בפוטסדאם, גרמניה,  קם בית הכנסת החדש הראשון מאז מלחמת העולם השנייה, ומדובר בפנינה ארכיטקטונית.

בית הכנסת הוא חלק מהמרכז האירופי ללימודים יהודים באוניברסיטת פוטסדאם, שנחנך לא מכבר וישמש גם מסגרת לבית הספר לתיאולוגיה יהודית של המרכז, שנוסד ב-2013, ולשני בתי מדרש שוויוניים לרבנים – קולג' אברהם גייגר הפרוגרסיבי וקולג' זכריה פרנקל הקונסרבטיבי.

בית הכנסת מהווה חלק מאוניברסיטת פוטסדאם, לדברי ההיסטוריון אוּלריך קנוּפינקֶה, שנטל חלק בכתיבת מדריך ארכיטקטוני על פרויקט השיפוץ והבנייה. על ספסלי בית הכנסת המעוצבים בסגנון מינימליסטי יכולים לשבת כ-40 מתפללים. רצפותיו וקירותיו לבנים וניתן להאירם בצבעים שונים.

המרכז, שמטרתו למשוך עוד נרשמים מרחבי אירופה, ממוקם בקמפוס האוניברסיטה בארמון החדש, מבנה מהמאה ה-18, בפארק סַנסוּסי – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

המרכז האירופי ללימודים יהודיים בפארק סנסוסי, פוטסדאם (צילום: ולטר הומולקה)

בשלוש התוכניות שהוא מציע כעת רשומים 80 תלמידים, ביניהם 31 תלמידי רבנות. 44 מבוגרי העבר של תוכניות לימודי הרבנות עובדים עם קהילות יהודיות בגרמניה וברחבי העולם. עלותו הכוללת של הפרויקט, 13.5 מיליון אירו, מומנה בידי מדינת ברנדנבורג.

בטקס הפתיחה של בית הכנסת בשבוע שעבר השתתפו נשיא גרמניה פרנק-ולטר שטיינמאייר; יוזף שוסטר, ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה; סוניה גוּנטנֶר, נשיאת האיחוד האירופי של היהודים הקונסרבטיבים; ראש מדינת ברנדנבורג, דיטמר ווֹידקֶה; ושגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף.

בנאום שנשא בפני 250 הנוכחים בטקס, שטיינמאייר גינה את העלייה בביטויי אנטישמיות גלויים בגרמניה, כולל "אגדות קונספירציה גסות" הקשורות למגפת הקורונה.

בנאום שנשא בפני 250 הנוכחים בטקס, שטיינמאייר גינה את העלייה בביטויי אנטישמיות גלויים בגרמניה, כולל "אגדות קונספירציה גסות" הקשורות למגפת הקורונה

הוא התחייב "לנקוט צעדים החלטיים נגד מפיצי השנאה וההסתה". ווֹידקה אמר שהבית החדש לשלושת המוסדות מעורר "תקווה, הכרת תודה וביטחון".

העיצוב המינימליסטי של בית הכנסת בפוטסדאם (צילום: אריק טשרנוב)

תוכניות לימודי רבנות אחדות נפתחו בגרמניה אחרי ההגירה ההמונית של יהודי ברית המועצות לשעבר לגרמניה, שהחלה בשנות ה-90 המוקדמות והגיעה לשיאה בראשית שנות ה-2000.

רבנים אורתודוקסיים הוסמכו בבית המדרש לרבנים בברלין המזרחית לשעבר, תחת חסותה של קרן רונלד ס' לאודר, ותלמידים הוסמכו גם בידי תנועת חב"ד בברלין.

העניין בלימודים יהודיים, גם בקרב לא יהודים, אכן הולך וגובר, אומר יוהאנס פרנק, מנהל קרן המלגות לסטודנטים ע"ש ארנסט לודוויג ארליך, שמושבה בברלין ואשר משרתת את הסטודנטים בקהילה היהודית. הוא הוסיף כי באחרונה נוספה גם תוכנית מלגות חדשה לטובת תלמידים מחו"ל.

העניין בלימודים יהודיים, גם בקרב לא יהודים, אכן הולך וגובר, אומר יוהאנס פרנק, מנהל קרן המלגות לסטודנטים ע"ש ארנסט לודוויג ארליך, שמושבה בברלין ואשר משרתת את הסטודנטים בקהילה היהודית

הרב ולטר הוֹמוֹלקֶה, מנהל קולג' אברהם גייגר הפרוגרסיבי, סיפר כי בית הספר האקומני לתיאולוגיה יהודית "הפך למקום מרכזי לדיאלוג עם דתות אחרות ועם מדעי הרוח, אך גם להידברות עם העולם החילוני".

קירות בית הכנסת נצבעו לבן וניתן להאירם בצבעים שונים (צילום: מארו ניימן)

"עלינו לשאול את עצמנו מה היהדות כדת עולמית יכולה להציע היום כדי לפתור את הסוגיות האתיות והמוסריות העומדות בפנינו", אומר הומולקה, שגם מלמד פילוסופיה דתית יהודית.

אף על פי שהמגפה קטעה את הלימודים בנוכחות פיזית, מקווה הומולקה, כך אמר, לחדש את "השיעורים פנים אל פנים" ואת התפילות בציבור בפוטסדאם בסתיו הקרוב.

"מצד שני, הוראה מקוונת ומפגשי זום הביאו אלינו עוקבים חדשים ותלמידים פוטנציאליים, למשל באמריקה הלטינית. בהחלט נמשיך לנצל את ההזדמנויות הווירטואליות שנאלצנו ללמוד להכיר בשנה האחרונה בגלל הקורונה, אפילו אחרי שנשוב להוראה בכיתות".