סקר רחב היקף שנערך במהלך השנה האחרונה מצא כי הצעירים האמריקאים לא מוצאים עניין במוסדות הדת המאורגנת והמסורתית – אך עדיין מאמצים אמונות רוחניות, בהגדרתן הרחבה.

סוקרי מכון המחקר ספרינגטייד, ארגון המוקדש לחקר "החיים הפנימיים והחיצוניים" של הדור הצעיר, אומרים כי הסקר שלהם, שבו השתתפו יותר מ־10 אלף אמריקאים בני 13 עד 25, הוא חסר תקדים בגודלו ובהיקפו. הם גם הוסיפו שחייהם הרוחניים של המשיבים היהודים – 215 בסך הכול, מדגם שאת גודלו הגדירו כבעל מובהקות סטטיסטית – משגשגים פחות מכולם.

חייהם הרוחניים של המשיבים היהודים – 215 בסך הכול, מדגם שאת גודלו הגדירו כבעל מובהקות סטטיסטית – משגשגים פחות מכולם

התוצאות מאששות כמה תפיסות הרווחות בציבור על יהודי דור ה־Z באמריקה ומאתגרות אחרות. הן גם מעלות את השאלה מה מידת החשיבות שניתן לייחס לסקרים הבוחנים קבוצות קטנות של יהודים בארה"ב.

קשה להשוות בין יהודים לבין קבוצות דתיות אחרות משום שיש כאלה המזדהים כיהודים בתרבותם אך לא בדתם, אומר ריצ'רד פלורי, סוציולוג המשמש כמנכ"ל המרכז לדת ולתרבות אזרחית באוניברסיטה של דרום קליפורניה.

חברי תנועת הנוער היהודית USY בכינוס השנתי של התנועה הקונסרבטיבית האמריקאית (צילום: אנדרו לנגדל)

"אדם יכול לומר: 'אני אתאיסט, אבל אני יהודי'", אמר פלורי. "נו, אז מה עושים עם זה? זו בעיה". חוקרי ספרינגטייד בחרו למיין את משיבי הסקר למגוון רחב של קטגוריות: יהודים מופיעים לצד זהויות דתיות אחרות וגם לצד הקטגוריות אגנוסטי, אתאיסט, "שום דבר מסויים" או "משהו אחר".

המשיבים שהזדהו כיהודים התבלטו לעומת עמיתיהם מ"דתות עיקריות אחרות" – נוצרים פרוטסטנטים, קתולים, מוסלמים, בודהיסטים והינדים – בכמה היבטים.

יהודים צעירים – יותר מחברי כל קבוצה אחרת – אמרו שהם "לא פורחים" ביחסיהם עם חבריהם, משפחתם, מוריהם, או מבוגרים אחרים שהם בוטחים בהם. כך היה גם כשנשאלו על אודות בריאותם הגופנית, בריאותם הנפשית, חייהם החברתיים והמקוונים ו"חיי האמונה" שלהם.

שיעורם של היהודים הצעירים שדחו את המשפט, "באופן כללי, אני מרגיש מאוד חיובי לגבי עצמי", היה גבוה יותר מאשר של בני דתות אחרות.

View this post on Instagram

A post shared by USY (@usyeverywhere)

זאת ועוד, כ־40% מהמשיבים הצעירים היהודים – השיעור הגבוה ביותר בין הדתות העיקריות – אמרו שהם לא זקוקים "לקהילה רוחנית" – ממצא שצפוי לעורר בהלה בקרב מנהיגי הקהילה שעדיין מאמינים כי ניתן להגדיל את מעורבותם של הצעירים בבתי הכנסת ובמוסדות יהודיים אחרים.

"זו צריכה להיות קריאה השכמה לבעלי התפקידים בחיי היהודים הצעירים, כולל מורים, מעסיקים, מאמנים, ובמיוחד ראשי בתי הכנסת", אמר מנכ"ל ספרינגטייד ג'וש פקרד. "יש צורך אמיתי והזדמנות להתחיל להוביל מערכות יחסים שיסייעו ליהודים צעירים לשגשג".

