החלק המעניין במסיבת העיתונאים בנושא תוכנית הדיור הממשלתית שערכו בתחילת השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, הגיע דווקא ממש בסופה.
הסצנה הזכירה מסיבת עיתונאים שבה הנהלת קבוצת כדורגל מפרטת את התוכנית שלה לרכוש שורת שחקנים נוצצים, מהטובים והבכירים שהיו אי פעם בליגה, ואז כשהציפיות בשמיים הם מסיימים בהצהרה שמטרת כל הרכש הזה הוא רק לשרוד באותה ליגה.
נחזור ליום ראשון. אחרי ששלושת השרים הציגו מול המצלמות תוכנית פומפוזית ומרשימה לטיפול במחירי הדיור בשנים 2022-2025, הגיעה השורה המפתיעה: "היעד שלנו הוא לא להוריד את המחירים אלא לפחות לעצור את העלייה שנובעת כתוצאה משנתיים של שיתוק", אמרה שקד.
ליברמן מיהר ללחוש לה: "מגמות עולמיות".
"..והמגמות העולמיות" – שקד השלימה את המשפט, כמי ששכחה לכאורה את התירוץ עליו סוכם בין השניים קודם לכן.
ליברמן חתם את מסיבת העיתונאים עם הסבר מפורט למה אותן מגמות עלולות לפגוע בתוכנית ו"שלא נשלה את עצמנו. אין לנו דרך לעצור את [מחירי] ההובלה העולמית" ואחר כך הזכיר גם את הריבית הנמוכה בעולם.
כששואלים את האוצר מה יעדי התוכנית הם אכן מפנים לדבריה של שקד באותה מסיבת עיתונאים, אלא שבתוכנית המלאה והרשמית שהם בעצמם כתבו ופרסמו באתר משרד האוצר מופיע יעד אחר לגמרי: "התוכנית תביא לגידול מהיר של היצע הדירות ובכך תביא להורדת מחירים כבר בטווח המיידי".
מהפרסום לא ברור מה יעד הורדת המחירים המדויק של האוצר: אחוז אחד או עשרים אחוז? ומה הכוונה בטווח המיידי: חודש? או אולי שנתיים?
מהפרסום לא ברור מה יעד הורדת המחירים המדויק של משרד האוצר: אחוז אחד או עשרים אחוז? ומה הכוונה בטווח המיידי: חודש? או אולי שנתיים?
אבל גם אם נתעלם משאלות אלו, עדיין מדובר ביעד שסותר לחלוטין את היעד הסקפטי של שקד וליברמן, ששוללים את האפשרות של הורדת מחירים ואפילו מצאו את האשם לכך: המגמות העולמיות.
המגמות העולמיות היו ידועות היטב בזמן כתיבת התוכנית, מה שיכול להעיד על שתי אפשרויות מדאיגות: או שבאוצר לא יודעים בעצמם מה היעד הברור של התוכנית שלהם, או ששורר בכל התוכנית הזו בלבול אחד גדול. אולי אפילו בלבול מכוון בהגדרת יעדי התוכנית. באוצר, בכל אופן, טרם הצליחו ליישב את הסתירה הזו לבקשת זמן ישראל.
ובכל זאת, עבור שקד וליברמן יש יתרונות בתוכנית ללא יעדים ברורים שכוללים הורדת מחירים, כי הרי אם אין יעדים אין גם אחריות. אי אפשר לבוא במקרה כזה בטענות, כמו שספג שר האוצר לשעבר משה כחלון אחרי שכשל בהגשמת הבטחת הבחירות שלו להוריד את מחירי הדיור.
עבור שקד וליברמן יש יתרונות בתוכנית ללא יעדים ברורים שכוללים הורדת מחירים, כי הרי אם אין יעדים אין גם אחריות. אי אפשר לבוא במקרה כזה בטענות
זה לא סותר, אגב, את הטענה של ליברמן כשאמר שיש גם השפעה של מחירי ההובלה העולמית והריביות בעולם על מחירי הדיור בארץ. אבל דווקא בגלל זה, מחובתו היה להציב בתוכניתו יעד מספרי ברור סביב הורדת מחירי הדיור, כפי שנעשה, למשל, בתוכנית "מחיר למשתכן" בזמנו.
אם, למשל, בשנים הקרובות מחירי ההובלה ירדו או הריביות יעלו ויובילו את הורדת מחירי הדיור הרבה מתחת ליעד הורדת המחירים שהוחלט עליו – אז אולי ליברמן היה מוצא מקום להקטין, למשל, את שיווק הקרקעות ולהקל על משקיעים בתחום כדי למנוע פגיעה במשק.
לחילופין, אם מחירי ההובלה ימשיכו לעלות, אז אולי יהיה צורך להגדיל את שיווק הקרקעות ולהקשות על משקיעים עוד יותר כדי לעמוד ביעד הורדת המחירים שנקבע. כך או כך, הגדלת היצע ודילול הביקוש לא יכולים להיות יעד בתוכנית כזו אלא רק אמצעי בלבד.
אבל ליברמן, שקד ואלקין החליטו בכל זאת לא להציב יעד ברור להורדת מחירים. בנוסף לאי לקיחת האחריות, זה נובע גם מחשש מההשלכות השליליות של מהלך כזה על הכלכלה: ערעור יציבות הקבלנים והבנקים, או אובדן הכנסות המדינה ואיבוד הקטר המוביל של הצמיחה במשק.
כחלון, לדוגמה, הצהיר בזמנו, עוד בטרם נכנס למשרד האוצר, שלא יקרה כלום אם מחירי הדירות ייפלו ב-25%. אולם אחרי שנה אחת בלבד כשר האוצר, כחלון כבר התיישר עם המערכת והצהיר שהוא מעדיף שלאזרחים תהיה עבודה על פני דירה זולה.
תוכנית הדיור של ליברמן-שקד-אלקין גם היא מלאה בסימני שאלה. זה מתחיל בכך שחלק מהסעיפים בה עוד צריכים לעבור את אישור הכנסת וגם אז לא בטוח שהסעיף יגיע לידי יישום בשטח – כמו במקרה "מס על דירה שלישית" של כחלון.
בנוסף, בתוכנית מופיעים המון מספרים מרשימים כשלא ברור מה עומד מאחוריהם ואיך ניתן לממש אותם. כמו, למשל, תוכנית ליישם 280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור חדשות במוסדות התכנון, פרסום מכרזים ל-300,000 יחידות דיור בקרקעות מדינה והצלחת מכרזים בקרקעות מדינה להקמת 180,000 יחידות דיור.
לא ברור כיצד ואיפה מתכוונים לבנות את כל זה, בהתחשב בכך שבאזורי הביקוש במרכז ישנה מצוקת קרקעות פנויות לבנייה (להוציא את עניין ההתחדשות עירונית), ובפריפריה אין צורך בכל כך הרבה דירות.
לא ברור כיצד ואיפה מתכוונים לבנות את כל זה, בהתחשב בכך שבאזורי הביקוש במרכז ישנה מצוקת קרקעות פנויות לבנייה ובפריפריה אין צורך בכל כך הרבה דירות
כחלון, שבתקופתו מספר התחלות הבנייה היה קטן בעשרות אחוזים ביחס להתחלות הבנייה שבצפי התוכנית, נתקל במכרזים שנותרו ללא הצעות במקומות שכבר הגיעו להצפה בהיצע – כמו בשכונות הצפוניות בבאר שבע, או שכונות שנבנו אבל נותרו חצי ריקות כמו אלו שבקריית גת, חריש ועפולה.
בשורה התחתונה, מסיבת העיתונאים הייתה אמנם יריית פתיחה מלאה בזיקוקים, אלא שהיא רק הגבירה את הערפל ששורר סביב שוק הדיור בארץ בשנים האחרונות. כמו בכל דבר, גם הפעם נאלץ להמתין למבחן התוצאה – וספק אם שקד, אלקין וליברמן בעצמם יודעים איך הוא אמור להריאות על פי התוכנית הזו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו