בימים אלו מורות מרעננות את פינת הלאום של הכיתה. 12 שנה החזיק הצילום בלמינציה של נתניהו. 7 שנים הצילום בלמינציה של ריבלין. באתרים למורות נמכרות ערכות לאום חדשות ובהם לצד המנורה והדגל דמותם המנויילנת של בנט והרצוג. אבל זה לא כל מה שהשתנה.

מבחינת ילדי ישראל ומערכת החינוך, הדבר הכי חשוב שהשתנה הוא שילדי ישראל וילדי העולם עוברים את משבר בריאות הנפש הגדול שידע דור מזה עשורים.

עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה, עליה של עשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער, מגפה של שימוש באלכוהול וסמים בקרב בני ובנות נוער, נשירה מהלימודים, ובאופן מרומז מדברים בארץ גם על עליה באבדנות.

ילדי ישראל והעולם עוברים משבר בריאות נפש מהחמורים. עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה ועשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער. אלכוהול וסמים, נשירה מלימודים ועליה באובדנות

בארה"ב הCDC פרסם כי ב2020 חלה עליה של 31% בפניות למיון עקב נסיונות התאבדות לכאורה בקרב בני 12-17 לעומת 2019. בקרב בנות בגילאי 12-17 מדובר בעליה של מעל 50%. בכל העולם וגם אצלנו ילדים ונוער מפגינים סימני מצוקה.

אפשר להתווכח על החשיבות של פינת הלאום בימי שגרה, אבל כאשר ילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש לאוירה שמייצרים בכיתה יותר מחשבה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכמעט כל כיתה מהגן. ולכן ראוי להתיחס אליה.

עוד צילום של פינת לאום. הפעם אמנם אין ראש אופוזיציה אבל תראו איך הפינה יצאה מהמסגרת הסבירה שלה וכבשה את הקיר. אמנם יש כאן סמלי לאום מהטבע, אבל קטנים ועמוסי טקסט לא קריא ואיך אפשר בלי מפת ארץ נרניה השלמה. לצד חלוקת הנחלות לשבטים. כיבוש כערך ילדים חמודים. pic.twitter.com/VSTYwZDtt1

— ????????????Nitzan Waisberg (@NitzanWaisberg) August 26, 2021

עיצוב רוב פינות הלאום כיום לא תורם לרוגע או לריכוז. הצבעוניות, הרעש והעומס הויזואלי מסיחים את הדעת ויוצרים גירוי יתר שפוגע בילדים ובלמידה.

אפשר להתווכח על חשיבות פינת הלאום בשגרה, אבל כשילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש יותר מחשבה לאוירה שמייצרים בכיתה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכיתות ולכן ראוי להתיחס אליה

מצד שני יש אינספור מחקרים שמראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כל כך חזק שגם תמונות של טבע בתוך סביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה, משפרות מצב רוח ואפילו תורמות לפרודוקטיביות.

מדוע לא להפוך את פינת הלאום במקום מוקד של גירוי יתר למוקד של רוגע על ידי שילוב סמלים לאומיים מהטבע?

הדוכיפת היא הציפור הלאומית שלנו, שהוכרזה ככזו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ב-2008.

דוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל (צילום: Artemy Voikhansky, ויקיפדיה)

הכלנית היא הפרח הלאומי שלנו, שנבחרה ברב קולות במשאל שערכה החברה להגנת הטבע ב2013 והיא מוגנת על פי חוק.

הכלב הכנעני הוא הכלב הלאומי שלנו, הזן הגזעי היחיד של ישראל.

עץ הזית הוא העץ הלאומי שלנו, שהוכרז על ידי קק"ל השנה, 2021, וענפיו כמובן מקשטים גם את סמל המדינה, המנורה וענפי הזית בשני צידיה.

מחקרים מראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כ"כ חזק שגם תמונות של טבע בסביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה ותורמות לפרודוקטיביות

את הסמלים הלאומיים מהטבע אפשר לשלב עם הדגל והמנורה בפינת לאום שלא פחות לאומית וגאה אבל במקום עומס וגירוי יתר מהווה מוקד של טבע ורוגע בכיתה. פינת לאום שנותנת מענה לצרכים המיוחדים של כולנו ובמיוחד ילדים בתקופה קשה.

האם לא לשם כך קיימת בכלל קהילת שייכות כמו לאום וכיתה?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.