מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש שלח לפני כשבועיים הודעה למנהלי כל בתי החולים, לפיו ניתן לבקש תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית ממטופלים המבקשים להיכנס לבתי החולים או ממלווים שלהם, אבל "אסור לחייב להציג אותם ואסור למנוע כניסה" ממי שלא הציג בדיקה או תעודת חיסון.

מספר בתי חולים גדולים פעלו לפי כללי התו הירוק בחודשיים האחרונים ומנעו את כניסתם של מטופלים לא-מחוסנים שסירבו להציג בדיקות קורונה.

ככל הידוע, משרד הבריאות או גוף ממשלתי אחר מעולם לא הודיעו שמותר להטיל מגבלות תו ירוק על מטופלים בכניסה לבתי החולים ולמרפאות, ובדיונים משפטיים בנושא, נציגי הממשלה אף אמרו ש"התו הירוק מוחרג מבתי החולים" וכי לא אישרו לבתי החולים להחיל אותו על מטופלים ואף לא ידעו על החלתו.

גורמים בתוך בתי החולים עצמם טוענים את ההיפך – שמשרד הבריאות היה מודע להחלטה על הפעלת התו ואף עודד אותה.

בדיקות קורונה לילדים בהצגת "כיתה ירוקה" (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

הפעלת התו הירוק בבתי החולים עברה ללא דיון ציבורי ופורסמה כמעט רק באתרי בתי החולים ובתקשורת המקומית, ועברה מתחת לרדאר של הציבור הרחב – פרט לרבבות המטופלים שנכנסו ויצאו מאותם בתי חולים שבהם הוא הופעל.

תקנות תו ירוק הופעלו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, בבתי החולים בני ציון (רוטשילד), רמב"ם, כרמל ומעלה הכרמל בחיפה ובבית חולים העמק בעפולה, וכן בבתי חולים פרטיים כמו "רפאל". בתי החולים הללו מכנים את עצמם "בית חולים ירוק".

המרכז הרפואי בני ציון, למשל, הודיע ב-29 באוגוסט:

"כניסת מבקרים תתאפשר מהיום רק לבעלי תו ירוק: מחוסנים, מחלימים, או למציגי בדיקת קורונה שלילית, יחד עם הצגת תעודת זהות".

"לא תתאפשר כניסה למי שאינו עומד בתנאים והנחיות אלה. זאת, פרט לחולים שיגיעו לחדר המיון, להורים מלווים של ילדים שיגיעו למיון ילדים ולמחלקת יולדות שלא יחויבו בתו ירוק. כניסת מבקרים ומלווים מתחת לגיל 12 תתאפשר רק עד השעה 15:00".

שלט בכניסה לבית החולים רמב"ם בחיפה, המודיע כי הכניסה לבית החולים מותרת רק לבעלי תו ירוק, ספטמבר 2021 (צילום: פייסבוק)

מנכ"ל בני ציון, ד"ר אהוד הוכמן, הסביר: "החלטנו על צעדים אלה מתוך דאגה ורצון לשמור על בריאותם הן של המטופלים והמאושפזים והן על הצוותים הרפואיים ועובדי ביה"ח ואנחנו משוכנעים שהנחיות אלה תתקבלנה בהבנה. אנו נמשיך להעניק את מיטב הטיפולים הרפואיים והסיעודיים כמקובל".

בכניסה לבית החולים רמב"ם אף הוצב שלט מאיר עיניים המודיע כי "הכניסה לשטח בית החולים מותרת רק לבעלי תו ירוק בתוקף" מבלי להזכיר את האפשרות לערוך בדיקת קורונה. השלט מחמיר בהרבה מההוראות שהופעלו בבית החולים בפועל, ומשתמע ממנו כי גם למטופלים עם בעיות דחופות ללא תו ירוק מנועים מלהיכנס, אף שבפועל לא נאסרה הכניסה לרפואה דחופה.

"יש מרפאות שמתחננות למטופלים שיבואו"

הפעלת התו הירוק בתוך בתי החולים עוררה בעיות אתיות ורפואיות קשות, ומחלוקות סוערות בתוך הצוותים הרפואיים.

"ההנהלה שלנו פשוט השתגעה. אני מתביישת לדבר על זה", אומרת רינת (שם בדוי), אחות בבית חולים בצפון שבו הופעל תו ירוק. "אני יכולה להבין למה אנשים שהם לא רופאים ירצו תו ירוק שיגן עליהם, אבל לא יכולה להבין איך אנשי מקצוע שכל החיים שלהם עובדים ברפואה מחליטים החלטה כזאת".

"ההנהלה שלנו פשוט השתגעה. אני מתביישת לדבר על זה. אני יכולה להבין למה אנשים שהם לא רופאים ירצו תו ירוק, אבל לא יכולה להבין איך אנשי מקצוע שכל החיים שלהם עובדים ברפואה מחליטים החלטה כזאת"

זאת החלטה שנועדה לשמור על המטופלים מהדבקה, וסרבני ומנועי החיסון יכולים להיבדק, לא?
"זה לא מה שימנע מהמטופלים להידבק. לגבי הבדיקה – על הנייר זה פשוט, אבל יש מרפאות שבהן הצוות מתחנן למטופלים שיבואו וכל הטיפול מתבסס על זה שהפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. המרפאות האלה התרוקנו אחרי שעשו להם תו ירוק".

המרכז הרפואי שיבא בתל השומר (צילום: גדעון מרקוביץ'/פלאש90)

"למשל, כל הטיפולים הנפשיים והמרפאות הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות. או מרפאות שקשורות בגמילה מהתמכרויות. או מרפאות שמטפלים בהן ב-HIV ובמחלות מין. הרבה מהמטופלים שם זה נרקומנים, אלכוהוליסטים ונשים בזנות. תחשוב על האפקט של חולי HIV מהשוליים של החברה שלא באים להיבדק ולקבל טיפולים שהם צריכים. זה טירוף".

"הרבה מהמטופלים שם זה נרקומנים, אלכוהוליסטים ונשים בזנות. תחשוב על האפקט של חולי HIV מהשוליים של החברה שלא באים להיבדק ולקבל טיפולים".

"מנהלים של בתי חולים אמורים להבין שלא כל האנשים שומרים על עצמם. לא כולם מתחסנים לקורונה, לא כולם מתחסנים בשום חיסון, תמיד יהיו את אלו שלא מסכימים לעשות את הדבר הנכון, ולא כולם באים עם המון מוטיבציה לטפל בעצמם, לא רק בקורונה. אבל אם לא יטפלו בהם במרפאות, אנחנו נפגוש אותם אחר כך במיון.

"היו לרופאים ולאחיות ויכוחים עם המנהלים הבכירים. אני חושבת שעדיף תמיד-תמיד לתת טיפול רפואי מאשר לא לתת אותו. לא עשו תו ירוק ברפואה דחופה, אבל אם מישהו סובל ממשהו ומגיע לבדיקה שגרתית זה יכול פתאום להתגלות כמצב חירום, או לא להתגלות. לכן אסור בכלל להתנות טיפול רפואי בשום דבר".

מה אמרו בהנהלה?
"אמרו לרופאים ולאחיות שהם סתם עושים עניין ושהם רוצים לתת לקבוצה קטנה של אנשים לסכן את כולם כאן ולפגוע בשם של הבית חולים.

"הם אומרים שכמו שיש מטופלים שלא יגיעו בגלל התו הירוק, יש מטופלים שלא יבואו אם אין תו ירוק כי יפחדו להידבק. זאת דילמה קשה, אבל לפי מה שאומרים הרופאים והאחיות במחלקות, האנשים ההגיוניים והמחוסנים כן יבואו בכל מקרה, אז עדיף בלי התו.

אישה מציגה את תו ירוק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"לא כל האנשים שומרים על עצמם. לא כולם מתחסנים. תמיד יהיו מטורללים שלא יעשו את הדבר הנכון, ולא כולם באים עם מוטיבציה לטפל בעצמם. אם לא יטפלו בהם במרפאות אנחנו נפגוש אותם אחר כך במיון"

"יש גם אנשים בתוך הצוותים שזה מכעיס אותם שאנחנו מחויבים להתחסן ויכולים לפטר אותנו, והמטופלים יכולים להגיע בלי הגבלה. אני מבינה אותם, ואני כועסת על אלה שלא מתחסנים ולא מבינה איך הראש שלהם עובד. אבל זה לא אותו דבר. אנחנו מטפלים באנשים ואחראים על הבריאות שלהם, לא להיפך. חוץ מזה, כמה רופאים ואחיות יש שלא מחוסנים? אני לא מכירה כאלה".

"נוצרה בעיה משפטית לצערי"

לכאורה, מהמכתב של מנכ"ל משרד הבריאות עולה שבמשרד מתנגדים להפעלת התו הירוק על מטפלים בבתי החולים. אולם לפי גורמים במערכת הבריאות, החלת תקנות על התו הירוק בוצעה באוגוסט על פי הנחיות הממשלה, שביקשה להטיל את התו הירוק גם במרפאות ומחלקות בבתי חולים, למעט ברפואה דחופה.

רופא בכיר בבית חולים שבו לא הופעל תו ירוק על מטופלים אומר: "במשרד הבריאות התייחסו לזה כפיילוט, והרעיון היה להרחיב את זה לכל הארץ. עדיין מתייחסים לזה ככה, רק שנוצרה בעיה משפטית, לצערי".

יש אנשי צוותים רפואיים בבתי חולים שבהם הופעל ה"פיילוט" שאומרים שהוא גרם למטופלים לא להגיע לטיפולים ופגע בבריאות שלהם ושזה מסוכן.
"שטויות. בכיינות. על כל דבר יש למישהו מה להגיד. שהחולים שלא רוצים להתחסן ולהיבדק יישארו בבית".

מה הן ה"בעיות המשפטיות" שבהן נתקלה היוזמה? במכתב ששלח מנכ"ל משרד הבריאות למנהלי בתי החולים ובו אסר עליהם למנוע ממטופלים כניסה, נכתב כי "הנושא הגיע לדיון בבית המשפט, אשר הדגיש את הבעייתיות במניעת טיפול רפואי כלשהו מאדם שלא ממלא את כללי התו הירוק".

במשרד הבריאות טרם השיבו לשאלתנו, במסגרת איזו עתירה הגיע הנושא לבית המשפט ומי הגיש אותה.

מבדיקה שערכנו עולה שהפעלת התו על מטופלים עלתה בדיונים בשלוש עתירות שהוגשו לבג"צ נגד הפעלת התו הירוק בכלל – ידי קבוצה של 15 עותרים, ביניהם גם הזמר מתי כספי.

עו"ד ולנטינה נלין, שייצגה את העותרים, אמרה כי מהלך אחד הדיונים על העתירה, שהתקיים ב-2 בספטמבר, "לשלושה מעותרים שלנו נשלל טיפול רפואי כי אין להם תו ירוק, ועוד מוסדות מסוימים לא מתביישים להודיע על כך בכתב. יש פה גם פגיעה בקניין, הוא משלם מסים כל חודש בין 3.1% ל-5%  לביטוח בריאות ממלכתי".

"לשלושה מעותרים שלנו נשלל טיפול רפואי כי אין להם תו ירוק, ועוד מוסדות מסוימים לא מתביישים להודיע על כך בכתב. יש פה גם פגיעה בקניין, הוא משלם מסים כל חודש בין 3.1% ל-5%  לביטוח בריאות ממלכתי"

מתי כספי בהופעה בזאפה תל אביב, אוגוסט 2010 (צילום: גלעד אבידן, ויקיפדיה)

עו"ד נלין אמרה עוד: "יש לנו עותר שעבר התקף לב וכחלק מהטיפול שעבר היה עליו  להתחיל בשיקום, הוא אכן הגיע לקרדיולוג וזה אמר לו שהוא צריך לחכות עד שתיפתח קבוצת לא מחוסנים. למחרת המזכירה של הקרדיולוג מתקשרת אליו ומודיעה לו שהוא לא נכנס לשיקום כי לא נפתחה קבוצה של לא מחוסנים. זה מהווה אפליה, אומר שאתה אדם סוג ב', בלי תו ירוק.

"הפגיעה ברמת הזכויות לטיפול רפואי, לדעתי, אין לה הצדקה. לא ניתן לשלול אותה מאדם חולה לב. זו זכותו לחכות עם החיסונים ולשלול ממנו טיפול רפואי לא בא בחשבון, עבר כל גבול".

"הפגיעה ברמת הזכויות לטיפול רפואי, אין לה הצדקה. לא ניתן לשלול אותה מאדם חולה לב. זו זכותו לחכות עם החיסונים ולשלול ממנו טיפול רפואי לא בא בחשבון, עבר כל גבול"

השופט יוסף אלרון אמר בהמשך הדיון: "אחד הדברים המטרידים הוא מניעת טיפול רפואי, בשם עצמי אני אומר שלא יעלה על הדעת למנוע ממישהו טיפול רפואי בשל כך שאין לו תו ירוק".

עו"ד ערין ספדי-עטילה, שייצג בדיון את הממשלה, ענתה לשופט אלרון: "כבודו מתפרץ לדלת פתוחה, רציתי לגעת בכך בעוד מספר דקות, יש הוראת מנהל של משרד הבריאות שמבקשת בדיקת קורונה לפני פעולה ניתוחית.

שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"מי שלא מציג תו ירוק מופנה גם לבדיקה. (אבל) מבירור שעלה, הדרישה לבדיקת קורונה עובר לניתוח חלה גם לגבי מי שמחזיק תו ירוק. אך לא מוכרת שום הנחיה מאת משרד הבריאות למנוע טיפול רפואי ובוודאי לא טיפול מציל חיים".

"הדרישה לבדיקת קורונה לפני ניתוח חלה גם לגבי מי שמחזיק תו ירוק. אך לא מוכרת שום הנחיה מאת משרד הבריאות למנוע טיפול רפואי ובוודאי לא טיפול מציל חיים"

השופט עופר גרוסקופף העיר: "אולי צריכה להיות הנחיה הפוכה של משרד הבריאות, שכן נותנים טיפול גם למי שאין לו תו ירוק".

ספדי-עטילה ענתה: "אנחנו שומעים ואני מבינה את הערת כבודו למנוע סיטואציות כאלה. אנחנו לא יודעים מי עושה את הדברים האלה, מי המוסדות שאינם מקבלים חולים, ואנחנו נבדוק את הדברים בזיקה להערת כבודו. חשוב להבהיר כי כל ההסדר של תו ירוק לא חל על מוסדות רפואיים".

בדיון אחר נאמר על ידי נציגי הממשלה כי "החלטות אלה (לדרוש תו ירוק ממטופלים) באו ביוזמתם של מוסדות הבריאות ולא בהוראת המדינה".

בדיונים על העתירות נאמר על ידי נציגי שני הצדדים וגם על ידי השופטים שכדי להפעיל את התו הירוק בבתי החולים הממשלה תידרש להעביר הוראה בחקיקה ראשית.

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

הפעלת התו הירוק בבתי החולים המשיכה גם אחרי הדיונים המשפטיים, כולל הדיון בתחילת ספטמבר שבו הממשלה אמרה שאינה יודעת על כך. בכיר באחד מבתי החולים שבהם הופעל התו הירוק אומר כי "רוצים להעביר את זה בחקיקה. לא בטוח שזה ילך, במיוחד עכשיו כשהתחלואה יורדת". רק חודש אחרי אותו דיון, בסוף ספטמבר, שלח אש את האיסור על הפעלת התו.

"אין למנוע טיפול רפואי, גם לא דחוף"

רינת, שלא ידעה על הדיונים המשפטיים, מספרת שרופאים בבית החולים פנו למשרד הבריאות וביקשו להתערב ולהפסיק את הפעלת התו בלא קשר למאבק המשפטי. לדבריה, הוויכוח הפנימי בבית החולים הוכרע כשהגיע המכתב של אש שאסר על הפעלת התו. לדבריה: "גם אחרי שיצא המכתב היו צריכים לנופף בו מול המנהלים".

במכתבו של אש למנהלי בתי החולים נכתב:

"בחלק מבתי החולים הוחל בביצוע בקרה בכניסות במטרה לצמצם מספר מבקרים ולאפשר כניסה לבית החולים, תוך החלת כללי התו הירוק על הנכנסים לבית החולים, בדגש על המגיעים לפעילות רפואית לא דחופה, ומבקרים".

הנושא הגיע לדיון בבית המשפט, אשר הדגיש את הבעייתיות במניעת טיפול רפואי כלשהו מאדם שלא ממלא את כללי התו הירוק.  אני מודע לצורך ולחשיבות של נקיטת הצעדים למניעת הדבקות קורונה בתוך שטח בית החולים.

ככלל, פעילות כזו נדרשת ומבורכת, אך עליה להעשות בהתאם לכללים בעניין החלת התו הירוק, שלא הוחל על מוסדות הרפואה במודע ובמכוון, ותוך שמירה על זכויות המטופלים, לפי חוק זכויות החולה".

לא ניתן לחייב באופן גורף בדיקת 'תו ירוק' בכניסה לבית החולים, מתוקף היות השירות הרפואי שירות חיוני. כידוע, מקום שניתן בו שירות רפואי הוחרג מהמקומות המוסדרים במסגרת התקנות בנושא  התו הירוק.

יחד עם זאת, בהינתן התנאים הבאים ניתן, באם מנהל בית החולים בוחר בכך, לבצע בדיקת תו ירוק בכניסה לשטחו: 1. אין למנוע טיפול רפואי או כניסת אדם הזקוק לטיפול רפואי או מבקש טיפול רפואי, גם אם הטיפול אינו דחוף.

2. רשאי בית החולים לבקש ממטופל לבצע, על חשבון בית החולים, בדיקת קורונה מהירה, בטרם ביצוע פרוצדורה רפואית שיש בה חשיפה פוטנציאלית, בין אם המטופל מחוסן או מחלים, או לא. מותר להציע למטופל לדחות ביצוע פרוצדורה שאינה דחופה, אך כמובן שאין לדחות פרוצדורה דחופה בגלל דרישה זו".

"3. על בית החולים להקפיד על זכותו המטופל למלווה, המעוגנת בחוק זכויות החולה, ולהפעיל שיקול דעת ביחס לכניסה של מלווה שאינו עומד בתנאי התו הירוק, כגון אם הוא מפגין תסמיני מחלה. אין למנוע כניסת מלווה כאשר הוא נדרש לסייע למטופל".

"בכל מקרה בו מסיבה כלשהי נמנעת כניסת מלווה יש להסביר זאת למטופל ולמלווה באופן פרטני, כנדרש בחוק. יש לציין, כי בתיה"ח התבקשו ע"י משרד הבריאות לצמצם כניסת מבקרים ולהגביל מס' המבקרים בו-זמנית למאושפז, בהתאם לשיקול דעתם. 4. יש לנקוט צעדים כדי מנוע התקהלות בכניסה לבית החולים, או עיכוב בזמן הכניסה לבית החולים. 5. ניתן להגביל כניסת מבקרים, שאינם מטופלים או מלווים של מטופלים".

מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש (צילום: הסתדרות הרופאים בישראל)

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לכתבה. בבתי החולים בני ציון, רמב"ם ובבית החולים שבו עובדת רינת אמרו כי הם פועלים בהתאם להוראות משרד הבריאות.