ההחלטה של בריטניה להכריז על חמאס כאירגון טרור יצרה בעיה מול עמדת אירופה כלפי הבעיה הפלסטינית. בעוד אירופה לוחצת על אבו מאזן לערוך בחירות כלליות בגדה ובעזה, הרי שעל פי עמדת בריטניה חמאס הוא אירגון טרור הפסול במגע.

מכאן, שמול עמדת אירופה הלוחמת לאחדות פלסטינית לקראת מדינה, הרי משמעות עמדת בריטניה היא שאין מדינה פלסטינית המכילה את חמאס.

החלטת בריטניה להכריז על חמאס כאירגון טרור יצרה בעיה מול עמדת אירופה כלפי הבעיה הפלסטינית. בעוד אירופה לוחצת על אבו מאזן לערוך בחירות כלליות בגדה ובעזה, עפ"י עמדת בריטניה חמאס פסול במגע

אבל פסילת חמאס כשותף לתהליכים מדיניים או תהליכים כלשהם מעסיקה היום את המוקטעה ברמאללה. גם כשלון המאמצים להבטיח סיוע בינלאומי לקיומה של הרשות הפלסטינית מעמיד בסימן שאלה את המשך קיומה. כאן למשל ריאד מאלכי, שר החוץ הפלסטיני, מודה בכשלון ועידת המדינות התורמות (ועידה בינלאומית העוסקת בתיאום ובהגשת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית).

על פי מקורות ברמאללה, מדינות אירופה נמנעו מהבטחת הסיוע בגלל דרישתן שממשלת פתח בראשות מוחמד שתייה תוחלף בממשלה טכנוקרטית, שתאפשר איחוד עם עזה. המועמד מבחינת אירופה להחליף את שתייה הוא זיאד אבו עמרו, המקובל על אבו מאזן וחמאס, אך איננו חבר פתח ולכן אירגון פתח מתנגד לכך. כל עוד אין פריצת דרך בעניין זה, הסיוע האירופי לא יחודש – כך מסרו לנו המקורות ברמאללה.

תנאי נוסף שהציבו המדינות תורמות הוא משילות וכיבוד זכויות האדם (כמו למשל בביקורת האירופית על הריגת ניזאר בנאת). בעניין זכויות האדם הרשות לא יכולה לתת הבטחות, אבל בעניין משילות היא חייבת זאת גם לעצמה, וגם כדי להוכיח שהיא מסוגלת לקיים מדינה פלסטינית בת קיימא.

ובעניין המשילות חלה הידרדרות חמורה בשבועות האחרונים בחברון ובג'נין. בעוד בחברון מלחמת החמולות בין ג'עברי לקוואסמה יצאה מכלל שליטה, והמיליצות החמולתיות שולטות ברחובות – המשטרה נעלמה.

המדינות התורמות דורשות משילות וכיבוד זכויות האדם. בעניין זכויות האדם הרשות לא יכולה להתחייב, אך בעניין משילות היא חייבת זאת גם לעצמה וכדי להוכיח שהיא מסוגלת לקיים מדינה פלסטינית בת קיימא

אובדן השליטה בג'נין נשא אופי אחר. בהלווית בכיר פתח, באו מאות חמושים מכל הפלגים, נושאים נשקם בהתרסה מול הרשות, בעיקר פתח וג'יהאד האיסלאמי, כאשר פעילי חמאס הניפו את דגלי חמאס, האסורים בגדה.

نائب محافظ جنين: جنازة قبها مؤشرا خطيرا ولدينا عمل أمني مستمرhttps://t.co/Bsls21pnbW

— وكالة سما الإخبارية – Sama News (@SamaNewsAgency1) November 20, 2021

כאן הרשות הפלסטינית נאלצה להיכנס בכח מול המיליציות החמושות, פרצו קרבות בג'נין, ומוקדם להעריך איך יסתיימו.

להתנגשויות בג'נין יש עוד היבט – התחרות בין הבוס הגדול של הביטחון הפלסטיני, מאג'ד פרג', לבין מוחמד דחלאן הגולה באבו דאבי.

תנזים פתח בג'נין נחשב כנאמן של דחלאן, והמאמר של סוכנות אנאדול מפרט היכן עוד יש לדחלאן השפעה בגדה. את המאבק הזה אפשר לפרש גם כמאמץ של פרג' להחליש את יריבו בקרב הירושה ליום שאחרי אבו מאזן.

מה שמצביע על הכיוון הזה הוא ביקורו המפתיע של מאג'ד פרג' באמירויות לתערוכת אקספו (אחרי  החזרת השגריר הפלסטיני מאבו דאבי). זה אומנם לא היה ביקור רשמי, אבל הוא התקבל בידי בכירי האמירות לשיחה מדינית.

