הרמטכ"ל אביב כוכבי התייחס שלשום בהרחבה לאיום האיראני בסקירה שלו בפני ועדת חוץ וביטחון. החלק העיקרי בדבריו הוקדש ליכולות הקונבנציונליות שפיתחה: טילי קרקע־קרקע, טילים ימיים ובעיקר למערך המל"טים שלה, שמציפים את האזור – מתימן דרך עיראק, סוריה ועד לבנון.

האיום הזה, שבמלחמת לבנון השנייה היה מינורי עד לא קיים (חיל האוויר הפיל פעם אחת מל"ט שניסה לחדור לישראל), הופך לאיום משמעותי, לצד מערכי הטילים.

בשבועיים האחרונים נעשה שימוש במל"טים המתאבדים האיראניים בשתי פעולות מהדהדות – תקיפת בסיס חיל האוויר האמריקאי בא־טאנף שבסוריה וניסיון החיסול של ראש ממשלת עיראק באזור הירוק של בגדאד.

באירוע הראשון הועבר מידע מוקדם לאמריקאים והבסיס פונה, באירוע השני שפר מזלו של ראש הממשלה מוסטפא אל־כאזמי. סביר להניח שאותם כלים המשמשים את המליציות השיעיות בעיראק וסוריה, ישמשו, וביתר שאת, גם את חיזבאללה מלבנון.

רחפן צה"לי (צילום: גרשון אלינסון)

ב־4 בדצמבר 2011 הדהימה איראן את העולם אחרי שהודיעה שהצליחה להשתלט על מל"ט חמקן אמריקאי ולהנחית אותו בשלמותו בשטחה

כדי להבין את פריצת הדרך המדעית והטכנולוגית של איראן בכל הקשור לפיתוח מל"טים, יש לחזור עשור לאחור. ב־4 בדצמבר 2011 הדהימה איראן את העולם אחרי שהודיעה שהצליחה להשתלט על מל"ט חמקן אמריקאי ולהנחית אותו בשלמותו בשטחה. ממשל ברק אובמה הנבוך שתק במשך כמה ימים, עד שנאלץ להודות כי איראן דוברת אמת.

המל"ט, RQ-170, נחשב אז לחמקן המתקדם ביותר של ארצות הברית למטרות צילום ומעקב. הטייסת שמפעילה אותו נחשבת לסודית במיוחד, עד כדי כך שחיל האוויר האמריקאי מסתיר את הפריסות המבצעיות שלה מחוץ לגבולות המדינה.

עם זאת, על פי דיווחים, ידוע עד כה כי נפרסה בשני מקומות – בבסיס חיל האוויר האמריקאי בקנדהאר שבאפגניסטאן ובסיס חיל האוויר הקוריאני שמצפון לסיאול. שני הפרסומים הללו לא אושרו על ידי ארצות הברית. מדוע הטייסת נפרסה דווקא שם? זאת כנראה משום ששני האזורים המדווחים נמצאים בטווח טיסה ממדינות השואפות לנשק גרעיני.

בזמנו, ממשל אובמה "ביקש" מהאיראנים להחזיר את המל"ט. מישהו בוושינגטון כנראה לא הבין את כללי המשחק בשכונה הרחוקה. האיראנים לגלגו, האמריקאים נשכו שפתיים ובישראל נכנסו לדריכות. לכולם היה ברור שהאיראנים יפרקו את המל"ט הזה לגורמים, ילמדו אותו וינסו לחקות אותו.

זה לקח בדיוק שש שנים. בפברואר 2018  פגשה ישראל את הגרסה האירנית של ה־RQ-170 בדרום רמת הגולן. חיילי חיל האוויר של איראן שיגרו את המל"ט מבסיס T-4 בעומק סוריה. הוא היה חמוש ועשה את דרכו למטרה אסטרטגית בישראל. זו הייתה הסנונית הראשונה של האיום החדש. מבחינת האיראנים היא בישרה את בוא האביב, מבחינת ישראל – חשרת עבים.

עד כמה הצליחו האיראנים לשחזר את המל"ט החמקן? לא ברור. עובדה שב־2017 הוא היה תחת מעקב רציף, כפי שהעיד סרטון ששחרר חיל האוויר מייד אחרי הפלתו

מאז פגשה ישראל את המל"טים האיראניים כמה פעמים, מעל ומתחת לרדאר התקשורתי. עד כמה הצליחו האיראנים לשחזר את המל"ט החמקן? לא ברור. עובדה שב־2017 הוא היה תחת מעקב רציף, כפי שהעיד סרטון ששחרר חיל האוויר מייד אחרי הפלתו. אבל בין אם הוא חמקן או לא, האיראנים ללא ספק הצליחו בהיבט הזה מעבר למשוער.

בישראל מתבוננים בדאגה על המערך הזה שהולך ונבנה בכמה חזיתות, קרובות ורחוקות. איראן לא מתכוונת יותר להסתמך על אחרים. במלחמת איראן–עיראק בשנות ה־80 היא מצאה את עצמה לבד ועם אמברגו נשק.

הטראומה הזו היא הסיבה שהיא משקיעה היום מיליארדים בפיתוח תעשייה ביטחונית עצמאית. לא בכדי ראש הממשלה נפתלי בנט הקדיש לכך חלק מנאומו באו"ם בספטמבר האחרון: "איראן מתכננת למלא את שמי המזרח התיכון בנחילים של כטב"מים קטלניים". כפי שהדברים נראים עתה, בנט היה צריך להשתמש בלשון הווה.

ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בעצרת הכללית של האו"ם, 27 בספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

אף שבישראל עוקבים במשך תקופה ארוכה אחרי פרויקט המל"טים האיראני, נראה שהמודיעין בנושא סובל מהערכת חסר. לא מעט גבות הורמו כאן אחרי התקיפה האיראנית על מתקני הנפט של סעודיה ב־2019.

בתוך דקות השביתה איראן – למרות שמעולם לא הודתה בכך – מחצית מיכולת תפוקת הנפט של סעודיה. נחילים של כלי טיס בלתי מאוישים התפוצצו בו־זמנית ובאופן מדויק על שורה של מתקני זיקוק, הולכה ואחסון על אדמת ערב הסעודית.

אם איראן עדיין רוקדת טנגו עם פרויקט הגרעין שלה – שני צעדים קדימה ואחד אחורה – בפרויקט המל"טים היא רצה ספרינט

זו הייתה הפעם הראשונה שמערך המל"טים האיראני הוכיח יכולת מבצעית מרשימה – תקיפה מדויקת ממרחק של מאות קילומטרים. רק אז הבינו בישראל עד כמה רחוק הגיע פרויקט המל"טים האיראני. האירועים שהגיעו אחר כך, בהם תקיפת המכלית "מרסר סטריט" – שבה נהרגו שלושה אנשי צוות – וסדרת תקיפות על מתקנים אמריקאים – כבר לא הפתיעו איש בישראל.

אם איראן עדיין רוקדת טנגו עם פרויקט הגרעין שלה – שני צעדים קדימה ואחד אחורה – בפרויקט המל"טים היא רצה ספרינט.