2021 היתה שנת החיסון. מתוך משבר בריאותי-כלכלי חסר תקדים, בקע חזון טכנולוגי מהמרהיבים שהאנושות הגתה. כמו הפירמידות, פיצוח האטום או הנחיתה על הירח, האדם בזכות תבונתו ישלוט בטבע.

בתיאום וגמישות ודבקות במטרה, מקבלי ומקבלות החלטות יחד עם אנשי ונשות מקצוע עשו את הבלתי אפשרי. בזמן שיא פותח החיסון החדש, ומיליארדי מנות יוצרו והופצו במיליוני מוקדי חיסון שפוזרו במדינות שונות סביב הפלנטה.

2021 היתה שנת החיסון. מתוך משבר בריאותי-כלכלי חסר תקדים בקע חזון טכנולוגי מהמרהיבים שהאנושות הגתה. כמו הפירמידות, פיצוח האטום או הנחיתה על הירח, האדם בתבונתו ישלוט בטבע

המכשולים הכלכליים והלוגיסטיים, שבמשך עשורים לא אפשרו לחשמל, מים וסבון, תרופות בסיסיות, אפילו מזון להגיע לאזורים נידחים ואזורים מוחלשים בלב ערים, התפוררו כמו אבק נוכח החזון האמיץ ועתיר המשאבים.

לפי אתר Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד, נכון לכתיבת שורות אלו, 9.1 מיליארד מנות חיסון הופצו בעולם, ו-58.1% מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. בהתחשב בעובדה שהחיסון אושר לילדים מתחת לגיל 12 רק לאחרונה, מדובר ברוב המוחץ של האוכלוסייה הבוגרת של העולם. הישג מונומנטלי. לא היה שום דבר דומה לזה בתולדות האנושות.

אחרי שנה שבה עקומת המתים עלתה ועלתה, ראשית 2021 הביאה גרפים חדשים ואופטימיים. מספר המתחסנים עלה בקצה מהיר ובתחרות בין הווירוס לחיסונים, נראה שהניצחון של האדם על הטבע מובטח.

ואז המציאות הכתה.

הגרפים שעלו בתחילת מבצע החיסונים, עלו בעיקר במדינות עם כלכלות חזקות. גם היום, שנה אחרי תחילת המבצע, רק 8.4% מהאוכלוסיה במדינות עניות קיבלו מנה אחת. בזמן שישראל הובילה את מצבע הבוסטר השלישי, ארגון הבריאות העולמי יצא בהודעה שצריך קודם לחסן מבוגרים במדינות עניות. בארץ התעלמו מההודעה כי מדובר "רק מסיבות מוסריות". כשעוד ועוד מדינות עשירות הצטרפו למבצע הבוסטרים, ארגון הבריאות העולמי הבין, כמו שוליית הקוסם, שהמצב יצא משליטה.

הגרפים שעלו בתחילת מבצע החיסונים, עלו בעיקר במדינות עם כלכלות חזקות. גם היום, שנה אחרי תחילת המבצע, רק 8.4% מהאוכלוסיה במדינות עניות קיבלו מנה אחת

החזון של סיום פנדמיק גלובלי עם חיסון אוניברסלי תוך שנה העמיק את החלוקה בין מדינות עשירות ועניות. עם ההודעה על בידוד האומיקרון בדרום אפריקה, הפכה "היבשת הכהה" ליבשת אדומה במה שאחדים כינו ביטוי של אפריקופוביה.

אם לא די בכך, בזמן שכולנו מחכים בחשש שצונמי האומיקרון יגיע, לפחות לפי נתוני משרד הבריאות, נראה שהווריאנט נפוץ גם בקרב מחוסנים, אם גם באופן פחות קשה, ככל הנראה. האם יתכן ש"הסיבות המוסריות" של ארגון הבריאות העולמי גילמו הגיון אפידמיולוגי?

אבל הבעיות התחילו הרבה לפני האומיקרון וגם לפני הדלתא. החזון לא לקח בחשבון שלכל חידוש טכנולוגי, גם כזה שמנגישים ומעודדים, יש תהליך התפשטות, כפי שתיאר פרופסור אמריטוס לתקשורת אברט רוג'רס כבר ב-1962 בספרו החשוב "דיפוזיית החידושים".

בין אם מדובר בטלפונים חכמים, מכוניות חשמליות או חיסון שדורש עדכונים קבועים, רוג'רס טען (ומחקרים רבים מאששים) שאפשר לתאר אימוץ חידושים באמצעות עקומה, ולחלק את הציבור לפי קטגוריות לאורכה: המחדשים שלפי רוג'רס מהווים 2.5%, המאמצים המוקדמים הם 13.5%, הרוב המקדים הם 34%, הרוב המאחר שגם הם 34% והמשתהים שהם 16%.

בכל המדינות בהן חיסונים היו נגישים, עקומות ההתחסנות עלו במהרה ובערך אחרי חיסון כמחצית מהאוכלוסייה, המגמה האטה. זה קונסיסטנטי עם התיאוריה, אבל לא הסתדר עם החזון האוטופי לחסן 8 מיליארד גברים נשים וטף על הפלנטה לפני שהווירוס עובר עוד מוטציה.

במדינות בהן חיסונים היו נגישים, עקומות ההתחסנות עלו מהר ובערך אחרי חיסון מחצית מהאוכלוסייה, המגמה האטה. זה לא מסתדר עם החזון האוטופי לחסן 8 מיליארד על הפלנטה לפני שהווירוס עובר עוד מוטציה

ואז מנהיגי דמוקרטיות ליברליות, אחד אחרי השני, חצו את הרוביקון.
ממבצעי עידוד חיסונים שאפתניים ומרשימים, שהביאו בשורה של בטחון וחזרה לשגרה, כדי לחסן את הרוב המאחר ואת המשתהים, עידוד הפך לשלילת פריווילגיות, שהפך להטלת סנקציות, והגיע לקרימינליזציה של אי-התחסנות באוסטריה.

הדרכון הירוק בכל העולם שבר קונצנזוס ליברלי לגבי חשאיות מידע רפואי, ועקף חוקי הגנה על פרטיות. יתכן שהדרכון הירוק גם הגן על הבריאות, הוא בוודאות חילק את החברה למחוסנים ולא-מחוסנים.

התבטאויות כמו של נפתלי בנט על הרצון שלו שהורים יריבו על חיסונים, או שלא-מחוסנים מרססים דלתא עם מקלע, ממשיכים לשסע את החברה. עם אחוזי התחסנות נמוכים במיוחד באוכלוסיות המוחלשות (בארץ חרדים, ערבים ופריפריה) מדיניות התו הירוק באה גם במחיר של העמקת פערים.

ברבעון האחרון של 2021, מיליונים בעולם מצאו את עצמם חייבים להתחסן כדי להתפרנס. ועדיין כלכלנים תוהים מדוע גם אחרי החזרה לשגרה נותרו כל כך הרבה מובטלים.

עם הפעלת אמצעים כוחניים, מיעוט מתנגדי חיסונים פונדמנטליסטים, מדענים ומדעניות ספקנים, הססני חיסון, בעלי פוביות ממחטים, נפגעי תופעות לוואי, ליברלים וניאו-ליברלים – חברו למחאות, לעיתים אלימות, נגד מה שהם מתארים כאמצעים טוטליטרים.

בעוד שאין חדש בחובת חיסונים, בעבר היא היתה מכוונת בעיקר כלפי חיילים וילדים ונגד מחלות שהאנושות הכירה שנים רבות. את האבעבועות השחורות, המחלה הראשונה שהוכחדה בעקבות מבצע של ארגון הבריאות העולמי, לקח מעל עשור של עבודה אינטנסיבית להכחיד. כיצד יודעים מתי חזון להכחדת מחלה הוא בשורה ומתי הוא היבריס?

הדרכון הירוק בכל העולם שבר קונצנזוס ליברלי לגבי חשאיות מידע רפואי, ועקף חוקי הגנה על פרטיות. יתכן שהדרכון הירוק גם הגן על הבריאות, הוא בוודאות חילק את החברה למחוסנים ולא-מחוסנים

במהלך 2021, המטאפורה של "מגפת המידע" הפכה מילולית, והשתרשה אמונה שמידע הורג אנשים. תקשורת המיינסטרים והרשתות החברתיות לקחו על עצמם להגן על הציבור מפני מיס ודיסאינפורמציה על חיסונים כדי להציל חיים.

אחרי שמראשית דרכן הרשתות החברתיות טענו שאין להן אחריות על התכנים שמופצים על הפלטפורמות, 2021 הביאה מהפכה. מחשיפת סקנדל פייסבוק-קיימבריג' אנליטיקה ב-2018 החלה התפכחות מבורכת לגבי השפעתן של הרשתות החברתיות. אך בשנת החיסון הכל נשכח ונסלח והפלטפורמות שמכרו מידע על משתמשים וקידמו תיאוריות קונספירציה בשביל רווחים, קיבלו את המפתח לאמת והסכמה ציבורית להפוך לצנזורים.

באופן אירוני, שנת החיסון גם הייתה השנה שבה ילדי העולם, בעיקר המוחלשים, פחות מחוסנים בחיסוני שגרה מזה עשורים. בסגרים של 2020 ההערכה היא ש-23 מיליון תינוקות וילדים הפסידו חיסוני שגרה. בעוד אוכלוסיות משכילות ועשירות יותר התחילו לצמצם פערים, ארגוני הבריאות ברחבי העולם חוששים מהתפרצות של מחלות ילדים שהיו בשליטה בגלל אחוזי התחסנות נמוכים.

בצל החיסון לקורונה כמעט נעלמה העובדה שאושר סופסוף חיסון למלריה. בכל שנה כרבע מיליארד חולים במחלה ומידי שנה מעל 600 אלף מתים ממנה, בעיקר באפריקה כ-80% מהמתים הם ילדים מתחת לגיל 5. אפריקה אולי לא התחסנה לקורונה, אבל היא קיבלה השנה חיסון למחלה שקטלה מיליוני ילדים.

הרשתות החברתיות טענו תמיד שאין להן אחריות על התכנים המופצים בהן, אבל 2021 הביאה מהפכה. הפלטפורמות שמכרו מידע על משתמשים וקידמו תיאוריות קונספירציה בשביל רווחים, קיבלו הסכמה ציבורית לצנזר

שנת החיסון התחילה כשנה של תקווה לבריאות, לשפיות וחזרה מיוחלת לשגרה. אחרי שנה, החיסון שלבטח הציל רבים ממוות ותחלואה קשה, לא הביא את סוף המגפה. ככל שהפער בין החזון למציאות התגלה, מצאנו את עצמנו בחברה עולמית יותר נואשת, אכזרית ושסועה. האדם שרצה להכניע את הטבע, גילה שאת טבעו אינו מצליח להכניע. האם נלמד מזה משהו לשנה הבאה?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.