מבנה שגרירות ארצות הברית בירושלים לפני חניכתה, 13 במאי 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

הבית שהוקצה לשגריר ארה"ב החדש מוכיח: הדמוקרטים לא נסוגים מהחלטת טראמפ

לפני ארבע שנים החליט טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים והשגריר החדש הבטיח: "אמקם את ביתי בירושלים כדי להיות קרוב לשגרירות" ● גרמניה מציגה חילופי שלטון דמוקרטי בלי דרמות ועם ממשלה שוויונית ● סין ממשיכה לגדול ולהשתלט על השוק הטכנולוגי, אבל נראה שעדיין אף אחד לא תופס את המשמעויות הנלוות ● פרשנות

1

ירושלים

מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר מייק פומפאו הזכיר השבוע בציוץ בטוויטר כי לפני ארבע שנים הודיע נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ על החלטתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים.

זו הייתה אחת מהבטחות הבחירות של טראמפ, והוא עמד בה. היום, ארבע שנים אחרי ההחלטה, רוב נושאי השגרירות מנוהלים עדיין מתל אביב, ויותר ממחצית מעובדי השגרירות גרים באזור המרכז, בין תל אביב להרצליה.

אולם השגריר האמריקאי החדש תומאס ניידס, שליחו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן, מבין שאי אפשר לסגת מההחלטה הזאת. באחת ההודעות הראשונות שלו בישראל הוא ציין: "אמקם את ביתי בירושלים, כדי להיות קרוב לשגרירות".

הבית הקודם של שגרירי ארה"ב בישראל ישב על צוק יפה בהרצליה פיתוח ונמכר בעסקת הנדל"ן הפרטית היקרה ביותר במדינה תמורת כ־67 מיליון דולר ללא אחר מאשר אחד מתורמיו הבולטים של טראמפ, שלדון אדלסון ז"ל.

השגריר הקודם דייוויד פרידמן עוד הספיק להשתמש בנכס במשך מספר חודשים נוספים, אך למחליפו הזמני מייקל ראטני כבר הוקצתה דירה במתחם השגרירות החדש בירושלים. עבור השגריר החדש ניידס שכר הממשל האמריקאי דירה גדולה בירושלים, אך היא לא אמורה להיות המעון הקבוע.

2

ברלין

בגרמניה יש קנצלר חדש. אולף שולץ, יו"ר המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, נכנס השבוע לנעליה של אנגלה מרקל. שר הבריאות ניצן הורוביץ פגש אותו לאחרונה במסגרת ביקור עבודה שערך בגרמניה בחודש שעבר.

מפלגתו של שולץ עברה בקלפיות את מפלגתה השמרנית של מרקל בפער קטן והקימה את הממשלה החדשה. הממשלה מורכבת מהסוציאל־דמוקרטים, הירוקים והמפלגה הליברלית. ה־CDU, המפלגה השמרנית־נוצרית שהובילה את השלטון ב־16 השנים האחרונות, עברה לאופוזיציה.

האזרחים הגרמנים חגגו בענק והסמכויות השלטוניות עברו בצורה חלקה ופשוטה. ללא דרמות. אם לשפוט על פי מה שמתרחש במדינות הדמוקרטיות בשנים האחרונות – העברת שלטון חלקה אינה עניין של מה בכך

האזרחים הגרמנים חגגו בענק והסמכויות השלטוניות עברו בצורה חלקה ופשוטה. ללא דרמות. אם לשפוט על פי מה שמתרחש במדינות הדמוקרטיות בשנים האחרונות – העברת שלטון חלקה אינה עניין של מה בכך. הדמוקרטיה הגדולה ביותר באירופה מראה לחברתה מעבר לאוקיינוס איך דמוקרטיה צריכה להיראות – המפסיד בבחירות, יורשה של מרקל, מברך את המנצח שולץ בפומבי.

בממשלה החדשה של שולץ יש 16 שרים, חצי מהם נשים – לרבות שרת החוץ, הפנים והביטחון. שולץ הבטיח זאת במערכת הבחירות והקפיד על כך בהקמת הממשלה.

לשולץ יש יחס חם לישראל. הוא ביקר בצעירותו בארץ ונסע לאורכה ולרוחבה באוטובוסים. בריאיון שנתן ל"גלובס" לפני מספר שנים – כשהיה שר האוצר – ציין כי גרמניה מחויבת לשמור על הסכם הגרעין עם איראן. בינתיים ארה"ב פרשה מההסכם והתוצאות ידועות (האיראנים דוהרים אל הפצצה).

לפי שעה, גרמניה עדיין מעוניינת לחזור להסכם גרעין שיבלום את קצב העשרת האורניום והיא שותפה מלאה בשיחות בווינה.

באשר ליחסי גרמניה–ישראל, שולץ חזר על המסרים המוכרים, שזוכים לתמיכה רחבה בגרמניה – יחסים יוצאי דופן נוכח המאורעות ההיסטוריים, התחייבות לשמירה על ביטחונה ועצמאותה של ישראל וכמובן היסטוריה ענפה של מכירות נשק בין שתי המדינות, דבר שלא צפוי להיפסק.

שר הבריאות ניצן הורוביץ, 9 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
שר הבריאות ניצן הורוביץ, 9 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

"מאוד התרשמתי מהפגישה איתו. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג, מאוד ממוקד, שולט היטב בנתונים. ‏ואני יכול להגיד שגם מאוד הזדהיתי עם הקו והחזון שלו"

הורוביץ הוא היחיד שפגש לאחרונה את שולץ. לזמן ישראל הוא אומר כי מדובר באיש רציני ומעמיק שלא נוהג לפטפט הרבה ומדבר בשקט וברוגע. לדבריו, שולץ מתעניין בעיקר בענייני חברה וכלכלה.

"הוא סיפר לי שהוא רוצה לבצע שינוי חברתי וכלכלי גדול ברוח הסוציאל־דמוקרטיה כדי לאחד את כל חלקי העם. הוא מאמין בזה בכל לבו", מספר הורוביץ. ‏עוד על הפרק אצל שולץ הנושאים הבאים: העלאת שכר המינימום, חיזוק מערכת הבריאות, הגדלת ההוצאה הציבורית, מאבק במשבר האקלים.

"‏מאוד התרשמתי מהפגישה איתו. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג, מאוד ממוקד, שולט היטב בנתונים. ‏ואני יכול להגיד שגם מאוד הזדהיתי עם הקו והחזון שלו", מסכם הורוביץ.

3

בייג'ינג

שתיים מתוך 20 חברות הטכנולוגיה/אינטרנט בעלות השווי הגדול בעולם לפני שש שנים היו סיניות. כיום מדובר כבר בשמונה. הדומיננטיות של ארה"ב כמובילה הטכנולוגית בעולם נשחקת. דוח חדש של מכון בלפר מאוניברסיטת הרווארד מראה כיצד סין הולכת ומתחזקת מבחינה טכנולוגית והופכת ליריבה, כמעט שווה בכוחה לארה"ב. הקפיצה המשמעותית שלה התרחשה בעשר השנים האחרונות.

ג'ו ביידן כסגן נשיא ארה"ב ונשיא סין שי ג'ינפינג, בסיס חיל האוויר אנדרוז במרילנד, 24 בספטמבר 2015 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster, File)
ג'ו ביידן כסגן נשיא ארה"ב ונשיא סין שי ג'ינפינג, 24 בספטמבר 2015 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster, File)

הדוח עוקב אחר ההתפתחות הסינית בכמה תתי סקטורים טכנולוגיים: פיתוחי בינה מלאכותית, ייצור ומכירה של מוליכים למחצה, טכנולוגיות דור חמישי, מדעי הקוונטום, ביו־טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. לפי הדוח, בשנת 2021 סין ייצרה 50% מהמחשבים והניידים בעולם. ארה"ב, לשם השוואה, ייצרה רק 6%.

ב־2021 סין ייצרה 50% מהמחשבים והניידים בעולם. ארה"ב, לשם השוואה, ייצרה רק 6%. סין מייצרת פי 70 יותר פאנלים סולאריים בהשוואה לארה"ב ומוכרת פי ארבעה יותר רכיבים אלקטרונים ביחס לארה"ב

עוד עולה כי סין מייצרת פי 70 יותר פאנלים סולאריים בהשוואה לארה"ב ומוכרת פי ארבעה יותר רכיבים אלקטרונים ביחס לארה"ב. הדוח גדוש בדוגמאות. ארה"ב עדיין מובילה בשוק המוליכים למחצה, אך גם שם סין נושפת בעורפה.

לפי הדוח, 150 מיליון סינים נהנים מטכנולוגיית הדור חמישי לגלישה מהירה. בארה"ב לעומת זאת רק שישה מיליון. סין הגשימה הרבה מההצהרות וההבטחות שנתנה בתוכנית חמש השנים הקודמת שלה. תוכנית חמש השנים האחרונה פורסמה בשלהי 2020, ובה ניתן דגש מוגבר על מחקר גנטי, מדעי המוח, ביוטכנולוגיה, רובוטיקה וגם הרחבת ייצור ושיווק של חומרה ותוכנה.

בדיוק כפי שאמר נשיא סין שי ג'ינפינג בחודש מאי האחרון: "פיתוח טכנולוגי הפך לשדה הקרב העיקרי בזירה הגלובלית. התחרות להשגת דומיננטיות של חברות טכנולוגיה תצמח מאוד בקרוב". הממשל בארה"ב מודע מאוד להתקדמות העצומה של סין, אבל נראה שהציבור הרחב – הן באמריקה וגם אצלנו ובמערב אירופה – עדיין לא תפס את המשמעויות הנלוות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אוייש. חוק ירושלים שמאפשר את העברת השגרירות לירושלים שנחקק בתקופת קלינטון, ועוכב כל חצי שנה מאז ועד טראמפ, מחייב את מעבר השגריר לירושלים. בלי המעבר של השגריר החוק לא נכנס לתוקף. זאת גם ... המשך קריאה

אוייש. חוק ירושלים שמאפשר את העברת השגרירות לירושלים שנחקק בתקופת קלינטון, ועוכב כל חצי שנה מאז ועד טראמפ, מחייב את מעבר השגריר לירושלים. בלי המעבר של השגריר החוק לא נכנס לתוקף. זאת גם הסיבה שטראמפ עצמו חתם על העיכוב כל חצי שנה שלוש פעמים נוספות עד שהשגריר יכול היה לעבור למגורים קבועים בירושלים.

עוד 812 מילים ו-1 תגובות
סגירה