הגלובוס השחור: מזהם השבוע
העיניים היו נשואות השבוע לגלזגו ותשומת הלב הופנתה לסוגיות כמו גורל הפלנטה ומה בדיוק תהיה כאן הטמפרטורה בסוף המאה, אבל בינתיים אנחנו מצליחים להחמיץ את מה שקורה ממש מתחת לאף – הפרטים הקטנים לכאורה שמשפיעים על איכות החיים ואיכות הסביבה של הישראלים ובסופו של דבר חוברים לתמונה הגדולה.
התמונה המעצבנת של השבוע מגיעה מתחנת הרכבת להבים-רהט. תחנה עמוסה וחשובה שמשרתת את תושבי היישוב הקהילתי המבוסס, העיר הערבית הגדולה ומקבץ גדול של מושבים, קיבוצים וכפרים בנגב. בתחנה יש מגרש חנייה קטן אבל הוא מתמלא כבר בשעת בוקר מוקדמת, ולפני שנתיים נחנך חניון חדש ומרווח לנוחות הנוסעים.
אלא שכעת הכניסה לחניון חסומה בבטונדות ומשטח עצום של אספלט עומד שומם. לנהגים שמגיעים אין היכן לחנות והם מביטים בעיניים כלות אל מאות מקומות החנייה שהוכשרו לשווא. רכבת ישראל וראש מועצת להבים יוסי ניסן מתקוטטים, והנוסעים משלמים את המחיר.
מתברר שהרכבת תקצבה והקימה את החניון על אף שהוא לא נמצא בשטח התחנה ולאחר מכן, על פי הסכם עם ראש המועצה הקודם אלי לוי, העבירה אותו לידי המועצה כדי שתתחזק ותפעיל אותו. לטענת הרכבת כך היא עובדת מול רשויות ועיריות רבות בארץ.
ראש המועצה החדש רואה את הדברים אחרת. ההסכם שנעשה עם קודמו לא מעניין אותו, מבחינתו מדובר בחניון של הרכבת ולכן היא צריכה לקחת אחריות על התפעול והתחזוקה, ויותר מזה – היא גם צריכה לשלם לו ארנונה. מכיוון שזה לא קרה, הוא תובע את הרכבת בבית המשפט. אמרתם בית משפט – אמרתם סכסוך שעלול להיגרר עוד שנים.
בינתיים הנוסעים חונים בחניות מאולתרות וחוסמים מדרכות, אבל גם הפתרונות האלה אוזלים.
אפשר לתהות למה אי אפשר להגיע לתחנת הרכבת בתחבורה ציבורית, אבל צריך להודות שקשה לתכנן שירות אוטובוסים יעיל לעשרות יישובים קטנים שפזורים במרחב.
הבעיה היא שככל שמצוקת החנייה גוברת, כך גדל הסיכוי שתושבי האזור שמגיעים עם המכונית לרכבת יתייאשו וייסעו עם הרכב הפרטי ישר למרכז. הרי עוד כמה אלפי מכוניות בפקקים של הבוקר זה בדיוק מה שחסר לנו.
ככל שמצוקת החנייה גוברת, כך גדל הסיכוי שתושבי האזור שמגיעים עם המכונית לרכבת יתייאשו וייסעו עם הרכב הפרטי ישר למרכז. הרי עוד כמה אלפי מכוניות בפקקים של הבוקר זה בדיוק מה שחסר לנו
כששני הצדדים מתבצרים בעמדתם דרושה מבוגרת אחראית שתראה את האינטרס הציבורי הכולל, תטיל את כל כובד משקלה, אולי גם תביא תקציב, ותסיים את הסאגה המופרכת הזו.
במשרד התחבורה ובממשלה רוקמים תוכניות במיליארדים לרכבות עיליות ותחתיות, פרויקטים עצומים שאמורים לחלץ את ישראל מהפקק. אלא שהפקק מתחיל מהדברים הקטנים, מזה שאין איפה לחנות בתחנת להבים.
השבוע נערך כנס על תחבורה חכמה במעמד השרה מרב מיכאלי. סטרטאפים, טכנולוגיות, המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים. מבט מהיר בתמונה הזו מלמד שהדרך לתחבורה חכמה בישראל עוד ארוכה, ושלא את כל הבעיות בעולם אפשר לפתור באמצעות טכנולוגיה. לפעמים צריך פשוט קצת שכל.
הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע
זה לא היה שבוע מזהיר לסביבה, והוא נחתם בתמונות המדכדכות של בקבוקי הפלסטיק שנערמו בהמוניהם בשולי מסלול מרוץ הלילה בתל אביב. שבועיים מדברים בפסגת האקלים על זה שמוכרחים לשנות הרגלים, כולם מהנהנים אבל כשמגיע הרגע שבו צריך ליישם, הכול נשכח.
החדשות הטובות – צריך להיאחז במשהו – היא הסערה הציבורית שתמונות הבקבוקים חוללו. הרשתות געשו ועיריית תל אביב ספגה מהלומה תדמיתית במקום לגזור קופון מההפקה הנוצצת של המרוץ.
החדשות הטובות – צריך להיאחז במשהו – היא הסערה הציבורית שתמונות הבקבוקים חוללו. הרשתות געשו ועיריית תל אביב ספגה מהלומה תדמיתית במקום לגזור קופון מההפקה הנוצצת של המרוץ
ככה נגמר האירוע הפרסומי של נביעות אתמול ברחבי תל אביב. בטינופת נפשעת ועירייה שנותנת יד לטינוף הזה ואז מספרת לנו כמה היא סביבתית. לא חייבים לעשות ככה מרוצים, אבל בעירייה פשוט רצו לפרסם חברה שהמוצר שלה פוגע בסביבה. צילום של גיא פרל pic.twitter.com/OJLOKv423B
— Shani Ashkenazi | שני אשכנזי ???? (@ShaniAshkenazi) November 11, 2021
הסוגיה של הבקבוקים במרוצים כאלה מאתגרת ולא קלה לפתרון, אבל מה שחשוב פה הוא השיח שמשתנה: שימוש המוני בפלסטיק חד-פעמי הופך בישראל לפחות ופחות לגיטימי, תקלה שמגיעה עם תג מחיר תדמיתי וציבורי.
"פעם לא הייתי מהססת להוציא פחית קולה זירו מהמכונה ולשתות אותה בעמדה שלי", סיפרה לי השבוע עובדת במשרד גדול, "היום זה כבר נחשב מביך. מי שמשתמש בכלים חד פעמיים עושים לו שיימינג".
"פעם לא הייתי מהססת להוציא פחית קולה זירו מהמכונה ולשתות אותה בעמדה שלי. היום זה כבר נחשב מביך. מי שמשתמש בכלים חד פעמיים עושים לו שיימינג"
אז עיריית תל אביב חטפה השבוע זובור, גם הספונסרית "נביעות" שבקבוקיה כיכבו בתמונות יצאה בשן ועין, ואולי זה יגרום לכולם לעשות מאמץ לקראת המרוצים הבאים ולמצוא פתרון יצירתי שיהיה כרוך בפחות נזק סביבתי ולא ייראה כמו השתנה מהמקפצה.
טיפ ירוק לשבת
החיים בישראל מזכירים לא פעם את סצנת הפתיחה של "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה".
בתחילת הספר הגיבור מתעורר לקול שאון כלים כבדים שעומדים לסלול את האוטוסטרדה הטרנס-גלקטית דווקא על ביתו, והפועלים מבהירים לו שהוא צריך לארוז מייד.
כשהוא מנסה להבין למה לא טרחו להזהיר אותו, מתברר שההודעה על התוכנית דווקא פורסמה לציבור – בתחתית ארון נעול שתקוע בבית שימוש שעל דלתו מוצמד שלט: "זהירות נמר".
כל ישראלי שגילה מאוחר מדי שליד ביתו מתרקמת תכנית בנייה גרנדיוזית, כריתת עצים המונית או סלילת מחלף יכול להזדהות עם הסיפור המר-מצחיק הזה על שקיפות ובירוקרטיה.
"ועדה פתוחה" הוא שירות אינטרנט חדש שמופעלת על ידי "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, ומטרתו לאפשר לכל אחד לדעת מבעוד מועד על תוכניות בנייה שעתידות להתממש בסביבתו ולנסות להשפיע עליהן.
"ועדה פתוחה" היא אפליקציה חדשה שמופעלת על ידי "חיים וסביבה" ומטרתה לאפשר לכל אחד לדעת מבעוד מועד על תוכניות בנייה שעתידות להתממש בסביבתו ולנסות להשפיע עליהן
איך מקבלים את המידע? נרשמים באתר, מגדירים את סוג ההתראות אותן מעוניינים לקבל ואת המיקום הגאוגרפי הרלוונטי. מרגע זה, בכל פעם שמתוכנן דיון באחת מוועדות התכנון והבינוי בארץ בנושא שהגדרתם, תקבלו התראה על כך ישירות למייל.
כשתלחצו במייל על עמוד התוכנית תקבלו את כל המידע המוצג לגביה, כולל מועד הדיון בוועדה. בשלב הזה אפשר לכתוב הערות והסתייגויות שיוצגו בפני חברי ועדת התכנון.
מי יודע, אולי זה יגרום להם לוותר על מחלף טרנס-גלקטי לטובת דברים חשובים לא פחות כמו בית או עץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם