסנות הממוצע באיחוד עבר את זה של ארה"ב.
דנמרק היא כיום המדינה המחוסנת ביותר באיחוד, עם 80% התחסנות בחיסון ראשון או שני (תלוי בחיסון) מגיל 12. שיעור ההדבקה במגפה בדנמרק בינוני – נמוך בשני שליש ביחס לישראל, ושיעור התמותה נמוך ביותר ועומד על מתים בודדים בשבוע.
האיחוד האירופי הנהיג תו ירוק כללי ("תו הקורונה האירופי הדיגיטלי", EUDCC), שמגביל את הנסיעה והטיסה בין מדינות האיחוד וגם את הכניסה לאיחוד למחוסנים, מחלימים ונבדקים מגיל 12.
![תושבת דנמרק מתחסנת בארה"ב (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/anna-russel-denmark-640x400.jpg "תושבת דנמרק מתחסנת בארה"ב (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)")
מדינות שונות באיחוד מנהיגות מאז יוני תווים ירוקים משלהן שמגבילות כניסה לבילויים. החוקה האירופית אוסרת על פיטורי עובדים בשל אי-התחסנות, והתווים הירוקים באירופה חלים בעיקר על לקוחות ולא על עובדים.
מדינות שונות באיחוד מנהיגות מאז יוני תווים ירוקים משלהן שמגבילות כניסה לבילויים. החוקה האירופית אוסרת על פיטורי עובדים בשל אי-התחסנות, והתווים הירוקים באירופה חלים בעיקר על לקוחות ולא על עובדים.
החוקה האירופית אוסרת על פיטורי עובדים בשל אי-התחסנות, והתווים הירוקים באירופה חלים בעיקר על לקוחות ולא על עובדים.
בדנמרק מונהג תו ירוק (Coronapass) קשוח יחסית שמגביל כניסה לרוב האירועים ומקומות הבילוי מגיל 12 בלא קשר למספר המשתתפים.
ספרד, קנדה, בריטניה: אין תו ירוק, אחוזי התחסנות גבוהים
אחרי שספגה התפרצויות קורונה מהקשות ביותר בעולם, גם ספרד היא מהמדינות המחוסנות באיחוד, עם 76% התחסנות מגיל 12.
מדיניות הקורונה של ספרד הייתה מהמקלות באיחוד ובגל השני והקשה ביותר של המגפה לא הונהג בה סגר אלא רק מגבלות חלקיות. כיום, ברוב המחוזות בספרד אין תו ירוק, פרט למחוז גליסיה שמנהיג תו ירוק בכניסה למסעדות, בתי קפה, בארים ואירועי תרבות.
בקנדה התחסנה 75% מהאוכלוסייה בגיל החיסון. בקנדה אין תו ירוק, אף שבמחוז קוובק הוחלט להטיל תו ירוק מתחילת ספטמבר.
בריטניה הייתה המדינה הראשונה בה החל מבצע החיסונים והייתה מהמובילות בו כששכנותיה באיחוד האירופי דשדשו מאחור. שיעור ההתחסנות בבריטניה כיום הגיע לכ-71% – נמוך ביחס לישראל, גבוה ביחס לרוב האיחוד האירופי.
למרות שההדבקה במגפה בממלכה נשארה גבוהה ואף חזרה לעלות, ושיעור התחלואה הקשה והתמותה נותר בינוני, הודיע ראש הממשלה בוריס ג'ונסון בתחילת יולי על ביטול כל מגבלות הקורונה. מאז ביטול המגבלות ההדבקה דווקא ירדה, ואחר כך עלתה מעט והתייצבה. מדי יום עדיין מתים בבריטניה כ-100 חולי קורונה – מעט ביחס לשיא המגפה, אבל הרבה. רובם, אך לא כולם, לא מחוסנים.
בריטניה מחלקת תווים ירוקים לבריטים שחוסנו, חלו או עברו בדיקה שמאפשר להם להיכנס לאיחוד האירופי. התו אינו מחייב ואינו מקנה הטבות חוקיות בתוך בריטניה עצמה, אך חלק מהתיאטראות, המועדונים והבארים מנהיגים אותו באופן וולונטרי. ג'ונסון הצהיר שהתו יהפוך למחייב עד סוף ספטמבר. אבל בתוך הממשלה הבריטית, בפרלמנט ובציבור מתנהל ויכוח ער על הכוונה הזאת.
ג'ונסון הצהיר שהתו יהפוך למחייב עד סוף ספטמבר. בתוך הממשלה הבריטית, בפרלמנט ובציבור מתנהל ויכוח ער על הכוונה הזאת.
גרמניה, צרפת, איטליה, יוון: יש תו ירוק, התחסנות בינונית
שיעור ההתחסנות במדינות המובילות באיחוד האירופי – גרמניה, צרפת ואיטליה – עומד על 64% עד 66% מהאוכלוסייה בגיל החיסון בלבד. ביוון הוא עומד על 61% בלבד. בקפריסין הוא הגיע ל-68%.
בגרמניה יש תווים ירוקים מקומיים שמשתנים בין מדינה למדינה בתוך המדינה הפדרלית. ברוב המדינות יש תו ירוק בכניסה להתקהלויות במקומות סגורים. ממשלת גרמניה שוקלת את האפשרות להעלות הצעת חוק להנהגת תו ירוק כללי. בצרפת מונהג תו ירוק ארצי על התקהלויות של מעל 50 אנשים במקומות סגורים.
באיטליה חל תו ירוק קשוח יחסית שמגביל כניסה להתקהלויות בלי קשר למספר המשתתפים. ביוון התו הירוק חל רק בחלק ממקומות הבילוי והאירועים מגיל 18 ומעלה בלבד, ולבני 18-25 יש תו משלהם, "התו החופשי", עם פחות מגבלות מאשר לבני 25 ומעלה. בקפריסין הוחל תו ירוק מאוחר יחסית, לקראת סוף יולי.
שלא כמו בישראל, שבה התו הירוק עורר מחאה ברשת אבל לא ברחובות, במדינות האירופיות הללו התו הירוק עורר הפגנות אלימות של רבבות מפגינים. בתקשורת הצרפתית והיוונית פורסמו דיווחים רבים על פגיעה בעסקים, עתירות משפטיות נגד הצו, אכיפה לקויה וסלקטיבית וכן על אזרחים שמקיימים אירועים המוניים במדינות שכנות שבהן אין תו ירוק.
שלא כמו בישראל, שבה התו הירוק עורר מחאה ברשת אבל לא ברחובות, במדינות האירופיות התו הירוק עורר הפגנות אלימות של רבבות מפגינים.
ארה"ב: אין תו ירוק רציני, התחסנות נמוכה
ההתחסנות בארה"ב התנהלה מהר יחסית בתחילת מבצע החיסונים, ולאחר מכן הואטה ושיעור ההתחסנות האמריקאי נמוך כיום ביחס לממוצע בעולם המפותח ועומד על 62%.
בארה"ב יש פערים גדולים בין מדינות ואזורים שונים בשיעור ההתחסנות. באזורים שבהם רוב האוכלוסייה "ליברלית" (שמאלנית) ותומכת במפלגה הדמוקרטית שיעורי ההתחסנות גבוהים, ואילו באזורים שבהם רוב האוכלוסייה "שמרנית" (ימנית) ותומכת במפלגה הרפובליקאית הכחשת הקורונה וההתנגדות לחיסונים נפוצה ושיעורי ההתחסנות נמוכים.
מחקרים הראו על פערים עצומים ברמת התחלואה, כאשר שיעורי התמותה מקורונה במדינות האמריקאיות המחוסנות גבוהים פי 100 מאשר במדינות הלא-מחוסנות, וזאת, למרות שהמדינות המחוסנות לרוב צפופות יותר. כך או כך, ההבדל בשיעורי ההתחסנות אינו קשור לתו הירוק, שאינו מופעל בארה"ב בצורה רצינית בשום מקום.
הממשל הפדרלי האמריקאי הנפיק תו ירוק, אך כמו בבריטניה, הוא מהווה המלצה ולא חוק מחייב. 19 ממדינות ארה"ב, שברובן ממשלים רפובליקאים שמתנגדים למגבלות הקורונה בחריפות, העבירו חוקים שאוסרים על מקומות בילוי ועסקים להפעיל את התו הירוק בטענה שמדובר באפליה.
19 ממדינות ארה"ב, שברובן ממשלים רפובליקאים שמתנגדים למגבלות הקורונה בחריפות, העבירו חוקים שאוסרים על מקומות בילוי ועסקים להפעיל את התו הירוק בטענה שמדובר באפליה.
ואילו ארבע מדינות אחרות – קליפורניה, ניו יורק, לואיזיאנה והוואי – הפכו את התו הירוק לחוק מחייב. ואולם, ביחס לתו הירוק באירופה ובישראל מדובר בהוראה מקלה מאוד. התו הירוק בניו יורק וקליפורניה חל רק על התקהלויות של 5,000 אנשים ומעלה בחללים סגורים, בתוספת המלצה לא-מחייבת להגביל כניסה לכל התקהלות מעל 1,000 אנשים.
התו הירוק בניו יורק וקליפורניה חל רק על התקהלויות של 5,000 אנשים ומעלה בחללים סגורים, בתוספת המלצה לא-מחייבת להגביל כניסה לכל התקהלות מעל 1,000 אנשים.
ביחס לאירופה ולישראל, החקיקה בארה"ב ידידותית לזכויות הלקוח ועוינת לזכויות העובדים. במדינות שלא אסרו על התו הירוק כליל מותר למעסיקים להנהיג תו ירוק בכניסה למקומות עבודה, ומקומות עבודה פרטיים רבים, ואף אגפים בממשל, מחייבים את כל עובדיהם להתחסן או להציג בדיקת קורונה.
צ'כיה ופולין: התחסנות נמוכה עם או בלי תו ירוק
שיעור ההתחסנות במזרח אירופה נמוך מאוד ביחס למערב. בצ'כיה, למשל, רק 58% מהאוכלוסייה בגיל החיסון התחסנה ובפולין רק 55%.
כמו במערב, בחלק ממדינות מזרח אירופה קיים תו ירוק קשוח ולא קיים באחרות. בצ'כיה הונהג בסוף יולי תו ירוק קשוח, שחל מעל גיל 12 ברוב מקומות הבילוי וההתקהלויות, ואילו בפולין אין תו ירוק פרט על התו האירופי שמגביל את הכניסה למדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו