באחד מימי הקיץ נחתה על שולחנו של עמית קדם, מנכ"ל חברת החניונים "סנטרל פארק", הודעה מעיריית תל אביב. על הפרק: עדכון תעריף הארנונה עבור מקומות חנייה שבהם מותקנות עמדות לטעינת רכבים חשמליים.
מעתה והלאה, נמסר במכתב, המקומות הללו יסווגו כ"בניין שאינו משמש למגורים" – כלומר, במקום תעריף חנייה, תעריף של משרד. קדם עשה חשבון מהיר ומצא שאם עד כה שילם 160 שקל לחודש עבור מקום חנייה כזה, מעכשיו יצטרך לשלם 412 שקל – 260% יותר מהתעריף הקודם.
קדם סבר שמדובר באבסורד: הרי ממשלת ישראל מכריזה השכם והערב על רצונה להרחיב את היקף השימוש במכוניות חשמליות. בהתאם לכך, הקמת עמדות הטעינה בחניונים – 3-4 עמדות בכל חניון – סובסדה על ידי משרד האנרגיה, שהגיע למסקנה שבלי תמריץ, בעלי החניונים לא יתקינו עמדות כאלה בשל העלויות הגבוהות.
וכך, בזמן שיד אחת – הממשלה – תומכת כדי לעודד, היד השנייה – העירייה – מכפילה את התעריף.
חדירת המכוניות החשמליות לשוק הישראלי תופסת תאוצה, אם כי עדיין מדובר בהיקפים צנועים לעומת רוב מדינות המערב: מתחילת השנה עד סוף אוגוסט נמסרו בארץ כ-6,600 מכוניות חשמליות. זה אמנם פי-4 מבכל 2020, אבל זו עדיין נישה של אחוזים בודדים מכלל שוק המכוניות.
פריסה רחבה של עמדות טעינה היא תנאי הכרחי להתפתחות מהירה של התחום: בלי אפשרות טעינה במרחב הציבורי, רק מי שיש לו חנייה פרטית ואפשרות להטעין את המכונית מתחת לבית יוכל להצטרף למועדון בעלי המכוניות החשמליות.
עדיין זכורה ההצהרה של שר האנרגיה הקודם, יובל שטייניץ, לפיה בסוף העשור תופסק העלייה של מכוניות עם מנועי בנזין על כבישי ישראל. זה חזון יפה, אבל כדי שהוא יתממש המדינה צריכה לאפשר אותו – וזה מתחיל בפרטים הקטנים.
עדיין זכורה ההצהרה של שר האנרגיה הקודם, יובל שטייניץ, לפיה בסוף העשור תופסק העלייה של מכוניות עם מנועי בנזין על כבישי ישראל. זה חזון יפה, אבל כדי שהוא יתממש המדינה צריכה לאפשר אותו
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, סבור כי הבעיה היא שבעוד הממשלה הציבה יעדים לצמצום פליטות גזי חממה ומאבק במשבר האקלים – לעיריות ולשלטון המקומי אין מחויבות כזו.
ההחלטה השרירותית על הגדלת הארנונה מקבילה בעיניו להתעקשות של הרשויות המקומיות לגבות דמי השבחה על התקנת פאנלים סולאריים על גגות בנייני דירות, שבמשך שנים הייתה אחד הגורמים שעיכב את התקנת הפאנלים. רק לאחרונה עברה החלטה לפטור מהיטל השבחה פאנלים סולאריים על חניונים, שיש להם פוטנציאל אדיר להפקת אנרגיה נקייה.
"לכאורה העיריות ויתרו על הכנסות גבוהות", אומר פרנס, "אבל בעצם אלה הכנסות דמיוניות, הכנסות שלא היו, כי זה הפך את כל העניין ללא כדאי".
בשורה התחתונה, אחרי כמה שבועות של מאבקים ולחצים, עיריית תל אביב החליטה לחזור בה מדרישת הארנונה המוגדלת ולהקפיא את התעריפים עד לבחינה מעמיקה של הסוגיה.
גורמים בעירייה אומרים שבמקום להיות הבעיה, היא שואפת להיות חלק מהפתרון, ולכן העירייה פנתה למשרד האנרגיה בבקשה להסדיר חוקית את הסטטוס של עמדות טעינה, שכרגע נמצאות באזור דמדומים רגולטורי. חוק הארנונה הוא חוק ממשלתי, ואם תהיה הסדרה הגיונית של התעריף, היא תחול על כל הערים ותיתן ודאות לענף כולו.
בעירייה אומרים שבמקום להיות הבעיה, היא שואפת להיות חלק מהפתרון, ולכן העירייה פנתה למשרד האנרגיה בבקשה להסדיר חוקית את הסטטוס של עמדות טעינה, שכרגע נמצאות באזור דמדומים רגולטורי
אפשר להתייחס אל הדרישה הראשונית של עיריית תל אביב כחמדנות אנטי-סביבתית, ואפשר לומר שככה מגיבות מערכות גדולות שלא יודעות איך להתנהל מול הבחור החדש בשכונה.
הבעיה היא שהטעויות האלה חוזרות על עצמן ומזכירות את מה שקרה במשך יותר מעשור עם האנרגיה הסולארית. הישראלי הסביר שביקש לכסות את גג הבניין שלו בפאנלים, מצא את עצמו מסתבך עם פתיחת תיק מע"מ, נאבק עם ועד הבניין ושוקע בביצה סמיכה של בירוקרטיה, תשלומים וכל מה שמוציא את החשק להיכנס לפרויקט כזה.
אסור שזה מה שיקרה עם הרכבים החשמליים – אבל בהחלט יש סכנה שאנחנו בדרך לשידור חוזר.
הילי אגין, תושבת נס ציונה, רכשה לאחרונה מכונית חשמלית. כשביקשה להטעין אותה בעמדת טעינה ציבורית, גילתה שהכבל שסופק לה יחד עם המכונית אינו מתאים. המליצו לה לנסות את עמדות הטעינה ב"בילו סנטר", אבל גם שם לא הייתה התאמה לאף אחת מהעמדות.
"חבר אמר לי – לא ידעת שקודם קונים כבל ורק אחר כך את האוטו? הרי גם לטלפונים שונים יש מטענים שונים, אבל בסוף כולם מתחברים לאותו שקע בקיר. מתברר שבמכוניות חשמליות זה לא עובד ככה. אמרו לי שאפשר לרכוש את הכבל המתאים ב-600 שקל, אבל כשפניתי ליבואן הם אמרו שהוא אזל בארץ וצריך לחכות כמה חודשים".
בהיעדר אפשרות להטעין את הרכב במרחב הציבורי, אגין ביקשה להתקין עמדה בבניין שבו היא מתגוררת. עד מהרה התברר שגם זה לא פשוט.
"התחברתי לקבוצה של ועדי בתים בנס ציונה שעוסקים בנושא של רכבים חשמליים ועמדות טעינה, והרוח הכללית היא 'אל תתנו לאף אחד להתחבר לחשמל של הבניין'. הם חוששים שאם יותר מ-3-4 מכוניות יתחברו, המערכת לא תעמוד בזה והחשמל ייפול.
"התחברתי לקבוצה של ועדי בתים בנס ציונה והרוח הכללית היא 'אל תתנו לאף אחד להתחבר לחשמל של הבניין'. הם חוששים שאם יותר מ-3-4 מכוניות יתחברו, המערכת לא תעמוד בזה והחשמל ייפול"
"כרגע אני היחידה בבניין שלי עם מכונית חשמלית, אבל הם צופים שעוד שכנים יקנו מכוניות חשמליות ומסכימים רק שאתקין עמדה שתמשוך חשמל ישירות מהדירה שלי. הבעיה היא שההתקנה של עמדה כזו מאוד יקרה".
"מי שגר בבית פרטי עם חנייה פרטית", אומר איתן פרנס, "החיים שלו דבש. אין לו בעיה לקנות מכונית חשמלית ולהציב עמדת טעינה. ברגע שמגיעים לבתים משותפים, ובעיקר אם אין לך חנייה בטאבו או בכלל אין חנייה בבניין ואתה צריך לטעון בחוץ, המצב הרבה יותר מורכב.
"באירופה פורסים עמדות טעינה מהירות בכל מקום, נכנסים לשתות קפה לעשר דקות וכשיוצאים המכונית מוכנה. בארץ התחילו לפרוס עמדות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים אבל זה לוקח זמן.
"באירופה פורסים עמדות טעינה מהירות בכל מקום, נכנסים לשתות קפה לעשר דקות וכשיוצאים המכונית מוכנה. בארץ התחילו לפרוס עמדות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים אבל זה לוקח זמן"
"הפתרון לבתים משותפים עם ריבוי מכוניות הוא מערכת חכמה לניהול עומסים שיודעת לתעדף את המכוניות ולדאוג שהן לא ייטענו בבת אחת, אבל כרגע המערכות האלה עדיין יקרות. בעבר כשעבדתי כעורך דין, התפרנסתי מסכסוכי שכנים. סביב המכוניות החשמליות אנחנו כותבים את הספר הזה מחדש".
"האירוניה", אומרת אגין, "היא שכשעברתי לגור בבניין שלי, בתחילת העשור הקודם, כבר חיכו בחנייה שתי עמדות טעינה של 'בטר פלייס' של שי אגסי. אחר כך, כשהחברה פשטה את הרגל, פירקו אותן, אבל מתברר שכשרוצים – אפשר.
"איכשהו אז לא הייתה בעיה עם זה, והיום זה נהיה כל כך מסובך. כדי להתקין פאנלים סולאריים על הגג של הבניין עברנו מסלול מכשולים ואין-ספור טרטורים בירוקרטיים. אני מקווה שילמדו מהטעויות ולא נצטרך לחזור על זה שוב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם