"אשת חיל", נאצות ברשת ופרופורציות שאבדו לנו

צילום מסך מתוך פרומו הסרט "אשת חיל" על השמצות שספגו נשות "לא נבחרות – לא בוחרות"
צילום מסך מתוך פרומו הסרט "אשת חיל" על השמצות שספגו נשות "לא נבחרות - לא בוחרות"

השבוע הייתי בהקרנה של סרט יוצא מן הכלל. גם היציאה הזאת הייתה יוצאת מן הכלל, באופן אישי ובאופן כללי, גם בגלל קורונה וגם בגלל היעדר הבייביסיטר לקטנה והעייפות הכללית ובכלל.

כרזת הסרט "אשת חיל"
כרזת הסרט "אשת חיל"

אבל כשהוזמנתי על ידי הבימאית אנה סומרשף להגיע להקרנת סרטה "אשת חיל" על המאבק של הנשים החרדיות לזכות בקול ולהיבחר לכנסת, פתאום מצאתי את הכוחות ואת הבייביסיטר, ואף ביצעתי ניתוח דחוף של הסרת בעל מהספה.

הסרט של סומרשף עוסק במאבקן של נשים חרדיות אמיצות ובראשן אסתי שושן המדהימה, על זכות להיבחר ולייצג ציבור בפוליטיקה הארצית והמקומית.

היה לי חשוב לצפות בסרט הזה גם כי יש לי היכרות אישית עם הנושא ועם גיבורות הסרט. כשרק נבחרתי לכנסת, פגשתי את אסתי שושן ואת אסתי רידר מה"לא נבחרות-לא בוחרות". התרשמתי עמוקות מהן והזדהתי מאוד עם מאבקן. בעיניי, זה שבכנסת ישראל יושבות שתי מפלגות שמדירות נשות ואוסרות עליהן להיבחר – זאת אנומליה ואבסורד.

יש לי היכרות אישית עם הנושא ועם גיבורות הסרט. כשרק נבחרתי לכנסת, פגשתי אותן והתרשמתי עמוקות. בעיניי, זה שבכנסת יושבות שתי מפלגות שמדירות נשות ואוסרות עליהן להיבחר – זאת אנומליה ואבסורד

יזמתי אז דיון בועדה לקידום מעמד האישה, וגם הגשתי הצעת חוק שדרשה לאסור על המפלגות שמדירות נשים להיבחר לכנסת, כיוון שההתנהלות הזאת נוגדת את חוקי היסוד במדינת ישראל ואת הנורמות הבסיסיות במדינה דמוקרטית. עוד אחזור להצעת החוק הזאת ולתגובות להן זכיתי בעקבותיה.

במהלך הסרט שושן ורידר דיברו רבות על ההתמודדות עם צונאמי של גועל ושנאה ברשתות החברתיות. "לא ידעתי אם יש לי את הכוח להמשיך ולשלם מחיר נפשי לא פשוט עבור המאבק הזה. כל אחד כותב רק משפט אחד, אבל אני מקבלת אותם באלפים והטוקבקים הללו מכים כמו אבנים", אומרת אסתי שושן בקול רועד באחת הסצנות.

היום בבוקר כשעברתי על הפיד שלי בטוויטר, נתקלתי במאמר מצויין שכותרתו "מדוע אנשים מתנהגים באופן כל כך איום ברשתות החברתיות?". המחבר של המאמר שפורסם בניו יורק טיימס ניתח באופן מדוייק את ההתנהלות של אותם האנשים שמרגישים חסרי אונים בחיי היומיום שלהם, ושואבים כוח מהתנהלות בריונית ברשת שמאפשרת לשפוט, להעליב, לקלל, להעניש, לצלוב, "להיכנס" באנשים אחרים.

