פרופ' טליה איינהורן (צילום: ויקיפדיה, עיבוד מחשב)
ויקיפדיה, עיבוד מחשב

איינהורן מלכתחילה לא הייתה צריכה להתמנות, אך הדחתה עלולה לקבוע תקדים

פרופ' טליה איינהורן מונתה כחברה בוועדת גולדברג בנסיבות המטילות ספק באשר להתאמתה ● ומאז התחלף השלטון בישראל, איינהורן הפכה למתנגדת קולנית נגד הממשלה החדשה ורה"מ בנט בפרט ● בהעדר כללי אתיקה לחברי הוועדה, ומאחר שאינם עובדי מדינה, הדחתה של איינהורן היא לכאורה הפררוגטיבה של הממשלה ● אבל לצעד כזה עלולות להיות השלכות שליליות בטווח הארוך ● פרשנות

הדיווחים על כוונתו של ראש הממשלה נפתלי בנט להדיח את פרופ' טליה איינהורן מחברותה בוועדה המייעצת למינויים בכירים – ועדת גולדברג – הם ממש ההגדרה המילונית של צחוק הגורל.

איינהורן, שמלכתחילה לא הייתה אמורה להתמנות לוועדה הזו, ומונתה בשל שורת נסיבות שלא היו אמורות להתרחש, עומדת כעת בפני הדחה שאולי תתקן את הפגם שבעצם מינויה לפני שלוש שנים, אך מאיימת לייצר תקדים שלילי שיעיב על עצמאותה של הוועדה, או לפחות מראית העין של עצמאות.

הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שבראשה עומד החל מ-2018 השופט בדימוס אליעזר גולדברג – לשעבר שופט בבית המשפט העליון, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על שופטים – אינה מעוגנת בחוק, והיא פועלת מכוחה של החלטת ממשלה משנת 2006.

תפקידה של הוועדה: לבחון את המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ביותר בשירות הציבורי, בהיבט של טוהר מידות, זיקה פוליטית וניגוד עניינים: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש שב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.

אחד מחברי הוועדה – נציב שירות המדינה – מכהן בה מכוח תפקידו. כל היתר מתמנים על ידי הממשלה. הכהונה בוועדה נעשית בהתנדבות אך יש בצדה יוקרה רבה, ותשלום כלשהו בכל זאת יש.

שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עד 2018 היו חברי הוועדה מתמנים לכהונה של שלוש שנים, ויכלו לכהן עד שתי תקופות לכל היותר, ואולם אז החליטה הממשלה לתקן את הכללים המסמיכים וקבעה כי כהונת חברים בוועדה תהיה לשמונה שנים, ולתקופת כהונה אחת בלבד.

במהלך שנת 2018 הסתיימה כהונתם של חברי הוועדה הקודמת, והממשלה החליטה למנות לה הרכב חדש, שכלל מלבד השופט גולדברג ונציב שירות המדינה, גם את פרופ' יעקב נגל ורו"ח איריס שטרק, שניהם נחשבו מקורבים לנתניהו.

עתירה לבג"ץ של התנועה לטוהר המידות (גילוי נאות: הח"מ ייצג את העותרת באותה עתירה) הביאה להוצאת צו-ביניים דרמטי שהקפיא את המינוי של שטרק ונגל. בעקבות זאת, בחרו שניהם לעשות את הדבר המתבקש, והודיעו על התפטרותם מהוועדה, כדי לחסוך מבוכות נוספות. בבת אחת התפנו שני כיסאות בוועדה היוקרתית.

הממשלה מיהרה לנקוב בשמם של איינהורן ושל משה טרי כחברים החדשים בוועדה. עתירה נוספת שהוגשה לבג"ץ, בעניין מועמדותה של איינהורן, נדחתה (גילוי נאות: הח"מ ייצג את התנועה לטוהר המידות בבקשה להצטרף כידידת ביהמ"ש לעתירה זו, ובקשה זו נדחתה).

הטענות שהופנו כלפי איינהורן נגעו הן לטענה שתואר הדוקטור, ובהמשך המינוי האקדמי לפרופסור – הושגו שלא כשורה; והן לטענה שהסתירה, במסגרת תצהיר ניגוד העניינים שלה, את העובדה שחברה בבעלות בנה הועסקה כקבלן חיצוני במשרד הביטחון במתן שירותי ייעוץ לשר אביגדור ליברמן.

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במכתב שהעבירה בהמשך הודיעה שבנה התפטר מתפקיד זה יום קודם לכן. בית המשפט סירב להיכנס לסיבוב שני של עימות מול הממשלה, ומינויה של איינהורן נכנס לתוקף.

התקפות אישיות

אשר לשאלת המשמעות של הכוונה להדיח את איינהורן מהוועדה – נראה שיש כאן שלושה מרכיבים המתנגשים זה בזה.

האחד, ההיבטים הפורמליים הנוגעים לאפשרות להדיח חבר מכהן בוועדה בטרם תום תקופת הכהונה. השני, היבטים ציבוריים הנוגעים לנראות של מהלך ההדחה ולפגיעה בתדמית הוועדה כעצמאית ובלתי תלויה בממשלה. והשלישי, נושאים הנוגעים לחופש הביטוי הנתון לכל אזרח, והמגבלות עליו למי שעובדים בשירות הציבורי.

כאמור, הוועדה המייעצת פועלת מכוח החלטת ממשלה, ולא מכוח חוק – ולכן כללי נציבות שירות המדינה בנוגע למינויים והדחות של עובדי מדינה אינם חלים עליה. עיקרון בסיסי קובע כי הממשלה, שהיא זו הממנה את חברי הוועדה, תהיה מוסמכת גם לסיים כהונה של חבר ועדה, במקרה המתאים.

הוועדה המייעצת פועלת מכוח החלטת ממשלה, ולא מכוח חוק – ולכן כללי נציבות שירות המדינה בנוגע למינויים והדחות של עובדי מדינה אינם חלים עליה

באילו מקרים? החלטת הממשלה הקובעת את כללי עבודת הוועדה ומינוי חבריה אינם מתייחסים לנושא זה.

פרופ' טליה איינהורן
פרופ' טליה איינהורן

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן קובעות הוראות מפורשות באשר לדרך להדחת חברי ועדות ציבוריות, אך קובעות כי "יש להכפיף את החברים בוועדה לכללים אתיים ואחרים" – כללים שלמיטב הידוע מעולם לא גובשו.

פורמלית, אם כן, אין מניעה שהממשלה תפעל לסיים את כהונתו של חבר בוועדה שהיא עצמה מינתה, בנסיבות המתאימות.

האם הנסיבות הנוכחיות מצדיקות את הדחתה של איינהורן? אי אפשר להכחיש שהיא מתבטאת באופן אינטנסיבי למדי, במאמרים בעיתונות וברשתות החברתיות, בעד פועלו של בנימין נתניהו ונגד הממשלה החדשה, בראשות בנט ויאיר לפיד.

נראה כי איינהורן ממקדת את חציה בבנט באופן אישי. כך, בתגובה לביקורת על בנט באחד הציוצים, כתבה איינהורן לפני ימים אחדים: "כמו שהוא [בנט] עובד, יותר טוב לקרוא לו שיפסיק לעבוד". וכך, בתגובה לציוץ של בנט בענייני הקורונה שבו כתב כי "רואים את הסוף", כתבה איינהורן: "מפחיד לחשוב איזה סוף ראה בנט במשפט האחרון".

בתגובה לביקורת על בנט באחד הציוצים, כתבה איינהורן לפני ימים אחדים: "כמו שהוא [בנט] עובד, יותר טוב לקרוא לו שיפסיק לעבוד"

בציוץ אחר כתבה: "ממשלת היח"צ בראשות בנט נותנת, מכספי משלם המיסים, הלוואה של חצי מיליארד שקל לרשות הפלסטינית. היכן ההסמכה התקציבית? דיון בוועדת הכספים? אישור ההוצאה?"

שלשום, אחרי שבעלת הטור קרוליין גליק מתחה ביקורת על הכוונה להדיח את איינהורן מוועדת גולדברג, תוך שכינתה את ראש הממשלה "נפתלי הקטן הנוכל", בחרה איינהורן לשבח את גליק ואת "ניתוחיה המדויקים והחשובים".

בכלל, זה מעין תחביב של איינהורן, להדהד את ציוציהם של גליק, ח"כ שמחה רוטמן, ח"כ בצלאל סמוטריץ, רן ברץ ומיכאל בן-ארי. במאמר ב"ישראל היום" תמכה ביוזמתו של רוטמן לחוקק חוק יסוד בעניין הגירה, במקביל למהלך הפוליטי שלו בעניין.

לאיינהורן יש היסטוריה ארוכה של פעילות ציבורית. ב-2004 חתמה על גילוי דעת, במסגרת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, שקרא לממשלה שלא לתת לחיילים ושוטרים פקודה לפנות ישובים יהודיים במסגרת תוכנית ההתנתקות, שאותה כינתה "פקודה בלתי חוקית בעליל".

אילו הייתה איינהורן עובדת מדינה מן המניין, מובן כי לא הייתה יכולה לפרסם בחופשיות את דעותיה הפוליטיות או הציבוריות נגד הממשלה. הדבר אסור על עובדי מדינה מכוח הוראות נציבות שירות המדינה.

אילו הייתה איינהורן עובדת מדינה מן המניין, מובן כי לא הייתה יכולה לפרסם בחופשיות את דעותיה הפוליטיות או הציבוריות נגד הממשלה. הדבר אסור על עובדי מדינה מכוח הוראות נציבות שירות המדינה

אף שאיינהורן אינה עובדת מדינה ולכן לא אמורות לחול הגבלות כלשהן על חופש הביטוי שלה, הרי שכחברה בוועדה ציבורית שאמורה לשרת את הממשלה ולבחון את תקינות המינויים המוצעים לתפקידים הציבוריים הבכירים ביותר, אמורים לשרור יחסי אמון בין הממשלה לבין הוועדה. התקפותיה האישיות של איינהורן על בנט אינה מאפשרת קיומם של יחסי אמון או יחסי עבודה תקינים כאלה.

למנדלבליט הפתרונים

אם יוזמתו של בנט להדיח את איינהורן מהוועדה תקבל חותמת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, יש לדבר שתי השלכות עקרוניות וארוכות טווח.

האחת נוגעת לחופש הביטוי הנתון בפועל לאנשים שאינם עובדי מדינה אך מכהנים בוועדות ציבוריות שונות. ייווצר מעין מאזן-אימה חדש, שלפיו אישים, לרבות מומחים בעלי שם, יוכלו לכהן בוועדות ציבוריות רק כל עוד יסכימו לסתום את פיהם. זו אינה נורמה ראויה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

השנייה, נוגעת למידת העצמאות הנתונה לוועדה. אם הממשלה יכולה להדיח חברים בוועדה שאמורה לבחון את המועמדים מטעם הממשלה לתפקידים בכירים, הדבר עלול להשפיע על מידת העצמאות בפועל, או על מראית העין של עצמאותה של הוועדה. גם זו אינה תוצאה רצויה, בדיוק כמו שאין זה ראוי לערוך "טיהורים" בשירות הציבורי של "נאמני השלטון הקודם".

מצד שני, גם מציאות שבה חברת הוועדה המייעצת למינויים בכירים תוקפת בכל הזדמנות, לרבות באופן בלתי ענייני, את הממשלה שאותה היא אמורה לשרת – היא בעייתית.

מצד שני, גם מציאות שבה חברת הוועדה המייעצת תוקפת בכל הזדמנות, לרבות באופן בלתי ענייני, את הממשלה שאותה היא אמורה לשרת – היא בעייתית

גם לסיטואציה שכזו יש בסופו של דבר גבולות, שכן עלול להתעורר הרושם שאיינהורן אינה פועלת במטרה לסייע לממשלה לפעול באופן מיטבי. אלה היו גם הנימוקים שנשמעו מצד "סביבתו של בנט" באשר להחלטה לזמן את איינהורן לשימוע.

המפתח לפתרון מצוי, כמו במקרים אחרים, לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. אילו היה טורח ומגבש כללי אתיקה לחברי ועדות ציבוריות, אפשר היה לבחון את עניינה של איינהורן בהתאם לאותם כללים, ולגלות האם במקרה זה נחצה הרף המחייב נקיטת פעולה. את מה שלא נעשה מראש, אולי ייאלץ היועץ לעשות כעת, תוך כדי תנועה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,175 מילים ו-1 תגובות
סגירה