ביום חמישי האחרון, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק התקציב לשנים 2021-2022. אחרי שנתיים שבהם המדינה התנהלה על בסיס העברות כספיות אד-הוק, יש בכך בשורה אדירה. חבילת הרפורמות שבצד התקציב יעברו לוועדות השונות ושם הן ירוככו כדי לרצות את כל חברי הקואליציה, אבל סכום המסגרת אמור להישאר אותו דבר.

תקציב ההוצאות לשנה הנוכחית הוא כ-432 מיליארד שקל ולשנה הבאה 452 מיליארד שקל, לא כולל החזרי הלוואות והתחייבויות לביטוח לאומי.

בהודעה חגיגית, משרד האוצר הדגיש תוספת של 2 מיליארד שקל למשרד הבריאות, 700 מיליון שקל לרווחה, 100 מיליון שקל למאבק באלימות במשפחה ו-50 מיליון שקל לביטחון תזונתי, צמצום פערים בין פריפריה ומרכז, הגדלת מספר השוטרים ועוד ועוד הקצאות ראויות וחשובות.

התקציב אישר בדיעבד גם את התוספת לכספי הפנסיה של אנשי הקבע, שעד היום ניתנה על ידי הרמטכ"ל באופן לא מוסדר.

אלא שיש עדיין סוגיות רבות שנותרו ללא מקור תקציבי. אחת הבולטות שבהן היא בתי החולים הציבוריים, שבשבוע החולף נקטו בעיצומים בדרישה להזרמה דחופה של כמיליארד שקל כדי שיוכלו להמשיך לפעול. גם הנכים ממשיכים להפגין בצמתים ולצרכים אזרחיים רבים אחרים אין עדיין תשובה, כמו רשת ביטחון לעצמאים, הכשרה מקצועית ופערים בתשתיות בפריפריה.

שביתת רופאים ואחריות מחוץ להדסה. איפה הכסף לבתי החולים הציבוריים? (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

השמיכה קצרה ואי אפשר לרצות את כולם. גם ככה המדינה תפעל גם השנה בגירעון גדול יחסית של 6.8%. מאיפה יבוא הכסף לבעיות שאין להן מקור תקציבי? תשובה אפשרית אחת מופיעה כבר בתחילת מסמך התקציב המסועף, עם שורה של סעיפים שמנקרים את העין.

הכוונה לכל אותם משרדים מומצאים שמטרתם העיקרית היא לסדר ג'ובים לחברי הקואליציה שלא מוכנים להסתפק בתפקיד של ח"כים מהשורה. המחיר הנקוב של ניפוח הממשלה לשנה הנוכחית מסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, ולשנה הבאה בכ-1.1 מיליארד שקל.

המשרדים נועדו לסדר ג'ובים לחברי הקואליציה שלא מוכנים להסתפק בתפקיד של ח"כים מהשורה. מחיר הניפוח של הממשלה לשנה הנוכחית מסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל

במשרד האוצר כבר מזמן התגבשה ההבנה שאפשר לחסוך עד 4.5 מיליארד שקל בשנה אם המשרדים המיותרים האלה יחזרו אחר כבוד לבסיס האם שלהם ומספר שרי הממשלה יעמוד על 18, כמקובל בעולם המפותח. חלק קטן מהמשרדים האלה אכן ייסגרו השנה אך התקציב חושף שהם עדיין מתוקצבים במאות מיליוני שקלים.

כך למשל המשרד לעניינים אסטרטגיים, ששימש להעברות כספים תמוהות, יחזור למשרד החוץ ויעלה למשלם המסים 42 מיליון שקל. המשרד אמור להיסגר אך התפקיד המומצא של ממונה על תכנון אסטרטגי נתפר לאלי אבידר. המשרד לחיזוק וקידום קהילתי שהומצא עבור אורלי לוי-אבקסיס, חוזר כעת למשרד הבט"פ והמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר לידיו של שר החקלאות עודד פורר.

ישראל ביתנו החזירה לעצמה בממשלה הזו מוקד כוח מסורתי עם עשרות מינויים בארץ ובעולם: ארגון נתיב, שאמור לשמש כקשר ליהודי חבר העמים, ובקלות יכול להתמזג לתוך הסוכנות או למוסד ממלכתי אחר. השר האחראי על הארגון הזה הוא אביגדור ליברמן.

משרד נוסף שאפשר היה לוותר עליו הוא משרד ההתיישבות, שמשמש בעיקר כצינור להעברת כספים להתנחלויות, מכינות קדם צבאיות וגרעינים תורניים בערים המעורבות. השר האחראי על המשרד הזה יהיה נפתלי בנט, שמקבל קופה קטנה ומיותרת של 130 מיליון שקל. הלשכה המיותרת של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, תעלה למשלם המסים 5 מיליון שקל.

נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה, 19 ביולי 2021 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אביר קארה מרבה לדבר בגנות המגזר הציבורי שאינו יעיל ומבזבז משאבים מיותרים. הוא עצמו הצליח לקבל לשכת סגן שר במשרד רה"מ ועוד 15 משרות שיכלו לשמש לתקנים במקומות שבאמת צריכים אותם. תפקידים מיותרים ויקרים מאוד קיבלו גם שר התפוצות נחמן שי, שר המודיעין אלעזר שטרן, (שאותו אמור להחליף אלי אבידר), שר ירושלים זאב אלקין והשרה לשוויון מירב כהן.

אביר קארה מרבה לדבר על חוסר היעילות במגזר הציבורי. הוא עצמו הצליח לקבל לשכת סגן שר במשרד רה"מ ועוד 15 משרות שיכלו לשמש לתקנים במקומות שצריכים אותם

אחרון חביב הוא התפקיד שהומצא עבור שמעון פרס לפני שני עשורים, וגם בממשלה הנוכחית ניתן כתשורה למרצ והשר עיסאווי פריג': המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

לצד כל אלה, לא ברור מה הצדיק ניפוח של 18% בתקציב של בית הנשיא, ל-60 מיליון שקל. לבסוף, מתברר שגם לחוסר היציבות הפוליטית יש תג מחיר כבד מאוד: הבחירות ומימון מפלגות יעלו השנה 988 מיליון שקל.