קבינט המומחים המייעץ לממשלה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ידון היום (שני) באפשרות להמליץ לממשלה להעניק למנועי חיסון תעודת תו ירוק קבועה ללא חיסון וללא הצורך בבדיקות קורונה חוזרות. כך נודע לזמן ישראל.

אם ההמלצה תוגש ותתקבל, מנועי חיסון יהיו גם זכאים לפטור מהבידוד הארוך. מעמדם יהיה זהה למי שחוסן בכל המנות הנדרשות, מחלימים שחוסנו חצי שנה אחרי מחלתם, ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים מתחת לגיל שלוש.

בישראל יש כ-2,000 אנשים המוגדרים מנועי חיסון – אנשים שבשל בעיות רפואיות, נאסר עליהם להתחסן לקורונה. מדובר בבעלי מוגבלויות ומחלות נדירות שונות, חולים במחלות אוטואימוניות חמורות, בעלי אלרגיות קשות, מושתלי איברים וחולי סרטן ו-HIV.

לאנשים במצבים הרפואיים הללו מומלץ להתייעץ עם רופאים לפני החיסון, וברוב המקרים הרופאים ממליצים להם להתחסן, אך לא בכולם, וההמלצה ניתנת באופן פרטני בהתאם למצב.

כיום, למנועי חיסון אין תו ירוק והם אינם זכאים למרבית ההטבות שהתו הירוק מעניק, אף כי לא מכולן. הם צריכים להיכנס לבידוד ארוך – שבוע לפחות, בכפוף לשתי בדיקות שליליות, אחרי כל מפגש שלהם עם חולה מאומת, אולם בניגוד לשאר האנשים שאינם מחוסנים מבחירה – מנועי חיסון מקבלים דמי בידוד.

בדיקה של התו הירוק בכניסה לתיאטרון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמו כן, עליהם לעבור בדיקת קורונה לפני כל בילוי ולהיבדק פעמיים בשבוע כדי להיכנס למקום עבודתם, אף כי הם פטורים מתשלום על הבדיקות.

השבוע, עם שינוי מדיניות הבדיקות, הם לא קיבלו אפשרות לבחור להיבדק בבדיקה ביתית אחרי פגישה עם מאומת וחייבים להיבדק בבדיקות אנטיגן בתחנות הבדיקה.

הם מתקשים לנסוע לחו"ל, בשל חובת בידוד ארוכה לשני הכיוונים ואיסורי כניסה לחלק מהמדינות ולמרבית המקומות במדינות נוספות. חלק ממנועי החיסון מספרים כי הם פוטרו ומתקשים למצוא עבודה וסובלים מסטיגמה חברתית.

נכון להיום, המדינה מאפשרת למי שהתחסן בחיסון ראשון ושני וסבל מתופעות לוואי קשות מאוד לגשת לוועדת חריגים, וזאת יכולה להעניק לו פטור שמאפשר לו לשמור על התו הירוק עם כל ההטבות וללא התניות חיסון שלישי. אבל פטור כזה אינו ניתן למי שלא התחסן כלל מסיבות רפואיות.

זהו המצב בישראל – בעוד שבמדינות אחרות, כמו גרמניה, בריטניה וניו זילנד, למשל, מנועי חיסון מקבלים תו ירוק בלא התניה.

שלט בכניסה לבית החולים רמב"ם בחיפה, המודיע כי הכניסה לבית החולים מותרת רק לבעלי תו ירוק, ספטמבר 2021 (צילום: פייסבוק)

ההצדקה האפידמיולוגית פתחה

לתו הירוק יש שתי מטרות – להקטין את ההדבקה, כיוון שמחוסנים מדביקים יותר ממי שלא חוסן, ולעודד התחסנות.

המטרה הראשונה הפכה לפחות רלוונטית בגל הנוכחי של התפשטות זן האומיקרון, מכיוון שההגנה שמעניק החיסון מפני הדבקה ירדה כמעט לגמרי, והחיסון נועד כיום בעיקר להגן מפני תחלואה קשה, כדי לשמור על חיי הפרט ובריאותו ולמנוע הצפה של בתי החולים בחולים קשים.

בלשכת שר הבריאות ניצן הורוביץ לא השיבו לשאלת זמן ישראל, מה ההצדקה לכך שמנועי החיסון אינם מקבלים תו ירוק קבוע והאם הוא שוקל להציע לממשלה להעניק להם תו ירוק כזה.

גם חברים מוכרים בקבינט המומחים סירבו להתראיין ולענות לשאלות בנושא, ביניהם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, ופרופ' רן בליצר מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, ששניהם הצהירו לאחרונה שהתו הירוק "כבר לא מגן מהדבקה". עם זאת, מומחה אחר החבר בקבינט השיב לזמן ישראל כי הנושא יעלה לדיון בקבינט.

חבר נוסף בקבינט – ד"ר נדב דוידוביץ', מנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, השיב לזמן ישראל: "יש סיבה טובה לשקול לפטור את מנועי החיסון מתו ירוק.

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

"אבל כרגע צריך קודם כל, בהקדם, למצוא למנועי החיסון פתרון של הנגשת הבדיקות. זה לא הגיוני שדווקא הם לא יוכלו להיבדק בבדיקה ביתית אלא רק בתחנות של מד"א. יש גם בדיקות PCR ביתיות, וזה גם פתרון שצריך לשקול עבורם".

לאור הירידה בהגנה מהדבקה שנותן החיסון, יש עדיין היגיון בתו הירוק בכלל?
"אני חושב שכן. ברור שכרגע ההיגיון האפידמיולוגי שלו ירד. אם רוצים בכל זאת להימנע מהדבקה המונית, עדיף לא לקיים התקהלויות גדולות מדי בחללים סגורים. אבל עדיין חשוב ביותר שכמה שיותר אנשים יתחסנו.

"כל הנושא של התו הירוק הוא מורכב ויוצר סוגיות שאין להן מענה מושלם. כדאי להיות שקולים ולאזן בין עידוד ההתחסנות לבעיות אתיות וחברתיות שהתו יוצר. לא הייתי מוותר עליו כרגע לגמרי, אבל בהחלט יש מקום לשקול הקלות, ויש סיבות טובות לפטור מלא או הקלות גדולות ככל האפשר למנועי חיסון".

"כל נושא התו הירוק מורכב ויוצר סוגיות שאין להן מענה מושלם. כדאי להיות שקולים ולאזן בין עידוד התחסנות לבעיות אתיות וחברתיות שהתו יוצר. לא הייתי מוותר עליו כרגע לגמרי, אבל בהחלט יש מקום לשקול הקלות"

"אני קורא בטוקבקים שאני רוצח"

היעדר תו ירוק מהווה כיום גם סטיגמה חברתית, ומשיחות עם מנועי חיסון עולה שזה הדבר המפריע להם ביותר.

ירון (שם בדוי) בן 48, אלרגי לאחד המרכיבים של החיסון (פוליאתילן גליקול) ונאסר עליו להתחסן. הוא עובד מהבית, ומספר ש"המעסיק שלי גורם לי להרגיש כל יום מחדש שפרנסתי תלויה על בלימה".

לדבריו, "בזמן התפרצויות קורונה אני נמנע כמעט ממפגשים עם קרובים וחברים. אני קורא בפוסטים ובטוקבקים שאני מסוכן, רוצח וטרוריסט, ושצריך להכניס אותי לגטו או למחנה מעצר".

טראומת בידוד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

עדית (שם בדוי) בת 42, סובלת ממחלה אוטואימונית. היא מובטלת ואינה מוצאת עבודה, אף שהיא מוכנה לעבוד מהבית ומוכנה לעבור בדיקות קורונה פעמיים בשבוע.

"בתקופות גלי הקורונה אני לא רואה סופר או קניון מבפנים, וקרובי משפחה אני פוגשת בחוץ עם מסכה", היא אומרת, "ואני שומעת כל הזמן את ההכללות האלה על האנשים שלא מתחסנים. מקומם ומצער, שהמערכת ואנשיה רואה בי חומר נפץ, ומצד שני היא לא מנסה לתת מענה לצרכים שלי ושל אחרים במצבי".