הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, 3 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, 3 באוגוסט 2021

שר חוץ איראני חדש התהלך השבוע במסדרונות בניין האו"ם בניו יורק. חוסיין אמיר עבדוליאן – שליחו של נשיא איראן החדש איברהים ראיסי. בנאומו המוקלט באו"ם הזכיר ראיסי בעקיפין את ההסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר ואת הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן.

״מערכת השליטה ההגמונית של ארה״ב אינה מהימנה יותר, בין אם זה פנימה, בתוך ארה"ב, או מחוצה לה״ הוא אמר. "ארה״ב לא נסוגה מאפגניסטן, אלא סולקה משם".

בעוד ראיסי נואם, שר החוץ שלו עבדוליאן קיים פגישות עם מקביליו מאירופה. המסר העיקרי של ראיסי היה שאיראן מעוניינת לשוב לשיחות הדיפלומטיות ולהסכם הגרעין – אם הסנקציות יוסרו מעליה.

עוד ציין: "זה לא שאנחנו סומכים על ההבטחות של ארה"ב". המשטר החדש בטהראן לא החליט לפתע לחפש נתיבים דיפלומטיים חדשים, אלא כפי שניתן להבין, הוא מנסה למשוך זמן עד שיגיע להישגים נוספים במסגרת הסכם הגרעין.

המשטר החדש בטהראן לא החליט לפתע לחפש נתיבים דיפלומטיים חדשים, אלא כפי שניתן להבין, הוא מנסה למשוך זמן עד שיגיע להישגים נוספים במסגרת הסכם הגרעין

בינתיים, בישראל שוברים את הראש כיצד להתמודד עם סבב שיחות דיפלומטי נוסף ועם אופציית החזרה להסכם הגרעין. השנים שחלפו מאז ארה"ב, בהובלת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, פרשה מהסכם הגרעין, אפשרו לאיראן לזנק בקצב העשרת האורניום. היא קרובה להיות מדינת סף גרעינית.

במקביל, שר החוץ הגרמני הייקו מאס – שעשוי לסיים את תפקידו מייד אחרי הבחירות במדינה – להוט להחזיר את איראן בחזרה להסכם.

אבראהים ראיסי נואם באו"ם, 21 בספטמבר 2021 (צילום: Eduardo Munoz/Pool Photo via AP))
ראיסי נואם באו"ם, 21 בספטמבר 2021 (צילום: Eduardo Munoz/Pool Photo via AP))

כוח משימה 59

בינתיים, עד שיתחדשו שיחות הגרעין עם איראן בווינה, דווח כי הצי האמריקאי השיק את "כוח משימה 59" שמטרתו להתמודד עם איומיה של איראן בזירה הימית בדגש על אזור המפרץ הפרסי.

מדובר במהלך צבאי אסטרטגי, שבמסגרתו יפעל הכוח בעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים הכוללים, בין היתר, שילוב של כלי טיס בלתי מאוישים, בהם רחפני תקיפה וכתב"מים מסוג MQ-9B , הליקופטרים ללא טייס מסוג MQ-8B, וכלי שיט ימיים ותת־ימיים, בלתי מאוישים גם כן, למשל Sea Hunter, המצוידים בתוכנות בינה מלאכותית.

הכוח אמור לעקוב אחרי הפעילות האיראנית באוויר, בים וביבשה, ללוות צוותים אמריקאים באזור ולהגן על מכליות נפט מתוקפנות איראנית. פעילות היחידה תיבחן לראשונה בתרגיל ימי בין־לאומי בהשתתפות 21 מדינות, שיתקיים בחודשים ינואר–פברואר 2022 (טרם ידוע אם צה"ל ישתתף). התרגיל עומד להיות הגדול ביותר המשלב עבודה בצוות אדם–מכונה.

"כוח משימה 59" לא הוקם כדי להתמודד צבאית עם תוכנית הגרעין של איראן ולא מאיים על המשך העשרת האורניום

עם זאת, "כוח משימה 59" לא הוקם כדי להתמודד צבאית עם תוכנית הגרעין של איראן ולא מאיים על המשך העשרת האורניום. כלים בלתי מאוישים לא מסוגלים להתמודד עם איום הגרעין האיראני, וארה"ב לא מעוניינת להתערב צבאית לפי שעה במדינה מזרח־תיכונית נוספת. 20 שנות לחימה באפגניסטאן הספיקו לה לזמן רב.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם במהלך העצרת ה-76 של האו"ם בניו יורק, 21 בספטמבר 2021 (צילום: Eduardo Munoz/Pool Photo via AP)
ביידן נואם באו"ם, 21 בספטמבר 2021 (צילום: Eduardo Munoz/Pool Photo via AP)

הנשיא ג'ו ביידן הדגיש זאת בנאומו באו"ם השבוע: "הבאנו לסיום 20 שנות קונפליקט באפגניסטאן. כשאנו סוגרים את עידן המלחמות הבלתי פוסקות – אנו מתחילים בעידן חדש של דיפלומטיה בלתי פוסקת. ארה"ב תגן על האינטרסים שלה אבל המשימה לפנינו ברורה. אסור לנו לחשוב שהתשובה לכל בעיה ברחבי העולם הינה הצבא האמריקאי".

"כוח משימה 59" הוקם על רקע המאבקים הימיים בין איראן לבין המדינות המובילות נפט באזור המפרץ. באפריל 2021, למשל, שלוש סירות איראניות התקרבו בצורה מאיימת לספינת פטרול אמריקאית.

קודם לכן, בינואר 2021, איראן טענה כי השתלטה על מכלית נפט. בחודש יולי 2021, משמרות המהפכה תקפו את המכלית "מרסר סטריט", הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר. שני אנשי צוות – בריטי ורומני – נהרגו. ראש הממשלה נפתלי בנט האשים את איראן בתקיפה.

הנשיא ביידן ציין בנאומו באו"ם כי ארה"ב מוכנה לחזור לכל התחייבותיה בהסכם הגרעין מ־2015, "אם איראן תעשה את אותו הדבר". אך ברקע הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן – נאומו הראשון של ביידן באו"ם התקבל בטונים צורמים. ביידן איבד את אמון מנהיגי אירופה.

אש ועשן מיתמרים ממכלית שהותקפה במפרץ עומאן, ליד מצר הורמוז, 13 ביוני 2019 (צילום: ISNA/AFP)
אש ועשן מיתמרים ממכלית שהותקפה במפרץ עומאן, 13 ביוני 2019 (צילום: ISNA/AFP)

הקהילייה הבין־לאומית עוד לא הספיקה להתאושש מהשתלטות המהירה של הטאליבן על אפגניסטן – וכבר הגיע המהלך הבא: ברית הגנה אמריקאית–בריטית–אוסטרלית – המכונה AUKUS – פירק בבת אחת את יחסי ארה"ב–צרפת.

הפגיעה בצרפתים, בשל ביטול עסקת הצוללות בין צרפת לאוסטרליה, הובילה לצעד חסר תקדים ביחסי מדינות בנות ברית – צרפת החזירה את שגריריה מארה"ב ואוסטרליה.

הצרפתים הטיחו באמריקאים: "אתם ממשיכים באופן ישיר את מדיניות הנשיא טראמפ 'אמריקה לפני הכול", אין שום הבדל". הפיאסקו של ביידן, שאמור להיות מומחה עולמי למדיניות חוץ, רק הולך ומחריף.

טיפול שורש

רק לפני שבועיים הבטיח הנשיא ביידן אישית לראש הממשלה בנט כי יעביר תוספת תקציבית לישראל כסיוע חירום לטובת הצטיידות במיירטים ובסוללות כיפת ברזל, אך חברות הקונגרס הפרוגרסיביות ממפלגתו – אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, אילהן עומאר, אייאנה פרסלי ורשידה טליב – הצליחו להסיר ברגע האחרון את סעיף הסיוע מחוק התקציב האמריקאי. האגף הפרוגרסיבי סוחף את המפלגה הדמוקרטית עד שלא ברור מי שולט בוושינגטון בימים אלה.

״היחידה״ (משמאל): רשידה טליב, אילהאן עומאר, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ואייאנה פרסלי (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
״היחידה״ (משמאל): רשידה טליב, אילהאן עומאר, אלכסנדרה אוקסיו־קורטז ואייאנה פרסלי (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

אף שמנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, חבר הקונגרס סטני הוייר, התחייב כי יעלה מחדש את הצעת החוק בנפרד מהתקציב, לא ניתן לבטל את השפעתן של המחוקקות הפרוגרסיביות.

בראיון לזמן ישראל לפני מספר שבועות טען היועץ האסטרטגי, ומי שמשמש כיועצו האישי של יאיר לפיד מזה עשור, מארק מלמן, כי כוחה של הקבוצה הפרוגרסיבית קטן יותר מתשומת הלב הציבורית לה הוא זוכה. ובכן, זה כבר לא המצב.

היחסים בין ישראל למפלגה הדמוקרטית מחייבים טיפול שורש. ישראל חייבת לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה מול יהודי ארה"ב הליברלים

היחסים בין ישראל למפלגה הדמוקרטית מחייבים טיפול שורש. כמו כן, ישראל צריכה לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה מול יהודי ארה"ב הליברלים. רבים מהם מחליטים מי יהיו נציגי המפלגה בבית הנבחרים.

הקהילות היהודיות ברחבי ארה"ב אומנם מאורגנות, ממוקדות משימה וגם בעלות גישה ליברלית לדת היהודית, אך כשזה נוגע לנושא הישראלי – רבות מהן מחזיקות בעמדה שמרנית, כלומר הן אמורות להיות נכס אסטרטגי עבור ישראל.

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
בנט נפגש עם ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

אך הזנחתן, הפגיעה בהן בעשור האחרון – למשל ביטול מתווה הכותל, התעלמות מן הזרמים השונים ועוד – משפיעה גם על נציגיהן בקונגרס. גם אם ההנהגה הישראלית הנוכחית תאשים במצב את ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, הבעיה יושבת לפתחם של הנוכחיים: ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ.

נכון ליום חמישי בבוקר, אף אחד מהשלושה לא קפץ להאשים את נתניהו, לפחות לא בהודעות פומביות. מי שדווקא כן עשה זאת הוא שר הביטחון לשעבר משה יעלון.

 

נתניהו אכן אחראי למצב היחסים בין ישראל למפלגה הדמוקרטית, והדברים ידועים ופורסמו גם בזמן אמת. זה החל בנאומו בקונגרס האמריקאי בשנת 2015, שהתפרש על ידי הדמוקרטים כהפגנת כוח אישית נגד הנשיא לשעבר ברק אובמה.

המפלגה הדמוקרטית שומרת טינה לנתניהו על כך עד עצם היום הזה. לדידם היה מדובר בתרגיל בחירות למען הישרדותו האישית. (אכן, הוא ניצח ניצחון סוחף בבחירות 2015, מייד לאחר אותו נאום).

ברק אובמה ושבנימין נתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)
אובמה ונתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

בשנת 2017, כאמור, בוטל מתווה הכותל, מה שהיווה פגיעה קשה בזרמים הליברליים ביהדות. הקהילות הליברליות בארה"ב מאסו במדיניות הישראלית הרואה בהן מתבוללות, עוינות ובעלות מעמד נמוך יותר מקהילת האוונגליסטים – היקירים החדשים של ירושלים.

עם זאת, גם אם ניתן לגלגל את האשמה הלאה, הבעיה מונחת לפתחה של ההנהגה הנוכחית. מי שהיטיב לנסח זאת היה הקונסול הישראלי לשעבר בניו יורק דני דיין, שרק לאחרונה אמר כי אם מנהיג ישראלי מתכוון להגיע לארה"ב ולהפנות כתף קרה למנהיגי הזרם הרפורמי, "עדיף שלא יבוא".

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות
סגירה