יש להעריך כי באמירויות שמחו לקבל איש רשות, אחרי הביקורת של הרשות על האמירויות בגלל הסכמי אברהם, כדי לתת לגיטימציה לאמירויות לצעדים עם ישראל, אבל דחלאן קיבל את זה אחרת.

יש להעריך כי באמירויות שמחו לקבל איש רשות, אחרי הביקורת של הרשות על האמירויות בגלל הסכמי אברהם, כדי לתת לגיטימציה לאמירויות לצעדים עם ישראל, אבל דחלאן קיבל את זה אחרת

מאז הביקור של מאג'ד פרג', האתרים של דחלאן התחילו לפרסם עד כמה הוא מושחת לכאורה, וקשרו אותו עם הממונה על הקשר עם ישראל מטעם הרשות, חוסיין א-שיח'.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

יש סערה חדשה בעיר, לא, לא עידית סילמן, מיצינו. לגלית דיסטל אטבריאן נגמרו הדימויים שמעליבים נשים. הפעם זו גילת בנט. אשת ראש הממשלה טסה עם הילדים לחו"ל בלי רשות והמדינה כמרקחה. ככה בורחים? אצלנו אוספים גופות מהרחובות אחרי שנתניהו השאיר לנפתלי גן עדן, כולה 6500 מתים, באמת בקטנה, ומוטציות חדשות (לא שלמה קרעי, הוא פוליטיקאי בלאדי) ובנט לא יודע להעריך.

יש סערה חדשה בעיר, לא, לא עידית סילמן, מיצינו. לגלית דיסטל אטבריאן נגמרו הדימויים שמעליבים נשים. הפעם זו גילת בנט. אשת ראש הממשלה טסה עם הילדים לחו"ל בלי רשות והמדינה כמרקחה

הקורונה שיבשה את דעתנו, אולי זו תופעת לוואי לזריקה, מי יודע. משק כנפי וריאנט בדרום אפריקה סוגר מדינות, כל נוסע לחו"ל פושע וכל אזרח – שרון אלרועי פרייס. הקניונים מלאים, חנויות הומות אדם, מערכת החינוך כולה היא מרקיית וירוסים, אבל אשת ראש הממשלה חייבת להישאר בארץ. שתצטופף בקניון כמו כולם, שתיקח את הילדים למדגרות קורונה בהצגות חנוכה, והכי חשוב, שתעשה רצון בעלה!

לפני חודש חזרתי מחו"ל. אני לא אשת ראש הממשלה ואני אטוס כמה שבא לי. ולמה אני מספרת את זה? כי כשהוצאתי את הראש מהמערה והגעתי לנתב"ג הבנתי שרימו אותי וחצי מדינה טסה לחו"ל, כי האפשרות השניה היא שכולם נמלטים מאונייה טובעת. לא אני, אני פטריוטית, מה אתם יודעים, ככה יצא.

אלא מה, פה זה ארץ ישראל, ובלי שיוציאו לך את החשק – איך תדע מיהו יהודי? אתה מגיע לנתב"ג ומרגיש כמו בהודו רק בלי הפרות. מכלאה ענקית הומה אדם וכולם בדרך ליעד כלשהו בחו"ל. תוך דקה אתה מוצא עצמך מערבב איברים בתור לבדיקת דרכונים, לשיקוף מזוודות, להוכחה שאין לך קורונה, לדיוטי פרי. שערי המדינה נראים כמו הקניון הקרוב למקום מגוריך, אין ריחוק בעולם כלל.

חזרת לארץ? ברוך שובך. נחתת שמח וטוב לב ושם בשדה שוב תרגיש כמו פרה באחו ותלך כחבל אחר הדלי לאולם בדיקת קורונה, יום אחרי הבדיקה שעשית לפני הטיסה ותגיע לרפת: אולם ענק שאת סופו מי ישורנו ותחילתו נהר אדם דחוק בין חבלים, שזורם לעמדות בדיקה. ההמון שהתקבץ מכל קצוות תבל ממתין כבהמה סבלנית למספוא.

הקניונים מלאים, חנויות הומות אדם, מערכת החינוך מרקיית וירוסים, אבל אשת רה"מ חייבת להישאר בארץ. שתצטופף בקניון ותיקח את הילדים למדגרות קורונה בהצגות חנוכה, והכי חשוב, שתעשה רצון בעלה!

הריחוק החברתי מצטמצם לסנטימטר. אשכולות אנשים שכל אחד מהם רכוב על כתפי הנוסע שלפניו, שמצדו נצמד לזה שלפניו ומצדדיו וכך הלאה, עד המאושר שיושב על ברכי הבודק שנועץ בו מטוש עברי. המון זוגות יצאו משם, זוגות נפרדו, ילדים נולדו או אומצו בלי טרוניה. היה זמן לחיים שלמים.

וריאנט, אם נקלע להמון, הרגיש כמו בחנות ממתקים והתפתח לכיוונים מעניינים חדשים. אומיקרון למשל. יש עוד המון אותיות אם אתם רוצים.

כחלוף שעה ארוכה בה השתכשכנו במחיצת עולם ואשתו ממרחק נשימה, נפלטנו החוצה ונדחסנו לתוך לול תרנגולות הידוע בכינויו שאטל, שהוביל את ההמון ההודי לבומביי, אה, לחניון ארוך טווח.

הנסיעה היתה מאתגרת. נפשי נקשרה בנוסע שזקנו דגדג את לחיי, והיתה נוסעת שכמעט העבירה מפה לפה את הטורטייה שמחלקים בטיסות לופטהאנזה, ככה קרוב זה היה.

אז גילת בנט נסעה עם הילדים. תחזיקו אותנו. פתאום כולנו צדקנים. כשנתניהו ואשתו קרעו את השמיים בטיסות מיותרות, כולל פרשת ביבי-טורס, ולחצה על מטוס פרטי עם חדר שינה מעופף, העיתונות הסתכלה לצד השני. מה כבר קרה? למה להתקטנן? אשתו פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי וקורעת את התחת בעבודה, למה שלא תישן טוב בטיסה של כמה שעות? ותיסע. ותיסע. גם הילד רוצה, מה יש? הוא עוד קטן. ישכחו אותו בבית?

אז גילת בנט נסעה עם הילדים. תחזיקו אותנו. פתאום כולנו צדקנים. כשנתניהו ואשתו קרעו את השמיים בטיסות מיותרות, כולל פרשת ביבי-טורס, ולחצה על מטוס פרטי עם חדר שינה מעופף, העיתונות הסתכלה לצד השני

הנסיעה של גילת בנט מוכיחה, למי שעוד לא הפנים, שמאסטר ביבי-טורס עדיין משפיע על סדר היום של התקשורת. ברצותו יחריש פדיחות וברצותו יצית אש בזנב שועלים קטנים מחבלים בכרמים. כל אלה שעדיין סרים לפקודתו בפוליטיקה ובתקשורת מתוך תקווה שמטה לחמם יתחבר מחדש לעטיני השלטון וישפיע מטובו גם עליהם. הם בדודא קשה.

נתניהו לא ישתנה, זה טבעו, הוא יעקוץ כהרגלו גם בפעם האלף. ככה התרגל בשנים ארוכות מדי בביצה העכורה שלנו, עם עיתונות צדקנית ופחדנית ונוחה לרצות.

השלטון, רבותי, התחלף, אבל פנטום הממשלה עדיין שוכן במרתפים ומגיח לקדמת הבמה מתי שבא לו. וממש בא לו, אין לו בית, רק צריף דל בקיסריה וברחביה וברחוב הפורצים בקטמון הישנה, ובווילה של המיליארדר סיימון פאליק זה חיים זה? מאז הובס הוא תלוי בטוב לבם של מיליארדרים ובכמה ידידים בעיתונות שמתים משיעמום מאז ירד מהבמה.

בנט ולפיד לא מספקים את הסחורה שהתקשורת ניזונה ממנה ומה שנותר זה מדורות שמוכרות מהדורות. והנה זה בא כרעם ביום בהיר:

גילת בנט, אישה שלא עושה רצון בעלה, נסעה לחו"ל עם הילדים, ועוד בלי מזוודות עם כביסה, והכי נורא, תחזיקו חזק: על חשבונה, לא עלינו. אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלונה! וזה אחרי שהתרגלנו לראש הממשלה הקודם והבעל שנהגה לכשכש בו והלחימה את ידו אל ידה ככה שלא יכלו להיפרד לדקה מהארנק שלנו. ככה יצא.

גילת בנט, אישה שלא עושה רצון בעלה, נסעה לחו"ל עם הילדים, ועוד בלי מזוודות עם כביסה, והכי נורא, תחזיקו חזק: על חשבונה, לא עלינו. אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלונה!

עכשיו אנחנו עומדים נדהמים. גילת בנט אישה עצמאית, לא ממנה ולא מפטרת מאחורי הקלעים, לא דורשת נאמנות מפוליטיקאים, לא נוכחת בשיחה עם ראש המוסד ולא מתעמרת בעובדים, לא עמדה למשפט על זה ולא הורשעה.
והכי נורא, היא לא ראש לבעלה כמו שהתרגלנו ואפילו לא זנב.
איך יכשכש ככה?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת