אזרחים כמו שאול נבו הם החלום הירוק של ממשלת ישראל – אותה ממשלה שהתחייבה שעד סוף 2020, 10% מהחשמל במשק ייוצר מאנרגיות מתחדשות, אבל גם באמצע 2021 עדיין לא עומדת ביעד הזה; אותה ממשלה שהתחייבה להגיע ליעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור, וכדי להתקרב לזה תלויה בשיתוף הפעולה של הציבור.

האזרח נבו בנה את ביתו בשכונת השחר בדימונה, שמוגדרת בפרסומים שונים ועל ידי העירייה כשכונה ירוקה. באופן טבעי הוא התכוון לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים. זה טבעי עבורו, מפני שזה תחום עיסוקו – הוא מהנדס שעובד בהקמת שדות סולאריים בארץ (באר טוביה) ובחו"ל (הודו); וטבעי עבור האזור, שמתברך בימי שמש רבים בשנה.

נבו סיים לבנות את ביתו בינואר השנה והגיש לעירייה בקשה להתקנת פאנלים סולאריים על הגג. לפי התוכנית שלו, הוא היה אמור להתקין את הפאנלים בחודש מרץ ומאותו רגע למכור חשמל לחברת החשמל בשווי של 1,200 שקל בחודש. לתדהמתו, הוא קיבל תשובה שלילית.

ביתו של שאול נבו בשכונת השחר בדימונה. על הגג ממתין השטח המיועד להתקנת פאנלים סולאריים (צילום: שאול נבו)

נוסח התשובה היה לאקוני: "לאחר בדיקה ראשונית של התנאים המוקדמים, הבקשה לא עומדת בתנאי הסף מאחר ובתב"ע החלה על אזור מגוריך קיים סעיף האוסר את השימוש במערכת סולארית חשופה".

התשובה הזו מעוררת שורה של שאלות ותמיהות: איך ייתכן שהתב"ע של שכונה ירוקה אוסרת לנצל את הגגות לטובת הפקת אנרגיה נקייה? אבי היקלי, לשעבר מהנדס העירייה בדימונה וכעת מנכ"ל החברה הכלכלית של העיר, אישר בתכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל (שהח"מ מגיש) שאכן זה המצב, ואף התגאה בכך. "יש פרמטרים אחרים שמגדירים את השכונה כירוקה", טען.

הנימוק השני לסירוב של העירייה לקוח מהתחום האסתטי: מישהו בעיריית דימונה החליט שתכסית סגלגלה של פאנלים סולאריים מכערת את הנוף, ושהאחידות החזותית של בתי השכונה חשובה יותר מהפחתת זיהום אוויר ופליטת גזי חממה.

היקלי גם הלין על כך שגג הבית של נבו נבנה בשיפוע של 22 מעלות (על מנת לטייב את השימוש בפאנלים) וטען שהם עלולים לסנוור את העוברים ושבים.

על כך אפשר להעיר שמגדלי זכוכית רבים שנבנו בשנים האחרונות ברחבי הארץ יצרו בעיה קשה של סינוור, לאין ערוך יותר מפאנלים על גגות שהסבירות שיסנוורו הולכי רגל או נהגים בגובה פני הרחוב נמוכה מאוד. בנוסף, עיריית דימונה דווקא כן מתירה התקנה של דודי חימום על הגגות. הם כנראה נראים טוב יותר מהפאנלים.

הדמייה של שכונת השחר בדימונה (צילום: חברת "ערים")

במסגרת הדאגה לחזות פני העיר, בעירייה הציגו לנבו דרישה מעניינת: לכסות את הפאנלים. שזה, אם לנקוט לשון עדינה, עלול לפגוע בחשיפה שלהם לשמש ובתרגום האנרגיה שלה לחשמל.

לאחר שנבו ניסה את כוחו שוב ושוב מול העירייה ונתקל בקיר אטום, הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים. הוא ממתין לדיון. בשידור בגלי צה"ל היקלי, נציג העירייה, חזר שוב על הטיעונים נגד הפאנלים (התב"ע של השכונה, האסתטיקה) וטען שנבו רואה את הדברים מהזווית הצרה שלו, בעוד תפקידה של העירייה לראות את התמונה הרחבה.

בתמונה הרחבה של עיריית דימונה, כנראה, אין זיהום אוויר בישראל, אין משבר אקלים גלובלי ואפשר לחייב את התושבים לשרוף גז ופחם כדי לחמם ולהאיר את בתיהם.

בתמונה הרחבה של עיריית דימונה, כנראה, אין זיהום אוויר בישראל, אין משבר אקלים גלובלי ואפשר לחייב את התושבים לשרוף גז ופחם כדי לחמם ולהאיר את בתיהם

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, אומר שזו לא הפעם הראשונה שבה עיריות מקשות על תושבים להתקין פאנלים סולאריים בטיעונים של חזות פני העיר, אבל שמדובר במקרה קיצון ובטיעונים מופרכים.

אנרגיה סולארית, אילוסטרציה (צילום: Andrey Moisseyev istockphoto)

לדברי פרנס, תכנית המתאר הארצית קובעת כי כלל אין צורך בהיתר בנייה כדי להציב פאנלים על הגג, וכי תכנית המתאר הארצית גוברת על תב"ע מקומית. הוא משוכנע שבית המשפט יורה לעירייה להפסיק להערים קשיים על נבו, והאיגוד בראשותו מתכוון להצטרף אליו לעתירה.

עדיין, יש סיכוי מסוים שההליך המשפטי יתייתר, לאור העובדה שבימים האחרונים ראש עיריית דימונה בני ביטון נכנס לעובי הקורה ובודק את הדברים. יחד עם זה, לפי שעה אין שינוי בעמדת העירייה.