משרד האוצר מפרסם היום (שלישי) את דוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2017 והחקירות בנושא בשנת 2018.

לפי הדוח, ב-2017 נמצאו חריגות שכר, לכאורה, ב-93 גופים מתוקצבים, שהם כ-12% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים בידי ממשלת ישראל.

לפי הדוח, מספר חריגות השכר נמצא בירידה חדה ומתמדת. הדוח מציין כי מספר הגופים שבהם התגלו חריגות שכר בשש השנים האחרונות ירד כמעט בחצי.

שיאנית הדוח: אלתא

החברה הממשלתית שבה התגלה מספר החריגות הגדול ביותר ב-2017 היא חברת התעשייה הביטחונית אלתא, בעיקר במחלקת המחקר שלה. הדוח מציין לא פחות מ-49 עובדים במחלקת המחקר באלתא, נוסף על מהנדס אחד ועובד "בתפקיד מיוחד", שהתגלתה אצלם חריגת שכר – יותר מאשר בכל שאר החברות הממשלתיות גם יחד.

לפי הדוח, התגלתה אצל המנהל הראשי של מחלקת המחקר באלתא, שהשתכר ב-2017 כ-79 אלף שקל לחודש ברוטו, חריגת שכר של כ-31%. אצל מנהל פרוייקט שהשתכר כ-46 אלף שקל ברוטו התגלתה לכאורה חריגה של 17%. אצל מהנדס מכ"ם בשכר של כ-44 אלף שקל ברוטו התגלתה חריגה של כ-16%.  עובד שתפקידו הוגדר כ"מנהל עומסים" שהשתכר כ-55 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגת שכר של כ-17%.

שיאנית הרשויות הממשלתיות: רשות שדות התעופה

הרשות הממשלתית עם מספר החריגות הגדול ביותר היא רשות שדות התעופה. ברש"ת נרשמו 49 חריגות שכר, בהיקף כספי גדול עוד יותר מהיקף החריגות באלתא.

ראש אגף אלקטרוניקה ברש"ת, למשל, השתכר ב-2017 לפי הדוח כ-54 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה מחריגת שכר של יותר מ-52%. אחד היועצים המשפטיים, שהשתכר כ-42 אלף שקל ברוטו לחודש, נהנה מחריגה של כ-33%. אצל רכז ניטור ואיכות הסביבה, בשכר של כ-45 אלף שקל, נרשמו חריגות של כ-31%. אצל ראש מטה המנכ"ל, בשכר של כ-39 אלף שקל בחודש, נמצאו חריגות של כ-22%.

גם אצל מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, שהשתכר כ-63 אלף שקל בחודש, נמצאה חריגה של כ-13%. חריגות נמצאו גם במשכורותיהם הגבוהות של סמנכ"ל המבצעים, מנהל הכספים, מנהל המחשוב, ראש אגף החשמל, המבקר והדובר של רש"ת ואצל מנהל נתב"ג, שהשתכר כ-63 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה, לפי הדוח, מחריגה של כ-15%.

דואר ישראל: חריגת שכר דווקא אצל מבקר הפנים

בביטוח הלאומי, שמנהליו מביעים דאגה לעתידו הפיננסי, התגלתה חריגת שכר של כ-16% אצל מנהל אזור קריות, שהשתכר ב-2017 כ-35 אלף שקל ברוטו.

חריגות שכר גדולות התגלו בבנק ישראל, שמנהליו חוזרים וקוראים לממשלה להגביל את הוצאותיה ולהטיל מסים. מנהל אגף הפיקוח על הבנקים, שהשתכר באותה שנה כ-57 אלף שקל ברוטו, נהנה מחריגה של כ-11%. החוקר הראשי, שהשתכר כ-48 אלף שקל לחודש, נהנה מחריגה של כ-14%. יועץ בכיר השתכר כ-53 אלף שקל ונהנה מחריגה של 15%.

הדוח חושף כי מבקר הפנים של דואר ישראל – חברה הסובלת מקשיים רבים – שהשתכר ב-2017 כ-39 אלף שקל ברוטו בחודש, נהנה מחריגת שכר של כ-9%. סגן מנהל אגף ברכבת ישראל, שהשתכר לפי הדוח כ-39 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-21%. מנהלת אגף בחברה הקטנה להגנת מצוקי הים התיכון, שהשתכרה כ-28 אלף שקל בחודש, נהנתה מחריגה של כ-8%.

חגיגה באקדמיה

הדוח מצא חריגות שכר גדולות ורבות במוסדות האקדמיים, שנאבקו בעבר על החופש לקבוע את שכר עובדיהן. הדוח גילה חריגות שכר באוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, בר-אילן, בן גוריון, מכון ויצמן, בצלאל ושנקר.

אצל דיקן המדעים של הטכניון, שהשתכר כ-64 אלף שקל ברוטו, נרשמה חריגה של כ-51%. רקטור אוניברסיטת חיפה, שהשתכר כ-65 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-40%. יו"ר ועדת הוראה באוניברסיטה העברית השתכר כ-65 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגה של כ-40%.

חריגות שכר רבות התגלו גם בחברה לניהול נמלי ישראל, מקורות, חברת הדיור הציבורי עמידר, שירות התעסוקה, מפעל הפיס, קופת חולים כללית, כפר הנוער מאיר, החברה ובית הספר להכשרה ימית וחברת נתג"ז להובלת הגז הטבעי.

חברת החשמל ונמל חיפה – שתי שיאניות של חריגות שכר בעבר – אינן מופיעות בדוח וגם אינן מוזכרות ברשימת החברות שנמצאו בהן חריגות שכר בחמש השנים האחרונות.

בחברת נמל אשדוד, לעומת זאת, מסורת חריגות השכר נמשכת. מלח שהשתכר כ-41 אלף שקל, למשל, נהנה מחריגה של כ-27%. עובד מנוע בשכר של כ-40 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-26%. מנופאי בשכר של כ-57 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-22%.

חריגות גם ברשויות המקומיות

שיאנית חריגות השכר בשלטון המקומי היא עיריית תל אביב, עם 25 חריגות שכר. התובע העירוני של ת"א, למשל, זכה, לפי הדוח, לחריגת שכר של כ-18%. סגן מפקד שירותי הכבאות זכה לחריגה של 16% ולשכר של כ-27 אלף שקל בחודש, ואילו מנהל מחלקת החופים, שהשתכר כ-40 אלף שקל בחודש, זכה לחריגה של כ-16%.

חריגות שכר נרשמו גם בירושלים, אריאל, בית שמש, טבעון, דלית אל כרמל, חיפה, חדרה, טייבה, כפר קאסם, רמת השרון ונוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם זאת, חריגות השכר ברשויות המקומיות קטנות בהרבה מאלה שהתגלו בחברות ובגופים הממשלתיים, והחריגה היא ממשכורות שברובן קטנות יותר. כמו כן, חריגות השכר במגזר הערבי אינן גדולות יותר מאשר במגזר היהודי.

בחברת כביש חוצה ישראל ובמוסדות החינוך מקווה ישראל והכפר הירוק נמצאו חריגות שכר ב-2016 אך לא ב-2017.

במועצות הדתיות, שכיכבו בעבר בדוחות חריגות השכר, חל שיפור גדול בשנים האחרונות. המועצות נעלמו מדוח החריגות של 2016; ב-2017 התגלו חריגות קלות יחסית במועצות הדתיות אצל שני עובדים בלבד: מזכיר המועצה הדתית בני ברק ורב היישוב שדות נגב.

לפי הדוח, בחמישה גופים – רשות שדות התעופה ו-4 רשויות מקומיות – התגלו חריגות שכר לפחות שנתיים ברציפות. ברש"ת התגלו חריגות שכר במשך ארבע שנים רצופות (מאז 2014), ובעיריית ת"א – חמש שנים רצופות.

פחות מ-1% מהעובדים נהנו מחריגות השכר

למרות הכל, הדוח מראה שתופעת חריגות השכר היא שולית יחסית ברוב הגופים הציבוריים – גם אלה שבהם נתגלו חריגות. ב-60% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר מדובר בפחות מ-1% מהעובדים וב-66% מהגופים הללו מדובר על פחות מחמישה עובדים.

לפי הדוח, רוב חריגות השכר אירעו אצל עובדי מחקר ועובדים שעיסוקם ייחודי לגוף שבו הם עובדים. מרבית העובדים שהתגלו אצלם חריגות שכר אינם נמנים עם מקבלי השכר הגבוה ביותר ורבים מהם עובדים זוטרים.

"מאז הוקמה יחידת האכיפה במשרד האוצר ב-1997, ירד שיעור הגופים שבהם מתקיימות חריגות שכר מ-44% ל-12%", מציין הדוח. "פעילות האכיפה שמתבצעת הודות למעקב אחרי חריגות השכר, הכוללת השבה של חריגות השכר למדינה, חסכה לקופה הציבורית רק בשנתיים האחרונות קרוב ל-2 מיליארד שקל".