בימים אלו מורות מרעננות את פינת הלאום של הכיתה. 12 שנה החזיק הצילום בלמינציה של נתניהו. 7 שנים הצילום בלמינציה של ריבלין. באתרים למורות נמכרות ערכות לאום חדשות ובהם לצד המנורה והדגל דמותם המנויילנת של בנט והרצוג. אבל זה לא כל מה שהשתנה.

מבחינת ילדי ישראל ומערכת החינוך, הדבר הכי חשוב שהשתנה הוא שילדי ישראל וילדי העולם עוברים את משבר בריאות הנפש הגדול שידע דור מזה עשורים.

עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה, עליה של עשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער, מגפה של שימוש באלכוהול וסמים בקרב בני ובנות נוער, נשירה מהלימודים, ובאופן מרומז מדברים בארץ גם על עליה באבדנות.

ילדי ישראל והעולם עוברים משבר בריאות נפש מהחמורים. עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה ועשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער. אלכוהול וסמים, נשירה מלימודים ועליה באובדנות

בארה"ב הCDC פרסם כי ב2020 חלה עליה של 31% בפניות למיון עקב נסיונות התאבדות לכאורה בקרב בני 12-17 לעומת 2019. בקרב בנות בגילאי 12-17 מדובר בעליה של מעל 50%. בכל העולם וגם אצלנו ילדים ונוער מפגינים סימני מצוקה.

אפשר להתווכח על החשיבות של פינת הלאום בימי שגרה, אבל כאשר ילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש לאוירה שמייצרים בכיתה יותר מחשבה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכמעט כל כיתה מהגן. ולכן ראוי להתיחס אליה.

https://twitter.com/NitzanWaisberg/status/1430823664790933507

עיצוב רוב פינות הלאום כיום לא תורם לרוגע או לריכוז. הצבעוניות, הרעש והעומס הויזואלי מסיחים את הדעת ויוצרים גירוי יתר שפוגע בילדים ובלמידה.

אפשר להתווכח על חשיבות פינת הלאום בשגרה, אבל כשילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש יותר מחשבה לאוירה שמייצרים בכיתה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכיתות ולכן ראוי להתיחס אליה

מצד שני יש אינספור מחקרים שמראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כל כך חזק שגם תמונות של טבע בתוך סביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה, משפרות מצב רוח ואפילו תורמות לפרודוקטיביות.

מדוע לא להפוך את פינת הלאום במקום מוקד של גירוי יתר למוקד של רוגע על ידי שילוב סמלים לאומיים מהטבע?

הדוכיפת היא הציפור הלאומית שלנו, שהוכרזה ככזו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ב-2008.

דוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל (צילום: Artemy Voikhansky, ויקיפדיה)

הכלנית היא הפרח הלאומי שלנו, שנבחרה ברב קולות במשאל שערכה החברה להגנת הטבע ב2013 והיא מוגנת על פי חוק.

הכלב הכנעני הוא הכלב הלאומי שלנו, הזן הגזעי היחיד של ישראל.

עץ הזית הוא העץ הלאומי שלנו, שהוכרז על ידי קק"ל השנה, 2021, וענפיו כמובן מקשטים גם את סמל המדינה, המנורה וענפי הזית בשני צידיה.

מחקרים מראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כ"כ חזק שגם תמונות של טבע בסביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה ותורמות לפרודוקטיביות

את הסמלים הלאומיים מהטבע אפשר לשלב עם הדגל והמנורה בפינת לאום שלא פחות לאומית וגאה אבל במקום עומס וגירוי יתר מהווה מוקד של טבע ורוגע בכיתה. פינת לאום שנותנת מענה לצרכים המיוחדים של כולנו ובמיוחד ילדים בתקופה קשה.

האם לא לשם כך קיימת בכלל קהילת שייכות כמו לאום וכיתה?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

משברים, גדולים כקטנים, הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הם מערערים את שגרת יומנו, מעוררים חרדה ואי-ודאות. אך למרות התהפוכות, שמירה על שגרה מסוימת יכולה להיות עוגן יציב שיעזור לנו להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר. משברים יכולים להגיע בצורות שונות ולהשפיע על חיינו באופן עמוק. הם מערערים את השגרה המוכרת ומעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים.

משברים רבים עשויים לשבש את השגרה, כמו משברים אישיים: אובדן של אדם קרוב, מחלה קשה, פרידה, אובדן עבודה, בעיות כלכליות, משבר זהות; משברים משפחתיים: גירושין, מחלה של בן משפחה, מעבר דירה, בעיות חינוך, אלימות במשפחה; משברים חברתיים: אסונות טבע, מלחמות, מגפות, משברים כלכליים, משברים פוליטיים; משברים הקשורים לשינויים גדולים בחיים, כמו נישואים, לידה, פרישה לפנסיה ועוד.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

כבר יותר משנתיים אנחנו מתבכיינים! מה עשינו השנה כדי לעצור את הדיקטטורה? כמו בכל מדינה דמוקרטית יצאנו להפגין, מחינו, צעקנו, התנהלנו כמו אותו ילד ששם את האצבע בסכר. אבל אצבע בסכר מול נחשול מטורלל של צונאמי – לא יכולה להחזיק לאורך זמן.

לתומנו חשבנו שפעולות הזעם שלנו יעצרו את שטף החוקים הדיקטטורים. מחריבי הדמוקרטיה עצרו בשלב הראשון, לאלפית השנייה, הסתכלו ימינה ושמאלה והבינו שחומות המאבק הדמוקרטי הן נמר של נייר. מאז, לא המאבק האזרחי ולא המלחמה בה ממשיכים להיהרג ילדינו עצרה אותם. בזה אחר זה הם המשיכו בדרך אל הניצחון המוחלט על עם ישראל.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.