סח'נין (צילום: קמיליה בדארנה, מרכז להבה סח'נין)
קמיליה בדארנה, מרכז להבה סח'נין

לפני חמש שנים הסכימה משגב להעביר לסח'נין 1,200 דונם - מאז זה תקוע במשרד הפנים

משגב ויתרה לסח'נין ב-2017 על 1,200 דונם, אבל משרד הפנים טרם אישר את ההסכם ואף טרם הקים ועדה לבדוק אותו ● בסח'נין אומרים שהביצוע נתקע בגלל הפלונטר הפוליטי ● מנכ"ל יוזמות אברהם: "הממשלה לא רוצה שיעברו אדמות לערבים. מבחינה חוקית מספיק אישור השר, אבל כשרוצים לעכב מקימים ועדה שתשב עשר שנים" ● משרד הפנים בתגובה: "זה הנוהל"

ב-2017 נחתם הסכם שחימם את לבם של רבים מתושבי הגליל: המועצה האזורית משגב ויתרה לעיריית סח'נין על 1,200 דונם של אדמות מדרום לעיר סח'נין שנמצאות בשטח השיפוט של משגב והסכימה שיועברו לשטח השיפוט של סח'נין ללא תמורה.

מדובר באדמות חקלאיות בבעלותן הפרטית של משפחות בסח'נין שחלקן עדיין מעובדות על ידן, שהיו חלק מסח'נין לפני מלחמת העצמאות, וסח'נין זקוקה להן כדי לקיים את תוכנית הפיתוח שלה.

אלא שמאז עברו חמש שנים, וההסכם לא אושר על ידי משרד הפנים ולא יצא לפועל, ואף לא נעשה שום צעד מעשי לממש אותו.

לזמן ישראל נודע כי בעוד כעשרה ימים, ב-30 בינואר, תתקיים במשרד הפנים פגישה ראשונה עם הנהלת עיריית סח'נין על בקשתה להוסיף לשטחה את 1,200 הדונם הללו, וזהו ההליך המעשי הראשון בתחילת הדרך למימוש ההסכם.

בעוד כעשרה ימים, ב-30 בינואר, תתקיים במשרד הפנים פגישה ראשונה עם הנהלת עיריית סח'נין על בקשתה להוסיף לשטחה את 1,200 הדונם הללו, וזהו ההליך המעשי הראשון בתחילת הדרך למימוש ההסכם

בעיריית סח'נין אומרים כי הדיון מתקיים לקראת כינוס ועדת חקירה של משרד הפנים על שינוי הגבולות בין סח'נין למשגב. ואילו במשרד הפנים מבהירים: "מבירור עולה כי אכן התקבלה בקשה מעיריית סח'נין להרחבת תחום שיפוט, אך טרם נקבע מנדט בנושא ומשכך אף לא נקבע דיון בוועדה".

תשריט הרבת תחום שיפוט עיריית סח'נין מעיריית משגב
תשריט הרבת תחום שיפוט עיריית סח'נין מעיריית משגב (לחצו להגדלה)

כך או כך, ברור שמדובר בשלבים ראשוניים ביותר של תהליך בירוקרטי ארוך. רק אחרי שהוועדה תגמור לדון בבקשה – תהליך שייקח שנים – ואם היא תאשר, תועבר המלצה למנכ"ל משרד הפנים ולהחלטת שרת הפנים איילת שקד (או מי שיחליף אותה עד אז).

ובינתיים, לעיריית סח'נין אין אפשרות להשתמש בשטח שמשגב ויתרה עליו מזמן. העירייה כבר הגישה לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה תוכניות לשימוש בשטח, שנמצאות בהליכי אישור מתקדמים – אבל עד שמשרד הפנים לא יאשר את שינוי הגבולות בינה לבין משגב, גם אם תוכניות הבנייה יאושרו, סח'נין לא תוכל לממש אותן.

במשרד הפנים מסבירים: "כל שינוי גבולות בין רשויות מחייב העברת מנדט לוועדה הגאוגרפית, הפועלת על פי חוק ומקיימת דיונים ובדיקות בשטח עד להעברת המלצה למנכ"ל משרד הפנים ולהחלטת השרה. דיוני הוועדה מתנהלים רק לאחר קבלת מנדט, בצורה מקיפה ובזמן הקצר ביותר בו ניתן להעביר המלצות".

"כל שינוי גבולות בין רשויות מחייב העברת מנדט לוועדה הגאוגרפית, הפועלת על פי חוק ומקיימת דיונים ובדיקות בשטח עד להעברת המלצה למנכ"ל משרד הפנים ולהחלטת השרה"

במשרד הפנים לא הסבירו מדוע ועדת החקירה מוקמת רק עכשיו – חמש שנים אחרי שמועצת משגב חתמה על ההסכם לגרוע את החלקה משטחה.

לדברי דני עברי, ראש מועצת משגב: "את הטענות למה זה מתעכב צריך להפנות למשרד הפנים, לא אלינו, ולמיטב ידיעתי לאנשי סח'נין אין טענות כלפינו. לנו אין ולא הייתה שום התנגדות שהשטח הזה יעבור מתחום השיפוט שלנו לשלהם.

יו"ר המועצה האזורית משגב, דני עברי (צילום: באדיבות המצולם)
יו"ר המועצה האזורית משגב, דני עברי (צילום: באדיבות המצולם)

"לנו אין מה לעשות עם האדמות הללו, הם צריכים אותן. הן אדמות פרטיות צמודות לסח'נין בבעלות של תושבי סח'נין וחלקן עדיין מעובדות על ידהם. הם חלק ממה שהם רואים בתור סח'נין ההיסטורית, מנקודת המבט שלהם אלה אדמות שלהם".

ובכל זאת, בזמן קודמך בתפקיד לא נחתמו הסכמים כאלה, משגב לא ויתרה לסח'נין על שום שטח, ונאבקה על כל מטר.
"אני לא אחראי על החלטות של קודמיי, אבל אני לא עשיתי טובה לאף אחד ולא נתתי מתנה. היינו מפסידים את האדמות הללו בכל מקרה, אם היינו רוצים ואם לא.

"כשעיריות מבקשות לקחת שטח ממועצות אזוריות שגובלות בהן לצרכי פיתוח תמיד מאשרים להן. בלי קשר ליהודים וערבים, גם כשחדרה מבקשת שטח בתחום השיפוט של מועצה אזורית מנשה לצרכי פיתוח מאשרים לה. זה הולך יותר בקלות כשיש הסכם, חוסך בעיות.

"הסדרנו איתם מה אנחנו צריכים ומה הם ולפי זה חילקנו את השטח. טוב שיש הסכם שנחתם ברוח טובה ויש יחסי שכנות טובה".

מאז עברו חמש שנים ומשרד הפנים אפילו לא התחיל לבדוק את ההסכם. יש לך השערה למה?
"ההשערה שלי? כי ככה עובדת הבירוקרטיה. זה לא עניין של יהודים וערבים. גם כשאנחנו רוצים להרחיב יישוב קיים, נניח להרחיב את ידפת, לא מאפשרים, מוציאים לנו את המיץ, שלא לדבר על הקמת יישובים חדשים שכמעט בלתי אפשרית. למעשה, כיום יותר קשה לקבל אישור להרחיב יישוב יהודי קטן מאשר להרחיב עיר".

"זה לא עניין של יהודים וערבים. גם כשאנחנו רוצים להרחיב יישוב קיים, נניח להרחיב את ידפת, לא מאפשרים, מוציאים לנו את המיץ, שלא לדבר על הקמת יישובים חדשים שכמעט בלתי אפשרית"

בניגוד למועצת משגב, בעיריית סח'נין דווקא מקפידים שלא לבקר את משרד הפנים. לדברי מהנדס העיר, סלימן עיתמן: "ההסכמות בינינו לבין משגב זה טוב ויפה, זה מראה על נכונות, אבל זה לא אומר שהשטח עובר. לכן צריך ועדת חקירה".

סח'נין (צילום: רשאד חלאילה, מרכז להבה סח'נין, נתרם לפיקיויקי)
סח'נין (צילום: רשאד חלאילה, מרכז להבה סח'נין, נתרם לפיקיויקי)

גם ראש העירייה, ספואת אבו ריא, נשמע אופטימי: "הכול נעשה לפי הנוהל. אמורים לשבת על זה ולאשר, ואז הכול יהיה בסדר".

למה לא כינסו את ועדת החקירה עד עכשיו?
"בגלל שלא הייתה ממשלה".

לא הייתה ממשלה שנתיים מתוך חמשת השנים האחרונות, ובכל זאת הליכים תכנוניים רבים המשיכו להתקיים.
"אני מקווה שעכשיו התהליך שלנו יתחיל לזוז".

ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל משותף של ארגון יוזמות אברהם וגאוגרף במקצועו, טוען שמשרד הפנים מעכב את אישור העברת השטח בכוונה, תוך יצירת פרוצדורה ארוכה שאינה נדרשת.

לדברי אבו ראס, שעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת אריזונה עסקה בקביעת גבולותיהן של רשויות מקומיות ערביות בישראל, "ההסברים של משרד הפנים לעיכוב הזה לא רציניים ולא משכנעים. אפשר להקים ועדת חקירה, לא חייבים. מבחינה חוקית מספיק אישור של השר".

"מן המפורסמות היא שכשרוצים לתקוע משהו מקימים ועדה", אומר אבו ראס. "ועדת חקירה כזאת אורכת עשר שנים. אם אחד היישובים מתנגד לשינוי הגבולות יש הצדקה לוועדה, אבל ככה, כשמשגב ויתרו על השטח של סח'נין לפני חמש שנים? אין בזה שום צורך חוקי, איילת שקד יכולה לאשר מחר בבוקר, זה פשוט עיכוב לשם עיכוב".

"אם אחד היישובים מתנגד לשינוי הגבולות יש הצדקה לוועדה, אבל ככה, כשמשגב ויתרו על השטח של סח'נין לפני חמש שנים? אין בזה שום צורך חוקי, איילת שקד יכולה לאשר מחר בבוקר, זה פשוט עיכוב לשם עיכוב"

ד"ר ת'אבת אבו ראס (צילום: יח"צ)
ד"ר ת'אבת אבו ראס (צילום: יח"צ)

אומרים שהעיכוב עד עכשיו נבע מהפלונטר הפוליטי, שלא הייתה ממשלה.
"חמש שנים? אריה דרעי היה שר הפנים ארבע שנים. הוא לא חתם על אף מסמך? לא אישר שום תוכנית? כשרוצים לזרז מזרזים, כשרוצים לעכב מעכבים".

מה האינטרס?
"לצערי, ממשלת ישראל לא רוצה שיעבירו אדמות מיהודים לערבים. הרי זה סיסטמטי, זה לא רק משהו נקודתי בין סח'נין למשגב. האבסורד במקרה הספציפי הזה הוא שמשגב לא רוצה את השטח הזה, במשגב מבינים שזה לא שלהם אלא של סח'נין ומעדיפים את השכנות הטובה על עוד פיסת אדמה, אבל הממשלה לא נותנת להם לתת אותו".

"לצערי, ממשלת ישראל לא רוצה שיעבירו אדמות מיהודים לערבים. הרי זה סיסטמטי, זה לא רק משהו נקודתי בין סח'נין למשגב. האבסורד במקרה הספציפי הזה הוא שמשגב לא רוצה את השטח הזה"

סח'נין איבדה עשרות אלפי דונמים, בלי פיצוי

סח'נין שבגליל התחתון קיימת כ-3,500 שנה. בתקופה החשמונאית והרומית שכן במקום יישוב יהודי בשם סכנין, שבין השאר התגורר בו האמוראי רבי יהושע דסכנין. לאחר מכן הפך המקום לכפר ערבי גדול.

לפי מסמכים בריטיים, בסוף תקופת המנדט התגוררו בסח'נין כ-26 אלף תושבים, ושטחיה המיושבים והחקלאיים השתרעו על כ-70 אלף דונם. בעיריית סח'נין טוענים שליישוב היו 40 אלף דונם נוספים שלא נרשמו ברשומות הבריטיות.

מאז הקמת המדינה הופקעו מסח'נין מרבית אדמותיה, ועד 1976 נותרו לה פחות מ-9,000 דונם בלבד. ההפקעה החלה מייד לאחר מלחמת העצמאות.

היישוב סח'נין בשנות ה-40, לפני מלחמת העצמאות (צילום: אתרי מלחמת העצמאות)
היישוב סח'נין בשנות ה-40, לפני מלחמת העצמאות (צילום: אתרי מלחמת העצמאות)

השטחים שהופקעו שימשו לסלילת כבישים, למוביל הארצי, בסיסי צה"ל, מפעל של רפא"ל, העיר כרמיאל, וכן תשעה יישובים יהודיים, שלושה יישובים בדואיים ושני אזורי תעשייה שקמו בשטחי השיפוט של משגב שקיבלה את רוב השטח של סח'נין, כולל רוב האדמות החקלאיות של תושביה.

הפקעת האדמות הופסקה ב-1976, עקב אירועי יום האדמה – הפגנות סוערות, אלימות בחלקן, של ערבים מסח'נין, עראבה הסמוכה וכפרים נוספים באזור במחאה על הכוונה להפקיע כ-21 אלף דונם נוספים (מכל היישובים יחד) מהאדמות שנותרו להם.

בהפגנות נהרגו שישה מפגינים ערבים מאש המשטרה וצה"ל, שלושה מהם מסח'נין. תאריך האירוע, ה-30 במרץ, הפך מאז לאירוע מחאתי קבוע של ערביי ישראל – "יום האדמה" – וההפקעה שתוכננה בוטלה.

"נלקחו לנו כ-100 אלף דונם, אדמות שהיו חלק מהיישוב בבעלות של המשפחות שלנו, מדורי דורות, ולא קיבלנו דונם חלופי אחד", אומר גזאל אבו ריא, יועץ לראש עיריית סח'נין ומנהל הפרויקטים של קמפוס גבעת חביבה בצפון הארץ.

"הציעו לבעלי הקרקע פיצוי כספי עלוב, משהו כמו כמה לירות לדונם, והם סירבו לקבל. אמרו שהם לא מוכנים למכור את הקרקע שלהם במחיר של זוג נעליים, וזה בערך היה הפיצוי.

"הציעו לבעלי הקרקע פיצוי כספי עלוב, משהו כמו כמה לירות לדונם, והם סירבו לקבל. אמרו שהם לא מוכנים למכור את הקרקע שלהם במחיר של זוג נעליים, וזה בערך היה הפיצוי"

נוף במועצה האזורית משגב, מבט מכיוון ידפת (צילום: Hanay, מתוך ויקיפדיה)
נוף במועצה האזורית משגב, מבט מכיוון ידפת (צילום: Hanay, מתוך ויקיפדיה)

"מעבר למצוקת הקרקע, יש כאב רגשי. המוביל הארצי נבנה על האדמה שלנו אבל אנחנו מקבלים את המים ממקור אחר ולא שתינו כוס אחת מהמים שעוברים לנו באדמה. ועוד יותר גרוע מההפקעה לצרכים ציבוריים – על האדמה הפרטית שנגזלה מחקלאים נבנו מפעלים. רפא"ל. אזורי תעשייה שלא ראינו מהם שקל ארנונה".

הוחלט להקים אזור תעשייה משותף בשטח שהוחזר לכם, לא?
"כן, הוחלט. אלה חלומות, אולי הוא יקום בעוד 20 שנה".

בסח'נין מתגוררים כיום כ-31 אלף תושבים. במשגב מתגורר מספר דומה של תושבים, על שטח גדול פי 17 – כ-164 אלף דונם, שכשליש מהם נלקחו מסח'נין. "אנחנו נחנקים", אומר אבו ריא.

בסח'נין מתגוררים כיום כ-31 אלף תושבים. במשגב מתגורר מספר דומה של תושבים, על שטח גדול פי 17, שכשליש ממנו נלקח מסח'נין. "אנחנו נחנקים", אומר אבו ריא

מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת נאבקת עיריית סח'נין לקבל לידיה בחזרה מעט מהאדמות שנלקחו ממנה. סח'נין הגישה בעבר גם עתירות משפטיות נגד תוכניות בנייה במשגב על אדמות שנלקחו מסח'נין, כמו הקמת קיבוץ אשבל ב-1998, שנדחו בטענה שהבנייה לא היוותה עבירה על החוק ושלבית המשפט אין סמכות להתערב בהחלטות תכנוניות.

אם הסכם העברת השטח שנחתם ב-2017 יאושר ויצא לפועל, תהיה זאת הפעם השנייה שבה שטח מועבר (או מוחזר) ממשגב לסח'נין. ב-2005 החליט משרד הפנים, לראשונה, להחזיר לסח'נין חלק מהשטח. ועדת הגבולות של המשרד החליטה להעביר ממשגב לסח'נין 1,700 דונם של אדמות חקלאיות המקיפות את משגב, רובן בבעלות פרטית ובשימוש של תושבי סח'נין.

סח'נין (צילום: רשאד חלאילה, מרכז להבה סח'נין, נתרם לפיקיויקי)
סח'נין (צילום: רשאד חלאילה, מרכז להבה סח'נין, נתרם לפיקיויקי)

מדובר בחלק קטן מבקשה שהגישה סח'נין למשרד הפנים ב-1993, לקבל כ-9,000 דונם מהשטחים המקיפים אותה מכל עבר ונמצאים בתחום שיפוט משגב. הוועדה החליטה שכ-7,000 דונם מהשטח שבמחלוקת לא יעברו, כולל אחד מאזורי התעשייה של משגב ששוכן סמוך לסח'נין.

בסח'נין ערערו על ההחלטה, בטענה שלפחות אזור התעשייה צריך לעבור לידיה, ובמקביל ערערו עליה גם במשגב וגם ברפא"ל, שהמפעל שלה סמוך לשטח שהיה מיועד להעברה. ראש הממשלה דאז אריאל שרון החליט למנות ועדת חקירה שתדון בנושא מחדש.

הדיונים בוועדה החלו ב-2013, וב-2014 היא אישרה החלטה דומה לזו שהתקבלה ב-2005 בתיקונים קלים, כולל הרחקה של השטח שיועבר לסח'נין מרפא"ל והגדלה שלו באזורים אחרים.

אחרי השינויים, ניתנה תוספת של כ-100 דונם נוספים לסח'נין ביחס להחלטה של 2005, כך שבסך הכול הוחלט להעביר ממשגב לסח'נין כ-1,800 דונם. על השטח שיועבר הוחלט להקים אזור תעשייה משותף שהכנסות הארנונה שלו יגיעו לסח'נין.

בסך הכול הוחלט להעביר ממשגב לסח'נין כ-1,800 דונם. על השטח שיועבר הוחלט להקים אזור תעשייה משותף שהכנסות הארנונה שלו יגיעו לסח'נין

שר הפנים הקודם אריה דרעי חתם ואישר את העברת השטח ב-2016 ותוכנית הפיתוח של סח'נין לשטח שהועבר נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים לקראת ביצוע.

יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעיריית סח'נין מסרו בתגובה להחלטה מ-2016: "העירייה סבלה רבות מהפקעת קרקעות ומהגבלות פיתוח. המשך הגבלות הפיתוח עלול להעצים את הרגשת המצוקה, הקיפוח והפגיעה בתושבי סח'נין. אי לכך, הרחבת תחום שיפוטה של עיריית סכנין עשויה להיות פיצוי חלקי ולייצר הזדמנויות לפתרונות".

רון שני, היו"ר הקודם של מועצת משגב, מסר בתגובה לאותה החלטה: "החלטת ועדת הגבולות לא פשוטה לנו, אך עלינו להתחשב גם בצרכי השכנים שלנו. בשנים האחרונות יזמנו והצטרפנו לפעולות ופרויקטים רבים של שיתופי פעולה ושכנות טובה בגליל, שהרי כולנו חיים כאן. ככל שייטב לשכנינו ייטב גם לנו".

בהסכם העברת השטח שנחתם שנה אחר כך הוסכם להעביר ממשגב לסח'נין כ-1,200 דונם נוספים, נוסף על ה-1,800 שעליהם הוחלט ב-2016. אם וכאשר ההסכם מ-2017 יאושר ויצא לפועל, תקבל סח'נין – אחרי מאבק שכבר נמשך 28 שנה – בסך הכול כ-3,000 דונם מתוך עשרות אלפי הדונמים שהופקעו ממנה מאז 1948.

אם וכאשר ההסכם מ-2017 יאושר ויצא לפועל, תקבל סח'נין – אחרי מאבק שכבר נמשך 28 שנה – בסך הכול כ-3,000 דונם מתוך עשרות אלפי הדונמים שהופקעו ממנה מאז 1948

למרות הסכמתו להעביר לס'חנין את השטח, נראה כי עברי אינו שותף לתחושת תושבי סח'נין כי הם מקופחים.

"מהכותרות זה נראה שלנו יש המון שטח וס'חנין צפופה", הוא אומר, "אבל כשמסתכלים על השטח של סח'נין מול השטח הבנוי של היישובים שלנו נטו, לא כולל השטחים הפתוחים, אצלנו הם יותר צפופים ולנו דווקא יותר קשה להרחיב אותם.

צילום אווירי של שטחים חקלאיים ליד סח'נין (צילום: עיריית סחנין)
צילום אווירי של שטחים חקלאיים ליד סח'נין (צילום: עיריית סחנין)

"העניין הוא שהם לא מתייחסים לקרקע כמו שמתייחסים אליה ביישובים יהודיים. יש להם אדמות חקלאיות בתוך משגב, אבל זה לא משנה להם את חיי היום יום, הם יכולים להיכנס אליהן ולעבד אותם.

"גם לחקלאים שגרים ביישובים יהודיים יש אדמות ביישובים אחרים, ככה זה עובד, והם לא מבקשים להעביר את הקרקע לשטח היישוב שלהם. אבל מבחינת תושבי סח'נין, יש לזה משמעות אחרת. מבחינתם זה היה פעם חלק מסח'נין אז זה שלהם".

הם אומרים שהם רוצים את האדמות האלה בשביל לבנות, להרחיב ולפתח את סח'נין, לא להשאיר אותן כאדמות חקלאיות.
"הם הכינו כל מיני תוכניות, נראה מה יצא מהן בפועל, אני לא מתערב. אני שמח שהם יקבלו את השטח ומקווה שזה יקרה בפועל בהקדם. מה שהכי חשוב זה שיתוף הפעולה והשכנות הטובה, יותר חשוב מהכול".

את הסנטימנט הזה של עברי מדגישים גם בסח'נין. "ההסכם עם משגב חשוב מעבר לעניין הקרקע", אומר גזאל אבו ריא. "הוא חשוב כי הוא גראס-רוט, הוא מבטא רצון שבא מהשטח של יהודים וערבים שחיים כאן לבנות יחד את החיים המשותפים.

"ההסכם עם משגב חשוב מעבר לעניין הקרקע. הוא חשוב כי הוא גראס-רוט, הוא מבטא רצון שבא מהשטח של יהודים וערבים שחיים כאן לבנות יחד את החיים המשותפים"

"בסופו של דבר, עם כל מה שהיה בעבר, אנחנו רוצים לצאת מהמקום של הקורבן וללכת למקום חיובי של צמיחה, התפתחות, השתלבות. וזאת בדיוק המשמעות של ההסכם הזה, אם וכאשר הוא יצא לפועל".

עוד 2,100 מילים
סגירה