הון שלטון טיפנברון

ערן טיפנברון, עורך ויינט בעבר ועורך וואלה בהווה, מתגלה בתמלילי חקירת המשטרה בפרשות 2000 ו-4000 כמשרת נכלולי של השלטון, וכעורך-להשכיר המוכן לקמט את האמת כדי לקדם את עצמו ואת פטרוניו ● אם העיתונות רוצה להחלים מהטראומה של השנים האחרונות - היא חייבת להיפרד לשלום מהמקפים המפרידים בין קשרי ההון-שלטון-עיתון ● דעה

ערן טיפנברון (צילום: צילום מסך, עיבוד מחשב)
צילום מסך, עיבוד מחשב

ערן טיפנברון, עורך ויינט בעבר ועורך וואלה בהווה, מתגלה בתמלילי חקירת המשטרה בפרשות 2000 ו-4000 כמשרת נכלולי של השלטון, וכעורך-להשכיר המוכן לקמט את האמת כדי לקדם את עצמו ואת פטרוניו ● אם העיתונות רוצה להחלים מהטראומה של השנים האחרונות - היא חייבת להיפרד לשלום מהמקפים המפרידים בין קשרי ההון-שלטון-עיתון ● דעה

ייקח לעיתונות שנים לאחות את הפצעים שגרמו לה שנות שלטונו של בנימין נתניהו, בעיקר מאז 2015. דחיפת הידיים הלא-נקיות של לשכת ראש הממשלה לתוך הקרביים של מערכות התקשורת גבתה מחירים מידיים וארוכי טווח.

צנזורה וצנזורה עצמית, החלשת עצמאות כלי תקשורת, ערבוב אינטרסים עם המו"לים, הפחדה ורדיפה של עיתונאים, הצנחה של שופרים עם אינטרסים זרים לעמדות בכירות תוך הסוואת מטרותיהם ועוד – העיתונות של 2021 היא בחלקה הגדול עדר מבולבל של כבשים נטולי ביטחון תעסוקתי שהתפזרו לכל עבר בעקבות מתקפה חזיתית, ועכשיו מנסים למצוא את דרכם חזרה אל הכפר הבטוח שספק אם עודו קיים.

העיתונות של 2021 היא בחלקה הגדול עדר מבולבל של כבשים נטולי ביטחון תעסוקתי שהתפזרו לכל עבר בעקבות מתקפה חזיתית, ועכשיו מנסים למצוא את דרכם חזרה אל הכפר הבטוח שספק אם עודו קיים

אבל טעות גדולה היא להפיל את העול כולו על נתניהו והאידיאולוגיה השלדוניסטית שלו, זו הגורסת כי תפקידה היחיד של העיתונות היא לשרת את גחמות המשטר ולציית למאווייו. גם חקירה וחפירה במערכת היחסים המפוקפקת בין נתניהו לבין בעלי העסקים, המו"לים שרכשו או ירשו כלי תקשורת, עושה לכולנו חיים קלים מדי.

נתניהו לא היה משגשג בתהליך מעיכת ופירוק מערכות תקשורת אלמלא נמצאו בצמרת המערכות הללו אנשי מקצוע גרועים או מושחתים שיעמידו פנים שהם עיתונאים, בעודם בסך הכול פוליטרוקים בשירות האינטרסים הקלוקלים שמוטלים ברווח בין המו"ל לשלטון.

בנימין נתניהו ושלדון אדלסון בארוע חניכת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, ב-28 ביוני 2017 (צילום: בן דורי/פלאש90)
בנימין נתניהו ושלדון אדלסון בארוע חניכת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, ב-28 ביוני 2017 (צילום: בן דורי/פלאש90)

במובן זה, המקפים שמתחפשים לעורכים או מגישים בכירים ומסתירים מאחורי המסכה מאעכרים נכלוליים שמשרתים את אדוניהם, מהווים אויב גדול יותר לעיתונות החופשית מפוליטיקאים ומו"לים, נכלוליים ככל שיהיו. ואותם, בניגוד לנתניהו, קשה יותר לסלק מכס השלטון.

לא מפתיע שחלק לא קטן מהמקפים הללו יוצאים ממאורות הון-שלטון ותיקות כמו ידיעות אחרונות או חדשות יותר כמו ישראל היום. בכלי תקשורת אלה קשרי הון-שלטון נותרים המנה העיקרית בתפריט, גם כשמפעילי המסעדה הפוליטית מתחלפים.

לא מפתיע שכאשר הם מוצנחים על כלי תקשורת כמו גלי צה"ל, מעריב או וואלה – התוצאה היא פיצוץ שמותיר אחריו חורבות, בלבול, ותחושה שיקשה להחזיר לאחור ערכים עיתונאיים בסיסיים, ואולי בכלל נותרה רק האופציה לסגור.

לא מפתיע שכאשר הם מוצנחים על כלי תקשורת כמו גלי צה"ל, התוצאה היא פיצוץ שמותיר אחריו חורבות, בלבול, ותחושה שיקשה להחזיר לאחור ערכים עיתונאיים בסיסיים, ואולי בכלל נותרה רק האופציה לסגור

שניים מהבולטים שבעורכים אלה, אשר מדלגים בפירואט מרהיב בין "עמדות" ו"פוזיציות" הם ערן טיפנברון וניר חפץ, גיבורי כתבתה של רויטל חובל ב"מקום הכי חם בגיהינום" שהתפרסמה בשבוע שעבר.

ניר חפץ (צילום: פלאש90)
ניר חפץ (צילום: פלאש90)

הכתבה חושפת כיצד מאחורי הקלעים ניצל טיפנברון – פעם עורך האתר הגדול ynet וכיום עורך האתר הגדול וואלה – את מעמדו כאחד העורכים הבכירים בעיתונות כדי לתווך בין ההון לשלטון. כלי התקשורת והעיתונאים עליהם פיקד כעורך היו בסך הכול כלי קיבול ריק וחשיבותם אפסית. טיפנברון אפילו לא מדגמן שנאה או טינה אליהם, הוא פשוט לא סופר אותם. הם חיילים על לוח שחמט.

כלי התקשורת והעיתונאים עליהם פיקד כעורך היו בסך הכול כלי קיבול ריק וחשיבותם אפסית. טיפנברון אפילו לא מדגמן שנאה או טינה אליהם, הוא פשוט לא סופר אותם. הם חיילים על לוח שחמט

שותפו למשימות ולמזימות, מי שתמיד נכון לשרת את אדוניו על גבה של התקשורת, היה ניר חפץ. גם הוא פעם עורך בכיר בקבוצת ידיעות אחרונות ואחר כך העורך הראשי במעריב שטשטש את קווי התעסוקה בין "עריכה" (מילה אורווליאנית בהקשר שלו) של מוספים ועיתונים, שירות כמו-מאפיוזי של ראשי הון וליחוך פנכת ראש הממשלה ומשפחתו כל כך הרבה פעמים, עד שהקווים נמחקו לחלוטין והפכו למריחה מטושטשת שבה הכול מותר והכל פרוץ.

בשיא פעולתו כעורך מעריב, הזמין חפץ מעיתונאיו כתבות חיסול נגד מתנגדי המו"ל המעסיק אותו. בתפקידו כיועץ התקשורת של משפחת נתניהו ניצח על תעבורת מסרים מכפישים לעיתונאים, בין היתר כנגד נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין, אב הבית לשעבר מני נפתלי, וגם נגדי – אחרי שחשפתי בתחקיר לגלי צה"ל את העסקתו הכפולה והפסולה של חפץ.

חובל דגה דוגמאות מחקירותיו של טיפנברון במשטרה במסגרת פרשות 2000 ו-4000, אשר מרימות מסך על מפעל המינויים לעורכים בכירים שניהל נתניהו באמצעות אנשיו בכלי תקשורת מרכזיים, במטרה להפוך אותם לידידותיים יותר עבורו (או לגרום להם להעלים עין ממחדליו).

ערן טיפנברון (צילום: אורן פרסיקו, העין השביעית)
ערן טיפנברון (צילום: אורן פרסיקו, העין השביעית)

במהותה, הפעילות הזאת אינה פלילית בהכרח, והיא אמורה להיות מוקעת במישור הנורמטיבי שכמעט אינו קיים אצלנו כבר. העיתונות אמנם טובה בדרישת "נורמות" מראשי מערכות ציבוריות – אבל גרועה למדי בהצבת מראה פנימה, לתוך הבית.

טיפנברון רצה את תפקיד עורך וואלה. העובדה שמוזס וחפץ מגדירים אותו כ"ימני", לא הפריעה לו להזנות את ynet בתפקידו כעורך ראשי בבחירות 2015 במפגן מרהיב של סיקור אנטי-נתניהו מאומץ, אולי כתוצאה מכישלון השיחות בין ראש הממשלה לבין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.

אחרי שעזב את קבוצת ידיעות אחרונות, החליט טיפנברון להפוך בין-לילה לאוהד נתניהו מושבע, אולי כדי לאפשר לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה (ולבעליו איריס ושאול אלוביץ', החשודים בקבלת שוחד בגובה מאות מיליוני שקלים) למנות אותו לעורך.

אחרי שעזב את קבוצת ידיעות אחרונות, החליט טיפנברון להפוך בין-לילה לאוהד נתניהו מושבע, אולי כדי לאפשר לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה, למנות אותו לעורך

זה לקח כמה שנים וחילופי מו"לים להשיג את המטרה, אבל הדרך מעניינת. ישועה רצה את "טיפי" (למה תמיד לנכלוליים יש שמות חיבה מתוקים, נשגב מבינתי) כי שמו הלך לפניו כעורך ש"עושה את העבודה" – כלומר ממשטר את העיתונאים לקבל גזרות צנזורה מלמעלה בלי לשאול שאלות. "שליטה מלאה תושג רק עם מישהו שיושב במערכת כמו טיפנברון", כתב ישועה לאיריס אלוביץ'.

איריס ושאול אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איריס ושאול אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עכשיו היה צריך לשכנע את נתניהו שטיפי הוא לא כזה שד נוראי, וכי במהלך אפיזודות 2015 טיפי בסך הכול מילא תפקיד בשרשרת הפיקוד. אז חפץ הבהיר לנתניהו שטיפנברון "ימני" וגם "חבר שלי". בקיצור, אפשר לסמוך עליו, כמו בלדר יעיל שעושה מה שאומרים לו. ובנוסף "הוא סיים עם מוזס בפיצוץ", כלומר – הוא מוכן ומזומן להתחיל לקבל הוראות מבוס אחר.

טיפנברון הוכיח היכן נמצאת נאמנותו כשישועה ביקש למנות את אבירם אלעד לעורך וואלה ב-2016. או-אז, שלח טיפנברון – שכאמור בעצמו חשק בתפקיד – הודעות סמס לחברו חפץ בהן הוא מתריע בפניו כי אלעד הוא איש שמאל ולא טוב לא לחפץ, ולא לבוס שלו, נתניהו.

חפץ המשיך לנסות ולדחוף, אבל האלוביצ'ים לא לקחו בסוף את "טיפי" כי אפילו הם, שמתגלים בתמלילים כמלכי הנכלוליות, פחדו מאופיו ההפכפך. "קח למשל את טיפנברון, היה ב-ynet והתהפך. אז אמרתי לו… אני לא כל כך מחזיקה מאלה שמתהפכים", אומרת איריס אלוביץ' לישועה. לימים תשב אלוביץ' על דוכן הנאשמים בין היתר בגלל "מתהפך" סידרתי אחר – חפץ שהפך עד מדינה.

האלוביצ'ים לא לקחו בסוף את "טיפי" כי אפילו הם פחדו מאופיו ההפכפך. "קח למשל את טיפנברון, היה ב-ynet והתהפך. אז אמרתי לו… אני לא כל כך מחזיקה מאלה שמתהפכים", אומרת איריס אלוביץ' לישועה

צמד הקונסיליירים של נתניהו בטריבונות העכורות של העיתונות, טיפי וחפץ, המשיכו במסעם הבינלאומי להנדס את התקשורת בשירות השליט גם אחרי כישלון מינויו של טיפנברון לוואלה, הפעם במאמץ להביא משקיעים בינלאומיים שיקימו בישראל עוד גופי תקשורת ימניים. ההגדרה הפוליטית "ימני" מטעה, כמובן – נתניהו לא היה מעוניין באידיאולוגיה ימנית, אלא בעיתונים שישרתו אותו ואת שלטונו.

המיליארדר לארי אליסון, מנכ"ל אוראקל (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)
המיליארדר לארי אליסון, מנכ"ל אוראקל (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

מהשיחות מתברר שישראל היום שהוקם כדי לשרת אותו, ערוץ 20 שקיבל החייאה רגולטורית מפוקפקת על ידי חבריו למפלגה, כיבוש גלי צה"ל וטלטול וואלה לא סיפק אותו.

רעבונו גדל ותאגיד טיפי-חפץ נשלח ללקט השקעות מרופרט מרדוק ולארי אליסון, המיליארדר מייסד אורקל, שבאי הפרטי שלו נפש נתניהו לאחרונה. הפגישה עם אליסון בסוף בוטלה ומרדוק לא מיהר להקים פה את הסניף של פוקס ניוז.

טיפנברון נכלולי וקר אבל לא טיפש. בניגוד לחפץ, הוא גם יודע להתחבא מסערות ציבוריות, לא מגיב על טענות נגדו, ולא מתלכלך יותר מדי ברשתות החברתיות. הוא גם מבין היטב מה פסול בהתנהלות הזאת שבה הוא כעיתונאי-כביכול משרת את גחמות ראש הממשלה כדי להתקדם.

טיפנברון נכלולי וקר אבל לא טיפש. בניגוד לחפץ, הוא גם יודע להתחבא מסערות ציבוריות, לא מגיב על טענות נגדו, ולא מתלכלך יותר מדי ברשתות החברתיות. הוא גם מבין היטב מה פסול בהתנהלות הזאת

כשנשאל על ידי חוקרי המשטרה האם הוא לא רואה בעיה בראש ממשלה שהוא גם שר תקשורת הנעזר בעורכים בכירים כדי להקים גוף עיתונאי שישרת אותו, ענה: "אין כאן שאלה פלילית, יש כאן שאלה ציבורית… אני שאלתי את עצמי האם יש כאן משהו שלא בסדר. והתשובה שלי לעצמי הייתה ברורה". מעבר לכך סירב לפרט והתחמק. מוסר לא באמת מעניין מאעכרים, אפילו בתחפושת של עורך ראשי.

ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי עם פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי עם פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חפץ וטיפנברון תפעלו ותפללו את העיתונאים בשירות המולך במשך שנים. זה כלל כמובן הוראות לעיתונאים להיכנס ביריבו של נתניהו – לא "השמאל" אלא הימין, וליתר דיוק נפתלי בנט. טיפנברון הכחיש בתחילה כי קידם ב-ynet כתבות במכוון נגד בנט, בהוראה מגבוה ממוזס, אולם אחרי שבמשטרה תשאלו את העיתונאים הרלוונטיים שהעידו כי ההוראות הגיעו ממנו, הסתבך בגרסאות מגוחכות.

גם בתפקידיו הבאים הקפיד טיפנברון לשמן את צירי המקף אל הצמרת, ולעשות שימוש אתי פסול במעמדו. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה בתפקידו כמנהל קבוצת RGE, המפעילה גם את ערוץ הכנסת, כאשר שלח עיתונאים לפוליגרף ופיטר אותם בעקבות דליפת קטע מביך עבור חבר הכנסת דאז עופר שלח.

בתפקידו כמנהל קבוצת RGE, המפעילה גם את ערוץ הכנסת, שלח טיפנברון עיתונאים לפוליגרף ופיטר אותם בעקבות דליפת קטע מביך עבור חבר הכנסת דאז עופר שלח

בוויכוחים ברנז'איים המתקיימים מעת לעת ברשתות (וגוזלים ממשתתפיהם טונות של זמן ואנרגיה) דנים הרבה בסוגיה המורכבת של "מהו עיתונאי".

ואכן, יש אינספור גרסאות של המקצוע החמקמק הזה: העיתונאי העצמאי, העיתונאי האקטיביסט, העיתונאי השופר, העיתונאי הפובליציסט, העיתונאי המשתתף, הבלוגר ועוד. מסוכן לבטל אגפים בעיתונות גם אם הם מאד לא מוצאים חן בעינינו או מנוגדים לסגנון שלנו.

יעקב ברדוגו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יעקב ברדוגו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל מסוכן הרבה יותר להכיר בכך שיש עיתונאים שמשרתים אינטרסים זרים, סמויים, בזויים ולעיתים אף פליליים והם ממשיכים להיות לגיטימיים. אין זה משנה כלל אם לטיפנברון, חפץ, יעקב ברדוגו ואחרים יש יכולות מקצועיות בפרופסיה העיתונאית.

מרגע שניצלו מעמדם למעשים מושחתים הם צריכים להיות מוקעים משורות העיתונות. הם מסכנים עיתונאים מימין ומשמאל, מפחיתים מערכם ומשליחותם, ומטמאים מקצוע שעיקר כוחו טמון באמון הציבור. עד שהעיתונות לא תכיר בכך, סיכוייה להחלים פוחתים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
האבחנה בין סוגי העיתונאים משרתת את הדיון כאילו הרוב בסדר והמקצת פגומים. אבל המצב אינו כך. הרי העורכים הללו לא כתבו את הכתבות - הם הורו לאחרים לפעול, והאחרים, צייתנים שכמותם, מילאו אחר ה... המשך קריאה

האבחנה בין סוגי העיתונאים משרתת את הדיון כאילו הרוב בסדר והמקצת פגומים. אבל המצב אינו כך. הרי העורכים הללו לא כתבו את הכתבות – הם הורו לאחרים לפעול, והאחרים, צייתנים שכמותם, מילאו אחר הפקודות. מבלי לצייץ, מבלי למחות. חסר לך בניתוח שלך "העיתונאי הפחדן". זה שרואה את המניפולציות שעושים לו, נענה ל"מוכרחון" זה או אחר, מסכים (כדי לשמר את משרתו) לשרת אינטרסים הידועים לו כפגומים. כי הסוד היה גלוי – אבל גלוי רק לעיתונאים עצמם… והם שתקו. משפט וואלה הוא משפט העיתונות כולה, ובינתיים היא יוצאת ממנו רע. וחבל. כי מקומה חשוב בדמוקרטיה, ואבדן הדרך של אנשיה פוגע ונותן מקום לרשויות האחרות לנגוס בתפקידה החשוב.

עוד 1,481 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לא במקרה שומרים בירושלים ובאנקרה על שתיקה מהדהדת

התקשורת הטורקית עוסקת באינטנסיביות בסיפור "רשת הריגול של המוסד" שנתפסה בשבוע שעבר, והיום אף שוחררו בטורקיה תמונות של הסוכנים לכאורה ● אולם מאז התפוצצות הפרשה, ארדואן לא אמר מילה - וגם בישראל לא הגיבו כלל לפרסומים ● לשני הצדדים יש עניין לשמור על מרחב הכחשה ולא לתת לסיפור להפוך למשבר מדיני נוסף ● וכמו תמיד, ברקע הסיפור ניצבת איראן ● פרשנות

עוד 915 מילים

מי פה ארגון הטרור?

הכרזתו של שר הביטחון בני גנץ על ששת ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור שבה ומוכיחה כי מעטות הן המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״.

הכרזת שר הביטחון גנץ על 6 ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור, שבה ומוכיחה כי מעטות המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״

ברגע שהיא נשמעת אנחנו נאטמים ועוברים למוד חירום של fight-or-flight. החשיבה הביקורתית, ככל שהיינו מסוגלים לה מלכתחילה, מתעופפת החוצה מהחלון. בכוחה של מילה אחת לחלק עבורנו את העולם בן רגע לשחור ולבן, לטובים ורעים – וכלל אין שאלה באיזה צעד עלינו להתייצב אם חפצי חיים אנחנו.

מכיוון שכך, אין להתפלא מהשימוש התכוף שנעשה במילה "טרור" לאורך השנים, ושהתגלגל בעשור האחרון למחוזות האבסורד. אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול: מטרור הסכינים, דרך טרור ההצתות אל טרור הבלונים וטרור העפיפונים; מטרור כלכלי ועד לטרור הגלידה (בחסות החרם של בן אנד ג׳ריס). אפילו טרור הטיקטוק כבר היה לנו (שערוץ 20 שידרג, בעידון האופייני לו, לכדי אינתיפאדת הטיקטוק). בפרפרזה על סיינפלד, שאמר שאין מאכל שאי אפשר להוסיף לו קינמון, נדמה כין אין מילה שלא הולכת טוב עם ״טרור״.

אולם אין בשימוש התכוף במילה כדי להפחית ולו במעט מהאפקט הרגשי החזק שהיא מעוררת.

מהו בכלל טרור? מילולית פירושו חרדה קיצונית. מבחינה פסיכולוגית, זהו סוג של בעתה קמאית, מצמיתה ומשתקת – בדיוק האפקט המבוקש מצד הפוליטיקאים ואנשי התקשורת שממהרים לגייס אותו לצרכיהם. בעברית אובדת האבחנה שקיימת בלועזית בין טרור כסוג של חרדה (terror) לבין טרור כפעילות שנועד להלך אימים (terrorism).

אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול

בעוד שאצלנו המילה ״טרור״ מעלה באופן אוטומטי אסוציאציות למשמעות השנייה, זו של הפעילות החבלנית העוינת מצד ארגוני גרילה, הרי שמקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד כל מי שנחשדו כאויבי המהפכה (La Terreur).

וכיצד נגדיר את האופן שבו מדינת ישראל נוהגת באוכלוסייה הפלסטינית ובקהילות לא-יהודיות אחרות היושבות בשטחים שתחת שליטתה, אם לא כטרור ממוסד ולרוב – מעוגן בחוק? איזו מילה מתאימה יותר לתיאור ההוויה היומיומית של החיים תחת משטר דיכוי אלים ואכזרי?

מקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד מי שנחשדו כאויבי המהפכה

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליוני בני אדם שנמצאים תחת פיקוח ביטחוני תמידי; שבכל רגע נתון יכולים לפרוץ לתוך בתיהם, לעצור אותם או לאסור את ילדיהם, לכלוא אותם לשנים ללא משפט צדק ואף מבלי שיידעו באיזו אשמה?

שבכל רגע נתון יכולים לשלול מהם את מעמדם כאזרחים או כתושבים, או את היתרי העבודה שנחוצים כדי לפרנס את משפחותיהם;

שבכל רגע נתון הם עלולים לקבל צו גירוש מביתם; שבכל רגע נתון בולדוזרים יכולים להגיע ולהרוס אותו; שבכל רגע נתון הם עלולים לגלות שהאדמה שאותה הם עובדים למחייתם במשך שנים הופקעה בצו שרירותי;

שבכל רגע נתון העצים שהם מוסקים או הצאן שהם רועים יכולים להיות מותקפים וכל שיוכלו לעשות הוא להביט מהצד באוזלת יד; שבכל רגע נתון הם עלולים להיות קורבן ללינץ׳ מצד המתנחלים אדוני הארץ, ושאין בנמצא מי שיגן עליהם;

שהצבא שזה תפקידו עומד לצד תוקפיהם, ולעתים אף משתף איתם פעולה; שכל אימת שייפגעו, יתקלו בחומות של טיוח ושל שקרים, שבחסותם יגלו כי הפכו לטרוריסטים?

וכיצד נגדיר את ההוויה של כל אותם מיליונים, כאשר כל ניסיון להילחם על צדק למענם, כל ניסיון להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, כל ניסיון להציע להם ולו פרומיל של תקווה – נמחץ באכזריות, מדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת, שמולה המציאות הקשה מתפרקת מיד מכל מורכבות? שמולה כל חמלה מתאיידת ואנחנו קופצים לדום מתוח וצייתני? מה זה, אם לא להלך אימים? מה זה, אם לא להטיל טרור?

עבור הפלסטינים, הגבול בין ארגוני המאבק, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם לעתים מטושטש מכפי שנוח לנו לתפוס. אין הוא שונה מהותית מהגבול המטושטש שהבחין בין ארגונים יהודיים שפעלו בארץ ישראל לפני קום המדינה, וכיום – מהגבול המטושטש בין ארגונים יהודיים הפועלים בשירות מפעל ההתנחלויות ועל כן קשורים בעבותות גם לפעילויות האלימות שיוצאות מתוכו מדי יום ביומו. אך המילה ״טרור״ כה יעילה, עד כי אינה מותירה כל מקום להתעכב על המורכבות הזאת.

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליונים,שכל ניסיון להילחם על צדק למענם, להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות, להציע להם ולו פרומיל תקווה – נמחץ באכזריות ומדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת?

כה חזקה היא המילה הזו, עד כי היא מאפשרת לבטל את משקלם האלקטורלי של 20% מאזרחי המדינה באמצעות הגדרת נבחרי הציבור שלהם כתומכי טרור, ובכך – להפוך אותם למוקצים, פסולים לכל חיתון פוליטי ומכאן – חסרי יכולת להשפיע על גורלם בדרך דמוקרטית. מול מדינה שפועלת כך בשיטתיות ולאורך עשרות שנים יש להציב מראה ולשאול, עם יד על הלב, מי כאן מפעיל טרור?

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 794 מילים

בנט לחברי סיעתו: לא שיניתי את הערכים שלי, הצלנו את מדינת ישראל

בג"ץ דחה את עתירת האופוזיציה נגד הרכב ועדות הכנסת ● לפיד: "בפעם הבאה שיהיה דיון על בנייה בהתנחלויות – אהיה בחדר עם שר הביטחון" ● מיכאלי נגד גנץ: ההכרזה על הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור גרמה נזק גדול; כחול לבן: "אל תפריעי למלחמה בטרור" ● שליחו של ביידן לנושא איראן: "יש לנו עוד כלים להרחיק את איראן מנשק גרעיני" ● אחרי עשור: אזהרת המסע למרוקו בוטלה

עוד 49 עדכונים

בדיקת זמן ישראל בלי תקציב ועם הרבה חמלה, רק 15 מקלטים פועלים כיום בישראל

סדרת הטלוויזיה המצליחה האירה זרקור בין השאר על חשיבות המקלט לנשים מוכות בתהליך שחרור הנשים וילדיהן ממערכות יחסים מתעללות ● בסדרה מתואר המקלט אליו מגיעות הגיבורה וילדתה כמעט כמו אואזיס - חדר פרטי, ארוחת בוקר עד לחדר, "חנות" בגדים והרבה תמיכה ● המציאות בארץ אמנם לא רחוקה מזה, אבל מרבית הנטל נופל על עמותות חסרות תקציב - והמדינה לא עוזרת מספיק

עוד 2,089 מילים

למקרה שפיספסת

בית המשפט העליון הצטרף למסדר הקלון בפרשת אום אל-חיראן

משפחתו של יעקוב אל-קיעאן איבדה כל תקווה לקבל תשובות על נסיבות הריגתו בפרשת אום אל-חיראן ● אל מצעד הבושה - שהחל עם מפכ"ל המשטרה שהצהיר כי אל-קיעאן מחבל, נמשך בהחלטת מח"ש לקיים "בדיקה מקדימה" ובהחלטת פרקליט המדינה להימנע מניקוי שמו של אל-קיעאן - מצטרף עכשיו העליון בהחלטה המעידה כי אין למעשה בקרה שיפוטית אפקטיבית על רשויות החוק ● פרשנות

עוד 1,272 מילים

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

האם המוסד הישראלי הפעיל רשת ריגול בטורקיה?

העיתונות הטורקית וארגון חמאס טוענים כי המוסד הישראלי הפעיל רשת ריגול בטורקיה למעקב אחרי פלסטינים, אך כל חברי הרשת שנעצרו הינם ערבים. ישראל שותקת. טורקיה לא הציגה עד כה שום הוכחה כי אכן מדובר במוסד הישראלי. חמאס בלחץ רב וחושש מפגיעה בראשי הזרוע הצבאית שבטורקיה.

אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. הם טוענים ש-15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול וכי הם יועמדו לדין.

אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. לטענתם 15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול ויועמדו לדין

הפרשה הזו מעיבה על יחסי ישראל-טורקיה והפירסומים בטורקיה גם משפיעים על דעת הקהל הטורקית, אך למרבה הפלא, עד כה נמנעו שלטונות טורקיה מלהודיע על נקיטת סנקציות כלשהן נגד ישראל בעקבות הפרשה. ייתכן שאין להם מספיק הוכחות לטענות כי המוסד הוא שהפעיל את רשת הריגול, או שהנשיא ארדואן אינו רוצה להחריף עוד יותר את היחסים עם ישראל.

כמה חודשים לפני שהנשיא ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים עימה ולהתקרב לנשיא האמריקאי.

ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן נפגש בנושא כמה פעמים עם ראש המוסד דאז יוסי כהן כדי לקדם את המגעים בין 2 המדינות.

כמה חודשים לפני שביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים ולהתקרב לנשיא האמריקאי. ראש המודיעין הטורקי נפגש בנושא עם ראש המוסד דאז

הנשיא ארדואן חשש מאוד מהנשיא ביידן, אשר הבהיר כבר בקמפיין הבחירות שלו את הביקורת הקשה שיש לו על הפרות זכויות האדם בטורקיה ועל המדיניות של הנשיא ארדואן במזרח התיכון.

מאז פרשת ההשתלטות הישראלית על ספינת "המרמרה" במאי 2010 התדרדרו יחסי ישראל-טורקיה. הנשיא ארדואן הוא נציג תנועת "האחים המוסלמים" העולמית ותומך נלהב של חמאס. הוא מנהל מאבק מדיני נגד ישראל מעל כל במה אסלאמית, ערבית ובינלאומית.

במאי 2018 גירשה טורקיה את השגריר הישראלי איתן נאה מאנקרה בעקבות ההתקפות הישראליות ברצועת עזה והעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים וגם החזירה את שגרירה מתל אביב.

הנשיא ארדואן רצה את עזרת ירושלים בבית הלבן, הוא חשש שהנשיא ביידן יטיל סנקציות על טורקיה בגלל שרכשה טילי אס.400 מרוסיה, לנוכח התקיפות של הכורדים בסוריה ובגלל העימות של טורקיה עם יוון על השליטה בים האגאי ומזרח הים התיכון.

הנשיא ארדואן מתעלם כבר 10 שנים מבקשת ישראל לסגור את משרד הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול. המשרד הזה שמנוהל על ידי צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה ומגורשי "עסקת שליט", מנהל את פעילות הטרור בגדה ומנסה גם לערער את יציבות שלטון הרש"פ. לישראל ולרש"פ יש אינטרס משותף שהמשרד הזה יסגר לאלתר, אבל הטורקים מסרבים.

לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בכל הקשור למלחמה בטרור של דאע"ש, אולם המוסד הישראלי גילה כי ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן מחובר היטב לאיראן ואף מעביר לה מידע רגיש שהוא קיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין שני ארגוני המודיעין.

לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בנוגע למלחמה בטרור דאע"ש, אך המוסד גילה כי ראש המודיעין הטורקי מחובר לאיראן ומעביר לה מידע רגיש שקיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין ארגוני המודיעין

המודיעין הטורקי יעיל מאוד ומשתמש באמצעי מעקב וריגול משוכללים מאוד. גם הערים המרכזיות בטורקיה מרושתות במצלמות רחוב בכל פינה, שלא לדבר על בתי מלון ומוסדות רשמיים ופרטיים. המוסד הישראלי מודע לכך היטב ויודע להיזהר בכל פעילות השטח שלו. הכל נעשה באופן מתוחכם מבלי להשאיר "טביעות אצבע" שיסבכו עוד יותר את יחסי ישראל-טורקיה.

אינני יודע אם הפירסומים של העיתונות הטורקית הרשמית, הנשלטים על ידי הנשיא ארדואן, והטוענים כי המודיעין הטורקי לכד רשת ריגול של המוסד הישראלי בת 15 חברים שפעלה בטורקיה הם נכונים.

מה שכן ברור הוא ש-15 העצורים הינם ממוצא ערבי, 7 מהם פלסטינים מהגדה והרצועה, ואין בהם אפילו לא ישראלי אחד. הטענות שעלו בכתבות הטורקיות בנושא הן שהעצורים נפגשו עם קציני המוסד הישראליים, שגייסו והפעילו אותם במקומות שונים בחו"ל והיו עמם בקשר טלפוני מוצפן או באמצעות האינטרנט. זה לא מוכיח שום טענה כי אכן המוסד עומד מאחורי רשת הריגול הזו.

במיוחד לאור העובדה שהמודיעין הטורקי לכד באחרונה, עפ"י פירסומים בתקשורת הטורקית, 6 אזרחים רוסים ואוזבקים בפעילות באיסטנבול ואנטליה, שעסקו בריגול מדיני וביטחוני עבור המודיעין הרוסי ואף תכננו פגיעה באופוזיציונרים צ'צ'נים המתגוררים בטורקיה.

נראה כי טורקיה משמשת כשדה פעילות מודיעיני של ארגוני ביון שונים ולאו דווקא של המוסד הישראלי.

הקשר הפלסטיני

את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח" שהינו אחד השופרות של הנשיא ארדואן, אולם מסתבר כי תנועת חמאס הקדימה אותו בהרבה.

סוכנות הידיעות של חמאס הנקראת "שיהאב" פירסמה את הסיפור כבר ב-10 באוקטובר.

את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח", משופרות ארדואן, אך מסתבר שחמאס הקדימה אותו. סוכנות הידיעות שלה "שיהאב" פירסמה את הסיפור ב-10 באוקטובר

בדיווח שלה נטען כי ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פרג' יצר משבר ביחסי המודיעין בין הרש"פ לבין טורקיה, דבר שחייב את התערבותם של הנשיא ארדואן ושל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

בדיווח נמסר כי הנשיא ארדואן נועד ב-10 ביולי עם יו"ר הרש"פ ומחה על פעילות המודיעין הפלסטיני בטורקיה.

ב-10 באוקטובר דווח באמצעי התקשורת הרשמיים של הרש"פ וגם ברשתות החברתיות על היעלמותם של 7 פלסטינים בטורקיה. עכשיו טוענת סוכנות הידיעות של חמאס, בהסתמך על מידע שקיבלה מקצינים במנגנון המודיעין של מאג'ד פרג', כי מאג'ד פרג' הוא האחראי הישיר להיעלמותם של 7 הפלסטינים בטורקיה. לטענתה הם מעורבים בנושאי ביטחון חמורים הקשורים לביטחון הלאומי הטורקי מבלי שהיו מודעים לכך מראש, וכי מי שהרוויח מכך הוא המוסד הישראלי.

בדיווח נטען כי 7 הפלסטינים הנעדרים מוחזקים על ידי שירותי הביטחון של טורקיה ונחקרים על ידם וכי הם לא נחטפו על ידי גורמים פליליים כפי שנטען בחלק באמצעי התקשורת.

הם חשודים בכך שגוייסו על ידי מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועותיהם של בכירים של ארגון חמאס השוהים בטורקיה, מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים. זאת לקראת ביצוע פעולות חיסול על אדמת טורקיה, לאחר שישראל דרשה כמה פעמים מטורקיה לגרש אותם משטחה.

7 הנעדרים הפלסטינים חשודים בכך שגוייסו ע"י מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועות בכירי חמאס השוהים בטורקיה. זאת מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים

גורמי הביטחון של טורקיה החרימו גם סכום כסף גדול באיסטנבול שהגיע ממנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני כדי לממן את פעילות הפלסטינים שגוייסו למשימה.

לטענת סוכנות הידיעות "שיהאב", בעקבות הקמפיין פנה מאג'ד פרג' לראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה. האחרון דרש מחברת פייסבוק לסגור את דף הפייסבוק של הסוכנות וזה אכן מה שקרה בפועל.

הפעלת סוכנים מתוחכמת

ישראל שומרת על שתיקה ואיננה מגיבה על הפרשה, אולם משיחות עם גורמי ביטחון ישראלים התרשמתי כי הם אינם מתרגשים במיוחד מהפירסומים בנושא.

ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת.

נראה כי חברי הרשת היו חובבנים ולא מרגלים מקצועיים. הם נלכדו בגלל טעויות אנוש שעשו בשטח, אבל ההפעלה שלהם הייתה מתוחכמת, היא נעשתה מרחוק, מחו"ל, במדינות כמו שוויץ, קרואטיה, הונגריה ואפילו קניה שבאפריקה, באמצעות טלפונים ציבוריים, קודים ותוכנות מוצפנות באינטרנט.

ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה, הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת

הכסף שולם לחברי הרשת בחו"ל, שם פגשו את מפעיליהם או באמצעות העברות כספים של חברות המתמחות בכך כמו "ווסטרן יוניון" או "מאני גרם". ההתמקדות של חברי הרשת הייתה, על פי הנטען בעיתונות הטורקית, בסטודנטים פלסטינים שלמדו בטורקיה, בארגונים פלסטינים לא ממשלתיים שפועלים בטורקיה ובסטודנטים שעתידים לעבוד בתעשיות הביטחוניות של טורקיה.

חלק מחברי הרשת גוייסו למשימה כבר בשנת 2018. עד כה לא דווח על שום ישראלי שנעצר בפרשה.

עד לשעה זו, טורקיה לא הציגה אפילו הוכחה אחת כי המוסד הישראלי הוא שעומד מאחורי הפעלת הרשת הזו.

גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את ההתנהגות של טורקיה בפרשה בכך שהנשיא ארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס עמה וכי היא לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא יצחק בוז'י הרצוג, שבה בירך אותו על היבחרו לנשיא המדינה והביע תקווה לשיפור היחסים עם ישראל.

גורמים אחרים במשרד החוץ טוענים כי פירסום הפרשה בטורקיה נובע מהלחצים הפנימיים שבהם נתון הנשיא ארדואן וכי הפירסום נועד לשפר את תדמיתו בדעת הקהל הטורקית.

.כך או כך, יותר פרטים על רשת הריגול שנחשפה בטורקיה יתבררו כשיוגשו כתבי אישום בפרשה וכשייפתח המשפט.

גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את התנהגות טורקיה בפרשה בכך שארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס וכי לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא הרצוג

חמאס בלחץ רב. הוא מבין היטב כי השלוחה של הזרוע הצבאית שלו באיסטנבול על הכוונת של ישראל. בינתיים היא מקבלת הגנה מדינית וביטחונית משלטונות טורקיה, אבל לא לעולם חוסן ועוד צפויות הפתעות בנושא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,326 מילים
עודכן לפני 36 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים

דיווח: במשרד הבריאות ממליצים שעד חודש דצמבר לא תתאפשר כניסת תיירים מרוסיה

תיירים משאר מדינות העולם יוכלו, ככל הנראה, להיכנס לארץ כבר בחודש הבא ● גורם ביטחוני: ישראל עדכנה מראש את ארצות הברית, שתכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, אולם המידע לא הגיע למשרד החוץ האמריקאי ● אחרי צאת השבת - פוטין ובנט קיימו שיחה נוספת, שבה הזמין נשיא רוסיה את ראש הממשלה לביקור בסנט פטרבורג; הלילה ישוב בנט ארצה מביקורו בסוצ'י

עוד 24 עדכונים

הטורבינה בקנטו סול'אוליו חזרה לייצר אנרגיה ירוקה – יותר ממאה שנה לאחר שהרמן איינשטיין הפך את הכפר לאחד הראשונים שהוצבו בו פנסי רחוב חשמליים ● מורשתו של אבי תורת היחסות חזרה להאיר את בתיהם של יותר מ־4,000 תושבי המקום

עוד 738 מילים

"בשביל מי יש לכתוב? בשביל מה יש לחיות?"

יומניו של הסופר היהודי הענק בין מלחמות העולם רואים אור בתרגום ראשון לאנגלית ● צוויג, שהתאבד ב־1942, מתגלה בכתביו כמי שחזה כבר בתחילת שנות ה־30 את העתיד לבוא ● עם עליית הנאצים לשלטון החלה בריאותו הנפשית להתדרדר והוא נדחק בהדרגה מהעולם דובר הגרמנית: "שפה שאיני יכול להשתמש בה"

עוד 2,027 מילים ו-1 תגובות

השליח האמריקאי לענייני אנרגיה מנסה לקדם פתרון למשבר הדלק החמור בלבנון ● 7 מיליארד דולר: זה הסכום אותו הכניסה עד כה השנה איחוד האמירויות מהייצוא לאיראן ● תוכנית "מוסאלחה" של ממשלת מרוקו מעניקה ליווי פסיכולוגי לאסלאמיסטים קיצוניים ● השינוי בערב הסעודית מגיע לספרות ● השבוע לפני 48 שנים: משבר האנרגיה העולמי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 844 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האור המאובק בקצה המנהרה

הרע: הרכבת הקלה בגוש דן עברה בהצלחה נסיעת מבחן ראשונה, אבל כל הסימנים מראים שהתושבים ימשיכו לחיות בשנים הקרובות באתר בנייה ענק ● הטוב: לפעמים המאמצים לסייע לטבע לשרוד מניבים פירות. למשל עם צבי הנגב ● והטיפ: החורף מגיע, זמן לפתוח חלון

עוד 873 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה