נמצאה לנו תרופה: במקום אנרגיה פוסילית מזהמת, ובמקום אנרגיה סולארית שצורכת שטח, נייצר חשמל באמצעות כורים גרעיניים. מה, לא?

נראה שפתרון חדש-ישן מהלך קסם על חלקים מהתנועה הסביבתית בישראל: אנרגיה גרעינית. דברים ברוח זו ביטא מנכ"ל רשות הטבע והגנים היוצא, שאול גולדשטיין, כשאמר: "אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת – זה גרעין".

נראה שפתרון חדש-ישן מהלך קסם על חלקים מהתנועה הסביבתית בישראל: אנרגיה גרעינית. דברים ברוח זו ביטא מנכ"ל רט"ג היוצא, שאול גולדשטיין, כשאמר: "אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת – זה גרעין"

תומכי האנרגיה הגרעינית מבקשים להרגיע את החוששים – "זה לא צ'רנוביל". כורים בימינו הם קטנים, יעילים ובטוחים, הם מבטיחים. אני לא מתכוון להתווכח עמם, בהזדמנות זו, על סוגיות של בטיחות. אבל חשוב להבהיר שההבטחה הגרעינית לפתרון משבר האקלים היא כוזבת. התוצאה היחידה שתושג, אם נטיל את יהבנו על אנרגיה גרעינית, היא העמקת ההתמכרות שלנו כחברה לאנרגיה פוסילית. דברים אלו נכונים לכל העולם, וביתר שאת לישראל.

גבולות הגזרה של הוויכוח

ראשית, יש לשים את הרעיון הגרעיני בהקשרו הנכון. יש לי חבר מארגון סביבתי גדול, ואנחנו בני פלוגתא מזה שנים. הוא טוען שהמשך שימוש בגז כמקור אנרגיה משלים לאנרגיה הסולארית הוא הפתרון עבור ישראל. רק כך, לדעתו, ניתן יהיה לשמור על שטחים פתוחים, לשמר את המגוון הביולוגי וממילא, הוא אומר, הפליטות של ישראל בטלות בשישים.

אני טוען שיש לעבור להפקת אנרגיה סולארית, וכי ניתן, על ידי תכנון ופעולה מתואמת של כלל המשרדים והרשויות, לעבור לאנרגיה סולארית המיוצרת רובה ככולה בשטחים מבונים מגוונים ובדו-שימוש על חקלאות, ומיעוטה על שטחים פתוחים. בצורה זו, ניתן יהיה לטפח את הערכים הסביבתיים החיוניים לישראל ולעולם, ולהימנע גם מפליטות גזי החממה של תעשיית הגז. תכנית כזו הציג צוות NZO של מרכז השל.

ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לא רק מפחית את הפגיעה בסביבה ובבריאות, אלא גם זול יותר מייצור חשמל מפחם/גז. משרד האנרגיה מציע להגדיל את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030. זה צעד בכיוון הנכון אבל זה לא מספיק. לפי עבודה של פרויקט NZO מבית מכון השל, אפשר להגיע ל-50% >> pic.twitter.com/1WmGQ3GLsS

— לובי 99 הלובי של הציבור (@lobbying99) October 18, 2020

הוויכוח שלנו נע בגבולות הגזרה של כל אנשי המעשה והתנועה הסביבתית שעוסקים במשק האנרגיה בישראל. אלו החלופות, וביניהן צריך לבחור.

הרעיון הגרעיני מספק דרך שלישית כביכול, מוצא פלאי מגבולות אלו. אם קיים פתרון קסם שעשוי להפיק את האנרגיה שאנחנו צריכים, כמעט ללא זיהום, ובצריכת שטח מועטה, איזו סיבה יש לא לממשו? אלא שכמו שכבר אמרתי, זו אחיזת עיניים, המאפשרת לדחות את ההכרעה על עתיד האנרגטי ונטישת היצור בגז.

הרעיון הגרעיני מספק דרך שלישית כביכול. אם קיים פתרון קסם להפקת האנרגיה שאנו צריכים, כמעט ללא זיהום ובצריכת שטח מועטה, איזו סיבה יש לא לממשו? אלא שזו אחיזת עיניים

ישראל וה-NPT

כידוע, ישראל אינה חתומה על האמנה הבינלאומית לאי-הפצת נשק גרעיני (ה-NPT). ישראל לא מצטרפת לאמנה, עליה חתומות 191 מדינות, וכך נמנעת מפיקוח בין לאומי על מתקניה הגרעיניים, לרבות מפעל הטקסטיל בדימונה. כך משמרת ישראל את מדיניות העמימות הגרעינית, או במילים אחרות את האופציה הגרעינית הצבאית.

