הרשומה נכתבה בשיתוף עם ד"ר אריאל רוזנפלד, אוניברסיטת בר אילן וד"ר נמרוד טלמון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אם שיטת ההצבעה ליו"ר מפלגה היא נושא מורכב, הרי שהרכבת רשימת מפלגה לכנסת מסובכת בהרבה. לרשימה לכנסת השפעה על הקריירה הפוליטית האישית של המועמדוֹת, על הישגי המפלגה בבחירות, על תִפקודה במהלך הקדנציה ועל תדמיתה לקראת הבחירות הבאות. בנוסף, לכלל הציבור יש אינטרס שנבחרות ונבחרי הציבור מכל המפלגות יהיו ראויים לתפקיד רב השפעה זה.

אם שיטת ההצבעה ליו"ר מפלגה היא נושא מורכב – הרכבת רשימתה לכנסת מסובכת בהרבה. לרשימה לכנסת השפעה על הקריירה הפוליטית האישית של המועמדוֹת, על הישגי המפלגה, תִפקודה ותדמיתה

ניתן לסווג את השיטה לקביעת הרשימה לכנסת על פי מהות הגוף הבוחר (למשל האם מדובר ביו"ר המפלגה, גוף מוסדי כמו מרכז המפלגה או ציבור רחב יותר). ברשומה זו, נעדיף חלוקה לשתי תבניות היסוד הבאות ("פרדיגמות"):

1. ועדה מסדרת (בין אם יו"ר המפלגה או צוות).
2. בחירות על ידי הציבור (בין אם במרכז המפלגה או בציבור רחב יותר).

לצד יתרונותיה, לוַעדה מסדרת חסרונות ברורים של קביעת הרשימה "מעל ראשו של הציבור" ומחויבות של מי שנבחרו אליה לוַעדה המסדרת במקום לציבור. אולם, גם להרכבת הרשימה בבחירות חולשות ניכרות, בין אם הן מתקיימות במרכז המפלגה ובין אם בציבור רחב יותר (חלק מהחולשות מיוחסות לתהליכים חברתיים ולשחיקה בתפקודן של מוסדות המפלגות). בהתאם, נעשים מדי פעם ניסיונות לשיפור אופן בחירת הרשימה במטרה לשפר את אמון הציבור.

ברשומה זו ננסה לתאר את אחד ממנגנוני הכשל המזיקים והחמקמקים ביותר, הנובע מתכונה יסודית של הפרדיגמה הקיימת לבחירה דמוקרטית של הרשימה: השילוב בין הצבעה אישית (למועמדות ומועמדים) לבין החשיבות הרבה של שיקולי ייצוג בעיניי הציבור הבוחר (כמו ייצוג מגדרים, גילאים, מקומות יישוב, מיעוטים ועוד). נדגיש, כי בעיה זו כללית ורחבה יותר מהאתגר בייצוג יחסי ראוי במקרה של הצבעה מגזרית (כשכל מגזר מצביע עבור מועמדות "שלו"), לה קיימים פתרונות טובים למדי (כמו STV ו-SPAV).

נראה שמנגנון הכשל לא מאפשר לבחירות פנימיות במתכונת הקיימת להביא את שיקולי הייצוג החשובים בעיני הציבור לידי ביטוי נכון, צפוי ועקבי. המפלגות ניצבות לפיכך מול דילמה בין וַעדה מסדרת יעילה אך לא משתפת, לבין בחירות שמשתפות את הציבור אך אינן יעילות. בהמשך נכיר אפשרות נוספת שעשויה לפתור את הדילמה: שילוב בין היכולות והגמישוּת של וַעדה מסדרת ובין שיתוף הציבור בבחירות והכרעה על ידו.

מנגנון כשל לא מאפשר לבחירות הפנימיות כיום לבטא כראוי את שיקולי הייצוג החשובים לציבור. דילמת המפלגות היא בין וַעדה מסדרת יעילה אך לא משתפת את הציבור, לבין בחירות שמשתפות אך אינן יעילות

לצורך ההסבר נעזֵר בתחום חביב ושימושי – אוכל. בעוד שלדיון על הצבעה ליו"ר ברשומה קודמת השתמשנו בדוגמה של בחירת מנה ראשונה, להדגמה הנוכחית של בחירות לרשימה ננסה להרכיב ארוחה בת ארבע מנות. נבחר את הארוחה באופן הבא:

1. נשלח סקר הכולל מבחר של מנות ובו כל משתתפת תתבקש לסמן 4 מנות שירכיבו את הארוחה המועדפת עליה
2. "הארוחה המנצחת" מורכבת מארבע המנות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר.

המנות שהוצעו לבחירה כללו סה"כ 21 מנות, שהתחלקו ל: 7 ראשונות, 7 עיקריות, 4 תוספות ו-3 קינוחים. ב-54 מתוך 101 התשובות לסקר, נבחרה מנה מכל אחת מהקטגוריות לעיל ("ארוחה מאוזנת"). נתבונן כעת בתוצאה של הבחירות לתת-המדגם שבחר בארוחות מאוזנות, המוצגת בגרף 1.

גרף 1 – התפלגות התוצאות במדגם בחירה מאוזנת של ארוחה:

התפלגות התוצאות במדגם בחירה מאוזנת של ארוחה

בשיטת ההצבעה שקבענו מראש לבחירת הארוחה, המנות שקיבלו את מירב הקולות הן המבורגר, פירה, פאי וגלידה. כלומר התקבלה ארוחה לא מאוזנת בין סוגי המנות (ללא מנה ראשונה ועם שני קינוחים). המשמעות היא שאם לעצם האיזון של הארוחה הייתה חשיבות, נכונה אכזבה רבה לכול 54 בוחרות אלו! נשים לב גם, שמדובר בציבור הומוגני מבחינת שיקולי הייצוג שלו: לכולו אותן העדפות גיוון ואיזון בין המנות, לכן לא מדובר בבעיה שנובעת מהצבעה בעלת מאפיינים שונים בין קבוצות או מגזרים.

בשיטת ההצבעה שקבענו מראש לבחירת הארוחה, המנות שקיבלו את מירב הקולות הן המבורגר, פירה, פאי וגלידה. כלומר התקבלה ארוחה לא מאוזנת בין סוגי המנות (ללא מנה ראשונה ועם שני קינוחים)

בגרף 2, בו מוצגת תוצאת כלל התשובות לסקר (גם אלו שבחרו ארוחה מאוזנת וגם אלו שבחרו ארוחה לא מאוזנת). המנות שקיבלו את מירב הקולות עבור כלל המדגם הן חציל, המבורגר, פאי וגלידה.

גרף 2 – התפלגות התוצאות בכלל המדגם:

התפלגות התוצאות בכלל המדגם

עד כמה ארוחה זו מתאימה להעדפת הציבור מבחינת החלוקה בין סוגי המנות? בגרף 3 מוצג הממוצע של מספר המנות מכל סוג בתשובות לסקר לעומת הארוחה המנצחת, עבור כלל המדגם.

גרף 3 – התפלגות בחירת סוגי המנות בכלל התשובות לסקר לעומת הארוחה המנצחת:

התפלגות בין סוגי המנות, כלל המדגם

כפי שניתן לראות, הארוחה שניצחה כוללת שני קינוחים וללא תוספת, בשונה מאוד מהעדפות הציבור. גם כאן מתקבל, שאם לאיזון הארוחה הייתה חשיבות, התוצאה רחוקה מלהשביע רצון.