בסרט שושן ורידר דיברו על ההתמודדות עם צונאמי של גועל ושנאה ברשתות החברתיות. "לא ידעתי אם יש לי את הכוח להמשיך ולשלם מחיר נפשי לא פשוט עבור המאבק הזה. הטוקבקים הללו מכים כמו אבנים"

"הם יכולים להיות "מפורסמים מדי" שפתאום טועים בכל דבר שאותו הם עושים, פוליטיקאי שכשל בלשונו לפני עשר שנים או רוצח המונים – זה לא משנה, כי אין פרופורציות ואין גבולות, ושום דבר לא מידתי.

כמובן שאנשים שעושים משהו ופורצים את הגבולות תמיד מושכים יותר תשומת לב ומעוררים דיון, אך השאלה היא מדוע הדיון הופך בהכרח לבריוני ואלים.

רבות דובר על האשמה של הרשתות החברתיות שמתמרנות את המשתמשים וגורמות להם להיות יותר אלימים ובוטים, אך כאשר מדובר באנשים מבוגרים ולא בילדים קטנים או מתבגרים, אין סיבה שאדם נורמטיבי יקלל, יעליב, יפגע ויתנהג באופן שמוגדר על ידי החברה האנושית כבעייתי ולא ראוי ולא יבין שיש כאן בעיה.

בחזרה ל"אשת חיל" והצעת חוק שהצעתי בזמנו. היא לא זכתה לתמיכה רבה אפילו בקרב אנשי האופוזיציה. רבים התעלמו ממנה כי חשבו שאם אין להצעת החוק הזה שום סיכוי לעבור, אז למה לטרוח. אחרים חששו להסתבך עם החרדים – ומה אם הם יצטרכו לשבת אתם בממשלה? היו חברות כנסת עם הצעות חוק דומות שסירבו לחתום כי רצו לקדם רק את ההצעה שלהן ולא של מישהי אחרת, וכהנה וכהנה.

RU ↓ ENG ↓אחלו לנו בהצלחה!מחר תעלה הצעת החוק שלי, שמציעה לאסור השתתפותן בבחירות של רשימות המדירות אחד משני המינים (בד"…

Posted by ‎קסניה סבטלובה – Ксения Светлова‎ on Sunday, October 18, 2015

הייתי רק בתחילת דרכי בכנסת ולא הבנתי אז שככה זה פוליטיקה. שתי האסתיות – שושן ורידר – גם מאוד הופתעו מכך שכל נשות הכנסת, מימין ומשמאל, אלה שאף אחד לא מערער על זכותן לבחור ולהיבחר, לא תמכו בהצעה.

רבות דובר על אשמת הרשתות החברתיות שמתמרנות את המשתמשים וגורמות להם להיות יותר אלימים ובוטים. אך כאשר מדובר באנשים מבוגרים ולא בילדים או מתבגרים, אין סיבה שאדם נורמטיבי יתנהג כך

אבל מה שהכי הפריע לי אז הייתה תגובה פוגענית מכתב בכיר שהחליט לתקוף את ההצעה ואותי בטוויטר, לגלג על מישהי ש"אין לה שום מושג בחברה הדתית" (זאת למרות שדווקא התחנכתי בבית ספר דתי בירושלים) וכהנה וכהנה. בעיני זה היה רוע צרוף ולא יותר מזה.

לא היה מדובר בבוט או בטרול, אלא באדם עם שם ופנים, מישהו שהכרתי. ועדיין, במקום להתחיל דיון על מהות החוק ועל המצב האבסורדי בו במדינה דמוקרטית נשים חרדיות מודרות מהכנסת בחסות שתי סיעות הבית והסיעות האחרות שממשיכות לשתוק על כך, הוא עשה את הבחירה שלו לטובת עלבונות ומתקפות.

הרבה דברים קרו מאז – כמו, למשל, ההחלטה של בג"ץ על כך שהמפלגות החרדיות צריכות לתקן את התקנון שלהן כך שלא יפלה את הנשים – אבל כפי שאנו יודעים היום, המצב לא השתנה והמאבק על שילוב הנשים החרדיות בפוליטיקה עדיין נמשך.

אני מודה לאנה סומרשף על עבודתה המסורה. היא עקבה אחרי "לא נבחרות – לא בוחרות" במהלך כמה שנים והייתה עדה לרגעים של שבר ושל שמחה, ולכן הסרט יצא כל כך טוב. אני מאחלת לכך שבבחירות הבאות הנשים האמיצות האלה יגשימו את משאלת ליבן ויוכלו לייצג את המגזר שלהן בכנסת ישראל וברשויות המקומיות.

ואני מאחלת לכך שהיד של כולנו לא תהיה קלה על המקלדת. "מיהו גיבור – הכובש את יצרו", אמרו חכמינו, והאמת היא שכאשר אנו באים במגע עם הרשתות החברתיות, כיבוש היצר וכיבוש הרצון להסב כאב, לקלל, לעלוב ולהגחיך הוא מן המשימות הסיזיפיות והקשות ביותר, שאפילו הרקולס המיתולוגי לא היה עומד בהן.

אבל מה שהכי הפריע לי אז  הייתה תגובה פוגענית מכתב בכיר שהחליט לתקוף את ההצעה ואותי בטוויטר, לגלג על מישהי ש"אין לה שום מושג בחברה הדתית" (זאת למרות שדווקא התחנכתי בבית ספר דתי בירושלים)

מצרפת לינק למאמר על הסרט החשוב בתגובות למטה. לכו לראות אותו!

גיבורות על- בחזית המאבק נגד הדרת נשים- לא רק חרדיות.#מאבק #זכויות #נשים #הדרה #פוליטיקה

Posted by Nurit Kahana on Thursday, November 4, 2021

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 854 מילים
כל הזמן // שבת, 27 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

על טוקבקים בגוגל ובפייסבוק - טינופת וחנופה

"לדודה הפרחונית שלומית טנא המתהדרת בשמה המלא", כך הגיב בגוגל טוקבקיסט על טוקבק שלי, החתום בשמי, בו הבעתי דעה בוויכוח על סוגיה כלשהי. אותו טוקבקיסט, שחתם בשם פיקטיבי, חלק בגסות על דעתי. בתגובה על השתלחותו בי ציינתי שמתבקשת פה הבהרה:

"למה הזדהות של טוקבקיסט בשמו המלא נתפסת בעיניך כ'התהדרות'? מדוע אינך מפרש חשיפה של השם האמיתי כהימנעות מהסתתרות מאחורי שם בדוי, פיקטיבי? והלוא אותה הסתתרות המקובלת בטוקבקיאדה בגוגל מאפשרת פיזור רעל, הכפשות, ביזוי וטינוף הזולת. גסות רוח מבעבעת. גם בגללה הרשת מתפקעת מאלימות".

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא, האמיתי.

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא

הסתרת שמותיהם של רוב המטקבקים בגוגל מלווה, באופן אבסורדי, דווקא בחשיפה. נראה שהיא חושפת מעין תת-הכרה. וגם קנאה עזה נחשפת. אותה מפלצת ירוקת עין מרימה מדי פעם את ראשה.

די להציץ, למשל, באתר וואלה בראנז'ה. שם מתפרסמים דיווחים על מינוי אנשים וקידומם בענפי "התעשייה": הבידור, התקשורת וכו'. רוב המגיבים מפרגנים ומשבחים את מושא הדיווח, משגרים לו איחולי הצלחה, אפילו מאמינים שהוא יגיע רחוק. אבל תמיד יש נם משביתי שמחה. טוקבקים בנוסח "הוא כלומניק", "הוא אפס ביחסי אנוש", "ההצלחות שלו נבנות רק מפוליטיקה, ממרפקים וליקוקים".

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים נפוצים עד לזרא כמו "מדהים", "מהמם", "מקסים", "אתה אלוף", "את אהובה", "יפה מבחוץ ומבפנים" וכיוצא באלו קלישאות.

רוב התגובות הללו (לא כולן) אינן חפות מחנופה. חנופה דביקה, סנטימנטלית, סכרינית, ולעתים קרובות מביכה.

וכבר נאמר שהפייסבוק הביא עימו צורה חדשה של הצגת ה"אני" אל מול קהל חברים מדומיין שתפקידו להחמיא. התצוגה הזאת תמיד אידילית ולכן כוזבת ומלאכותית.

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים

לפעמים אין ברירה, מוכרחים להתחנף קצת כדי להסתדר בחיים, לצאת איכשהו ממצבים מביכים ולמנוע עלבונות. זה כמעט עניין של הישרדות. החנופה שמציפה את העולם הדיגיטלי (וגם את העולם האמיתי) גורמת, בין השאר, לערעור האמון במחמאות. גם למחמאה אמיתית, משמעותית, שמחממת את הלב, נלווה פקפוק כלשהו. אולי המחמיא אינטרסנט (שואל את עצמו המוחמא), שמא גם הוא מתחנף?

ואולי יש צדק מסוים בדברי טובקיסט שכתב: "ספק אם מדובר בחנופה ולא שקרים לבנים שכולנו עושים בהם שימוש. וזה ממש לא חדש. אבל פייסבוק משמש להם במה מעולה וכל הצדדים נהנים".

*  *  *

אני חוזרת מפייסבוק אל גוגל. עד כה לא נתקלתי במענה כלשהו לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם המלא כל-כך נדירה? גם טוקבקים תרבותיים, לעתים אף מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח – חתומים לעתים רחוקות בלבד בשמות האמיתיים של כותביהם.

אשר לי עצמי: מדי פעם אני "מתהדרת" בשמי המלא, אבל במקרים רבים נמנעת מכך, כי לא נוח לי להיות חריגה. זה קצת מביך להיות יוצאת דופן בין עשרות ולעתים מאות שמות פיקטיביים. ואני גם נמנעת מלהזדהות בשמי המלא כאשר טוקבק שכתבתי חושף טפח או יותר מחיי הפרטיים.

עד כה לא נתקלתי במענה לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם כה נדירה? גם כשמדובר בטוקבקים תרבותיים, מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח

ועוד משהו על ההשוואה בין הארסיות המפעפעת בטוקבקיאדה של גוגל לבין הסכריניות שמציפה את פייסבוק. לא אהיה מופתעת אם מומחי מחשבים יבצעו מעקב ויגלו שבין מרססי הרעל בגוגל יש טוקבקיסטים שמתגלים בפייסבוק כגדולי החנפנים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומ... המשך קריאה

אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומר את מה שעל דעתך בלי מורא ובלי משוא פנים — ואת הרעיון שלא איכפת לנו מי אתה, איכפת לנו עד כמה אתה מבין עניין ומה אתה מסוגל לעשות. היום מרכז המסה של התרבות הזו נמצא ברשת החברתית reddit, ושם זה עובד יותר טוב כי כשמישהו מנצל לרעה את הפלטפורמה כדי להתנהג כמו חרא, בדרך כלל קוברים את התגובה שלו תחת הר של דיסלייקים.

עוד 550 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

חנוכה ופרהסיה

המשנה במסכת בבא קמא מזכירה את נר חנוכה. אך מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו לנר חנוכה? התשובה היא פשוטה, המשנה קובעת כי סוחר שמניח נר מחוץ לחנותו, אחראי לנזקים שהנר גורם. את הדין הזה מסייג רבי יהודה וקובע כי אם מדובר בנר חנוכה – אין אחריות לנזקים.

מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו – לנר חנוכה? עפ"י המשנה, סוחר המניח נר מחוץ לחנותו אחראי לנזקים שהנר גורם. רבי יהודה מסייג, שאם מדובר בנר חנוכה אין אחריות לנזקים

בשני המקרים משתמש בעל החנות ברשות הרבים, כאשר בראשון הוא חייב ובשני פטור – מדוע? הרי גם במקרה הראשון אנו יכולים לטעון שעל מי שעובר בדרך לשים לב לנר. ולחלופין גם במקרה השני, אדם יכול לא לשים לב, להיתקל בנר ולהדליק את סביבתו.

נראה לי כי ההבדל טמון בשימושים המותרים בפרהסיה, ברשות הרבים. בניגוד למה שהתרגלנו, רשות הרבים נועדה להיות תמיד פנויה לרבים, ואין ליחיד זכות לשים בה את רכושו או את דבריו.

כך לכאורה היה צריך להיות בנוגע לרכבים, לשולחנות בתי קפה, לפסולת ואפילו לכיסאות נוח להשכרה על חופי הים. כחברה אנחנו בוחרים לאפשר ליחידים להשתמש ברשות הרבים גם לשימושם הפרטי, על אף שאינם משרתים אדם אחר ועל אף שאין זה ייעודה. זאת למרות שהקצאה זו אינה שוויונית, ומקפחת למשל את מי שלא מחזיק ברכב, והיה ראוי שמי שמשתמש ברשות הרבים יפצה את הכלל על שימוש זה.

בניגוד לכך, כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם. נר חנוכה מספר את סיפור זיכרון המקדש, את סיפור המאבק בגזרות דתיות, וגם את ניצחונה של הדיפלומטיה שהובילה להקמת המדינה החשמונאית.

כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם

מסיבה זו אנו יכולים לדרוש מאדם העובר ברשות הרבים לשים לב לנר החנוכה של אדם אחר – כי נר החנוכה הזה מבטא קול, שכחברה וכציבור אנו קובעים כי חשוב שיהיה נוכח ברשות הרבים. באופן דומה לגיטימי להנכיח קולות יהודיים מגוונים ברשות הרבים ולצפות מהם להתקיים אלה לצד אלה.

רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית. לכן ראוי לאפשר ברשות הרבים תפילה מעורבת, תפילת נשים ותפילה נפרדת בהובלת גברים – וכך גם בכותל המערבי.

אגב, מאותה סיבה בדיוק לגיטימי, כי מי שמוחה על אחד מסוגי התפילות יוכל למחות עליה – אך ללא פגיעה בצד השני ומתוך חובה לאפשר לו את דרכו "המוטעית" לטעמו. וכנראה עדיף שאת המחאה יעשה במקום אחר, ולא במקום התפילה של בר הפלוגתא שלו. עם זאת, אם הזהות הקולקטיבית תחשוב שהקול הזה פסול מכל וכל – אין מקום לאפשר אותו.

במובן זה הדיון הוא עדין. דוגמה קרובה היא הפרדה באוטובוסים או באירועים ציבוריים – כאן נראה כי הקולקטיב או הרוב סבור כי אין היא לגיטימית, על אף שיש מיעוט התובע זאת. עם זאת למיעוט יש פתרון בהפעלת תחבורת המונים פרטית נפרדת, או בקיום אירועים נפרדים במרחב פרטי.

גם נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב. אגב, בדמוקרטיה הפרהסיה צריכה לתת מקום גם לרוב וגם למיעוט – מה שהופך את הדיון הזה לסבוך אף יותר.

נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב

ההיתר להניח את נר החנוכה ברשות הרבים מזכיר לנו שהפרהסיה שלנו היא המרחב הקולקטיבי של הציבור, בעוד שהאחריות על חפץ פרטי המונח בשטחה מזכירה לנו שאל לה לפרהסיה לשמש לצרכינו האישיים, הפרטיים.

מאמר זה נכתב במסגרת חוברת לחנוכה על המפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד

הרב אבי נוביס־דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ופעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.. צילום: מיכל פתאל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לע... המשך קריאה

כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לעומת תפילה אורתודוקסית שונה מדעתו של רבי יהודה בנוגע להעמדת נר חנוכה ברשות הרבים, כי רבי יהודה התייחס לנר חנוכה ויש להניח שהדלקת נר חנוכה היה בקוצנזוס ולא היו חילוקי דעות לגביו, מה שאינו נכון לגבי השתתפות במניינים שוויוניים (כפי שאני משתתף).

עוד 626 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים

סין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב

ברקע המלחמה הקרה החדשה עם ארה"ב, סין מגלה נכונות להפוך לשחקן מרכזי באזור ולכפות על ישראל את פתרון שתי המדינות ● בזמן שבכירים ישראלים מנסים לשכנע את ארה"ב לא לחתום על הסכם גרעין חדש, איראן מבינה שלאמריקאים אין פנאי למלחמות במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 946 מילים ו-1 תגובות

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

עוד 1,595 מילים

בעקבות גילוי של וריאנט חדש - שבע מדינות באפריקה הוגדרו כאדומות

כל השבים ממדינות אלה - בהן דרום אפריקה, נמיביה ומוזמביק - יידרשו להיכנס לבידוד במלוניות למשך שבעה ימים ● נציב תלונות הציבור על השופטים קורא לבחון את המשך כהונתו של הרב הראשי יצחק יוסף כדיין בבית הדין הרבני הגדול ● המשטרה צפויה לזמן את מפקד כלא גלבוע להעיד בפרשת הסרסור בסוהרות

עוד 45 עדכונים

"אני מתנגד באופן חד-משמעי לפיצול המוצע בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה", אמר השר לשעבר דן מרידור בראיון לפני כעשור ● גם אם דעתו התרככה מאז, בחירתו לייצג את הממשלה בוועדת האיתור מסמנת שהיוזמה לפצל את התפקיד נמצאת בדרך לגניזה, חלקית או מלאה ● ובינתיים צצים רעיונות חדשים בתחום ההעמדה לדין של בכירי המערכת הפוליטית ● פרשנות

עוד 1,167 מילים

ראיון מסע הקסם המסתורי של פיטר ג'קסון

הסדרה "הביטלס: Get Back", שתעלה מחר לדיסני, הפכה לארוע התרבות הגדול של השנים האחרונות ● 52 שנה אחרי שהתכנסו במשך שלושה שבועות להקליט את מה שיהפוך לאלבום האחרון שלהם, חברי הביטלס נחשפים בתיעוד חסר תקדים ובאיכות פורצת דרך ● הבמאי זוכה האוסקר פיטר ג'קסון בראיון לזמן ישראל: "משום מקום מגיע האוצר המדהים הזה. זה עדיין מטריף לי את המוח"

עוד 1,236 מילים

מכרזי התחב"צ בישראל מתעדפים מחיר. בהולנד מעדיפים שירות

במכרז על הפעלת קווי אוטובוס בהולנד, 46% מהניקוד ניתן לאיכות השירות; בישראל - 63% מהניקוד ניתן להצעה שתחסוך הכי הרבה כסף לקופת המדינה ● במשרד התחבורה משוכנעים שהשיטה המקומית היא זו שדווקא מבטיחה שהנוסעים יקבלו תחבורה ציבורית איכותית

עוד 883 מילים

גבעת עמל, הפרקים הבאים

בדיקת זמן ישראל עיריית תל אביב והמדינה להוטות למכור קרקעות לבנייה בדרום-מזרח ת"א וביפו ● לשם כך הוגשו בשנים האחרונות מאות תביעות בטענה של פלישה ● התושבים הוותיקים נדרשים להוכיח בעלות ודורשים דירה כנגד דירה ● בעירייה מוכנים לפצות רק ראשי משפחות, פחות מכך את הילדים ● עורך דין: "האנשים האלה לא שונים מבני קיבוצים, מושבים ואחרים שאיתם הגיעו להבנה"

עוד 3,140 מילים

ועדת המינויים מנסה לעצור את מינויו של עמיר פרץ לדירקטוריון התעשייה האווירית

הוועדה, שפסלה את מינוי פרץ לראשות תע"א, הזהירה את הממשלה - שתדון במינוי בשבוע הבא - מחזרה למינויים פוליטיים ● חברי ועדת הפרס עתרו לבג"ץ בעקבות ההחלטה שלא לעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך ● ניר חפץ על "וואלה": "היענות האתר הייתה טוטאלית; אנחנו, מטה הליכוד, קבענו מה יהיו האייטמים" ● גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם מרוקו

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה