ביום שבת האחרון חל יום השפה הערבית. זו הזדמנות טובה לשאול למה היהודים הישראלים החליטו לוותר על אחד הכלים החשובים בתקשורת אנושית, הכרת השפה הערבית.

בואו נתחיל בעובדה פשוטה – במזרח התיכון חיים כ-350 מיליון איש שכמעט כולם מדברים ערבית. נסו רגע לתפוס את המספר הזה. 350 מיליון איש, זה שליש מיליארד. זה יותר מכמות האמריקאים בעולם. פי 20 מכמות היהודים בכל העולם (לא רק בישראל). זה בערך אומר שאחד מכל עשרים איש בעולם הוא ערבי.

למה היהודים הישראלים החליטו לוותר על אחד הכלים החשובים בתקשורת אנושית, השפה הערבית? נתחיל בעובדה פשוטה: במזה"ת חיים כ-350 מיליון איש, שכמעט כולם מדברים ערבית

אם נדמה היה כי רק במזרח התיכון ובצפון אפריקה יש ערבים, לא כך הם פני הדברים – יש להוסיף לזה עוד בערך 70 מליון ערבים שלא חיים במזרח התיכון. יש אף כאלה לא מעט והם מפוזרים בהרבה מקומות מעניינים – למשל 20 מיליון(!) בברזיל, 6 מיליון בצרפת, 4 מיליון בארה"ב, 3.2 בקולומביה, 4 מיליון בטורקיה. וכמובן בקנדה, בגרמניה, באוסטרליה, בבריטניה, בבלגיה ועוד.

בכדי להבין את ממדי האוכלוסייה העצומים הללו, ניתן לקחת כמקרה בוחן את אחת התופעות המזוהות ביותר עם המאה ה-21: הרשתות החברתיות. בואו וננסה להבין כמה תוכן ברשת מייצרים חצי מיליארד איש. מה הפוטנציאל שוק או הוויראליות של סרטון טיק-טוק או ולוג ביוטיוב של אזרח ערבי-ישראלי, לעומת אזרח יהודי-ישראלי שמפיץ תכנים בעברית.

עדן בן זקן מכירים? ברור, מי לא? אז מסתבר שכדי להגיע לממדי הצפייה של הסרטון הכי נצפה שלה (48 מיליון צופים), אפשר להיות גם זמרת אנונימית יחסית מכפר יאסיף, שכנראה אתם לא שמעתם עליה (אסאלה יוסף), אבל 36 מיליון צופים בעולם הערבי לא טועים.

כלומר, אחד הדברים העיקריים שמפרידים אותנו מהערבים, כמובן מהערבים שחיים כאזרחים בישראל (כ2 מיליון) אבל גם כל אלה שלא – זה העובדה שאנחנו פשוט לא מכירים את השפה – ויותר מכך – את התכנים התרבותיים והאינטרנטיים שמציפים אותם.

כדי להגיע לממדי הצפייה של הסרטון הכי נצפה של עדן בן זקן (48 מיליון צופים), אפשר להיות גם זמרת אנונימית יחסית מכפר יאסיף, שכנראה לא שמעתם עליה (אסאלה יוסף), אבל 36 מיליון צופים בעולם הערבי לא טועים

קוריוז קטן – יצא לי לראות כל כך הרבה יהודים-ישראלים שנכנסים למסעדה מזרחית\ערבית ואומרים "אהלן" בכניסה, וכמובן מרגישים טוב עם עצמם שהם זרקו איזו מילה בערבית. אז זהו, שלמעשה אותם אנשים אומרים למארח שלכם – "ברוכים הבאים", למרות שהם אלו שנכנסו ומי שעומד מולם כבר היה שם. לכן, מהיום, בכניסה למסעדות או לכל מקום שבו ערבים מקבלים את פניכם, יש לומר "מרחבא" ולא "אהלן".

אז מה הנקודה? שכל עוד אנחנו, יהודים-ישראלים, לא יודעים ערבית, לא פעילים ברשתות, לא מקיימים אינטראקציות משמעותיות עם ערבים בעולם – אנחנו נמשיך לחיות בהפרדה ובבועות שונות (שיתפוצצו לנו בפנים מדי פעם).

נקודה חשובה נוספת של אותו עניין – אני סבור כי יש ללמוד ערבית כתרבות, ולא רק כשפה. ניתן לקחת לדוגמה את הבאזז שהיה סביב "אבו-יאיר" בזמן הבחירות. כזכור, באחד הביקורים של ביבי בפזורה במהלך מסע הבחירות האחרון, ביבי מזג קפה שחור למארחיו בעודו מצטלם עימם.

בלי שום קשר לדעה פוליטית-אפשר למצוא דוגמאות לחוסר הבנה תרבותית בכל הצדדים הפוליטיים של המפה. חוסר הבנה של המנהגים והמסורות, מה החשיבות והסמליות של שתיית קפה ושל אירוח בדואי מסורתי, מה מצופה ממך כאורח ומה לא – הם דברים שצורמים באופן חזק כמעט לכל ערבי שצפה בסרטון הזה.

כיוון שמי שאמור להגיש את הקפה באירוח מסורתי – זה אך ורק המארח. אם אתה רוצה עוד קפה, אתה מבקש יפה ומוזגים לך. בטח שלא מגיש לעצמך.

@bnetanyahu

הפסקת קפה עם חברים

♬ original sound – Benjamin Netanyahu – נתניהו

וכמו ש"תקלות תרבותיות" כאלה מתרחשות אצל פוליטיקאים עם משרדי יח"ץ משוגעים, "תקלות" של חוסר הבנה תרבותית מתרחשות בין ערבים ולא-ערבים על בסיס יומיומי.

באחד הביקורים של ביבי בפזורה במהלך מסע הבחירות האחרון, ביבי מזג קפה שחור למארחיו. זו דוגמה לחוסר הבנה של המנהגים והמסורות, החשיבות והסמליות של שתיית קפה ואירוח בדואי מסורתי

אז לפני שטסים לדובאי, מרוקו או אפילו "סתם" עוצרים בכפר ערבי בצפון – קחו לעצמכם שעה בשבוע, ובואו ללמוד שפה ותרבות שיפתחו לכם את הראש לדברים שנמצאים פה מתחת לאף. דברים שאנחנו בכלל לא מכירים או מודעים אליהם.

חן קופרמן, 30, הוא מייסד ומנכ"ל עמותת Blend.Ar (בלנדר). העמותה מפעילה תוכניות ללימוד ערבית, ומלמדת ערבית במודל חדשני, דרך תרגול ישיר עם ערבים דוברי השפה ויצירה של קשרים בין אישיים. צילום: Blend.Ar