כפי שניתן לראות, הארוחה שניצחה כוללת שני קינוחים ואין בה תוספת, בשונה מאוד מהעדפות הציבור. גם כאן מתקבל, שאם לאיזון הארוחה הייתה חשיבות, התוצאה רחוקה מלהשביע רצון

באנלוגיה לעיל, ה"ארוחה" היא רשימת המפלגה לכנסת והמנות הן המועמדות. סוגי המנות הם היבטי ייצוג. התוצאה המתקבלת מתהליך ההצבעה (שדומה לתהליך מקובל במפלגות) היא שכמעט כולם לא מרוצים מהתוצאה בהיבט הייצוג.

אולי הארוחות המנצחות מתאימות לציבור למרות הכישלון מבחינת הייצוג? אפשר היה לבדוק זאת במדויק אילו יכולנו לבדוק לבחון את הארוחות המנצחות מול כל אחת מהארוחות האפשריות. השוואה כזו לא מעשית בגלל מספר האפשרויות העצום להרכבת ארוחה. עם זאת, ניתן להשוות את המנות המנצחות למספר קטן של ארוחות שנבחרות אקראית או כניחוש מושכל.

בגרף 4 תוצאת סקר נוסף, בו ניתנו ציונים מ-0 ל-4 לשמונה הארוחות הבאות: שתי הארוחות המנצחות (2 ו-7 משמאל, כהות יותר), שתי ארוחות שנבנו בניחוש מושכל (6 ו- 8 משמאל, מוצלות בבסיסן) וארבע ארוחות שנבחרו באקראי מהסקר הקודם (כל היתר). העמודות הכחולות הן הציון הממוצע כאחוזים מתוך הציון המירבי ("הצבעת ניקוד"). בעמודות האדומות אחוז הציונים 3 ו-4 (דימוי ל"הצבעת אישור"). בגלל אילוצי אנונימיות המדגם כלל 34 מענים, לעומת 101 מענים לסקר הקודם ולא חופף לו ברובו, אך עדיין מספק תובנות מעניינות (תוצאות הסקר והפקת הגרפים עבור הרשומה הקודמת והנוכחית בקישור זה).

גרף 4 – השוואה בין הארוחות המנצחות לבין ארוחות שנבחרו באקראי או בניחוש מושכל:

השוואה בין הארוחות המנצחות לבין ארוחות שנבחרו באקראי או בניחוש מושכל

נתבונן למשל בארוחה המנצחת במדגם הראשון כולו (חציל, המבורגר, גלידה+פאי בגרף 2, ארוחה שביעית משמאל כאן). בהצבעת ניקוד ארוחה זו קיבלה ציון בין הנמוכים ביותר ובהצבעת אישור זוהי ארוחה בינונית למדי. הארוחה שניצחה במדגם הארוחות המאוזנות (המבורגר, פירה, גלידה+פאי בגרף 1, ארוחה שניה משמאל כאן) זכתה בהצבעת ניקוד בהישג נאה למדי אך בהצבעת אישור גם היא בינונית.

הארוחה החמישית משמאל היא אחת הארוחות מתשובות הסקר הקודם, שנבחרה באקראי. ארוחה זו כבר זוכה להישג כמעט מירבי בהצבעת ניקוד ולהישג השני בטיבו בהצבעת אישור. בהישג הטוב ביותר, בפער ניכר משתי "הארוחות המנצחות" של הסקר הקודם, זוכה אחת מהארוחות שנבנו כ"ניחוש מושכל" מתוצאות המדגם הראשון (סלט, המבורגר, פירה, גלידה, שישית משמאל) – והיא מגיעה לתוצאה הגבוהה ביותר בשתי שיטות ההצבעה.

אם כן, "הארוחות המנצחות", שנבחרו בסקר הקודם בהצבעה בדומה לבחירת רשימה במפלגה, נכשלו גם בשימור שיקולי הייצוג וגם היו רחוקות מלהצטיין באופן כללי. איך זה יכול להיות?

"הארוחות המנצחות" שנבחרו בסקר הקודם בהצבעה בדומה לבחירת רשימה במפלגה, נכשלו גם בשימור שיקולי הייצוג וגם היו רחוקות מלהצטיין באופן כללי. איך זה ייתכן?