האם יהודים באמת שונים כל כך ממקביליהם בקבוצות הדתיות האחרות? השאלות בסקר ספרינגטייד על "חיי האמונה" ועל "קהילת האמונה" אולי לא שיקפו את אופני המעורבות הדתית הקיימים אצל יהודים מדור ה־Z או אצל הוריהם, אמרה רונית שטאהל, מרצה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה החוקרת את ההיסטוריה של העת האחרונה וחברה במרכז לחקר הדת ולמרכז ללימודים יהודיים של האוניברסיטה.

"אם תשאלו צעירים יהודים על מערכת היחסים שלהם עם הקהילה היהודית, תקבלו תשובה שונה מאשר אם תשאלו אותם על מערכת היחסים שלהם עם קהילת האמונה שלהם"

"זה נשמע לי כשפה נוצרית מאוד", אמרה שטאהל. "אם תשאלו צעירים יהודים על מערכת היחסים שלהם עם הקהילה היהודית, תקבלו תשובה שונה מאוד מאשר אם תשאלו אותם על מערכת היחסים שלהם עם קהילת האמונה שלהם, משום שיהודים בדרך כלל לא מדברים על החיים היהודיים כעל להיות חלק מקהילת אמונה".

אנשים מתפללים בבית כנסת (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

מקובל יותר שסקרים על מעורבות ועמדות של יהודים מתמקדים במדדים פחות פתוחים לפרשנות, כגון השתייכות לבית כנסת ותדירות קיומם של מנהגים מסוימים. כך הדבר בסקרים שערך מכון המחקר פיו, שהאחרון שבהם שהתמקד ביהודים התפרסם מוקדם יותר השנה ומצא גם הוא ראיה לירידה במעורבות המוסדית בקרב יהודים צעירים.

ספרינגטייד נוקט גישה מחקרית אחרת מזו של מכון פיו. לדברי פקרד, הארגון מנסה להבין ולתמוך בצעירים בשעה שהם "מתעמקים בשאלות הגדולות ביותר בחיים" כגון "מדוע אני כאן? איך עליי לחיות? מה יקרה כשאמות?"

מכון ספרינגטייד, שהוקם ב־2019, פועל בתוך משרדים של הוצאה לאור קתולית ללא מטרת רווח, אך שני הגופים עצמאיים זה מזה, ולספרינגטייד התחייבות לחקור צעירים מנקודת מבט נטולת השתייכות דתית.

פקרד מכיר בכך שקיים קושי למצוא שפה אוניברסלית שתתאים לנשאלים בני כל הדתות, אבל אמר שהסקר הציג כמה שאלות בדרכים שונות כדי ללכוד את זוויות הראייה השונות. הוא גם ציין שספרינגטייד מסתמכת על חבר יועצים הכולל נציגים ממסורות רבות וביניהן יהדות.

בית הכנסת Peninsula Temple Sholom בבורלינגיים, קליפורניה (צילום: ויקיפדיה)

"אפילו בעזרת כל זה, עדיין קשה למצוא שפה ומושגים שהם נגישים לצעירים, במונחים רחבים", אמר פקרד. "השפה המובנת למוסלמים צעירים לא תמיד מדברת אל נוצרים או יהודים, ואותם 40% של צעירים אולי לא מבינים שפה דתית כמעט בכלל".

הוא אמר שהמכון פתוח לתיקונים בשיטות הסקר והוסיף כי בשנה הבאה מקווה הארגון לערוך מחקר ארצי שיתמקד כל כולו ביהודים צעירים. אם יעשה זאת, סקרים אחרים מרמזים כי ייתכן מאוד שיגיע למסקנות דומות.

פלורי אמר שממצאי ספרינגטייד תואמים את מה שכבר ידוע היטב בתחומו. הוא מתייחס לעבודה של הסקר הארצי על צעירים ודת שפרסמה אוניברסיטת נוטרדם ולספרו שראה אור בשנה שעברה, "אלוהים בכיס האחורי: דת ורוחניות בחייהם של מבוגרים בהתהוות", המבוסס על עשור של מחקר.

"אין שום הפתעה באף אחד מהנתונים שמראים כי צעירים באשר הם מתרחקים מהדת הממוסדת", אמר פלורי. "אני יכול לומר מהן הקבוצות שמצבן אינו מזהיר: יהודים, פרוטסטנטים מהזרם המרכזי וקתולים. מצבם של אלה הוא הגרוע ביותר".

משתתפים בפרויקט תגלית שמביא יהודים צעירים למסעות בישראל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

סוללת ארגונים יהודיים מנסה לעורר בני נוער וצעירים יהודים למעורבות גדולה ומגוונת, החל מארגונים ותיקים עם נוכחות בקמפוסי המכללות כדוגמת הלל וחב"ד, ועד למודלים חדשים יותר כמו "בית מוישה" – המפעיל רשת עולמית של בתים המשמשים כמרכזים קהילתיים – ויוזמות חדשניות כגון GatherDC, שזה עתה קיבלה מענק בסך מיליון וחצי דולר כדי להרחיב את פעילותה.

ראשיהם של כמה וכמה ארגונים דתיים שבחנו את הסקרים של ספרינגטייד אמרו שאינם בטוחים עד כמה ניתן להתייחס לנתונים ברצינות, ודיברו באופטימיות על הסיכוי לעורר מעורבות בקרב יהודים צעירים. דיוויד סיגילמן, מנכ"ל בית מוישה, רואה את חצי הכוס המלאה. אם אצל 41% מהמשיבים היהודים חיי האמונה אינם משגשגים, "המשמעות היא שאצל 59% הם כן".

"כשאנו צופים קדימה אל העתיד, ומשקיעים בקבוצה הדמוגרפית הזו, איננו מתחילים כאן עם מיעוט, אנחנו מתחילים עם הרוב, שאותו אנחנו רוצים לראות גדל", אמר. מנקודת המבט של חב"ד, המספרים אינם משקפים בדיוק את מידת העניין שהם רואים במכללות.

"אנו רואים גל של צעירים יהודים בקמפוס המשווע לקהילה, לחיים יהודיים ולמעורבות"

"אנו רואים גל של צעירים יהודים בקמפוס המשווע לקהילה, לחיים יהודיים ולמעורבות", אמר הרב יוסי גורדון, מנכ"ל ארגון הקמפוסים של חב"ד. "הם מחפשים דרכים משמעותיות לבנות את הזהות היהודית האותנטית העצמית שלהם".

תלמידי כיתה ג' בבית הספר על שם הרב ארתור שניאור שרים בעברית ובערבית לרגל ביקורו של מזכ"ל הליגה המוסלמית, מוחמד אל־עיסא, בבית כנסת בניו יורק, 29 באפריל 2019 (צילום: Diane Bondareff/AP Images for Appeal of Conscience Foundation)

אך יש גורמים בעולם היהודי שרואים בסקר של ספרינגטייד שינוי מרענן ורלוונטי למצבה של הקהילה היהודית האמריקאית. הרב ג'וש פייגלסון, העומד בראש המכון לרוחניות יהודית, אמר כי העובדה ששפת הסקר בעניין אמונה ורוחניות נראית זרה לתרבות היהודית היא משורשי הבעיה עמה מתמודדים יהודים צעירים.

"מסיבות רבות, התחמקה הקהילה היהודית האמריקאית משפה רוחנית גלויה", אמר פייגלסון. "אנחנו לא מדברים על נוכחות אלוהים בחיינו או מציעים מילות ברכה זה לזה בלי להרגיש מבוכה מסוימת. יש לזה מתאם עם הרגשה של ניכור וזה לא מפתיע אותי".

הסוציולוגית טובין בלזר עורכת מחקרים והערכות בכל רחבי העולם היהודי. ממצאיה, המבוססים על כמה וכמה מחקרים העוסקים בנקודות המבט של צעירים יהודים ובחוויותיהם, מרמזים כי קבוצה דמוגרפית זו אינה מנוכרת ללא תקנה.

"צעירים לאו דווקא מתעניינים ברבנים המטיפים ממרומי הבימה", אמרה. "הם רוצים מישהו אמיתי ונגיש ואותנטי, שיהיה לו קשר אמיתי איתם. ובנוסף לכך, הם לא מחפשים בדרך כלל קהילה אחת שבה יוכלו להיות מעורבים באופן מלא, אלא מחפשים מגוון של אפשרויות שונות".