JavaScript is required for our website accessibility to work properly. נציבות שירות המדינה | זמן ישראל
נושא
נציבות שירות המדינה
נושא
נציבות שירות המדינה

שפל של 20 שנה במינוי נשים למנהלות משרדי ממשלה

בקצרה

  • המדינה הודתה ב"קושי משפטי" במינוי גבר לנציב שירות המדינה, ובכל זאת מינתה גבר לתפקיד.
  • הממשלה הנוכחית לא מינתה בתחילת כהונתה אף מנכ"לית למשרד ממשלתי. גם כיום מכהנות בה מנכ"ליות רק בשלושה מ-31 משרדי ממשלה. 
  • מדובר בירידה חדה במספר המנכ"ליות במשרדי הממשלה: בממשלה הקודמת כיהנו מנכ"ליות ב-11 מתוך 30 משרדי ממשלה.
  • שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מינה במשך שלוש שנים תשעה גברים ואף לא אישה אחת, והסביר: "ראיינתי נשים ולא מצאתי".
  • נשים הן 64% מעובדי המדינה, אבל רק 9% בדרג הבכיר ביותר.

אם הנשים הן רוב בשירות המדינה, למה המנהלים גברים?

הבעיה היא לא כניסת נשים לשירות הציבורי, אלא המעבר לעמדות שבהן מרוכזים הסמכות, התקציב והקשר הישיר לדרג הפוליטי. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף 2024 עבדו בשירות המדינה כ־88 אלף עובדים ועובדות, 64% מהם – נשים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,381 מילים ו-1 תגובות

בגוף שאמור לאכוף ייצוג הולם לערבים רק 2% מהעובדים הם ערבים

בקצרה

  • בדרג הבכיר בכלל משרדי הממשלה, רק 0.56% מהעובדים הם ערבים, לעומת כ-21% מהאוכלוסייה; בדרג הביניים כ-8.8% בלבד.
  • ייצוג הערבים בשירות הציבורי עמד ב-2025 ל-16%, אך עדיין יש פערים בין תחומים. במשרד לביטחון לאומי רק 1.6% מהעובדים ערבים.
  • בכל דירקטוריוני החברות הממשלתיות יחד נמצאו ב-2023 רק 28 חברים ערבים, כ-6% מכלל חברי הדירקטוריונים.
  • בלוד, שבה כ-30% מהתושבים ערבים, ערבים ממלאים רק 1% מתפקידי הניהול בעירייה; ברמלה, שבה כרבע מהתושבים ערבים, אין מנהלים ערבים כלל.

סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) מחייב ייצוג הולם לאזרחים הערבים, והחלטת ממשלה מ-2007 קבעה כי 10% מהמועסקים במשרדי הממשלה אמורים להיות ערבים.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 783 מילים

בשירות המדינה יש עלייה חדה במינוי מנהלים בכירים ללא מכרז

בקצרה:

  • מספר המשרות הפטורות ממכרז בשירות המדינה גדל מאז שנת 2000 פי שמונה, במיוחד בדרג המקצועי הבכיר ובשכבות הניהול שמעצבות מדיניות.
  • רוב העובדים שמונו לתפקידים בכירים זמניים והתמודדו אחר כך במכרזים לתפקיד הקבוע, זכו בו. התופעה פוגעת בהליכי המכרזים בשירות הציבורי.
  • חלק גדול מהמשרות הבכירות בשירות המדינה פטורות ממכרזים. מבקר המדינה התריע שהרחבת הפטורים ממכרזים תפגע בממלכתיות ובמקצועיות השירות.
  • כרבע ממשרות הציבור הבכירות בישראל הן פוליטיות, ואין לכך תקרה בחוק. ואילו החוק בארה"ב מגביל מינויים פוליטיים ל-10% מהמשרות הבכירות. 

בעלי התפקידים בשירות המדינה, המכונים לעיתים "הפקידים", הם האנשים במשרדי הממשלה וברשויות הממשלתיות שאחראים להוציא לפועל את מדיניות השרים ואת חוקי הכנסת, ולכן הם צריכים להיות אנשי מקצוע מוכשרים בעלי יכולת ביצוע.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,617 מילים

בג"ץ שם סוף לסחבת סביב חופש המחאה של עובדי המדינה

בג"ץ הורה למדינה לצמצם עד מחר את רשימת עובדי המדינה שעליהם חלות הגבלות השתתפות בהפגנות פוליטיות ● אם המדינה לא תעשה זאת, הרשימה הקיימת תפקע, לאחר שהשופטים מתחו ביקורת על ההסדר המיושן והרחב ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 891 מילים

הממשלה הפקידה את שירות המדינה בידי ממלאי מקום זמניים

נציב שירות המדינה אינו תפקיד מוכר לציבור הרחב, אך הוא אחד המשפיעים ביותר בשירות הציבורי: הוא קובע תנאי עבודה של עובדי מדינה, אחראי לגיוס, לקידום ולפיטורים, ובעיקר – הוא עומד בראש ועדת המינויים הבוחנת את מרבית המינויים הבכירים בשירות המדינה.

באוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה על מינוי הנציב, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. לפי ההחלטה, ראש הממשלה ינקוב בשמו של מועמד יחיד, ויגיש אותו לוועדת מינויים מיוחדת שחבריה הם נציגי הציבור שהממשלה מינתה, בראשות שופט שהממשלה תמנה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
נתניהו הוא חובב ידוע של ממלאי מקום זמניים. יש להם את כל היתרונות: אפשר למנות את מי שרוצים, הוא חייב את מינויו הזמני לשליט, ועם פתאום יגדל דיעה משל עצמו אפשר מייד להחליפו בזמני אחר. בשב... המשך קריאה

נתניהו הוא חובב ידוע של ממלאי מקום זמניים. יש להם את כל היתרונות: אפשר למנות את מי שרוצים, הוא חייב את מינויו הזמני לשליט, ועם פתאום יגדל דיעה משל עצמו אפשר מייד להחליפו בזמני אחר.

בשביל מה בכלל צריכים מינויים מסובכים של אנשים שפתאום מתהפכים עליך? (ראה מנדלבליט, אלשיך, זמיר, והרשימה ארוכה).

למאמר המלא עוד 982 מילים ו-1 תגובות

ועדת הבחירות המרכזית נכנסה לרשימת המטרות של הליכוד

הטענות המשפטיות שהעלה עו"ד אילן בומבך בשם נתניהו והליכוד נגד מינוי יפעת סימינובסקי ליועמ"שית ועדת הבחירות קרסו מול תשובותיו של נעם סולברג – מחובת ההיוועצות ועד תנאי הסף ● אך המהלך אינו מכוון להצלחה משפטית אלא לביסוס נרטיב של פגם בהליך הבחירות ● גם העתירה הצפויה למחוזי נועדה לשרת מטרה זו: שחיקת האמון במוסד האמון על תקינות ההליך הדמוקרטי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 874 מילים ו-2 תגובות

שנת משפט תחת מצור

מהדחת ראש שב״כ ועד תפילות בהפרדה – העליון נדרש השנה להכרעות הרות גורל בעיצומה של מלחמה רב־חזיתית ובצל מתקפה פוליטית על עצמאותו ● מכלול הפסיקות משקף לא רק את השאלות המשפטיות הדחופות של התקופה, אלא גם את המאבק המתמשך על גבולות הכוח של הממשלה והכנסת – ועל מקומה של מערכת המשפט בליבת הדמוקרטיה הישראלית

לכתבה המלאה עוד 3,324 מילים ו-2 תגובות

הממשלה בדרך להפוך את נציב שירות המדינה למינוי פוליטי

החלטת ועדת השרים לתמוך בהצעת החוק של הלוי וכץ – שבוע בלבד לאחר שבג"ץ קבע כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי – אומנם חוקית, אך חותרת תחת יסודות השירות הציבורי ● חרף אזהרות היועצים המשפטיים, בליץ החקיקה כבר בדרך ולא בטוח שבג"ץ יוכל לבלום אותו ● ספק אם יימצא בו פגם חוקתי שימנע את ריכוז סמכות המינוי בידי ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 905 מילים ו-2 תגובות

פסק הדין שפסל את הליך מינוי נציב שירות המדינה פורסם מתחת לרדאר בזמן שכל המדינה עקבה אחר שחרורו של עידן אלכסנדר ● אולם מדובר באחד מפסקי הדין החשובים בעידן נשיאותו של עמית - המתווה את הדרך להתייצבותו של בג"ץ אל מול קריסת הנורמות של מנהל תקין ● פסק הדין גם משמש קדימון למה שצפוי בשנים הקרובות: דו-קרב אידיאולוגי עז בין עמית הליברל, לבין סולברג השמרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,318 מילים ו-6 תגובות

מ"מ הנציב מאמץ את שיטת נתניהו ומכריז מלחמה על שלטון החוק

עו"ד כחלון, שמונה בניגוד לעמדת היועמ"שית לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, פתח מייד במאבק מול הייעוץ המשפטי – תוך התעלמות מהתוקף המחייב של חוות דעת משפטיות ● כאשר נציב שירות המדינה עצמו בוחר להתעלם מהנחיות משפטיות ולפעול בניגוד להסדר ניגוד עניינים שהוגדר לו – המסר לכלל הדרג המקצועי ברור ומסוכן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,152 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.