אבל ללא פיקוח בינלאומי לא ניתן יהיה לפתח תעשיה גרעינית אזרחית. אם יש מי שמקווה שישראל תוחרג מהאמנה (כמו הודו, בעבר) ותוכל לפתח כורים אזרחיים בלי פיקוח בינלאומי, הוא כנראה לא גר במזרח התיכון. ומהצד השני, אם יש מי שמקווה שישראל תוותר על העמימות ועל האופציה הגרעינית הצבאית ותצטרף ל-NPT כדי להקים כורים אזרחיים, הוא כנראה לא מכיר את הפוליטיקה הישראלית. אין פוליטיקאי ישראלי שיציע הצעה שכזו לדיון.

הגרעין נמצא בפרטים הקטנים

מעבר לאי ההתכנות של ההצעה מסיבות גיאו-פוליטיות, כדאי להעמיק במשמעות של הפעלת כור גרעיני לצרכי הפקת חשמל. כור גרעיני חייב לעבוד באופן רציף לאורך כל היום וכל השנה. בעגה המקצועית זה נקרא Must Run. כור גרעיני גם מפיק כמויות גדולות מאד של אנרגיה. כך שאין מדובר בפתרון משלים לאנרגיה מתחדשת, שמיועד להפעלה בנקודות השפל של יצור החשמל הסולארי. מצדדי האנרגיה הגרעינית מציעים למעשה ביסוס משק החשמל על גרעין והפיכת האופציה הסולארית לאזוטרית.

כור גרעיני חייב לעבוד ברציפות כל הזמן ומפיק כמויות גדולות של אנרגיה, כך שאינו פתרון משלים לאנרגיה מתחדשת בנקודות השפל שלה, אלא בביסוס משק החשמל עליו והפיכת האופציה הסולארית לאזוטרית

תומכי הגרעין מדברים בדרך כלל על כורי SMR. כורים אלו אמורים להיות קטנים ובטוחים יותר מהמוכר. אך חשוב לדעת שנכון לסוף 2021 כורים אלו עדיין אינם מסחריים. ההערכות הן כי רק באמצע שנות ה-30' של המאה הנוכחית כורים כאלו יהפכו מסחריים, ולכך יש להוסיף פרק זמן ממושך של הקמת הכור, תכנון, תהליך אישור מורכב ובנייה. כך שברור שזהו איננו פתרון אם אנחנו מתייחסים ללוחות הזמנים של משבר האקלים, שמחייב הפחתה דרמטית בפליטות הפחמן כבר בעשור הנוכחי ובבאים אחריו.

נקודה נוספת: מיקום כור גרעיני בישראל הצפופה צפוי להיות כמעט בלתי אפשרי. מי יסכים להקמת כור בסמיכות למקום מגוריו? דחיקת הכור לשטח אליו המדינה מתייחס כפח האשפה הלאומי, הנגב המזרחי הריק-כביכול, תקרב אותו קירבה מסוכנת לשבר הסורי אפריקאי ולרעידות האדמה הפוקדות אותו – סיכון בטיחותי משמעותי.

ריכוז גרעיני מול ביזור סולארי

לאנרגיה סולארית יש פוטנציאל אדיר לשינוי חברתי. זאת בשל האופי המבוזר והשוויוני של יצור האנרגיה. אופי זה מעודד התארגנות קהילתית, בעיר ובמרחב הכפרי, אשר עשויה להפוך את יצור האנרגיה זמין לכל, וליצור מקורות הכנסה וביטחון אנרגטי לקהילות שונות.

אנרגיה גרעינית תסיג פוטנציאל זה לאחור. החלופה הגרעינית היא יקרה מאד ומחייבת ריכוזיות הולכת וגדלה, בהקמה, ברכישת חומרי הגלם, וביצור. ריכוזיות זו עלולה לשמר את חלוקת העושר הבלתי שוויונית המאפיינת את החברה הישראלית, ולהקצינה.

לאנרגיה סולארית יש פוטנציאל אדיר לשינוי חברתי. האופי המבוזר והשוויוני של יצור האנרגיה מעודד התארגנות קהילתית, שעשויה להפוך את יצור האנרגיה זמין ומספק מקורות הכנסה וביטחון אנרגטי לכל

לא רק שאלת התכנות, אלא החמצת הזדמנות לשינוי עמוק

מעבר לסיבות שתוארו עד כה, ישנו ממד עמוק ומהותי יותר לחשיבות ההימנעות מהחלופה הגרעינית.  משבר האקלים הוא רק אחד מהמשברים אליהם הובילה עצמה החברה האנושית במאות האחרונות. למנהיגי העולם לקח כשלושה עשורים להבין שאופן ההתנהלות של החברה האנושית מוליך לאסון אקלימי. לא ניתן להעלות על הדעת שמניעת אסון אקלימי אחד תעשה באמצעות התעלמות ממשברים סביבתיים אחרים, כמו קריסת המגוון הביולוגי והצפת הסביבה בחומרים סינתטיים כמו פלסטיק, דשנים חקלאים ועוד.

המשבר האקלימי הוא תמרור אזהרה במסלול ההתרסקות שהחברה האנושית דוהרת בו. פתרון בעיית פליטות גזי החממה עשוי לאפשר לחברה האנושית להמשיך את אורח החיים הבלתי אפשרי שלה. אך זהו פתרון קצר מועד, שלא ימנע את המשבר הבא. רק שינוי עמוק באורח החיים, היצור והצריכה שלנו, שילווה בשינוי חלוקת העושר עשוי להוביל לפתרון המשבר עמוק שהחברה האנושית נקלעה אליו.

לכן יש לנטוש את המסלול הגרעיני המאפשר להתחמק מהכרעה, ולבחון את כלל הצעדים שעל ישראל לעשות בכל הערוצים כדי לעבור לאנרגיה סולארית. יש להכין תוכנית פעולה לאומית דחופה ולגשת למימושה בלי דחיות נוספות.

רן רביב מנהל תחום קיימות מקומית במרכז השל. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש, נשוי ואב ל-3.

המורדים החות'ים בתימן מסלימים את המלחמה ותוקפים גם את איחוד האמירויות בנוסף לסעודיה. גם ישראל כלולה ב"בנק המטרות" של החות'ים. בישראל מעריכים כי התקפה עליה היא אפשרית וכי איראן היא זו שבוחשת מאחורי הקלעים.

בתוך פחות משבוע תקפו המורדים החות'ים בתימן פעם נוספת את איחוד האמירויות.

המורדים החות'ים בתימן שוב תוקפים את איחוד האמירויות

באיחוד האמירויות דיווחו לפנות בוקר כי יירטו שני טילים ששיגרו המורדים החות'ים בתימן לעבר אבו דאבי, אין נפגעים באירוע. pic.twitter.com/SUyvjpvtAn

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) January 24, 2022

אמצעי התקשורת האמירתים דיווחו כי החות'ים שיגרו ב-24 בינואר שני טילים בליסטיים לעבר אבו דאבי אך הם יורטו ולא היו נפגעים.

בתוך פחות משבוע תקפו המורדים החות'ים בתימן שוב את איחוד האמירויות. אמצעי התקשורת האמירתים דיווחו כי החות'ים שיגרו ב-24 בינואר 2 טילים בליסטיים לאבו דאבי אך הם יורטו ללא נפגעים

החות'ים מגיבים, לטענתם, על ההפצצה הכבדה של הקואליציה הערבית בראשות סעודיה על העיר סעדה בתימן בשבוע שעבר, במהלכה נהרגו 70 בני אדם ונפצעו יותר מ-100 אחרים.

גורמים חות'ים טוענים כי גם ארה"ב וישראל היו מעורבות בהתקפה הזו שבה נהרגו גם נשים וילדים וכי הן מנסות לכפות סדר יום אזורי שמשרת את האינטרסים שלהן.

לכן, גם ישראל נכללת ב"בנק המטרות" שלהם, לא יהיו רק עוד התקפות על איחוד האמירויות וייתכן שתיפתח גם חזית נגד ישראל.

המלחמה בתימן נמשכת כבר 7 שנים בין הממשלה החוקית לבין המורדים החות'ים, שהצליחו להשתלט על חלקים גדולים מהמדינה. ההסלמה האחרונה מצדם בהתקפה על איחוד האמירויות באה בעיתוי שבו מתרחשים שני תהליכים חשובים: שיחות הגרעין בווינה והתקרבות מדינית ודיאלוג בין איחוד האמירויות לבין איראן ובין איראן לסעודיה.

נראה כי האיראנים מנסים להפעיל לחץ על המעצמות בשיחות הגרעין בווינה באמצעות הסלמה על ידי המורדים החות'ים והתקפות על איחוד האמירויות.

גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי הסלמה במלחמה בתימן עלולה להביא להסלמה ברצועה וגם להתקפה על ישראל. גם ישראל מאויימת. בשבוע שעבר שיגר מנהיג החות'ים בתימן, עבד אלמאלכ אלחות'י, איומים לעבר ישראל. גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי נמל אילת, הכור האטומי בדימונה ויעדים נוספים בישראל עלולים להיות כלולים ב"בנק המטרות" של החות'ים.

בשבוע שעבר שיגר מנהיג החות'ים בתימן איומים לעבר ישראל. עפ"י הערכות, נמל אילת, הכור האטומי בדימונה ויעדים נוספים בישראל עלולים להיות כלולים ב"בנק המטרות" החות'י

הם הוכיחו בהתקפות על המתקנים הכלכליים באבו דאבי ועל מתקני הנפט בסעודיה ב-2019 באמצעות טילים בליסטיים ומל"טים מדוייקים, כי יש להם יכולות תקיפה מצויינות למרחקים ארוכים וכי הם יכולים לפגוע גם בישראל.

איראן בוחשת מאחורי הקלעים

ההתקפה הנועזת של המורדים החות'ים בתימן, הנאמנים לאיראן, על המתקנים הכלכליים של אבו דאבי בשבוע שעבר, באמצעות טילים בליסטיים ומל"טים מדוייקים, היכתה בהלם את העולם הערבי, את ישראל ואת ממשל ביידן.

היא הזכירה את ההתקפה המדוייקת שנעשתה באופן דומה ע"י המורדים החות'ים על מתקני הנפט של חברת "אראמקו" באלבוקיק שבסעודיה ב-14 ספטמבר 2019.

אמצעי תקשורת סעודיים פירסמו מספר תמונות המראות את הנזק שנגרם למתקני הנפט של חברת ארמקו הסעודית כתוצאה ממתקפת המל"טים של החות'ים.
pic.twitter.com/iCKUb3fRdK

— Incognito⚫ (@IrakiW) September 20, 2019

על פי הערכות המודיעין הישראלי, איראן עומדת מאחורי שתי המתקפות אלה. למרות זאת גם ממשל טראמפ אז וגם ממשל ביידן כיום לא הגיבו ואינם מתכוונים להגיב צבאית על ההתקפה של החות'ים. ממשל ביידן טוען כי אין הוכחה למעורבות של איראן בהתקפה וכי מדובר בתגובה של המורדים החות'ים על ההתקפות האוויריות של הקואליציה הערבית בראשות סעודיה. הנשיא ביידן חושש שתגובה צבאית אמריקאית נגד החות'ים תפגע במשא ומתן על הסכם הגרעין בווינה.

להערכות המודיעין הישראלי, איראן עומדת מאחורי שתי המתקפות אלה. למרות זאת גם ממשל טראמפ אז וגם ממשל ביידן כיום לא הגיבו ואינם מתכוונים להגיב צבאית על ההתקפה של החות'ים

עם זאת, הנשיא ביידן הודיע ב-19 בינואר כי ממשלו שוקל להכיר שוב במורדים החות'ים כ"ארגון טרור" בעקבות מתקפת הטילים והמל"טים על אבו דאבי. ביידן ביטל החלטה קודמת של ממשל טראמפ בנושא, מייד לאחר שנכנס לבית הלבן, ועכשיו הוא שוקל שוב את הנושא בעקבות בקשה של איחוד האמירויות.

Biden says administration mulling re-designating Yemen's Houthis a terrorist group https://t.co/eLozQ9ItZm pic.twitter.com/Xotiwzyn3N

— Reuters (@Reuters) January 20, 2022

ההתקפה החות'ית על אבו דאבי באה למרות ההתקרבות שהייתה באחרונה בין איחוד האמירויות לאיראן. איחוד האמירויות חזרה לסייע צבאית לכוחות הקואליציה הערבית בראשות סעודיה בהתקפות על החות'ים בתימן, ונוכח ההצלחות של ההתקפות האלה באזורי שבווה ומארב החליטו המורדים החות'ים ללמד לקח את איחוד האמירויות ותקפו אותה בעומק המדינה.

