בימים אלו מורות מרעננות את פינת הלאום של הכיתה. 12 שנה החזיק הצילום בלמינציה של נתניהו. 7 שנים הצילום בלמינציה של ריבלין. באתרים למורות נמכרות ערכות לאום חדשות ובהם לצד המנורה והדגל דמותם המנויילנת של בנט והרצוג. אבל זה לא כל מה שהשתנה.

מבחינת ילדי ישראל ומערכת החינוך, הדבר הכי חשוב שהשתנה הוא שילדי ישראל וילדי העולם עוברים את משבר בריאות הנפש הגדול שידע דור מזה עשורים.

עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה, עליה של עשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער, מגפה של שימוש באלכוהול וסמים בקרב בני ובנות נוער, נשירה מהלימודים, ובאופן מרומז מדברים בארץ גם על עליה באבדנות.

ילדי ישראל והעולם עוברים משבר בריאות נפש מהחמורים. עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה ועשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער. אלכוהול וסמים, נשירה מלימודים ועליה באובדנות

בארה"ב הCDC פרסם כי ב2020 חלה עליה של 31% בפניות למיון עקב נסיונות התאבדות לכאורה בקרב בני 12-17 לעומת 2019. בקרב בנות בגילאי 12-17 מדובר בעליה של מעל 50%. בכל העולם וגם אצלנו ילדים ונוער מפגינים סימני מצוקה.

אפשר להתווכח על החשיבות של פינת הלאום בימי שגרה, אבל כאשר ילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש לאוירה שמייצרים בכיתה יותר מחשבה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכמעט כל כיתה מהגן. ולכן ראוי להתיחס אליה.

עוד צילום של פינת לאום. הפעם אמנם אין ראש אופוזיציה אבל תראו איך הפינה יצאה מהמסגרת הסבירה שלה וכבשה את הקיר. אמנם יש כאן סמלי לאום מהטבע, אבל קטנים ועמוסי טקסט לא קריא ואיך אפשר בלי מפת ארץ נרניה השלמה. לצד חלוקת הנחלות לשבטים. כיבוש כערך ילדים חמודים. pic.twitter.com/VSTYwZDtt1

— ????????????Nitzan Waisberg (@NitzanWaisberg) August 26, 2021

עיצוב רוב פינות הלאום כיום לא תורם לרוגע או לריכוז. הצבעוניות, הרעש והעומס הויזואלי מסיחים את הדעת ויוצרים גירוי יתר שפוגע בילדים ובלמידה.

אפשר להתווכח על חשיבות פינת הלאום בשגרה, אבל כשילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש יותר מחשבה לאוירה שמייצרים בכיתה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכיתות ולכן ראוי להתיחס אליה

מצד שני יש אינספור מחקרים שמראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כל כך חזק שגם תמונות של טבע בתוך סביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה, משפרות מצב רוח ואפילו תורמות לפרודוקטיביות.

מדוע לא להפוך את פינת הלאום במקום מוקד של גירוי יתר למוקד של רוגע על ידי שילוב סמלים לאומיים מהטבע?

הדוכיפת היא הציפור הלאומית שלנו, שהוכרזה ככזו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ב-2008.

דוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל (צילום: Artemy Voikhansky, ויקיפדיה)

הכלנית היא הפרח הלאומי שלנו, שנבחרה ברב קולות במשאל שערכה החברה להגנת הטבע ב2013 והיא מוגנת על פי חוק.

הכלב הכנעני הוא הכלב הלאומי שלנו, הזן הגזעי היחיד של ישראל.

עץ הזית הוא העץ הלאומי שלנו, שהוכרז על ידי קק"ל השנה, 2021, וענפיו כמובן מקשטים גם את סמל המדינה, המנורה וענפי הזית בשני צידיה.

מחקרים מראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כ"כ חזק שגם תמונות של טבע בסביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה ותורמות לפרודוקטיביות

את הסמלים הלאומיים מהטבע אפשר לשלב עם הדגל והמנורה בפינת לאום שלא פחות לאומית וגאה אבל במקום עומס וגירוי יתר מהווה מוקד של טבע ורוגע בכיתה. פינת לאום שנותנת מענה לצרכים המיוחדים של כולנו ובמיוחד ילדים בתקופה קשה.

האם לא לשם כך קיימת בכלל קהילת שייכות כמו לאום וכיתה?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

*  *  *

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.

נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker

החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.

* * *

כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.

עירן קייס הוא חוקר עצמאי

כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:

אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם –  דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.