פוטנציאל שיתוף הפעולה הסביבתי הלא ממומש של ישראל באגן הים האדום

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן מארח את ג'ון קרי מהמשלחת הנשיאותית האמריקאית בוועידה הירוקה בסעודיה, 25 באוקטובר 2021 (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP)
Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן מארח את ג'ון קרי מהמשלחת הנשיאותית האמריקאית בוועידה הירוקה בסעודיה, 25 באוקטובר 2021

התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים.

הרי כל המדינות באגן הים האדום מתמודדות עם אותם אתגרים ביטחוניים-סביבתיים, המוחרפים כתוצאה משינויי האקלים: ביטחון מים, ביטחון מזון, ביטחון אנרגיה, אובדן קרקע, מדבור, נחילי ארבה והתמודדות מול שינויי האקלים.

התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים

הואיל ולסביבה אין גבולות, ולשם התמודדות עם האתגרים הביטחוניים-הסביבתיים ועם שינויי האקלים נדרש שיתוף פעולה אזורי, מונחים תנאי הבסיס ליצירת קשרים בין ישראל ומדינות האזור. ישראל יכולה לספק ידע ופתרונות בתחומי ביטחון המזון, ביטחון המים והאנרגיות המתחדשות ומדינות האזור יכולות להיות שותפות לישראל בהזרמת השקעות לפרויקטים סביבתיים, בהעתקת מודלים חדשניים לניהול המרחב, בהצטרפות ליוזמות אזוריות ועוד.

ואכן, התחום הסביבתי הוא התחום היחיד בו ישראל משתפת פעולה עם כל המדינות הממוקמות לחופי הים האדום במסגרת פרויקט לחקר והצלת שוניות האלמוגים מפני שינויי האקלים.

ישראל אף יזמה יחד עם מצרים את הקמת פורום הגז של מדינות מזרח הים התיכון ועושה בו שימוש על מנת לחזק את קשריה עם מצרים, קפריסין ויוון. היא הסכימה למכור השנה לירדן 50 מיליון קוב מים נוספים על מנת לסייע לה להתמודד עם מצוקת המים בה היא שרויה והגישה סיוע לאתיופיה במיגור נחילי הארבה.

ישראל יזמה עם מצרים את הקמת פורום הגז של מדינות מזרח הים התיכון, שמחזק את קשריה עם מצרים, קפריסין ויוון. היא תמכור השנה לירדן 50 מיליון קוב מים נוספים וסייעה לאתיופיה במיגור נחילי הארבה

אך כל שיתופי הפעולה הללו הם טיפה בים לעומת הפוטנציאל הקיים והבלתי ממומש לאור ההתפתחויות המהירות בתחום הסביבתי המתחוללות באזור.

לקראת ועידת גלזגו שתתכנס בשבוע הבא לדיון בהתמודדות מדינות העולם עם משבר האקלים, השיקה ערב הסעודית בימים האחרונים שתי יוזמות מאד שאפתניות: היוזמה הירוקה של ערב הסעודית והיוזמה הירוקה של המזרח התיכון.

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הכריז על מטרתה של ערב הסעודית להגיע לאפס פליטות בשנת 2060 באמצעות כלכלת פחמן מעגלית, שמטרתה להסיר ולאחסן פחמן לשימוש מחדש במוצרים אחרים, תוך המשך ייצור נפט וגז. הוא הכריז על הצטרפות ערב הסעודית לאמנה להפחתת פליטות המתאן ועל כוונתה להקים מרכז בינלאומי לתיירות בת-קיימא וארגון בלתי ממשלתי לחקר הימים והאוקיינוסים.

כמו כן, הוא הציג, לראשונה בהיסטוריה של האזור, מפת דרכים אזורית להפחתת הפליטות ליותר מעשרה אחוזים מסך הפליטות הגלובליות ואת פרויקט הייעור האזורי הגדול ביותר, בעולם במסגרתו יינטעו 50 מיליארד עצים.

במסגרת תכנית זו, ערב הסעודית הכריזה על שתי יוזמות אזוריות בעלות של 10.4 מיליארד דולר, להקמת קרן השקעות למימון פיתרונות טכנולוגיים של כלכלת פחמן מעגלית ולאספקת דלק נקי שיסייע לספק מזון ל-750 מיליון איש ברחבי העולם.

כחלק מכך, ערב הסעודית תקים מרכז אזורי ללכידת ולאחסון פחמן, מרכז אזורי להתראה מוקדמת בנוגע לסופות, תכנית אזורית לזריעת עננים, מרכז אזורי לפיתוח בר-קיימא של דגה, מרכז אזורי לשינויי אקלים וכן קרן של היוזמה הירוקה שתעלה את רמת התיאום ושיתוף הפעולה ביישום היוזמה בין מדינות האזור. כדאי שישראל תמצא את הדרך להשתלב ביוזמות אלו בשנים הקרובות.

ערב הסעודית הכריזה על שתי יוזמות אזוריות בעלות של 10.4 מיליארד דולר, להקמת קרן השקעות למימון פיתרונות טכנולוגיים של כלכלת פחמן מעגלית ולאספקת דלק נקי שיסייע לספק מזון ל-750 מיליון איש בעולם

גם מצרים מעוניינת להפוך למרכז אזורי להתמודדות עם שינויי האקלים. כחלק מכך, היא תארח בשארם א-שייח' את הועידה הבאה של האו"ם להתמודדות עם שינויי האקלים בשנת 2022.

יחד עם זאת, היא גם סובלת מאד מהשלכות שינויי האקלים. שר ההשקיה ומשאבי המים המצרי, מוחמד עבד אל-עאטי, התריע על כך שכתוצאה מעליית מפלס פני הים התיכון כתוצאה משינויי האקלים, הים התיכון עלול להציף שליש מדלתת הנילוס, בה מרוכזת רוב החקלאות.

כבר עתה, עליית מפלס פני הים התיכון ממליחה את מי התהום ואת הקרקעות החקלאיות והופכת את החקלאות בחלקים מהדלתא לבלתי אפשרית. מעבר לכך, מצרים מתמודדת עם משבר מים חמור כתוצאה מעליית מפלס פני הים, הריבוי הטבעי הגבוה, הפחתה בכמות ספיקת הנילוס וחוסר ניהול תקין של משאבי המים במדינה.

אמנם, מצרים נוקטת מספר צעדים על מנת להתמודד מול משבר המים, בונה מתקני התפלה ומתקנים לטיהור מים ושפכים, מעודדת מעבר למזון אורגני, מקימה חממות ואף בנתה אסטרטגיה להתמודדות עם הסוגיה עד לשנת 2050, אך במידה שהריבוי הטבעי הגבוה לא ייבלם, גם האמצעים הללו לא יסייעו. האתגרים שמאיימים על מצרים צריכים להדאיג גם את ישראל, אולם באתגרים אלו גם טמונה הזדמנות לחיזוק היחסים ושיתופי הפעולה בין המדינות.

מצרים נוקטת אמצעים להתמודדות עם משבר המים, אך אם הריבוי הטבעי הגבוה לא ייבלם גם הם לא יסייעו. האתגרים שמאיימים על מצרים צריכים להדאיג גם את ישראל, אולם טמונה בהם הזדמנות לחיזוק היחסים

הזדמנויות לחיזוק שיתופי הפעולה דרך תחום הסביבה קיימות גם עם יתר מדינות אגן הים האדום. למשל, בכל הקשור למעבר לאנרגיות מתחדשות. יש מדינות, כמו סומליה, סומלילנד וג'יבוטי שבהן המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא רק בראשיתו.  מדינות אחרות כמו אתיופיה, מצרים וערב הסעודית כבר נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים של תכניות ומיזמים גדולים של אנרגיות מתחדשות שיציבו אותן בתור מנהיגות בסקטור האנרגיות המתחדשות האזורי, ליצואניות של אנרגיה מתחדשת למדינות האזור ולמרכזים אזוריים בתחום.

כך, למשל, הכריזה אתיופיה באוגוסט 2021 על תכנית מאד שאפתנית לבניית 71 מתקנים של אנרגיה מתחדשת בעלות של 40 מיליארד דולר. גם למצרים תכנית לייצא את עודפי האנרגיה שלה למזרח התיכון, לאפריקה ולאירופה.

בינתיים, ישראל איננה חלק מההתפתחויות האלה. ולא רק שאינה נוטלת בהן חלק אלא, למעשה, היא מפגרת במדדים רבים אחרי מדינות האזור בהצבת יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות בהתמודדות עם שינויי האקלים.

אמנם המצב השתנה במקצת לאחר החתימה על הסכמי אברהם ושיתוף הפעולה שישראל ואיחוד האמירויות מיסדו בנושא, אך נראה כי ישראל מתקשה למסד שיתופי פעולה בנושא זה עם מדינות אחרות באזור ובמיוחד עם ירדן, מצרים וערב הסעודית, בשל היעדר ההתקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים.

בינתיים, ישראל איננה חלק מההתפתחויות האלה. ולא רק שאינה נוטלת בהן חלק אלא, למעשה, היא מפגרת במדדים רבים אחרי מדינות האזור בהצבת יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות בהתמודדות עם שינויי האקלים

יחד עם זאת, יתכן כי מסתמן פתרון לסוגיה זו, לפחות בנוגע לערב הסעודית, באמצעות חתימת הסכמים כלכליים ספציפיים גם ללא נורמליזציה מלאה בין המדינות. אלה יאפשרו שיתופי פעולה מוגבלים ביניהן ואולי אף כניסה ליוזמה הירוקה של המזרח התיכון. ימים יגידו.

ד"ר משה טרדימן הוא מומחה לאסלאם באפריקה, איכות סביבה בעולם הערבי והמוסלמי, הקשרים בין מדינות המפרץ לאפריקה וזירת ים סוף. הוא משמש כחוקר אורח במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית, כעמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה ובפורום לחשיבה אזורית, והוא מייסד-שותף ומנהל המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 959 מילים
כל הזמן // שבת, 27 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

על טוקבקים בגוגל ובפייסבוק - טינופת וחנופה

"לדודה הפרחונית שלומית טנא המתהדרת בשמה המלא", כך הגיב בגוגל טוקבקיסט על טוקבק שלי, החתום בשמי, בו הבעתי דעה בוויכוח על סוגיה כלשהי. אותו טוקבקיסט, שחתם בשם פיקטיבי, חלק בגסות על דעתי. בתגובה על השתלחותו בי ציינתי שמתבקשת פה הבהרה:

"למה הזדהות של טוקבקיסט בשמו המלא נתפסת בעיניך כ'התהדרות'? מדוע אינך מפרש חשיפה של השם האמיתי כהימנעות מהסתתרות מאחורי שם בדוי, פיקטיבי? והלוא אותה הסתתרות המקובלת בטוקבקיאדה בגוגל מאפשרת פיזור רעל, הכפשות, ביזוי וטינוף הזולת. גסות רוח מבעבעת. גם בגללה הרשת מתפקעת מאלימות".

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא, האמיתי.

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא

הסתרת שמותיהם של רוב המטקבקים בגוגל מלווה, באופן אבסורדי, דווקא בחשיפה. נראה שהיא חושפת מעין תת-הכרה. וגם קנאה עזה נחשפת. אותה מפלצת ירוקת עין מרימה מדי פעם את ראשה.

די להציץ, למשל, באתר וואלה בראנז'ה. שם מתפרסמים דיווחים על מינוי אנשים וקידומם בענפי "התעשייה": הבידור, התקשורת וכו'. רוב המגיבים מפרגנים ומשבחים את מושא הדיווח, משגרים לו איחולי הצלחה, אפילו מאמינים שהוא יגיע רחוק. אבל תמיד יש נם משביתי שמחה. טוקבקים בנוסח "הוא כלומניק", "הוא אפס ביחסי אנוש", "ההצלחות שלו נבנות רק מפוליטיקה, ממרפקים וליקוקים".

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים נפוצים עד לזרא כמו "מדהים", "מהמם", "מקסים", "אתה אלוף", "את אהובה", "יפה מבחוץ ומבפנים" וכיוצא באלו קלישאות.

רוב התגובות הללו (לא כולן) אינן חפות מחנופה. חנופה דביקה, סנטימנטלית, סכרינית, ולעתים קרובות מביכה.

וכבר נאמר שהפייסבוק הביא עימו צורה חדשה של הצגת ה"אני" אל מול קהל חברים מדומיין שתפקידו להחמיא. התצוגה הזאת תמיד אידילית ולכן כוזבת ומלאכותית.

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים

לפעמים אין ברירה, מוכרחים להתחנף קצת כדי להסתדר בחיים, לצאת איכשהו ממצבים מביכים ולמנוע עלבונות. זה כמעט עניין של הישרדות. החנופה שמציפה את העולם הדיגיטלי (וגם את העולם האמיתי) גורמת, בין השאר, לערעור האמון במחמאות. גם למחמאה אמיתית, משמעותית, שמחממת את הלב, נלווה פקפוק כלשהו. אולי המחמיא אינטרסנט (שואל את עצמו המוחמא), שמא גם הוא מתחנף?

ואולי יש צדק מסוים בדברי טובקיסט שכתב: "ספק אם מדובר בחנופה ולא שקרים לבנים שכולנו עושים בהם שימוש. וזה ממש לא חדש. אבל פייסבוק משמש להם במה מעולה וכל הצדדים נהנים".

*  *  *

אני חוזרת מפייסבוק אל גוגל. עד כה לא נתקלתי במענה כלשהו לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם המלא כל-כך נדירה? גם טוקבקים תרבותיים, לעתים אף מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח – חתומים לעתים רחוקות בלבד בשמות האמיתיים של כותביהם.

אשר לי עצמי: מדי פעם אני "מתהדרת" בשמי המלא, אבל במקרים רבים נמנעת מכך, כי לא נוח לי להיות חריגה. זה קצת מביך להיות יוצאת דופן בין עשרות ולעתים מאות שמות פיקטיביים. ואני גם נמנעת מלהזדהות בשמי המלא כאשר טוקבק שכתבתי חושף טפח או יותר מחיי הפרטיים.

עד כה לא נתקלתי במענה לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם כה נדירה? גם כשמדובר בטוקבקים תרבותיים, מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח

ועוד משהו על ההשוואה בין הארסיות המפעפעת בטוקבקיאדה של גוגל לבין הסכריניות שמציפה את פייסבוק. לא אהיה מופתעת אם מומחי מחשבים יבצעו מעקב ויגלו שבין מרססי הרעל בגוגל יש טוקבקיסטים שמתגלים בפייסבוק כגדולי החנפנים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומ... המשך קריאה

אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומר את מה שעל דעתך בלי מורא ובלי משוא פנים — ואת הרעיון שלא איכפת לנו מי אתה, איכפת לנו עד כמה אתה מבין עניין ומה אתה מסוגל לעשות. היום מרכז המסה של התרבות הזו נמצא ברשת החברתית reddit, ושם זה עובד יותר טוב כי כשמישהו מנצל לרעה את הפלטפורמה כדי להתנהג כמו חרא, בדרך כלל קוברים את התגובה שלו תחת הר של דיסלייקים.

עוד 550 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

חנוכה ופרהסיה

המשנה במסכת בבא קמא מזכירה את נר חנוכה. אך מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו לנר חנוכה? התשובה היא פשוטה, המשנה קובעת כי סוחר שמניח נר מחוץ לחנותו, אחראי לנזקים שהנר גורם. את הדין הזה מסייג רבי יהודה וקובע כי אם מדובר בנר חנוכה – אין אחריות לנזקים.

מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו – לנר חנוכה? עפ"י המשנה, סוחר המניח נר מחוץ לחנותו אחראי לנזקים שהנר גורם. רבי יהודה מסייג, שאם מדובר בנר חנוכה אין אחריות לנזקים

בשני המקרים משתמש בעל החנות ברשות הרבים, כאשר בראשון הוא חייב ובשני פטור – מדוע? הרי גם במקרה הראשון אנו יכולים לטעון שעל מי שעובר בדרך לשים לב לנר. ולחלופין גם במקרה השני, אדם יכול לא לשים לב, להיתקל בנר ולהדליק את סביבתו.

נראה לי כי ההבדל טמון בשימושים המותרים בפרהסיה, ברשות הרבים. בניגוד למה שהתרגלנו, רשות הרבים נועדה להיות תמיד פנויה לרבים, ואין ליחיד זכות לשים בה את רכושו או את דבריו.

כך לכאורה היה צריך להיות בנוגע לרכבים, לשולחנות בתי קפה, לפסולת ואפילו לכיסאות נוח להשכרה על חופי הים. כחברה אנחנו בוחרים לאפשר ליחידים להשתמש ברשות הרבים גם לשימושם הפרטי, על אף שאינם משרתים אדם אחר ועל אף שאין זה ייעודה. זאת למרות שהקצאה זו אינה שוויונית, ומקפחת למשל את מי שלא מחזיק ברכב, והיה ראוי שמי שמשתמש ברשות הרבים יפצה את הכלל על שימוש זה.

בניגוד לכך, כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם. נר חנוכה מספר את סיפור זיכרון המקדש, את סיפור המאבק בגזרות דתיות, וגם את ניצחונה של הדיפלומטיה שהובילה להקמת המדינה החשמונאית.

כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם

מסיבה זו אנו יכולים לדרוש מאדם העובר ברשות הרבים לשים לב לנר החנוכה של אדם אחר – כי נר החנוכה הזה מבטא קול, שכחברה וכציבור אנו קובעים כי חשוב שיהיה נוכח ברשות הרבים. באופן דומה לגיטימי להנכיח קולות יהודיים מגוונים ברשות הרבים ולצפות מהם להתקיים אלה לצד אלה.

רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית. לכן ראוי לאפשר ברשות הרבים תפילה מעורבת, תפילת נשים ותפילה נפרדת בהובלת גברים – וכך גם בכותל המערבי.

אגב, מאותה סיבה בדיוק לגיטימי, כי מי שמוחה על אחד מסוגי התפילות יוכל למחות עליה – אך ללא פגיעה בצד השני ומתוך חובה לאפשר לו את דרכו "המוטעית" לטעמו. וכנראה עדיף שאת המחאה יעשה במקום אחר, ולא במקום התפילה של בר הפלוגתא שלו. עם זאת, אם הזהות הקולקטיבית תחשוב שהקול הזה פסול מכל וכל – אין מקום לאפשר אותו.

במובן זה הדיון הוא עדין. דוגמה קרובה היא הפרדה באוטובוסים או באירועים ציבוריים – כאן נראה כי הקולקטיב או הרוב סבור כי אין היא לגיטימית, על אף שיש מיעוט התובע זאת. עם זאת למיעוט יש פתרון בהפעלת תחבורת המונים פרטית נפרדת, או בקיום אירועים נפרדים במרחב פרטי.

גם נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב. אגב, בדמוקרטיה הפרהסיה צריכה לתת מקום גם לרוב וגם למיעוט – מה שהופך את הדיון הזה לסבוך אף יותר.

נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב

ההיתר להניח את נר החנוכה ברשות הרבים מזכיר לנו שהפרהסיה שלנו היא המרחב הקולקטיבי של הציבור, בעוד שהאחריות על חפץ פרטי המונח בשטחה מזכירה לנו שאל לה לפרהסיה לשמש לצרכינו האישיים, הפרטיים.

מאמר זה נכתב במסגרת חוברת לחנוכה על המפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד

הרב אבי נוביס־דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ופעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.. צילום: מיכל פתאל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לע... המשך קריאה

כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לעומת תפילה אורתודוקסית שונה מדעתו של רבי יהודה בנוגע להעמדת נר חנוכה ברשות הרבים, כי רבי יהודה התייחס לנר חנוכה ויש להניח שהדלקת נר חנוכה היה בקוצנזוס ולא היו חילוקי דעות לגביו, מה שאינו נכון לגבי השתתפות במניינים שוויוניים (כפי שאני משתתף).

עוד 626 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים

סין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב

ברקע המלחמה הקרה החדשה עם ארה"ב, סין מגלה נכונות להפוך לשחקן מרכזי באזור ולכפות על ישראל את פתרון שתי המדינות ● בזמן שבכירים ישראלים מנסים לשכנע את ארה"ב לא לחתום על הסכם גרעין חדש, איראן מבינה שלאמריקאים אין פנאי למלחמות במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 946 מילים ו-1 תגובות

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

עוד 1,595 מילים

בעקבות גילוי של וריאנט חדש - שבע מדינות באפריקה הוגדרו כאדומות

כל השבים ממדינות אלה - בהן דרום אפריקה, נמיביה ומוזמביק - יידרשו להיכנס לבידוד במלוניות למשך שבעה ימים ● נציב תלונות הציבור על השופטים קורא לבחון את המשך כהונתו של הרב הראשי יצחק יוסף כדיין בבית הדין הרבני הגדול ● המשטרה צפויה לזמן את מפקד כלא גלבוע להעיד בפרשת הסרסור בסוהרות

עוד 45 עדכונים

"אני מתנגד באופן חד-משמעי לפיצול המוצע בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה", אמר השר לשעבר דן מרידור בראיון לפני כעשור ● גם אם דעתו התרככה מאז, בחירתו לייצג את הממשלה בוועדת האיתור מסמנת שהיוזמה לפצל את התפקיד נמצאת בדרך לגניזה, חלקית או מלאה ● ובינתיים צצים רעיונות חדשים בתחום ההעמדה לדין של בכירי המערכת הפוליטית ● פרשנות

עוד 1,167 מילים

ראיון מסע הקסם המסתורי של פיטר ג'קסון

הסדרה "הביטלס: Get Back", שתעלה מחר לדיסני, הפכה לארוע התרבות הגדול של השנים האחרונות ● 52 שנה אחרי שהתכנסו במשך שלושה שבועות להקליט את מה שיהפוך לאלבום האחרון שלהם, חברי הביטלס נחשפים בתיעוד חסר תקדים ובאיכות פורצת דרך ● הבמאי זוכה האוסקר פיטר ג'קסון בראיון לזמן ישראל: "משום מקום מגיע האוצר המדהים הזה. זה עדיין מטריף לי את המוח"

עוד 1,236 מילים

מכרזי התחב"צ בישראל מתעדפים מחיר. בהולנד מעדיפים שירות

במכרז על הפעלת קווי אוטובוס בהולנד, 46% מהניקוד ניתן לאיכות השירות; בישראל - 63% מהניקוד ניתן להצעה שתחסוך הכי הרבה כסף לקופת המדינה ● במשרד התחבורה משוכנעים שהשיטה המקומית היא זו שדווקא מבטיחה שהנוסעים יקבלו תחבורה ציבורית איכותית

עוד 883 מילים

גבעת עמל, הפרקים הבאים

בדיקת זמן ישראל עיריית תל אביב והמדינה להוטות למכור קרקעות לבנייה בדרום-מזרח ת"א וביפו ● לשם כך הוגשו בשנים האחרונות מאות תביעות בטענה של פלישה ● התושבים הוותיקים נדרשים להוכיח בעלות ודורשים דירה כנגד דירה ● בעירייה מוכנים לפצות רק ראשי משפחות, פחות מכך את הילדים ● עורך דין: "האנשים האלה לא שונים מבני קיבוצים, מושבים ואחרים שאיתם הגיעו להבנה"

עוד 3,140 מילים

ועדת המינויים מנסה לעצור את מינויו של עמיר פרץ לדירקטוריון התעשייה האווירית

הוועדה, שפסלה את מינוי פרץ לראשות תע"א, הזהירה את הממשלה - שתדון במינוי בשבוע הבא - מחזרה למינויים פוליטיים ● חברי ועדת הפרס עתרו לבג"ץ בעקבות ההחלטה שלא לעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך ● ניר חפץ על "וואלה": "היענות האתר הייתה טוטאלית; אנחנו, מטה הליכוד, קבענו מה יהיו האייטמים" ● גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם מרוקו

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה