ראש הממשלה נפתלי בנט והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביום השבעת הממשלה, 13 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

מנדלבליט הבהיר לבנט: במדינת דמוקרטית, לשב"כ אין מנדט לעסוק בשיטור

בנט מיהר להודיע כי שירותי הביטחון הכללי יגוייסו למאבק בפשיעה הגוברת בחברה הערבית ● בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח, היועמ"ש הודיע לראש הממשלה הטירון שזה אינו תפקידו של שב"כ על פי חוק והוריד את העניין מעל סדר היום ● פרשנות

צל"ש ליועמ"ש: ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מגיע ציון לשבח על פועלו לסיכול יוזמת ראש הממשלה נפתלי בנט לעשות שימוש בשב"כ במסגרת המאבק בהתגברות הפשיעה בחברה הערבית. היועץ המשפטי פעל בנחישות, הבהיר לבנט שהשימוש בשב"כ לצורך "המשימה הלאומית" הזו אינו עומד על הפרק, והוריד את העניין מעל סדר היום.

ואולם, מוטב למנדלבליט שלא לנוח על זרי הדפנה. בלשכת ראש הממשלה יושב ראש ממשלה טירון בתפקידו, והוא מוקף בעלי תפקידים שרובם גם הם אינם בעלי ותק רב בניהול ענייני המדינה.

על היועץ המשפטי לממשלה מוטל, בין היתר, לוודא ששגיאות בוסריות כאלה לא יתרחשו. עליו לוודא שהגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה יתייעצו עמו מראש, ולא לאחר שהפריחו לאוויר רעיונות מסוכנים, כמו הרעיון להפעיל את צה"ל ושב"כ בעניין אזרחי למהדרין.

על היועץ המשפטי לממשלה לוודא שהגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה יתייעצו עמו מראש, ולא לאחר שהפריחו לאוויר רעיונות מסוכנים, כמו הרעיון להפעיל את צה"ל ושב"כ בעניין אזרחי למהדרין

כבר לפני חודש וחצי פורסם כי בלשכת ראש הממשלה "נשקלת האפשרות" להסמיך את שב"כ לפעול במסגרת המאמץ למגר את הפשיעה ביישובים ערביים. הרעיון לקוח מספרי הפעולה של מדינות שאינן אור לגויים בתחום הדמוקרטיה. שימוש בארגון מודיעיני-ביטחוני כדי לפעול בקרב אוכלוסייה אזרחית, ובפרט בקרב קהילת מיעוט במדינה, נגוע בפגיעה אנושה בזכויות הפרט ובחופש הפעולה הניתן לאזרחים בדמוקרטיה.

ראש הממשלה נפתלי בנט עם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ומפכ״ל המשטרה בהשקת התוכנית הלאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, 11.8.2021 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט עם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ומפכ״ל המשטרה בהשקת התוכנית הלאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, 11.8.2021 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

אין פלא, אם כך, שהאגודה לזכויות האזרח נזעקה. "שב"כ קיבל אמצעים קיצוניים ברמת הפגיעה שלהם בזכויות הפרט", כתב עו"ד גיל גן-מור מהאגודה ליועץ המשפטי לממשלה, "אך ורק בשל היותו ארגון ביטחוני והתמקדותו בביטחון מסכל. יישומם של כלים אלו על נושאים אזרחיים, כמו אכיפת החוק או מאבק בפשיעה, אינו דמוקרטי.

"הסמכת שב"כ לעסוק בהתמודדות עם פשיעה ועבריינות במדינה תטשטש לחלוטין את הגבול הברור שבין שב"כ למשטרה, ובין פעילות מסכלת בתחום הביטחוני לפעילות לאכיפת החוק במישור הפלילי".

"הסמכת שב"כ לעסוק בהתמודדות עם פשיעה ועבריינות במדינה תטשטש לחלוטין את הגבול הברור שבין שב"כ למשטרה, ובין פעילות מסכלת בתחום הביטחוני לפעילות לאכיפת החוק במישור הפלילי"

תגובת היועץ המשפטי לממשלה, שהגיעה השבוע, מתמודדת עם הנושא באופן מדוד. מצד אחד, מנדלבליט משרטט גבול ברור שאותו אין לעבור – שב"כ לא יפעל מחוץ למנדט שלו, כדי לסייע למשטרה לאכוף את החוק ולהיאבק בפשיעה בחברה הערבית. מצד שני, היועץ אינו מונע משב"כ לעשות שימוש בסמכויותיו השגרתיות, במסגרת ייעודו ותפקידיו, עבור המאמץ הכולל לצמצום הפשיעה ביישובים הערביים.

ועוד צוין במכתב ממחלקת ייעוץ וחקיקה, כי "לא עומדת על הפרק בהקשר זה הסמכה של השירות לפעול בנושא באופן ייעודי, לרבות בדרך של הטלת תפקיד לפי חוק שב"כ".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מכתב התשובה ממשרד המשפטים, המבטא עמדה משותפת של שני משנים ליועץ – המשנה לעניינים מנהליים גיל לימון והמשנה לעניינים פליליים עמית מררי – נשלח למחרת ישיבה של ועדת השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. לאחר הישיבה הזו הודיעה לשכת ראש הממשלה כי שב"כ וצה"ל יהיו מעורבים בטיפול באמצעי הלחימה הבלתי חוקיים ביישובים הערביים.

השר לביטחון פנים עמר בר-לב נאלץ להבהיר שלצה"ל אין שום תפקיד בהקשר הזה. אחר כך בא גם המכתב ממשרד המשפטים, שממנו עלה כי מנדלבליט הבהיר היטב, שלא ייעשה שימוש בשב"כ מחוץ לטווח הסמכויות והפעילות הרגילות שלו.

חוק שב"כ מאפשר לממשלה, באופן עקרוני, להסמיך את הארגון לבצע פעילות גם בתחום שאינו נמנה עם תחומי הליבה שלו, ובלבד שהדבר ייעשה לצורך "אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".

חוק שב"כ מאפשר לממשלה, באופן עקרוני, להסמיך את הארגון לבצע פעילות גם בתחום שאינו נמנה עם תחומי הליבה שלו, ובלבד שהדבר ייעשה לצורך "אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה"

הסוגיה הזו התעוררה לפני כשנה וחצי, אגב החלטת הממשלה בתחילת ימי הקורונה, להסמיך את שב"כ לעשות שימוש בכלי מעקב מתקדמים שברשותו, לרבות איכוני טלפונים סלולריים, על-מנת להתחקות אחר שרשראות הדבקה של נדבקים בנגיף. בג"ץ קבע אז, כי הביטוי "ביטחון לאומי" בחוק שב"כ משמעו סכנה חמורה ומיידית לאזרחי ותושבי המדינה או לסדרי המשטר שלה.

מפגינים בתל אביב מוחים נגד התפקוד הלקוי של המשטרה בהתמודדותה עם האלימות בחברה הערבית, 13 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)
מפגינים בתל אביב מוחים נגד התפקוד הלקוי של המשטרה בהתמודדותה עם האלימות בחברה הערבית, 13 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)

בהמשך תיקנה הכנסת, ביוזמת הממשלה, את חוק שב"כ, כדי להסמיך אותו להמשיך באיכונים במסגרת המאבק בקורונה. בג"ץ נמנע מביטול התיקון לחוק, על אף פגיעתו החריפה בזכות לפרטיות ובזכות לחירות, אך צמצם את האופן שבו הממשלה יכולה להפעיל את השב"כ בהקשר זה, וקבע שהדבר ייעשה רק בכפוף לקריטריונים. "הגיעה העת להיגמל מכלי זה, שכן הוא ממכר ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות", כתב אז המשנה לנשיאה חנן מלצר.

הנה המדרון החלקלק: לאחר שנעשה שימוש בשב"כ במסגרת המאבק בקורונה, הוא החל להיתפס, בעיניהם של מקבלי ההחלטות בממשלה, כאמצעי לגיטימי המצוי בארגז הכלים הממשלתי, טוב לכל מטרה.

הנה המדרון החלקלק: לאחר שנעשה שימוש בשב"כ במסגרת המאבק בקורונה, הוא החל להיתפס, בעיניהם של מקבלי ההחלטות בממשלה, כאמצעי לגיטימי המצוי בארגז הכלים הממשלתי, טוב לכל מטרה

התגברות הפשיעה בחברה הערבית ותשומת הלב הלאומית הגוברת לבעיה זו, הביאו את ראש הממשלה למהר ולשלוף את שב"כ מארגז הכלים. טוב עשה מנדלבליט, שחרג ממנהגו הפעם ועצר את התופעה מבלי להמתין עד שבג"ץ יאמר את דברו.

עוד 728 מילים
סגירה