בימים אלו מורות מרעננות את פינת הלאום של הכיתה. 12 שנה החזיק הצילום בלמינציה של נתניהו. 7 שנים הצילום בלמינציה של ריבלין. באתרים למורות נמכרות ערכות לאום חדשות ובהם לצד המנורה והדגל דמותם המנויילנת של בנט והרצוג. אבל זה לא כל מה שהשתנה.
מבחינת ילדי ישראל ומערכת החינוך, הדבר הכי חשוב שהשתנה הוא שילדי ישראל וילדי העולם עוברים את משבר בריאות הנפש הגדול שידע דור מזה עשורים.
עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה, עליה של עשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער, מגפה של שימוש באלכוהול וסמים בקרב בני ובנות נוער, נשירה מהלימודים, ובאופן מרומז מדברים בארץ גם על עליה באבדנות.
ילדי ישראל והעולם עוברים משבר בריאות נפש מהחמורים. עליה של מאות אחוזים באלימות במשפחה ועשרות אחוזים בדיכאון וחרדה בקרב ילדים ונוער. אלכוהול וסמים, נשירה מלימודים ועליה באובדנות
בארה"ב הCDC פרסם כי ב2020 חלה עליה של 31% בפניות למיון עקב נסיונות התאבדות לכאורה בקרב בני 12-17 לעומת 2019. בקרב בנות בגילאי 12-17 מדובר בעליה של מעל 50%. בכל העולם וגם אצלנו ילדים ונוער מפגינים סימני מצוקה.
אפשר להתווכח על החשיבות של פינת הלאום בימי שגרה, אבל כאשר ילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש לאוירה שמייצרים בכיתה יותר מחשבה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכמעט כל כיתה מהגן. ולכן ראוי להתיחס אליה.
https://twitter.com/NitzanWaisberg/status/1430823664790933507
עיצוב רוב פינות הלאום כיום לא תורם לרוגע או לריכוז. הצבעוניות, הרעש והעומס הויזואלי מסיחים את הדעת ויוצרים גירוי יתר שפוגע בילדים ובלמידה.
אפשר להתווכח על חשיבות פינת הלאום בשגרה, אבל כשילדי ישראל במצוקה – יש להקדיש יותר מחשבה לאוירה שמייצרים בכיתה. פינת הלאום היא אלמנט קבוע בכיתות ולכן ראוי להתיחס אליה
מצד שני יש אינספור מחקרים שמראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כל כך חזק שגם תמונות של טבע בתוך סביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה, משפרות מצב רוח ואפילו תורמות לפרודוקטיביות.
מדוע לא להפוך את פינת הלאום במקום מוקד של גירוי יתר למוקד של רוגע על ידי שילוב סמלים לאומיים מהטבע?
הדוכיפת היא הציפור הלאומית שלנו, שהוכרזה ככזו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ב-2008.
הכלנית היא הפרח הלאומי שלנו, שנבחרה ברב קולות במשאל שערכה החברה להגנת הטבע ב2013 והיא מוגנת על פי חוק.
הכלב הכנעני הוא הכלב הלאומי שלנו, הזן הגזעי היחיד של ישראל.
עץ הזית הוא העץ הלאומי שלנו, שהוכרז על ידי קק"ל השנה, 2021, וענפיו כמובן מקשטים גם את סמל המדינה, המנורה וענפי הזית בשני צידיה.
מחקרים מראים את ההשפעה המרגיעה של הטבע. האפקט כ"כ חזק שגם תמונות של טבע בסביבה מלאכותית כמו משרד או כיתה משפיעות פיזית על המוח, מורידות לחץ דם, מרגיעות חרדה ותורמות לפרודוקטיביות
את הסמלים הלאומיים מהטבע אפשר לשלב עם הדגל והמנורה בפינת לאום שלא פחות לאומית וגאה אבל במקום עומס וגירוי יתר מהווה מוקד של טבע ורוגע בכיתה. פינת לאום שנותנת מענה לצרכים המיוחדים של כולנו ובמיוחד ילדים בתקופה קשה.
האם לא לשם כך קיימת בכלל קהילת שייכות כמו לאום וכיתה?
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מחשבה מעניינת על עיצוב הפינה הזו, והאפשרות לשפר אותה.
עם זאת, הפתיח שקושר לכאורה בין שיפור העיצוב של פינת הלאום בכיתה ל(מענה) למתח נפשי ממגיפת הקורונה, אובדנות, אלימות וכו' – יציאה קיצונית מפרופורציות