ההתקפה החות'ית המוצלחת חשפה את ערוותה של איחוד האמירויות, המציגה עצמה כמדינה יציבה באזור המזה"ת ההפכפך. הטילים הבליסטיים והמל"טים של החות'ים חדרו את מערכות ההגנה האווירית שלה שנרכשו במיליארדי דולרים. עכשיו החלה איחוד האמירויות להתעניין ברכישת אמצעי הגנה אווירית מפני מל"טים מישראל.

ההתקפה חשפה את ערוות איחוד האמירויות, המציגה עצמה כמדינה יציבה במזה"ת, וחדרה את מערכות ההגנה האווירית בשווי מיליארדי דולרים. עכשיו איחוד האמירויות מתעניינת בהגנה אווירית ממל"טים מישראל

מנהיגי החות'ים מזהירים פומבית את מדינות העולם כי איחוד האמירויות איננה "מדינה בטוחה" ולא כדאי להשקיע בה. די להנחית עליה מכה שתפגע קשות בכלכלתה. הם מאיימים לפגוע במגדל "בורג' אלח'ליפה" בדובאי, אחד הסמלים הידועים של איחוד האמירויות, בטענה כי הוא משמש כמפקדה לתיאום הפעולות הצבאיות נגדם.

מטרת איראן והחות'ים היא להרתיע את איחוד האמירויות

ההתקפה החות'ית על אבו דאבי נועדה להעביר לה מסר מרתיע כי עליה להתרחק לגמרי מכל מעורבות במלחמה בתימן ולהתעסק בענייניה הפנימיים בלבד.

מנהיגי החות'ים הכריזו כבר ב-2019 כי הקימו "בנק של מטרות" אסטרטגיות באבו דאבי ובדובאי.

ההתקפה החות'ית על היעדים הכלכליים באבו דאבי חשפה את חולשת חיל האוויר של איחוד האמירויות ואת היכולת להתגונן מפני טילים בליסטיים ומל"טים, איחוד האמירויות חלשה גם בים. לפני יותר משבועיים השתלטו המורדים החות'ים על ספינה אמירתית בים האדום. הם לנעשה חטפו אותה בלב ים ועד עכשיו מסרבים לשחררה בטענה כי היא הובילה אמצעי לחימה.

Terrorist Al Houthi militia hijacks UAE-flagged cargo ship, Vessel, carrying medical field equipment, was on maritime mission to Jazan Porthttps://t.co/qrwfPme8av pic.twitter.com/Df553NKkGJ

— Earthman Journalist (@Intprofessor) January 3, 2022

איחוד האמירויות נכנסת כעת לשלב מכריע בהיסטוריה שלה. אין לה את היכולת הצבאית להתמודד עם המורדים החות'ים ועם איראן, היא אינה יכולה לסמוך על סיוע צבאי אקטיבי מצד סעודיה או ארה"ב או ישראל, והיא צריכה להתמודד לבד מול הסכנה החות'ית-איראנית, אי אפשר לבוא אליה בטענות. היא רוצה להמשיך  בשגשוג הכלכלי שלה והיא אינה בנויה למלחמות.

איחוד האמירויות נכנסת כעת לשלב מכריע בהיסטוריה שלה. אין לה את היכולת הצבאית להתמודד עם המורדים החות'ים ועם איראן והיא אינה יכולה לסמוך על סיוע צבאי אקטיבי מצד סעודיה או ארה"ב או ישראל

המדיניות של איחוד האמירויות נכשלה עד כה ואיראן מנצחת בגדול בזכות הכוח הצבאי של שלוחותיה. קאסם סולימאני בוודאי מתהפך בשמחה בקברו נוכח ההצלחה של האסטרטגיה שלו.

החות'ים מאיימים בהסלמה נוספת נגד איחוד האמירויות, וההערכה במפרץ היא שאיחוד האמירויות תחפש את המתווך המתאים כדי להרגיע את החות'ים בתימן ואת האיראנים. זהו איתות גם עבור סעודיה, שיורש העצר שלה מוחמד בן סלמאן הוא שהקים לפני 7 שנים את הקואליציה הערבית נגד המורדים החות'ים בתימן. סעודיה החלה בדיאלוג חשאי שהפך לגלוי עם איראן הרבה לפני איחוד האמירויות כדי למצוא מוצא מההסתבכות הצבאית בתימן.

ההערכה של פרשנים במפרץ היא כי ההתקפה החות'ית על איחוד האמירויות תעכב את תהליך ההתקרבות בין איחוד האמירויות לאיראן, "ההתקפה שוב הדגישה כי איראן היא האיום הגדול ביותר על ביטחונן של מדינות המפרץ", הם אומרים.

איחוד האמירויות וסעודיה מתוסכלות מהמדיניות של הממשלים האמריקאים בעשור האחרון כלפי האיומים שמציבה איראן על מדינות המפרץ. ארה"ב נתפסת כמי שמנסה לברוח מהאזור ולא להתעמת עם איראן, המהווה סכנה גדולה גם לעולם.

איחוד האמירויות ניסתה את הדרך הדיפלומטית והכלכלית להתקרב לאיראן, אך חטפה סטירת לחי והיא מואשמת בהונאה והולכת שולל של החות'ים בתימן. ההתקפה עליה מעידה עד כמה שברירית הייתה ההתקרבות הזו ואת מידת חוסר האמון בין שני הצדדים.

איחוד האמירויות ניסתה את הדרך הדיפלומטית והכלכלית להתקרב לאיראן, אך חטפה סטירת לחי, ומואשמת בהונאת החות'ים בתימן. ההתקפה עליה מעידה עד כמה שברירית הייתה ההתקרבות הזו

איראן בנתה את היכולות הצבאיות של המורדים החות'ים וציידה אותם בטילים ובמל"טים בדיוק כפי שבנתה צבאית את שאר השלוחות שלה בסוריה, עיראק, לבנון ורצועת עזה. ההתקפות של החות'ים מתואמות עמה, ובעצם היא זו שתוקפת ללא "טביעות אצבע".

In light of the Houthi missile launch at the UAE this evening, worth noting #Iran's Kayhan newspaper in its Sunday edition threatened the UAE on its front page that Houthi missiles were on their way. pic.twitter.com/r9aDbjeHjm

— Jason Brodsky (@JasonMBrodsky) January 24, 2022

כל זה קורה כאשר בווינה נמשך המשא ומתן האיטי עם איראן על הסכם הגרעין, זהו סימן רע לעתיד, התוקפנות של איראן ושלוחותיה נחשפת לעולם עוד בטרם היא הפכה ל"מדינת סף גרעינית", זה היה רק קדימון קטן לעתיד, שוו בנפשכם מה תעשה איראן במזרח התיכון לאחר שתהפוך ל"מדינת סף" גרעינית.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

הרשומה הקודמת התמקדה בגורם הכלכלי לעוני בעיראק ואחוז האבטלה הגבוה, הנובע ממפגעי הטבע והקורונה וההרס שהביאו המלחמות במדינה בזו אחר זו. הפעם נסביר את המשבר תוך התמקדות בגורם האיראני. דו"ח שפרסם פרופ' אמציה ברעם ל-GIS, שרות המידע הגיאופוליטי בקיץ האחרון, חושף עד כמה הרסנית המעורבות האיראנית.

פרופ' אמציה ברעם, מומחה בעל שם עולמי בנושא עיראק, בדק עד כמה אשמה איראן במצב הכלכלי הקשה בעיראק והגיע למסקנות די ברורות. השחיתות מאז השתלטות השיעים הפרו-איראנים על עיראק הגיעה לרמות חמורות הרבה יותר מאשר בתקופתו של סדאם חוסיין.

פרופ' אמציה ברעם, בדק עד כמה אשמה איראן במצב הכלכלי הקשה בעיראק, והסיק כי השחיתות מאז השתלטות השיעים הפרו-איראנים על עיראק החמירה יותר מאשר בתקופת סדאם

ברעם מסביר כי אחוז ניכר מההכנסות מנפט בעיראק משולמות לפקידי ממשל ועובדי מדינה (כ-60% מהעובדים במדינה!) שבחלקם אינם עובדים כלל בפועל. תשלום משכורות לעובדי או "עובדי" מדינה היא אחת הדרכים של פוליטיקאים לגייס תומכים על חשבון הקופה הציבורית. כשהדבר נעשה בקנה-מידה של מאות אלפים זה מעמיס על תקציב המדינה עומס בלתי אפשרי.

עיראק משלמת משכורות למיליציות המשרתות את איראן

איראן מושכת בחוטים בפוליטיקה העיראקית. זה מסביר את שתיקתם של הפוליטיקאים העיראקיים כאשר המיליציות של "הגיוס העממי" הפרו-איראניות טבחו בכ-600 מפגינים ופצעו יותר מעשרים אלף, בגלי המחאה מאז קיץ 2018 על השחיתות וההזנחה הכלכלית הממשלתית ועל מעורבותה המסיבית של איראן בעיראק.

#Iraq Tension rises as the #Iran -backed Shia militia of Asa’ib Ahl al-Haq (AAH) threatens prime minister Mustafa al-Kadhimi & pro US figures. Kadhimi seems defiant. Earlier ,security forces arrested senior AAH members for attacking Iraqi military camps pic.twitter.com/FR3T5MoHgR

— Rafid Jaboori رافد جبّوري (@RafidFJ) December 25, 2020

המיליציות הללו היו אמורות להתפרק אחרי שסיימו את תפקידן במלחמה מול דאעש ב-2017. כפי שברעם מסביר, גיוס המיליציות העיראקיות היה צעד הכרחי ב-2014 במלחמה נגד דאעש, שאיים על העולם השיעי. היה זה איתוללה עלי אל-סיסתאני שקרא לגיוס המוני למיליציות אף שהוא מתנגד להשפעה האיראנית בעיראק.

אך גייס אל-קודס האיראני ניצל זאת ומייד השתלט על רוב ארגוני המיליציה. מרגע שיצא הג'ין מהבקבוק, לא ניתן עוד להשיבו, ואיראן לא תיתן לזה לקרות. כעת "הגיוס העממי" הוא מפלצת. המיליציות משמשות כאמצעי שליטה לטהראן. הן מטילות את אימתן על האזרחים והפוליטיקאים העיראקים. מדובר בכחמישים מיליציות פרו-איראניות שמבחינה רשמית כוללים 160 אלף לוחמים. הם זוכים לאימונים נחותים ביחס לצבא העיראקי, אך בכל זאת מצויידים בחימוש ברמה טובה על חשבון ממשלת עיראק. ובהבדל מן הצבא, יש להם מוטיבציה גבוהה.

איראן מושכת בחוטים בפוליטיקה העיראקית. זה מסביר את שתיקת הפוליטיקאים העיראקיים כשהמיליציות של "הגיוס העממי" הפרו-איראניות טבחו בכ-600 מפגינים ופצעו יותר מעשרים אלף

הטרור של המיליציות התבטא בשנים האחרונות לא רק בדיכוי אלים של הפגנות, אלא גם ברצח אישים כמו השאם אל-האשמי אחד מיועציו של רה"מ אל-כאזמי ובירי טילים על הנציגות האמריקאית באזור הירוק (המרכז הדיפלומטי בבגדאד) ועל חיילים אמריקאיים המתארחים בבסיסי-צבא עיראקיים כולל בארביל שבכורדיסטן.

Writing this piece has been very hard. Yet, despite feeling shock, grief, and anger, I wanted to pay tribute to my friend Hisham al-Hashimi, who was assassinated last week outside his home in Baghdad. https://t.co/Hyt1guPlj8 pic.twitter.com/9QDP7v2ZQh

— Renad Mansour (@renadmansour) July 13, 2020

הפרוקסי של איראן מתנהג כבעל הבית

המיליציות מתנהגות כגוף הנמצא מעל החוק. הן מתעלמות מהמשטרה וגובות דמי מעבר במחסומים שהן מציבות במעברי הגבול. שם המיליציות גובות מיסים שאמורים להיות משולמים לשלטון. הפסדי המשטר העיראקי כתוצאה מכך מוערכים במיליארדים כל שנה.

בעלי עסקים מחויבים לשלם פרוטקשן למיליציות, מה שפוגע במעמדות הבינוני והגבוה במדינה. שלטון האימה של המיליציות תורם משמעותית להתרוששות האוכלוסייה, לדיכוי היזמות הפרטית, לבריחתם של המשקיעים ולהגירתם של עיראקים משכילים לחו"ל.

בעלי עסקים מחויבים בפרוטקשן למיליציות, ושלטון האימה שלהן תורם משמעותית להתרוששות האוכלוסייה, לדיכוי היזמות הפרטית, לבריחת משקיעים ולהגירת עיראקים משכילים לחו"ל

בנוסף, חולשתה של ממשלת עיראק ביחס למיליציות מתבטאת ב"דלת המסתובבת" של מעצרי בכירים בגיוס העממי, החשודים בפיגועים ובשחרורם לאחר ימים ספורים. הצבא העיראקי אינו גדול מספרית מהמיליציות לטענת ברעם. היתרון שיש לצבא על פני המיליציות מתבטא בעיקר בחיל אוויר קטן וכ-300 טנקים. יתרון כזה אינו מאפשר לחימה יעילה במיליציות, מבלי להיגרר למלחמת אזרחים.

גניבת אוצרות טבע וניצול כלכלי

הדו"ח של ברעם מתייחס לסוגיה הקשה של המחסור במים. במהלך 2021 נמסר ממקורות שונים כי איראן חוסמת את מקורות המים לעיראק, ע"י הטיית הזרם של הנהרות. איראן חסמה את המים הזורמים מהזגרוס אל אגן החידקל וייבשה אזורים שלמים בדיאלא ודרומה.

סוגיה נוספת אליה מתייחס הדו"ח היא הצפתו של השוק העיראקי במוצרים איראנים, מה שפוגע אנושות בתוצרת המקומית והורס את המגזר הפרטי. בין המוצרים המיובאים מאיראן – תרופות זולות ומסוכנות בחלקן (ללא רגולציה), ירקות ופירות, וגם מוצרי חשמל נחותים אך זולים. בגלל שליטת המיליציות ברוב מעברי-הגבול – ממשלת עיראק מתקשה לגבות מכסי יבוא להגנת התוצרת המקומית.

אמנם עיראק עשירה בנפט, אך היא תלויה באיראן בתחום האנרגיה, בעיקר בגז וחשמל. ייבוא הגז מאיראן (כשעיראק עשירה מאד בגז טבעי) הוא אחד האבסורדים וההוכחות לשליטת איראן במדינה. 42% מהחשמל ו-30% מהגז בעיראק מקורם באיראן.

כאשר ממשלת עיראק מאחרת בתשלום, איראן לא מהססת להפסיק את אספקת החשמל, כפי שאירע בקיץ 2018 ושוב בקיץ 2019. אז נותרו עיראקים רבים בשיא החום שבועות ארוכים ללא מקררים וללא מזגן (לעיתים ב-50 מעלות חום). זו היתה סיבה מרכזית להפגנות האנטי-איראניות.

כשממשלת עיראק מאחרת בתשלום, איראן לא מהססת להפסיק את אספקת החשמל, ואף הותירה עיראקים רבים בשיא החום שבועות ארוכים ללא מקררים וללא מזגן (לעיתים ב-50 מעלות חום)

היעדר תקווה לשינוי קרוב

ברעם מסכם כי למרבה הצער, איראן מעוניינת להנציח את האנרכיה-למחצה בעיראק ואת חולשתה של הממשלה. מצב זה מבטיח את המשך שליטתה של איראן על עיראק.

מבחינת איראן השליטה בעיראק חיונית, ראשית מפני שבהבדל מסוריה, לבנון ותימן, העולות לאיראן הון תועפות, עיראק היא פרה כלכלית חולבת. שנית, עיראק היא המעבר היבשתי של איראן לסוריה וללבנון ומוצא אסטרטגי חיוני לים התיכון.

התוצאה הכלכלית לעיראק הרסנית ביותר לטווח ארוך. הצעירים בעיראק שוקעים בייאוש ומעדיפים לעזוב את המדינה בכל הזדמנות שניתנת להם.

הדו"ח של ברעם נכתב בקיץ 2021. אמנם מאז חלו מספר שינויים מעניינים. בבחירות אוקטובר ניצחו מתנגדי המיליציות ברוב גדול ועיראק התקרבה בחודשים האחרונים לירדן, מצרים, סעודיה ולמדינות המפרץ, ואף חתמה עם סעודיה וכווית וכנראה גם עם ירדן על הסכם הספקת חשמל, שאמור להחליף את ההספקה מאיראן.

המיליציות הגיבו בזעם. המנהיג השיעי מוקתדא צדר, הקורא למלחמה בשחיתות ועצמאות מן ההשפעה האיראנית, צובר כוח עצום ברחוב השיעי על חשבונן של המיליציות הפרו-איראניות, המאבדות פופולריות בהתמדה.

ברעם מסכם כי למרבה הצער, איראן מעוניינת להנציח את האנרכיה-למחצה בעיראק ואת חולשתה של הממשלה. מצב זה מבטיח את המשך שליטתה של איראן על עיראק

אך האם ניצנים אלה של אבדן שליטה איראנית בעיראק יביאו להתאוששות כלכלת עיראק? כנראה לא בטווח הקצר, אם בכלל. יש לזכור כי בימים אלה מתגשם החלום האיראני – פינוי רוב הכוחות האמריקאים מאדמת איראן.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q