לפני כמה ימים כינס מלך ירדן, עבדאללה השני, דיון עם מחוקקים וראשי ועדות בבית העליון של הפרלמנט הירדני. לכאורה דיון שגרתי שבו הועלו לסדר היום כמה סוגיות פוליטיות וכלכליות, בהן הסוגיה הפלסטינית והאבטלה הגואה בממלכה.

"ההתמודדות עם האבטלה דורשת החלטות לאומיות אמיצות ושיתוף פעולה רציף בין המגזר הציבורי והפרטי", אמר המלך וקרא לנוכחים "לפעול בשותפות ולהתגבר על המחלוקות האישיות למען האינטרס הלאומי".

"ירדן מתקדמת בבטחה לעבר תהליך מודרניזציה. הדבר מצריך עבודה מאומצת מכולם. יש גורמים שרוצים שזה ייכשל, אך אנחנו בטוחים בהצלחתנו", ציין המלך. בדיעבד יתברר כי דבריו אלה היו רק קדימון למטרה המרכזית שלשמה כונסה הפגישה.

"המחסור במים הוא האיום הגדול ביותר שמדינות האזור יצטרכו להתמודד מולו בעשר השנים הקרובות", קבע המלך עבדאללה, במה שנראה כניסיון לספק "תירוצים" לעמו כדי להצדיק את העסקה המשולשת שעליה חתם עם ישראל ואיחוד האמירויות לפני קצת יותר מחודש.

שרת האנרגיה קארין אלהרר ושר המים של ירדן מוחמד אל נאג'ר בראשות משלחות משתי המדינות, חותמים על הסכם אספקת מים מישראל לירדן, 12 באוקטובר 2021 (צילום: רפי בן חקון, לע"מ)

במסגרת ההסכם, תקים ישראל מתקן להתפלת מים שיועברו לירדן, בתמורה לחשמל שירדן תפיק עבור ישראל באמצעות הקמת תחנת כוח סולארית במדבר הירדני. שיתוף הפעולה ההיסטורי והפומבי הזה בין ישראל לירדן הוליד כעס ציבורי בממלכה.

על אף הבצורת הקשה שהכתה בממלכה, הצעד נתפס כסממן של נורמליזציה עם ישראל וגרם לפרץ של מחאה בדעת הקהל הירדנית. פעילי אופוזיציה ומתנגדים אופורטוניסטים למשטר אף ניצלו את המהלך כדי לתקוף את בית המלוכה. המלך עבדאללה לא נשאר אדיש לכך, בייחוד אחרי הקנוניה שנחשפה בירדן בשנה האחרונה שאיימה, לכאורה, לערער את שלטונו.

הוא מנסה כעת להכשיר את דעת הקהל בארצו לעסקה שנחתמה עם ישראל, ולמהלכים נוספים שיבואו בהמשך על רקע ההתחממות ביחסים בין שתי המדינות.

עבדאללה מנסה כעת להכשיר את דעת הקהל בארצו לעסקה שנחתמה עם ישראל, ולמהלכים נוספים שיבואו בהמשך על רקע ההתחממות ביחסים בין שתי המדינות

על אף שערוצי הקשר ברמה הביטחונית נשמרו, המתיחות עם ישראל בשנים האחרונות החריפה בעקבות מצבור של אירועים והתפתחויות שהגיעו לשיאם עם מדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועסקת המאה.

עבדאללה מלך ירדן בפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, 25 ביוני 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

דחיקת הסוגיה הפלסטינית ונסיגת רעיון שתי המדינות בתקופת טראמפ, לצד הדיבורים על סיפוח חלקים מהגדה, העצימו בשעתו את החששות בירדן כי האמריקאים והישראלים "זוממים" להשיב אל האג'נדה את "האופציה הירדנית", או מה שמכונה "המולדת החלופית" – התוכנית שלפיה ירדן היא זו שתשמש מולדתם של הפלסטינים.

סדרת המפגשים שערך שר הביטחון בני גנץ – האחרון שבהם בשבוע שעבר, בעמאן – תורמים להפגת החשש הכבד הזה. וזה לא סתם חשש. במונחים ירדנים, זוהי סכנה קיומית לממלכה, הסיוט הגדול ביותר שהמלך יכול לדמיין לעצמו. הקשרים האישיים והידידותיים שנוצרו עם גנץ, שבתפיסתו המדינית תומך ברעיון שתי המדינות, יוצרים אצל הירדנים את הרושם שעניין "המולדת החלופית" יורד מהפרק.

הקשרים האישיים והידידותיים שנוצרו עם גנץ, שבתפיסתו המדינית תומך ברעיון שתי המדינות, יוצרים אצל הירדנים את הרושם שעניין "המולדת החלופית" יורד מהפרק

למרות שבראשות הממשלה עומד נפתלי בנט – איש ארץ ישראל השלמה השולל קיומה של מדינה פלסטינית בשטחי הגדה ומתנגד לחידוש התהליך המדיני – הירדנים מבינים כי ישנם בלמים וגורמים מרסנים שימנעו מישראל לנקוט מהלכים דרמטיים בתקופה הקרובה.

ההבנה היא כי תחת ממשל ביידן, הממשלה בישראל לא תפנה לצעדים חד-צדדיים כמו סיפוח חלקים מהגדה, דבר שעלול לערער את היציבות בשטח ולהקרין לרעה על הנעשה אצל השכנה ממזרח.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ועבדאללה מלך ירדן בבית הלבן, 19 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

וללא קשר להקמת מדינה פלסטינית, ישנה אחדות דעים מוחלטת בין בנט למלך עבדאללה בעניין הביטחוני. הדבר האחרון שהמלך רוצה לראות זה כוחות פלסטינים פרוסים לאורך הגבול. ישראל חולקת את אותו האינטרס בדיוק.

ללא קשר להקמת מדינה פלסטינית, ישנה אחדות דעים מוחלטת בין בנט למלך עבדאללה בעניין הביטחוני. הדבר האחרון שהמלך רוצה לראות זה כוחות פלסטינים פרוסים לאורך הגבול. ישראל חולקת את אותו האינטרס

גורם מרסן נוסף הוא ההרכב העדין והשברירי של הקואליציה בישראל. הירדנים מודעים גם לזה. נראה שלאט לאט הם לומדים את הפוליטיקה הישראלית, ומתחילים ליצור חיבורים שלא נראו בעבר.

מעבר לקשר המתחדש עם ראש הממשלה בנט, ישנם גם ניסיונות מצד הירדנים לבנות קשרים עם מנהיגים אחרים בקואליציה. לפני חודשיים היה זה יו"ר רע"ם מנסור עבאס שהתארח בארמונו של המלך.

הדינמיקה שאפיינה את הבחירות בישראל בשנתיים האחרונות, לצד המתיחות ביחסים עם הממשלה הקודמת, לימדו את הירדנים שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד ולהסתמך רק על ראש ממשלה מכהן, יהיה מי שיהיה, ובמקום זאת להכין אלטרנטיבות "ליום שאחרי".

מלך ירדן עבדאללה ויושב ראש רע"ם מנסור עבאס בפגישתם בארמון בעמאן, 9 בנובמבר 2021 (צילום: סוכנות הידיעות של ירדן)

בבית יש למלך עבדאללה הרבה צרות: מצב כלכלי גרוע, אתגרים פוליטיים, בעיית הפליטים הסורים, ומצוקות פנימיות נוספות. אבל לפחות בחזית אחרת הוא זוכה לעדנה מחודשת.

המלך עבדאללה מפצה את עצמו כעת על "השנים הרעות", אלה שבמהלכן נחלש מעמדו באזור. תוצאות הבחירות באמריקה ובישראל תורמות להשבת מקומו במזרח התיכון.

המלך עבדאללה מפצה את עצמו כעת על "השנים הרעות", אלה שבמהלכן נחלש מעמדו באזור. תוצאות הבחירות באמריקה ובישראל תורמות להשבת מקומו במזרח התיכון

ירדן חוזרת לבמה האזורית ונהנית מלגיטימציה בינלאומית. המנהיגים הישראלים עולים לרגל לארמון המלך בזה אחר זה. עסקת טראמפ ירדה מהשולחן. ממשל ביידן באמצעות השגריר האמריקני בירדן, הנרי ווסטר, מעורב יותר בנעשה בממלכה וקשוב יותר לצרכיה. כולם מדברים עם המלך ומחפשים את קרבתו. המלך עבדאללה השיב לעצמו את כבודו, ולירדן את השפעתה באזור.