התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים.

הרי כל המדינות באגן הים האדום מתמודדות עם אותם אתגרים ביטחוניים-סביבתיים, המוחרפים כתוצאה משינויי האקלים: ביטחון מים, ביטחון מזון, ביטחון אנרגיה, אובדן קרקע, מדבור, נחילי ארבה והתמודדות מול שינויי האקלים.

התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים

הואיל ולסביבה אין גבולות, ולשם התמודדות עם האתגרים הביטחוניים-הסביבתיים ועם שינויי האקלים נדרש שיתוף פעולה אזורי, מונחים תנאי הבסיס ליצירת קשרים בין ישראל ומדינות האזור. ישראל יכולה לספק ידע ופתרונות בתחומי ביטחון המזון, ביטחון המים והאנרגיות המתחדשות ומדינות האזור יכולות להיות שותפות לישראל בהזרמת השקעות לפרויקטים סביבתיים, בהעתקת מודלים חדשניים לניהול המרחב, בהצטרפות ליוזמות אזוריות ועוד.

ואכן, התחום הסביבתי הוא התחום היחיד בו ישראל משתפת פעולה עם כל המדינות הממוקמות לחופי הים האדום במסגרת פרויקט לחקר והצלת שוניות האלמוגים מפני שינויי האקלים.

הבוקר תפליג מנמל אילת ספינת חוקרים בינ"ל למשימה מיוחדת: חקר שוניות האלמוגים ברחבי הים האדום. השונית באילת היא הצפונית בעולם והיחידה שלא סובלת מהלבנה- הרס השונית בגלל התחממות. הספינה בחסות שווייצרית תאפשר לחקור שוניות גם בסודן וסעודיה וללמוד את עמידות השונית בשינויי אקלים. בהצלחה! pic.twitter.com/02OdY6Z8PH

— תמר זנדברג (@tamarzandberg) July 20, 2021

ישראל אף יזמה יחד עם מצרים את הקמת פורום הגז של מדינות מזרח הים התיכון ועושה בו שימוש על מנת לחזק את קשריה עם מצרים, קפריסין ויוון. היא הסכימה למכור השנה לירדן 50 מיליון קוב מים נוספים על מנת לסייע לה להתמודד עם מצוקת המים בה היא שרויה והגישה סיוע לאתיופיה במיגור נחילי הארבה.

ישראל יזמה עם מצרים את הקמת פורום הגז של מדינות מזרח הים התיכון, שמחזק את קשריה עם מצרים, קפריסין ויוון. היא תמכור השנה לירדן 50 מיליון קוב מים נוספים וסייעה לאתיופיה במיגור נחילי הארבה

אך כל שיתופי הפעולה הללו הם טיפה בים לעומת הפוטנציאל הקיים והבלתי ממומש לאור ההתפתחויות המהירות בתחום הסביבתי המתחוללות באזור.

לקראת ועידת גלזגו שתתכנס בשבוע הבא לדיון בהתמודדות מדינות העולם עם משבר האקלים, השיקה ערב הסעודית בימים האחרונים שתי יוזמות מאד שאפתניות: היוזמה הירוקה של ערב הסעודית והיוזמה הירוקה של המזרח התיכון.

Closing the Middle East Green Initiative Summit, HRH the Crown Prince highlighted the "big opportunity" for global leaders to lead the new era of climate action. "We will stand proud in front of the whole world with our Middle East achievements," he says. pic.twitter.com/LVjdPDsaY4

— Saudi Green Initiative (@Gi_Saudi) October 25, 2021

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הכריז על מטרתה של ערב הסעודית להגיע לאפס פליטות בשנת 2060 באמצעות כלכלת פחמן מעגלית, שמטרתה להסיר ולאחסן פחמן לשימוש מחדש במוצרים אחרים, תוך המשך ייצור נפט וגז. הוא הכריז על הצטרפות ערב הסעודית לאמנה להפחתת פליטות המתאן ועל כוונתה להקים מרכז בינלאומי לתיירות בת-קיימא וארגון בלתי ממשלתי לחקר הימים והאוקיינוסים.

כמו כן, הוא הציג, לראשונה בהיסטוריה של האזור, מפת דרכים אזורית להפחתת הפליטות ליותר מעשרה אחוזים מסך הפליטות הגלובליות ואת פרויקט הייעור האזורי הגדול ביותר, בעולם במסגרתו יינטעו 50 מיליארד עצים.

במסגרת תכנית זו, ערב הסעודית הכריזה על שתי יוזמות אזוריות בעלות של 10.4 מיליארד דולר, להקמת קרן השקעות למימון פיתרונות טכנולוגיים של כלכלת פחמן מעגלית ולאספקת דלק נקי שיסייע לספק מזון ל-750 מיליון איש ברחבי העולם.

כחלק מכך, ערב הסעודית תקים מרכז אזורי ללכידת ולאחסון פחמן, מרכז אזורי להתראה מוקדמת בנוגע לסופות, תכנית אזורית לזריעת עננים, מרכז אזורי לפיתוח בר-קיימא של דגה, מרכז אזורי לשינויי אקלים וכן קרן של היוזמה הירוקה שתעלה את רמת התיאום ושיתוף הפעולה ביישום היוזמה בין מדינות האזור. כדאי שישראל תמצא את הדרך להשתלב ביוזמות אלו בשנים הקרובות.

ערב הסעודית הכריזה על שתי יוזמות אזוריות בעלות של 10.4 מיליארד דולר, להקמת קרן השקעות למימון פיתרונות טכנולוגיים של כלכלת פחמן מעגלית ולאספקת דלק נקי שיסייע לספק מזון ל-750 מיליון איש בעולם

גם מצרים מעוניינת להפוך למרכז אזורי להתמודדות עם שינויי האקלים. כחלק מכך, היא תארח בשארם א-שייח' את הועידה הבאה של האו"ם להתמודדות עם שינויי האקלים בשנת 2022.

יחד עם זאת, היא גם סובלת מאד מהשלכות שינויי האקלים. שר ההשקיה ומשאבי המים המצרי, מוחמד עבד אל-עאטי, התריע על כך שכתוצאה מעליית מפלס פני הים התיכון כתוצאה משינויי האקלים, הים התיכון עלול להציף שליש מדלתת הנילוס, בה מרוכזת רוב החקלאות.

כבר עתה, עליית מפלס פני הים התיכון ממליחה את מי התהום ואת הקרקעות החקלאיות והופכת את החקלאות בחלקים מהדלתא לבלתי אפשרית. מעבר לכך, מצרים מתמודדת עם משבר מים חמור כתוצאה מעליית מפלס פני הים, הריבוי הטבעי הגבוה, הפחתה בכמות ספיקת הנילוס וחוסר ניהול תקין של משאבי המים במדינה.

Will Egypt's Ancient City Succumb to Rising Seas? – CityLab https://t.co/QS6iitQk6q The rate of sea level rise has declined after centuries at a steady rate. This is erosion that requires a seawall.

— Christopher Marlow (@Imransgoat) August 23, 2019

אמנם, מצרים נוקטת מספר צעדים על מנת להתמודד מול משבר המים, בונה מתקני התפלה ומתקנים לטיהור מים ושפכים, מעודדת מעבר למזון אורגני, מקימה חממות ואף בנתה אסטרטגיה להתמודדות עם הסוגיה עד לשנת 2050, אך במידה שהריבוי הטבעי הגבוה לא ייבלם, גם האמצעים הללו לא יסייעו. האתגרים שמאיימים על מצרים צריכים להדאיג גם את ישראל, אולם באתגרים אלו גם טמונה הזדמנות לחיזוק היחסים ושיתופי הפעולה בין המדינות.

מצרים נוקטת אמצעים להתמודדות עם משבר המים, אך אם הריבוי הטבעי הגבוה לא ייבלם גם הם לא יסייעו. האתגרים שמאיימים על מצרים צריכים להדאיג גם את ישראל, אולם טמונה בהם הזדמנות לחיזוק היחסים

הזדמנויות לחיזוק שיתופי הפעולה דרך תחום הסביבה קיימות גם עם יתר מדינות אגן הים האדום. למשל, בכל הקשור למעבר לאנרגיות מתחדשות. יש מדינות, כמו סומליה, סומלילנד וג'יבוטי שבהן המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא רק בראשיתו.  מדינות אחרות כמו אתיופיה, מצרים וערב הסעודית כבר נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים של תכניות ומיזמים גדולים של אנרגיות מתחדשות שיציבו אותן בתור מנהיגות בסקטור האנרגיות המתחדשות האזורי, ליצואניות של אנרגיה מתחדשת למדינות האזור ולמרכזים אזוריים בתחום.

כך, למשל, הכריזה אתיופיה באוגוסט 2021 על תכנית מאד שאפתנית לבניית 71 מתקנים של אנרגיה מתחדשת בעלות של 40 מיליארד דולר. גם למצרים תכנית לייצא את עודפי האנרגיה שלה למזרח התיכון, לאפריקה ולאירופה.

#GERD is loading…#Ethiopia???????? Completes Construction Of Power Lines Linking Neighboring Countries.

… "It's not because we are already self-sufficient in energy, but because sharing what we have with our neighbors is very important for regional integration."#GERD #Africa pic.twitter.com/1ptwSzl7Lj

— Esubalew G. Amente???????? (@Esubalew_Ginbar) October 22, 2021

בינתיים, ישראל איננה חלק מההתפתחויות האלה. ולא רק שאינה נוטלת בהן חלק אלא, למעשה, היא מפגרת במדדים רבים אחרי מדינות האזור בהצבת יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות בהתמודדות עם שינויי האקלים.

אמנם המצב השתנה במקצת לאחר החתימה על הסכמי אברהם ושיתוף הפעולה שישראל ואיחוד האמירויות מיסדו בנושא, אך נראה כי ישראל מתקשה למסד שיתופי פעולה בנושא זה עם מדינות אחרות באזור ובמיוחד עם ירדן, מצרים וערב הסעודית, בשל היעדר ההתקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים.

בינתיים, ישראל איננה חלק מההתפתחויות האלה. ולא רק שאינה נוטלת בהן חלק אלא, למעשה, היא מפגרת במדדים רבים אחרי מדינות האזור בהצבת יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות בהתמודדות עם שינויי האקלים

יחד עם זאת, יתכן כי מסתמן פתרון לסוגיה זו, לפחות בנוגע לערב הסעודית, באמצעות חתימת הסכמים כלכליים ספציפיים גם ללא נורמליזציה מלאה בין המדינות. אלה יאפשרו שיתופי פעולה מוגבלים ביניהן ואולי אף כניסה ליוזמה הירוקה של המזרח התיכון. ימים יגידו.

ד"ר משה טרדימן הוא מומחה לאסלאם באפריקה, איכות סביבה בעולם הערבי והמוסלמי, הקשרים בין מדינות המפרץ לאפריקה וזירת ים סוף. הוא משמש כחוקר אורח במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית, כעמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה ובפורום לחשיבה אזורית, והוא מייסד-שותף ומנהל המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים.