1

ירושלים

מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר מייק פומפאו הזכיר השבוע בציוץ בטוויטר כי לפני ארבע שנים הודיע נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ על החלטתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים.

On this day in 2017, our Administration announced the recognition of Jerusalem as the capital of Israel and our intention to move the U.S. Embassy there. We always kept our promises and our commitment to our ally, Israel.

— Mike Pompeo (@mikepompeo) December 6, 2021

זו הייתה אחת מהבטחות הבחירות של טראמפ, והוא עמד בה. היום, ארבע שנים אחרי ההחלטה, רוב נושאי השגרירות מנוהלים עדיין מתל אביב, ויותר ממחצית מעובדי השגרירות גרים באזור המרכז, בין תל אביב להרצליה.

אולם השגריר האמריקאי החדש תומאס ניידס, שליחו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן, מבין שאי אפשר לסגת מההחלטה הזאת. באחת ההודעות הראשונות שלו בישראל הוא ציין: "אמקם את ביתי בירושלים, כדי להיות קרוב לשגרירות".

After my first trip to Israel, I wrote in my local newspaper that "the moment I put my feet on the ground, I had a feeling which I will never forget." Landing today in Israel to be U.S. Ambassador is another moment I'll never forget. pic.twitter.com/3md0AooCfg

— Ambassador Tom Nides (@USAmbIsrael) November 29, 2021

הבית הקודם של שגרירי ארה"ב בישראל ישב על צוק יפה בהרצליה פיתוח ונמכר בעסקת הנדל"ן הפרטית היקרה ביותר במדינה תמורת כ־67 מיליון דולר ללא אחר מאשר אחד מתורמיו הבולטים של טראמפ, שלדון אדלסון ז"ל.

השגריר הקודם דייוויד פרידמן עוד הספיק להשתמש בנכס במשך מספר חודשים נוספים, אך למחליפו הזמני מייקל ראטני כבר הוקצתה דירה במתחם השגרירות החדש בירושלים. עבור השגריר החדש ניידס שכר הממשל האמריקאי דירה גדולה בירושלים, אך היא לא אמורה להיות המעון הקבוע.

2

ברלין

בגרמניה יש קנצלר חדש. אולף שולץ, יו"ר המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, נכנס השבוע לנעליה של אנגלה מרקל. שר הבריאות ניצן הורוביץ פגש אותו לאחרונה במסגרת ביקור עבודה שערך בגרמניה בחודש שעבר.

פגישה מצויינת בברלין עם מי שעתיד להיות הקנצלר הבא: אולף שולץ, אדם מרשים ומעמיק. אחד השינויים החשובים שאנחנו עושים בממשלה, הוא שיקום היחסים עם אירופה, שנפגעו בשנים האחרונות.
מי שתומך בפתרון מדיני עם הפלסטינים הוא לא גורם עויין. בדיוק להיפך. וגרמניה ושולץ הם ידידי אמת. pic.twitter.com/gkOy8IIwW9

— Nitzan Horowitz نيتسان هوروفيتس ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) October 27, 2021

מפלגתו של שולץ עברה בקלפיות את מפלגתה השמרנית של מרקל בפער קטן והקימה את הממשלה החדשה. הממשלה מורכבת מהסוציאל־דמוקרטים, הירוקים והמפלגה הליברלית. ה־CDU, המפלגה השמרנית־נוצרית שהובילה את השלטון ב־16 השנים האחרונות, עברה לאופוזיציה.

האזרחים הגרמנים חגגו בענק והסמכויות השלטוניות עברו בצורה חלקה ופשוטה. ללא דרמות. אם לשפוט על פי מה שמתרחש במדינות הדמוקרטיות בשנים האחרונות – העברת שלטון חלקה אינה עניין של מה בכך

האזרחים הגרמנים חגגו בענק והסמכויות השלטוניות עברו בצורה חלקה ופשוטה. ללא דרמות. אם לשפוט על פי מה שמתרחש במדינות הדמוקרטיות בשנים האחרונות – העברת שלטון חלקה אינה עניין של מה בכך. הדמוקרטיה הגדולה ביותר באירופה מראה לחברתה מעבר לאוקיינוס איך דמוקרטיה צריכה להיראות – המפסיד בבחירות, יורשה של מרקל, מברך את המנצח שולץ בפומבי.

Der heutige Tag mit der Wahl des Bundeskanzlers ist der demokratische Abschluss eines intensiven Wettbewerbs. Auch wenn wir für ein anderes Ergebnis gekämpft haben, können wir glücklich sein, dass in unserem Land der Respekt unter Demokraten so stark ist. Dies müssen wir bewahren pic.twitter.com/bCJhT0INBJ

— Armin Laschet (@ArminLaschet) December 8, 2021

בממשלה החדשה של שולץ יש 16 שרים, חצי מהם נשים – לרבות שרת החוץ, הפנים והביטחון. שולץ הבטיח זאת במערכת הבחירות והקפיד על כך בהקמת הממשלה.

לשולץ יש יחס חם לישראל. הוא ביקר בצעירותו בארץ ונסע לאורכה ולרוחבה באוטובוסים. בריאיון שנתן ל"גלובס" לפני מספר שנים – כשהיה שר האוצר – ציין כי גרמניה מחויבת לשמור על הסכם הגרעין עם איראן. בינתיים ארה"ב פרשה מההסכם והתוצאות ידועות (האיראנים דוהרים אל הפצצה).

לפי שעה, גרמניה עדיין מעוניינת לחזור להסכם גרעין שיבלום את קצב העשרת האורניום והיא שותפה מלאה בשיחות בווינה.

באשר ליחסי גרמניה–ישראל, שולץ חזר על המסרים המוכרים, שזוכים לתמיכה רחבה בגרמניה – יחסים יוצאי דופן נוכח המאורעות ההיסטוריים, התחייבות לשמירה על ביטחונה ועצמאותה של ישראל וכמובן היסטוריה ענפה של מכירות נשק בין שתי המדינות, דבר שלא צפוי להיפסק.

שר הבריאות ניצן הורוביץ, 9 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

"מאוד התרשמתי מהפגישה איתו. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג, מאוד ממוקד, שולט היטב בנתונים. ‏ואני יכול להגיד שגם מאוד הזדהיתי עם הקו והחזון שלו"

הורוביץ הוא היחיד שפגש לאחרונה את שולץ. לזמן ישראל הוא אומר כי מדובר באיש רציני ומעמיק שלא נוהג לפטפט הרבה ומדבר בשקט וברוגע. לדבריו, שולץ מתעניין בעיקר בענייני חברה וכלכלה.

"הוא סיפר לי שהוא רוצה לבצע שינוי חברתי וכלכלי גדול ברוח הסוציאל־דמוקרטיה כדי לאחד את כל חלקי העם. הוא מאמין בזה בכל לבו", מספר הורוביץ. ‏עוד על הפרק אצל שולץ הנושאים הבאים: העלאת שכר המינימום, חיזוק מערכת הבריאות, הגדלת ההוצאה הציבורית, מאבק במשבר האקלים.

"‏מאוד התרשמתי מהפגישה איתו. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג, מאוד ממוקד, שולט היטב בנתונים. ‏ואני יכול להגיד שגם מאוד הזדהיתי עם הקו והחזון שלו", מסכם הורוביץ.

3

בייג'ינג

שתיים מתוך 20 חברות הטכנולוגיה/אינטרנט בעלות השווי הגדול בעולם לפני שש שנים היו סיניות. כיום מדובר כבר בשמונה. הדומיננטיות של ארה"ב כמובילה הטכנולוגית בעולם נשחקת. דוח חדש של מכון בלפר מאוניברסיטת הרווארד מראה כיצד סין הולכת ומתחזקת מבחינה טכנולוגית והופכת ליריבה, כמעט שווה בכוחה לארה"ב. הקפיצה המשמעותית שלה התרחשה בעשר השנים האחרונות.

ג'ו ביידן כסגן נשיא ארה"ב ונשיא סין שי ג'ינפינג, 24 בספטמבר 2015 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster, File)

הדוח עוקב אחר ההתפתחות הסינית בכמה תתי סקטורים טכנולוגיים: פיתוחי בינה מלאכותית, ייצור ומכירה של מוליכים למחצה, טכנולוגיות דור חמישי, מדעי הקוונטום, ביו־טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. לפי הדוח, בשנת 2021 סין ייצרה 50% מהמחשבים והניידים בעולם. ארה"ב, לשם השוואה, ייצרה רק 6%.

ב־2021 סין ייצרה 50% מהמחשבים והניידים בעולם. ארה"ב, לשם השוואה, ייצרה רק 6%. סין מייצרת פי 70 יותר פאנלים סולאריים בהשוואה לארה"ב ומוכרת פי ארבעה יותר רכיבים אלקטרונים ביחס לארה"ב

עוד עולה כי סין מייצרת פי 70 יותר פאנלים סולאריים בהשוואה לארה"ב ומוכרת פי ארבעה יותר רכיבים אלקטרונים ביחס לארה"ב. הדוח גדוש בדוגמאות. ארה"ב עדיין מובילה בשוק המוליכים למחצה, אך גם שם סין נושפת בעורפה.

לפי הדוח, 150 מיליון סינים נהנים מטכנולוגיית הדור חמישי לגלישה מהירה. בארה"ב לעומת זאת רק שישה מיליון. סין הגשימה הרבה מההצהרות וההבטחות שנתנה בתוכנית חמש השנים הקודמת שלה. תוכנית חמש השנים האחרונה פורסמה בשלהי 2020, ובה ניתן דגש מוגבר על מחקר גנטי, מדעי המוח, ביוטכנולוגיה, רובוטיקה וגם הרחבת ייצור ושיווק של חומרה ותוכנה.

בדיוק כפי שאמר נשיא סין שי ג'ינפינג בחודש מאי האחרון: "פיתוח טכנולוגי הפך לשדה הקרב העיקרי בזירה הגלובלית. התחרות להשגת דומיננטיות של חברות טכנולוגיה תצמח מאוד בקרוב". הממשל בארה"ב מודע מאוד להתקדמות העצומה של סין, אבל נראה שהציבור הרחב – הן באמריקה וגם אצלנו ובמערב אירופה – עדיין לא תפס את המשמעויות הנלוות.