ובכן, הבעיה היא בהנחה הסמויה – והשגויה במקרה זה – ש"חוכמת ההמונים" תעשה את עבודתה באופן בו הרשימה מורכבת. זאת, מכיוון שהאופן בו עמדות הציבור "נצברות" בשיטה זו לא מתאים לשימור שיקולי הייצוג על ידי חוכמת ההמונים.

נחזור למציאות המפלגתית. המנגנון הנפוץ לבחירת הרשימה לכנסת על ידי הציבור הוא בחירה של מספר קטן (ביחס למספר המקומות הריאלי) של מועמדות על ידי כל בוחרת. מפלגות מנסות לפתור את המגבלות של מנגנון זה במתן מענה לשיקולי ייצוג במספר דרכים, לעיתים בכמה אופנים יחדיו באופן מורכב למדי, כולל חלוקה של ההצבעה לקבוצות ייצוג עיקריות, שריונים, הסמכת היו"ר לבצע איזונים והתאמות, דרישות מינימום לייצוג שמופעלות על התוצאות ועד כדי חלוקת כל המקומות ברשימה על פי הייצוג המגדרי.

חלק מהקושי במענה לשיקולי ייצוג נובע מהמגוון הגדול שלהם ומהקשיחות של הכללים שנקבעים (שעלולים לבוא על חשבון התאמה לתפקיד). אבל, יש פרדיגמה להרכבת רשימה שדווקא מצטיינת במיוחד בפתרון של שיקולי ייצוג ומציאת האיזון עם ההתאמה לתפקיד – וַעדה מסדרת.

כאמור, לוַעדה המסדרת חסרון משמעותי בכך שהציבור לא שותף ישיר בקביעת הרשימה. האם ניתן לנצל את היתרונות של הוַעדה המסדרת מבלי לוותר על שיתוף דמוקרטי של הציבור? ובכן, נראה שגרף 4 מספק כיוון לפתרון.

גרף 4 מציג למעשה הקבלה לבחירה דמוקרטית בין ארוחות שלמות: שתי ארוחות שהורכבו בדומה לתהליך המקובל של הצבעה למנות ספציפיות, ארבע ארוחות שלמות שהוצעו על ידי "וַעדה מסדרת" של בוחרות, ללא מידע על ההעדפות של הכלל, ושתי ארוחות שהוצעו כניחוש מושכל מתוך ניתוח תשובות הציבור שענה לסקר.

כלומר – במקום רשימה שתיקבע על ידי וַעדה מסדרת יחידה, אפשר לבחור בין רשימות שונות (או "נבחרות" במובן של team) שהוצעו על ידי מספר וַעדות מסדרות בלתי תלויות. בדוגמה שראינו, שיטה דמוקרטית זו נותנת מענה מיטבי הן לשיקולי ייצוג ברשימה כמכלול והן להעדפות האישיות בתוך הרשימה.

במקום רשימה שתיקבע ע"י וַעדה מסדרת, אפשר לבחור בין רשימות שונות שהוצעו ע"י כמה וַעדות מסדרות בלתי תלויות. שיטה דמוקרטית זו נותנת מענה מיטבי הן לשיקולי ייצוג ברשימה כמכלול והן להעדפות האישיות

ברשומה הבאה נראה כיצד ניתן לבנות שיטת בחירה לרשימת מפלגה לכנסת המבוססת על הפרדיגמה של "בחירה בין נבחרות". נגדיר מהם המאפיינים הנדרשים משיטה כזו ונשווה אותה לפרדיגמה הקיימת של הרכבת רשימה על ידי בחירות אישיות בהיבטים חשובים נוספים מעבר לשיקולי הייצוג.

אורי כנרות הוא פיזיקאי, יזם וארכיטקט מערכות בתעשיית ההיי-טק. בשנים האחרונות נציג מטעם הוד השרון בוְעידת מרצ.