"לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת." – ארתור קונן דויל מפי דמותו של יציר דמיונו הספרותי – שרלוק הולמס. מכאן שאין זה אפשרי שאין לנתניהו אסטרטגיה בכלל – כלומר יש לו אסטרטגיה, רק שאנחנו לא מסכימים לה ולכן "אין אסטרטגיה".
למתבונן מהצד ברור שאין לנתניהו אסטרטגיה של יצירת שקט וחיים בשלווה או להשגת החזרת החטופים כמטרה. אבל האם זה אומר שאין לו אסטרטגיה?
אפשר לחשוב על כמה אפשרויות לאסטרטגיות קיימות (מחוץ לחשודים המידיים – משפט, שרה, שלטון בכל מחיר וכד'). כדאי לחשוב על אפשרויות אלה למרות שתמיד הדברים מעורבים זה בזה.
ייאמר מייד – לא הצבעתי ולא אצביע נתניהו. הייתי דוברו של רבין ונשארתי כך ברוחי. אבל נתניהו אינו שורש בעייתנו במרחב, ובבוא לכתו – לא ישתנו התנאים הבסיסיים שהביאונו עד הלום. יש האומרים שטוב שהוא בשלטון כרגע כי אם מישהו אחר (גנץ, בנט) היו עומדים מול הצורך להגיע להסכמות עם הצד השני, היו פשוט רוצחים אותם).
לפי ז'בוטינסקי במאמרו מלפני 101 שנה – נדונו כולנו למחיה עם "קיר ברזל" בינינו לבין הערבים. ז'בוטינסקי מסביר, כי לא היה בהסטוריה מקרה של כניסה של עם אחד לטריטוריה בה ישבו אחרים (גם אם לא היו עם טרם הכניסה) בו העם היושב בה קיבל את הבאים בזרועות פתוחות ולא נלחם בהם עשרות אם לא מאות בשנים. לכן – אליבא דה ז'בוטינסקי, הוגה הדיעות הימני, אין פתרון של פשרה לסכסוך והוא סכסוך טבעי מעצם כניסתנו לכאן.
אבל הסכנה האמיתית אינם הפלשטינאים (או כל שם שנבחר ). הם לא חזקים מספיק לזרוק אותנו לים, כפי שהיו עושים בשמחה רבה. הם ניסו תמיד לאסוף בני ברית שיעזרו להם במאבק נגדנו, מאבק שלא ויתרו עליו כבר למעלה מ 100 שנים ולא יוותרו עליו. הפעם בן הברית שעוזר להם היא איראן – ולשם מוכוונת האסטרטגיה של נתניהו. – כי הפלשתינאים בלעדי איראן הם (כדברי בנט) פרונקל בתחת. מציק, לעיתים מתפוצץ, אבל אפשר לחיות איתו. איראן היא סכנה קיומית מאחר והיא – מטעמי מאבקי שלטון עולמי משלה – נותנת רוח גבית לפלשתינאים.
לכן האסטרטגיה היא – להפוך את הסכסוך בינינו לבין הפלשתינאים לסכסוך בין ישראל ובנות בריתה לבין איראן, ולכן שאלת החטופים לא משחקת בעיניו תפקיד קריטי. שינוי מאזן הכוחות האיזורי מול הסכנה הקיומית האמיתית - כן.
ניתן כמובן לפטור את דברי כאילו אני ביביסט או שלל ירקות ועלבונות כגון דא – אבל אי אפשר להתעלם מדבריו של סיר ארתור קונן דויל לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת." כי ה"בלתי אפשרי" זה העדר אסטרטגיה, ומה שנותר זו אסטרטגיה שרבים מאיתנו מעדיפים לבטל בהאשמות שונות (שרה, שלטון, יאיר – אמרנו?).
אז כנראה שזו האסטרטגיה – שאינה תואמת את האסטרטגיה הרצויה: החזרת חטופים כמטרה והשגת שקט ורגיעה. אפשר לא להסכים איתה, אבל כדאי לחסוך את הקריאה "אין אסטרטגיה" כאשר זו הקיימת לא מקובלת על הכותב/ת
"לאחר שסילקת את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת." - ארתור קונן דויל מפי דמותו של יציר דמיונו הספרותי - שרלוק הולמס. מכאן שאין זה אפשרי שאין לנתניהו אסטרטג... המשך קריאה
