בימים האחרונים אני שומע עוד ועוד אנשים שאומרים כי משנה לשנה כאב רצח רבין מכה בהם בעוצמה רבה יותר. כביכול, אמורה להיות איזושהי נחמה פורתא בכך שהפרויקט אשר יותר מחצי עם לקח על עצמו הצליח – הדחתו של נתניהו מהשלטון, אבל תומכי נתניהו אמרו לי שלדעתם יש לבטל את הטקסים לרצח רבין ז"ל, שהפכו, לדבריהם, לכלי ניגוח בנתניהו.

לאורך השנים הם קראו לימים האלו פסטיבל רבין. כן, לאבל על רצח ראש ממשלה הם קוראים פסטיבל. וכשמדברים על ההסתה שהובילה לרצח, והמשיכה מאז להרים את ראשה המכוער – לעתים אותם אנשים ממש מתייחסים במילה "הסתה" לדברי הביקורת שנשמעו כלפי נתניהו ומנסים לייצר סימטריה במקומות שאיננה קיימת.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

בית הדין לעבודה עצר בשבוע שעבר (שני, 2.9.2024) את השביתה הכללית שההסתדרות פתחה בה בגלל החטופים בשבי חמאס. ואולם, זה לא סוף פסוק. בכוחה של ההסתדרות לדרוש מהממשלה לנהל עמה מו"מ קיבוצי בהשלכות המלחמה על העובדים, כפי שהיא עשתה בעבר, ובכוחה גם להשבית את המשק אם דרישותיה לא יענו.

שביתה על מדיניות הממשלה בנוגע לשחרור החטופים אינה קשורה לתנאי עבודה. היא שביתה פוליטית ואסורה ולכן בית הדין לעבודה עצר אותה. ארגוני עובדים לא יכולים לשבות נגד החלטות ממשלה או מדיניות של הממשלה, אלא אם מדובר בהחלטות שיש להן זיקה לתנאי עבודה של העובדים ואז השביתה הופכת להיות "מעין פוליטית" וככזו היא מותרת.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.

דבריו של הרב אלחנן דנינו, אביו של אורי דנינו ז"ל שנרצח בשבי חמאס, כפי שהוטחו בפניו של הנאשם "ורעייתי", מייצגים באופן מזוקק את תחושות הרוב בחברה האבלה שלנו.

האיש שפיצל את מטה החטופים בין מי לצרי ומי לתומכי, מי נגדי ומי בעדי, האיש שנמנע במופגן מלבקר משפחות שכולות, שבוחר בפינצטה עם מי לתאם ביקור מתוקשר, שוב הבין שגם במקרה של משפחת דנינו, שהוא חי בקונספציה מוטעית. לא כל הדתיים, לא כל הימנים, מוכנים לקבל את הספינים שלו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

זה היה צפוי, זה קרה וזה מדאיג מאוד. בימים האחרונים איראן החלה להעביר טילים בליסטיים לטווח בינוני מתוצרתה לרוסיה. כך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל.

המערב נרדם והציר רוסיה-איראן הופך לאיום של ממש על אירופה ובעצם על העולם כולו. שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן מגיע לשיאים חדשים, אך המערב חסר אונים מול המצב המאוד מדאיג הזה. כך לפי מקורות ביטחוניים בישראל.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.