ביקור מקרון בסעודיה: הסוף לצביעות?
ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון בסעודיה עורר מחדש את השיח על זכויות אדם מול אינטרסים פוליטיים: היכן עובר הקו האדום ומתי האסור הופך למותר? מאז 2018, אז נרצח באכזריות העיתונאי והפעיל הסעודי ג'מאל חשוקג'י בבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול, אף מנהיג מערבי לא נפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנים מול פנים.
מנהיגים המשיכו לעשות איתו עסקים ולמכור לו נשק אך בכל מה שנוגע למפגשים בבירות המערביות או לנסיעות לריאד – מנהיגי ארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה ומדינות מערביות אחרות שמרו על חזית אחידה.
מקרון היה הראשון שקפץ למים והגיע לבירה הסעודית מלווה בפמליה גדולה של אנשי עסקים ויועצים פוליטיים. צרפת, כמו גם ארה"ב וקנדה, מוכרת נשק לסעודים. להבדיל משתי המדינות הרחוקות הללו, עבור צרפת המזרח התיכון הוא גם מגרש משחקים ביתי.
מקרון מאמין שסך האינטרסים של ארצו בלבנון, בחצי האי ערב ובצפון אפריקה, גוברים על השיקולים הקשורים לשמירה על זכויות אדם, גם אם מדובר בשערורייה חסרת תקדים כמו הרצח של חשוקג'י
מקרון מאמין שסך האינטרסים של ארצו בלבנון, בחצי האי ערב ובצפון אפריקה, גוברים על השיקולים הקשורים לשמירה על זכויות אדם, גם אם מדובר בשערורייה חסרת תקדים כמו הרצח של חשוקג'י. פעילי זכויות אדם תקפו את מקרון והאשימו אותו בזילות וזלזול בזכויות אדם, אבל מצד שני, הוא, להבדיל מאחרים שעדיין מנסים לשמור על פאסון, עושה עסקים עם ריאד בגלוי.
מדינות אחרות, בינתיים, גוזרות קופונים מעסקאות הנשק שרק גדלו בשנים האחרונות, ויחד עם זאת שומרות על מרחק מיורש העצר הסעודי, האיש החזק ביותר בממלכה. בביקורו לסעודיה השבוע מקרון הצהיר – לא ניתן להתעלם ולא כדאי להתעלם מערב הסעודית, זה לא מה שיגרום לה לשנות את דרכיה. אם כבר לעשות איתה עסקים – אז חשוב לשים את כל הקלפים על השולחן.
אפשר לבקר את העמדה הזאת ולא להסכים איתה, אך אין ספק שמגיעים למקרון שבחים על כך שהוריד את המסכה והכפפות ושם את עמודותיו, כמו שהם, על השולחן.
האם קטאר תציל את לבנון?
אחרי תקופה ארוכה של קריסה כלכלית וצניחה חופשית בערך המטבע המקומי – השבוע, לראשונה מזה שנים, לבנון נשמה לרווחה. מחירי הדלק ירדו מעט וראשי קרן המטבע העולמי שביקרו במדינה הבטיחו לסייע, אף שהמצב הפוליטי במדינה נשאר ללא שינוי.
ייתכן שהמזור למצוקה הלבנונית יגיע בכלל ממקום אחר – קטאר. השבוע לבנון הגישה בקשה לשלטונות ירדן לאפשר את העברת הגז הנוזלי מקטאר דרך נמל עקבה, על כך הודיע בתחילת השבוע משרד האנרגיה הירדני.
על מנת לייבא גז מקטאר ללבנון, הירדנים צריכים לאשר לבצע עבודות בשטחה. "ירדן העניקה ללבנון את האישור הראשוני", אמר שר האנרגיה של הממלכה סאלח אל־חראבשה בריאיון לרדיו מקומי.
לקטאר, שמזה כמה שנים מצילה גם את העזתים מתהום כלכלית, אין בעיה להירתם גם עבור הלבנונים. בכך מגבירה דוחה את השפעתה באזור והופכת את עצמה לשחקן מרכזי במזרח התיכון
מה שמעניין וחשוב בדינמיקה הזאת זה היחסים הסבוכים בין קטאר לאחיותיה במפרץ – סעודיה ואיחוד האמירויות. שתי המדינות הללו, שבעבר נהגו לסייע ללבנון ולתמוך בנאמניהם בממשלות הלבנוניות, מסתייגות מאוד מהענקת סיוע כלשהו ללבנון בגלל הפעילות הענפה של ארגון חזבאללה בזירה הפוליטית והמדינית בלבנון.
נראה שלקטאר, שמזה כמה שנים מצילה גם את העזתים מתהום כלכלית, אין בעיה להירתם גם עבור הלבנונים. בכך מגבירה דוחה את השפעתה באזור והופכת את עצמה לשחקן מרכזי במזרח התיכון.
לפני כשנה סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים בחרו להתפייס עם קטאר, אך נראה שבנושאים רבים מאוד, כגון סיוע למשטר החמאס בעזה וללבנון שנשלטת על ידי חזבאללה וגרורותיה, המדינות הללו יישארו חלוקות.
"אמירה": הסרט שמשגע את המזרח התיכון
סרטו החדש של הבמאי המצרי מוחמד דיאב – "אמירה" – כבר זכה בכמה פרסים יוקרתיים והיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר, אך עתה מסתבר שבעולם הערבי יש רבים שחושבים שמדובר ביצירה פוגענית ואף מסוכנת. השבוע עמד ההאשטאג "תבטלו את אמירה" בראש טבלת הטרנדים בטוויטר במצרים, ירדן ובמספר מדינות ערביות אחרות.
מה עורר את זעמו של קהל הצופים הפוטנציאלי? להלן התקציר הקצר: נערה פלסטינית בת 17 בשם אמירה מעולם לא ראתה את אביה נוואר, אסיר ביטחוני הכלוא בכלא מגידו בישראל. היא, כמו ילדים רבים אחרים של אסירים פלסטינים, באה לעולם באמצעות הזרע של אביה, שהוברח מהכלא הישראלי לשטחים.
אמירה מאוד אוהבת וגאה באביה. אבל יום אחד, כשנוואר ואשתו מנסים להביא לעולם עוד ילד בדרך דומה, הם מגלים שנוואר סובל מעקרות ולא מסוגל להביא ילדים לעולם. מסתבר שהמבחנות עם הזרע התערבבו ועולמה של אמירה מתרסק לרסיסים.
רבים טענו בירדן (הסרט הוא פרויקט משותף מצרי–ירדני), וגם בשטחים הפלסטיניים, שהסרט שם את האסירים הפלסטיניים ללעג, במקום להפנות זרקור על סבלם. מספר שרים פלסטינים דרשו מירדן לאסור על הקרנת הסרט. השחקנית הירדנית ג'ולייט עווד האשימה את הבמאי בכך שיש לו "מנטליות יהודית" ודרשה למנוע את הקרנת הסרט לאלתר.
בעקבות הלחץ הפלסטיני והזעם ברחוב הירדני, עמאן החליטה למשוך את הסרט מהאוסקר.
الفنانة الأردنية جولييت عواد بطلة مسلسل "التغريبة الفلسطينية" لـ #شهاب: كاتب فيلم "أميرة" عقليته يهودية ويجب منع عرضه نهائيـا#اسحبوا_فيلم_اميره pic.twitter.com/TC27bE0CWf
— وكالة شهاب للأنباء (@ShehabAgency) December 8, 2021
חשוב להדגיש כי לא קיימת אחדות דעים בנושא הזה בקרב הפלסטינים והירדנים, משום שחלק ממשתמשי הרשתות החברתיות מאמינים שהסרט דווקא משרת את הסוגיה הפלסטינית היטב, במיוחד אם יש לו סיכוי לזכות באוסקר ולקבל סיקור עולמי.
קרוב לוודאי שמבחינת הצופה הישראלי הסרט החדש יהיה בבחינת ניסיון להלבין את האסירים הפלסטיניים, שרבים מהם ביצעו פשעים מחרידים נגד אזרחים חפים מפשע.
פרשת "אמירה" בעצם מספרת את סיפורו של המזרח התיכון, שעל אף כל השינויים והתהליכים שהתרחשו במהלך השנה האחרונה בין ישראל למדינות האזור – נרטיבים מנוגדים מבצבצים גם ברחובות ירושלים המדממים וגם במסכי הקולנוע.
היום הזה בתולדות המזה"ת: האינתיפאדה הראשונה
ב־9 בדצמבר 1987 התקיימה במחנה הפליטים ג'באליה הלוויה של ארבעה פועלים פלסטיניים, בני המחנה. המצב בשטחים היה נפיץ, ולאחר שהתפרסמה הידיעה על מותם של הפועלים נפוצו שמועות על כך שהייתה זאת פגיעה מכוונת – נקמה על רצח האזרח הישראלי שלמה סקל, שנדקר ב־6 בדצמבר בשוק המרכזי ברצועת עזה.
בעת ההלוויה במחנה פרצו מהומות, וצעירים רבים החלו ליידות אבנים לעבר חיילי צה"ל. ג'יפ צה"לי הותקף על ידי המון זועם ואחד החיילים פתח באש. במהלך האירוע נהרג אדם אחד ועוד 16 נפצעו. המהומות התפשטו מג'באליה גם למחנות הפליטים הרבים בעזה ובגדה המערבית.
ב־19 בדצמבר הגיעו המהומות גם למזרח ירושלים. בשלב הזה העיתונות הערבית כבר כינתה את גל האירועים האלה בשם "אינתיפאדה".
האינתיפאדה הראשונה, שזכתה בשם "אינתיפאדת האבנים", נמשכה כמה שנים ואף אחד לא הכריז על סיומה באופן רשמי. מקובל לחשוב שהמהומות ההמוניות הסתיימו לאחר ועידת מדריד
סיבות רבות הביאו להתפרצותה – 20 שנים אחרי מלחמת ששת הימים: המשבר הכלכלי בשטחים, התסיסה הפוליטית, "עסקת ג'יבריל" – שבמהלכה שוחררו מאות אסירים פלסטיניים – שינוי הלך הרוח ברחוב הערבי שהתחיל כבר אחרי מלחמת יום הכיפורים.
האינתיפאדה הראשונה, שזכתה בשם "אינתיפאדת האבנים", נמשכה כמה שנים ואף אחד לא הכריז על סיומה באופן רשמי. מקובל לחשוב שהמהומות ההמוניות הסתיימו לאחר ועידת מדריד, אף שטרור היחידים נמשך וכעבור מספר שנים אף התגבר וקיבל צורה של פיגועי המתאבדים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו