ב-16 ביולי 1945 זכו חוקרים שעבדו בפרויקט מנהטן לראות את תוצאות מאמצי המלחמה הסודיים שלהם לטובת הממשלה האמריקאית, כשהוזמנו לצפות בניסוי הראשון בהיסטוריה של פצצת אטומית, שזכתה לכינוי טריניטי, ליד לוס אלמוס בניו מקסיקו.

אחד החוקרים סירב להשתתף: המתמטיקאי הפולני יהודי סטניסלב "סטן" אולם. למרות שהיה לו תפקיד חיוני בפיתוח כלי נשק תרמו-גרעיניים, עבודתו של אולם על הפצצה רדפה אותו שנים ארוכות אחר כך. כעת מוצגים חייו בסרט חדש, "הרפתקאותיו של מתמטיקאי", בבימויו של הקולנוען הגרמני תור קליין.

"השאלה הבסיסית היא האם היית בונה פצצה אטומית אם היית יודעת שהיטלר בונה אחת כזאת?", אמר קליין לזמן ישראל בריאיון בזום. "רובנו, גם אני, היינו מסכימים בתרחיש הזה שזה משהו שצריך לעשות. ואז המלחמה הסתיימה, העולם משתנה, ואנחנו ממשיכים קדימה. אחרי זה המצב הופך מסובך יותר. למה אתם בונים פצצת מימן? זה דיון מורכב יותר לנהל".

צילום מתוך "הרפתקאותיו של מתמטיקאי" בבימויו של תור קליין (צילום: באדיבות DragonFly Films)

קליין רואה קווי דמיון לאתגרים אתיים של ימינו: "חושבים על בינה מלאכותית, כל הביוטכנולוגיה, כל זה", הוא אומר. "זה לא רק דילמה מוסרית פה, זה גם סיפור של אנשים, של מערכות יחסים… את כל זה רציתי לחקור בסרט".

בזמן שאולם עבד על הפצצה, כמעט כל בני משפחתו היו כלואים במזרח אירופה הכבושה על ידי הנאצים – למעט אחיו הצעיר, אדם, שנשלח לגור עם דודם בניו יורק. בלוס אלמוס יכול היה אולם לפנות לתמיכה משני אנשים בלבד: אשתו, פרנסואה, וחברו ועמיתו בפרויקט מנהטן, ג'ון "ג'וני" פון נוימן.

קליין רואה קווי דמיון לאתגרים אתיים של ימינו: "חושבים על בינה מלאכותית, כל הביוטכנולוגיה", הוא אומר. "זה לא רק דילמה מוסרית פה, זה גם סיפור של אנשים, של מערכות יחסים. את כל זה רציתי לחקור בסרט"

הסרט, המבוסס על האוטוביוגרפיה של אולם באותו השם, הוקרן לאחרונה בארצות הברית, בצרפת וברוסיה והשתתף בפסטיבלים מאז שנה שעברה. קליין הצליח להקרין את הגרסה הסופית בפני בתו של אולם, קלייר אולם, לפני שמתה בשנה שעברה.

"זאת באמת הייתה מתנה שתמיד אהיה אסיר תודה עליה", הוא אומר.

כמה שרבוטים

לפני למעלה מעשור שמע קליין לראשונה על המתמטיקאי בספרייה העירונית ליד ביתו בדרום מערב גרמניה, באמצעות הספר "מי קיבל את המשרד של איינשטיין?" מאת אד רג'יס. הוא קרא לא רק על עבודתו של איינשטיין במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, אלא גם על שני חוקרים נוספים שעבדו שם – אולם ופון נוימן. בדומה לאיינשטיין, שניהם היו מהגרים יהודים מאירופה – אולם מפולין, ופון נוימן מהונגריה.

קליין קרא לצמד "אנשים שגדלו בתקופה משונה מאוד, בצורה משונה מאוד, בבל אפוק ברחבי מערבי אירופה, זכו להשכלה רחבה, אנשים מאוד תרבותיים".

תור קליין (צילום: באדיבות DragonFly Films)

הסרט מציין שני הישגים חשובים שמיוחסים לאולם. עיצוב טלר-אולם (שמכבד גם את עמיתו ללוס אלמוס, אדוארד טלר) נמצא בבסיס כלי הנשק התרמו-גרעיניים מאז המצאתם, בעוד ששיטת מונטה קרלו הפכה שימושית לא רק לצרכי מחקר הפצצה, אלא גם עבור מחשבים וביולוגיה. שמו מייצג את העניין הממושך של יוצרו בהימורים. ציטוט של אולם משקף את השעשוע שלו ביחס להשפעה של הרעיונות שלו: "זה עדיין מקור אינסופי להפתעה עבורי, לראות כיצד כמה שרבוטים על לוח או פיסת נייר יכולים לשנות את מסלולה של האנושות".

קליין עצמו רצה להיות מתמטיקאי בצעירותו, לפני שמורה לספרות הצביעה על כך שהוא מתעניין יותר בסיפורים שמאחורי המתמטיקאים באשר במתמטיקה עצמה. כיוצר קולנוע, הוא מוצא השראה בגדולי העבר כמו סטנלי קובריק, כמו גם בבני זמננו, כמו דארן ארונופסקי, שסרטו "פאי" גם עוסק במתמטיקה, גם אם מנקודת המבט של הבורסה.

העניין של קליין בסיפורו של אולם התחיל לפני שנים ארוכות. בבית הספר לקולנוע הוא קרא את האוטוביוגרפיה של המתמטיקאי – שעסקה בפירוט רב יותר בחברותו עם פון נוימן – ובסופו של דבר קיבל אישור להפוך את הספר לסרט.

העניין של קליין בסיפורו של אולם התחיל לפני שנים ארוכות. בבית הספר לקולנוע הוא קרא את האוטוביוגרפיה של המתמטיקאי, שעסקה בפירוט רב יותר בחברותו עם פון נוימן, ובסופו של דבר קיבל אישור להפוך את הספר לסרט

כשהשחקן הראשי ביטל את השתתפותו, הצטרף השחקן הפולני פיליפ טלוקינסקי לצוות, כמעט במקרה.

"הוא התחיל להקריא מול המצלמה ומייד ידעתי שזהו זה", אומר קליין. "הייתה לי תחושה חזקה שהוא האדם הנכון לגלם את סטן".

השחקנית הצרפתייה אסתר גרל מגלמת את פרנסואה והשחקן הפולני פביאן קוצ'ייקי מגלם את ג'וני. הסרט צולם בעיקר בגרמניה ובפולין, למרות שחלק מהצילומים התקיימו באזור לוס אלמוס, בחוות הרוחות, ביתה לשעבר של האמנית ג'ורג'יה או'קיף, שהכירה את אולם. קליין עבד על עריכת הסרט קרוב יותר לבית – בסלון ביתו – עם העורך הצרפתי מתיו טפונייה, שבין היתר עבד בעבר על "הבן של שאול".

צילום מתוך "הרפתקאותיו של מתמטיקאי" בבימויו של תור קליין (צילום: באדיבות DragonFly Films)

אורך התסריט המקורי הגיע ל-150 עמודים וכלל דמויות נוספות רבות, "גם אנריקו פרמי, חבר טוב של סטן", אומר קליין. "בשלב מסוים הייתי חייב לצמצם".

הוא התמקד במסעו של אולם מהחוף המזרחי למערב ארצות הברית, ומתאר את המסע כסיפור הגירה. בתחילת הסרט אולם נמצא בהרווארד. הוא גר עם אחיו הנער, אדם, ועורך שיחות לפולין שהופכות נואשות יותר ויותר, מתחנן בפני המרכזנית לחבר אותו לבני משפחתו שנמצאים שם.

קליין התמקד בדרכו של אולם מהחוף המזרחי למערב ארה"ב, ומתאר את המסע כסיפור הגירה. בתחילת הסרט אולם נמצא בהרווארד, גר עם אחיו אדם, ועורך שיחות לפולין בהן הוא מתחנן למרכזנית שתחבר אותו לבני משפחתו

"כל יום גבה ממנו מחיר", אומר קליין.

החלטות קשות

החיים התחילו להסתבך לאולם אחרי שהתאהב בפרנסואה ארון, יהודייה מצרפת שלמדה במאונט הוליוק קולג' במערב מסצ'וסטס. הוא מציע לה הצעת נישואים שנשענת יותר על לוגיקה מאשר על רומנטיקה, אך בסופו של דבר מצליח. ואז פון נוימן משכנע אותו להצטרף לפרויקט מסתורי בצדה השני של המדינה. הוא שולח את אדם לגור עם דודו, ופוגע במערכת היחסים בין האחים.

"סטן היה האח הגדול, פחות או יותר הורה יחידני – או דמות שיכולה להיקרא הורה – היחיד שנשאר", אומר קליין. "ובזמן הזה הוא היה צריך לעבור ללוס אלמוס. זה לא הפך את היחסים שלהם לקלים יותר. אלה שנים מאוד משמעותיות בחייו של נער".

בלוס אלמוס הצטרף אולם לקבוצה אקלקטית של מדענים, מטלר המבריק אך הנתון למצבי רוח ועד אמריקאי מוכה מצפון בשם ג'ון קלקין, דרך הגרמני קלאוס פוקס, שריגל לטובת הסובייטים. המפקח האחראי שלהם היה ג'יי רוברט אופנהיימר והמטרה שלהם – לפחות בהתחלה – הייתה לייצר פצצה לפני הנאצים. אבל הם המשיכו לעבוד גם אחרי ה-6 באוגוסט.

אולם מצא דרך ליצור את פצצת המימן ומספר לפרנסואה, אבל גם תוהה האם הוא צריך לשתף את לוס אלמוס במידע הזה. התהיות שלו לגבי הפרויקט משתקפות בהיעדרות שלו מניסוי טריניטי.

"זה סיקרן אותי, ההחלטה שלו לא ללכת לניסוי", אומר קליין.

אבל הצופה לא רואה את הפיצוץ – החלטה מודעת של הבמאי.

"קודם כל, אני חושב שלכולם יש את הדימוי הזה בראש, של פטריית הענן", אומר קליין. "זה הפך להיות אייקון של התרבות הפופולרית. הראש של איינשטיין ופטריית העשן. לדימוי הזה אין יותר ערך. הוא מסיח את הדעת מהמסר".

הצופה לא רואה את הפיצוץ – החלטה מודעת של קליין. "אני חושב שלכולם ישנו הדימוי הזה בראש, של פטריית הענן", הוא אומר. "זה הפך לאייקון של התרבות הפופולרית. לדימוי הזה אין יותר ערך. הוא מסיח את הדעת מהמסר"

אך המתחים מאחורי ייצור הפצצה נוכחים בכל מקום.

"זה היה מאוד מרובד, מאוד מורכב, משהו שכל הזמן נמצא שם, לפעמים מדובר בגלוי, לפעמים לא מדובר בכלל", אומר הבמאי.

המדענים עוסקים בדיונים סוערים, עם טיעונים בעד פצצה (שתגן על ילדיהם) ונגדה (היא תגרום למותם של חיילים ואזרחים).

השאלה היהודית

עבור אולם ונוימן היו פה כבר מורכבויות נוספות.

"החבר'ה האלה הגיעו ממזרח אירופה וממרכזה", אומר קליין. "הסוגיה היהודית הייתה תלויה מעל לראשיהם".

הוא מציין ש"מ-1943 אנשים ידעו שקיימים מחנות מוות", למרות שלא בהכרח ידעו את היקפם.

סטניסלב אולם אוחז ב-FERMIAC, מחשב אנלוגי שהמציא עמיתו אנריקו פרמי (צילום: רשות הציבור)

סטן, אדם ופרנסואה אולם איבדו את משפחתם בשואה.

"סטן הצליח כנראה להסתיר את הכאב שלו טוב יותר מאדם", אומר קליין. "במקרה של אדם, זה היה תוצאה של אשמת ניצולים. מבחינתו, הוא היחיד ממשפחתו, למעט סטן, ששרד. אני חושב שזה הטריד אותו כל חייו".

אדם אולם הפך לחוקר בולט של הסובייטים באוניברסיטת הרווארד.

"החיבור והאהבה מעולם לא מתו (בינו לבין סטן)", אומר קליין. "אבל במקביל רציתי להראות את הקונפליקט הלא פתור ביניהם".

קונפליקט לא פתור דומה העיב על יחסיהם של אולם ופון נוימן אחרי הפצצת הירושימה ונגסאקי.

"הם מצאו את עצמם במצב שבו השתמשו בפצצות ואנשים מתו", אומר קליין. "אם אתה רואה את זה בתוך המשוואה של המלחמה הקרה – אנחנו חייבים לעשות את זה כדי לשמור על כולם – מובן שזה עשה להם משהו כאנשים".

קונפליקט לא פתור העיב על יחסיהם של אולם ופון נוימן אחרי הפצצת הירושימה ונגסאקי. "הם מצאו את עצמם במצב שבו השתמשו בפצצות ואנשים מתו", אומר קליין. "מובן שזה עשה להם משהו כאנשים"

"במקרה של סטן, הוא השתמש בהומור כאמצעי הגנה במצבים קשים. בדיחות היו משהו שמאוד אפיין אותו. זה אפילו לא היה חיסון, יותר כמו תרופה, להשתמש בבדיחות ובהומור. אבל זה לא עזר לו לפתור את הניגודים בחייהם".