זו הייתה האהבה הראשונה שלה, הקשר הרציני הראשון, והכול התחיל כל כך יפה. הוא ריגש אותה, חיזר אחריה, הגשים את חלומותיה. אבל פתאום הכול השתנה. הוא התחיל לבדוק את הטלפון שלה, כעס כשפגשה חברים ומשפחה. המבט שלו היה מפחיד ומשתק, היא הייתה בודדה. ואז הוא הרים עליה יד.
הסרט העלילתי "חזקה מהרוח", אשר נוצר על ידי בנות ובני הנוער מלהקת צעירי דרום השרון, מספר על מערכת יחסים אלימה שמעורבים בה קנאה, אובססיבית ורכושנות בין שני מתבגרים.
התסריט נכתב על רקע הרצח של מיכל סלה על ידי בן זוגה, והוא הופק כדי לשמש בסיס להסברה ומערכי שיעור בנושא אלימות כלפי נשים במוסדות החינוך. לניהול המוסיקלי אחראי טל סונדק ועל הבימוי, הצילום והעריכה הופקד אור סמסון.
נושא האלימות נגד נשים, שנוגע בדרך כלל למערכות יחסים בין מבוגרים, רלוונטי יותר מאי פעם לדור הצעיר. דור שגדל לתוך תרבות המי-טו ונורמות חברתיות של כבוד ושוויון מגדרי, ובמקביל חשוף לתכנים פורנוגרפיים וגיימינג אלים.
"זה תמיד נמצא סביבי", מספרת הילה שפיר, תלמידת י"ב ממתן, שמשחקת בסרט. "עצם זה שמתייחסים לנושא כאל מקרים ספציפיים ולא כתופעה שצריך להעלים זה דבר שמפריע לי. אני הלכתי עם החברות שלי לצעדת השרמוטות כי אני מאמינה שזה נושא חשוב.
"אני רואה ילדות בגילי עם החבר שלהן, וזה נראה להן נורמלי שהוא לא מרשה להן כל מיני דברים. יש גם חוסר חינוך של הבנים. אני שומעת את הבנים אומרים שנשים פחות מוכשרות, שנשים מקומן לשבת בשקט, שבנים זה הצד השולט והם יכולים להגיד לבנות איך להתלבש. ויש בנות שחושבות שזה בסדר ככה".
"אני שומעת את הבנים אומרים שנשים פחות מוכשרות, שנשים מקומן לשבת בשקט, שבנים זה הצד השולט והם יכולים להגיד לבנות איך להתלבש. ויש בנות שחושבות שזה בסדר ככה"
אופיר ברונר, תלמיד י"א מצור יצחק, חבר בלהקה ושחקן בסרט, מחזק את דבריה. "חשוב לי להעלות מודעות לנושא כי תמיד מדברים על אלימות בין מבוגרים, אבל צריך לשנות את הגישה גם בקרב הנוער.
"אני רואה הרבה תגובות של ילדים בגילי שהגבר הוא החזק והשולט וכל הזמן זורקים משפטים כמו 'נשים למטבח'. גם ברשתות החברתיות אני רואה תגובות כאלה. בבית הספר דיברו איתנו על זה, אבל עדיין לא רואים שינוי. הבנים מדברים בזלזול וחוסר כבוד לנשים".
יובל רוטמן, תלמידת י"א מנווה ירק, גם היא שחקנית בסרט, מוסיפה: "הבנים תופסים את הנושא הזה כהטפה, מתייחסים באנטי. תמיד כשנושא של גברים ונשים עולה בכיתה יש פיצוץ, והבנים מנסים לעשות צחוק. בשיעור, כשניסו להסביר לנו על טרנסג'נדרים, היו בדיחות לא מכבדות. בשיעורי מגדר, הבנים התווכחו עם המורה והרסו".
![מתוך הסרט "חזקה מהרוח"](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/movie-1024x640.jpg "מתוך הסרט "חזקה מהרוח"")
לבד בגינה החשוכה
התפיסה החברתית, כפי שבני הנוער חווים אותה, היא הבסיס לזוגיות לא מכבדת שעלולה להתפתח גם לזוגיות אלימה. אבל היא כמובן רק הקצה של תופעה רחבה יותר.
ירדן פריימן, גיסה של מיכל סלה ז"ל ומנהל הפעילות החינוכית של עמותת פורום מיכל סלה להצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים, מספר: "במפגשים שאני עורך עם בני ובנות נוער אני שואל – מתי בפעם האחרונה המגדר שלכם היווה שיקול לקבלת החלטה, כלומר נדרשתם לפעול כך או אחרת רק כי אתם בן או בת?
"התגובות של הבנים היו קשורות לכוח פיזי שהם נדרשו להפעיל. למשל, 'ביקשו ממני לסחוב את המנגל ביום העצמאות או שקיות מהסופר'. הבנות תמיד מספרות שהן מרגישות לא בטוחות באופן כמעט יומיומי. הן לא הולכות בחושך, לא יכולות לבחור את הדרך הקצרה הביתה כי הן מפחדות.
"תחשבו על זה שחמישים אחוז מהאוכלוסייה באופן יומיומי מרגישות חוסר ביטחון כי מישהו עלול לתקוף אותן. והבנים בכלל לא מבינים מה המשמעות של חבורת בנים שיושבת בגינה חשוכה ואחד מספר בדיחה וכולם צוחקים כשנערה עוברת לידם".
"מחצית מהאוכלוסייה באופן יומיומי מרגישות חוסר ביטחון כי מישהו עלול לתקוף אותן. והבנים בכלל לא מבינים מה המשמעות של חבורה שיושבת בגינה ואחד מספר בדיחה וכולם צוחקים כשנערה עוברת לידם"
רוטמן ממחישה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי. אני מפחדת לצאת לבד לשדות ולעשות ספורט".
שפיר מצטרפת: "אני נמנעת ללכת למקומות מסוימים, ואם יוצאים למסיבות אז תמיד זה כמה חברות ביחד, ואנחנו ממנות מישהי שתשים לב למשקאות, שלא מכניסים לנו משהו. אני מפחדת ללכת בלילה לבד ברחוב, אני תמיד עם הכלב או בשיחה עם חברה".
"אם יוצאים למסיבות אז תמיד זה כמה חברות ביחד, ואנחנו ממנות מישהי שתשים לב למשקאות, שלא מכניסים לנו משהו. אני מפחדת ללכת בלילה לבד ברחוב, אני תמיד עם הכלב או בשיחה עם חברה"
אם במערכות יחסים מבוגרות התופעה מגיעה לתקשורת במקרי רצח של נשים, מקרים כמו האונס הקבוצתי באילת מעידים על תופעות מדאיגות בקרב הדור הצעיר שלא צומחות בחלל ריק.
"זה לא במקרה שמישהי נכנסת למלון עם חבורה של גברים, וכל כך הרבה אנשים מאפשרים לסיטואציה להתרחש, לא לעצור ולא להתלונן", מסביר פריימן, שעובד גם כמנהל רשת מכינות למנהיגות "קול עמי" של הסוכנות היהודית. "יש פה תפיסה שזה משהו נורמטיבי במערכת יחסים בין גבר לאישה וזה מתייחס לשיח הישגי סביב יחסי מין.
"יש מעט מאוד הבנה וחיבור של בני נוער לכך שיחסי מין זה ביטוי אינטימי של יחסים, אלא יותר שזה משהו שעושים בשביל הכיף. גברים לא מסוגלים להבין את המטען הרגשי של נשים ביחס ליחסי מין. ולמען האמת אין אף אחד שבאמת מדבר איתם על זה".
שיעורים והרצאות בנושא החינוך המיני, המגדר ואלימות כלפי נשים קיימים היום במערכת החינוך, אבל הם לא תמיד יעילים. "חינוך מיני בבית הספר נעשה בשיטת הפחדה: אם תעשו סקס לא מוגן תיכנסו להריון ותידבקו במחלות", מסביר פריימן. "הם גם לא רוצים שהמורה שלהם למתמטיקה שהוא גם המחנך, ידבר איתם על מיניות. והוא בעצמו יהיה מובך.
"גם ההורים מובכים והם מניחים שאת ההסברים הילדים יקבלו בבית הספר. הילדים לא מקבלים תשובות, אז נוצר פה שדה מופקר, ומה שמייחד את הדור של היום זה שהם יודעים לחפש תשובות. רובם המוחלט מקבלים מושג על מערכות יחסים זוגיות ומיניות מהאינטרנט.
"אם ילדה בת 10 מעלה שאלה בגוגל על כך שהיא מתחילה להצמיח שדיים, מנוע החיפוש יקפיץ לה תמונות וסרטונים פורנוגרפיים, כי הוא לא יודע שיש שם ילדה.
"אם ילדה בת 10 מעלה שאלה בגוגל על כך שהיא מתחילה להצמיח שדיים, מנוע החיפוש יקפיץ לה תמונות וסרטונים פורנוגרפיים, כי הוא לא יודע שיש שם ילדה"
"בני הנוער מתחילים לצרוך פורנו בגיל מאוד צעיר ואז המודל שהם מפתחים לגבי מערכת יחסים זוגית ומינית מגיע משם. הבנים מבינים שהגבר צריך להדגיש את הכוחניות שלו, שהבנות אוהבות שהוא כוחני ואגרסיבי וזה מודל של גבריות. גם הנערות לומדות כך על התפקיד שלהן – להיות מרצות ולתת לו להוביל. יש בנושא הזה הרבה מאוד בלבול ומעט מאוד חינוך".
להסתדר אצל הידיד
גם בעמותת עלם, המסייעת לנוער במצבי סיכון, מזהים תופעות מטרידות שקשורות לנושא. בפעילות שנערכה השבוע לכבוד יום המאבק באלימות כלפי נשים באחד המרכזים של העמותה בחולון, הנערות התבקשו להמחיש את היחס שלהן לנושא דרך יצירה של בובות מקלקר.
"אחת הנערות יצרה בובה שנראית מקושטת כמו ליצן בצבעים ונוצות עם מסקין-טייפ על הפה, והיא הסבירה שזה ביטוי לכך שהבנים כל הזמן משפילים את הבנות בכיתה שלה ולועגים להן", מספרת קרן נאור, ראש תחום מרכזי הנוער בעלם.
"הנערה הסבירה שהיא מרגישה מפוחדת להגיד משהו בקול רם כי הבנים משתיקים אותה. נערה אחרת רשמה את השם של אחיה הבכור, שכל הזמן מנצל אותה ומקניט אותה והיא אמרה – 'אומנם הוא לא רוצח אותי פיזית, אבל הוא רוצח לי את הנפש'".
מנתוני העמותה עולה כי משבר הקורונה רק העצים את האלימות בקרב הנוער. מעגל הסיכון הולך ומתרחב בכל יום, ונערים ונערות שבעבר לא היו בסיכון הגיעו לשוליים.
על פי נתונים שעלם אספה במהלך השנתיים האחרונות, חלה החרפה באלימות לעומת שנים קודמות: פי 3 מקרים של מעורבות בפשיעה או חיכוכים עם המשטרה, פי 1.9 דיווחו על אלימות בבית, פי 1.3 אלימות ברחוב, פי 3.5 אלימות ברשת.
"מדובר באחד המשברים הרגשיים הגדולים ביותר שידע העולם והוא פגע מאוד בנוער, שהיה סגור בבתים מול המסכים בריחוק חברתי", אומרת מאיה ברון, ראש תחום קצה ונערות בעלם. "המצב הזה של ריבוי מסכים מוריד משמעותית את היכולת של בני הנוער לחוש אמפטיה כלפי הצד השני. על הרקע הזה מתפתחת קרקע פורייה להתרחשות של אלימות ופגיעה מינית".
"המצב הזה של ריבוי מסכים מוריד משמעותית את היכולת של בני הנוער לחוש אמפטיה כלפי הצד השני. על הרקע הזה מתפתחת קרקע פורייה להתרחשות של אלימות ופגיעה מינית"
על מנת לאתר נערות במצוקה, אנשי השטח של עלם נדרשים להשקיע מאמצים רבים יותר באיתור הנערות מאשר הנערים. "את הנערים יותר קל למצוא במרחבים שבהם אנחנו נוכחים, בגינות הציבוריות, ברחוב, הם מגיעים למרכזים שלנו יותר בקלות", אומרת ברון. "בנות נמצאות יותר בתוך הבתים ומתמודדות עם תופעות מושתקות שהן מסתירות. אנחנו עובדים קשה כדי לייצר קשרים ושיח עם הצעירות האלה.
"בדרך כלל הפגיעה הראשונית מתרחשת בתוך הבית. הסיכוי של נערות שנפגעו מאלימות מינית בילדותן בתוך ביתן לעבור פגיעות נוספות במהלך החיים גבוה פי-3. כך שהרבה פעמים נשים שנפגעות מאלימות בזוגיות הן נשים המשחזרות דפוס שחוו בילדות".
ברון מספרת שמגיל צעיר הנערות משתמשות במיניות שלהן כדי למצוא פתרונות לבעיות. "המושג ששומעים הרבה בקרב נערות הוא 'אני אסתדר אצל ידיד'. הן מסתדרות על מקום לישון, או סיגריות או על טלפון. וברור שנערה כזו תצטרך לתת משהו בתמורה לכך, ולרוב מדובר ביחסי מין. כך, הרבה פעמים מתחילות מערכות יחסים פוגעניות".
חיזור אלים, הדור הבא
נושא מרכזי נוסף שאנשי המקצוע העובדים עם בני נוער עוסקים בו בימים אלה הוא חיזור אלים. "הכוונה לבנים שמתבלבלים אל מול הרצון להתקרב למישהי שמוצאת חן בעיניהם", מסבירה נאור. "הרבה פעמים במקום לגשת ולדבר עם בחורה, נערים מחקים התנהגות אלימה שהם מכירים מהתכנים שהם צורכים, וזה עלול להסתיים בפגיעה או הטרדה מינית.
"במקום לחזר אחריה הוא עלול לכפות את עצמו בכוח. אחר כך, כשמדברים עם בחור כזה, מבינים שהוא פשוט מבולבל. המסרים שהוא מקבל מהחברה זה שהוא צריך לכבוש ולהיות גבר והוא לא יודע אחרת.
"במקום לחזר אחריה הוא עלול לכפות את עצמו בכוח. אחר כך, כשמדברים עם בחור כזה, מבינים שהוא פשוט מבולבל. המסרים שהוא מקבל מהחברה זה שהוא צריך לכבוש ולהיות גבר והוא לא יודע אחרת"
"פעם ישבתי עם חבורת נערים ודיברנו על נשיקה ראשונה. שאלתי אותם איך יודעים שהיא רוצה שתנשק אותה, וכולם נתנו סימנים – 'היא עושה ככה', 'היא מתקרבת', 'היא משתתקת'.
"אז אמרתי להם, 'אפשר אולי פשוט לשאול אותה אם היא רוצה שתנשק אותה?' והם הסתכלו עלי כאילו אני נפלתי מהירח. מבחינתם, לשאול את השאלה זה כל כך לא גברי, זה לא מהעולם הזה. הם אמרו, 'מה פתאום, היא תצחק עלינו'.
"גם הנערות מבולבלות. שמעתי, למשל, על חברות של נערות שעשו ביניהן רשימה – מי הכי שווה אונס. הן מעלות תמונות חושפניות לרשתות החברתיות ואנחנו המבוגרים והחברה שופטים אותן על זה, אבל הן בעצם זקוקות למישהו שידבר על הבלבול והפערים שהן חוות.
"אנחנו רואים הרבה אלימות רגשית במערכות יחסים בין בני נוער. נערים שמשתלטים על בנות זוג. לוקחים את הסיסמה של האינסטגרם ובודקים מה קורה שם, קובעים איך היא תתלבש, עם מי היא תסתובב וזה מדאיג.
"זו נורת אזהרה לנו כחברה לעצור ולעשות חשיבה מחודשת לנושא, ולהשקיע משאבים דווקא בגילאים הצעירים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו