כל הסדר טיעון שעורכת הפרקליטות צריך להיות מתועד, והפרקליט המטפל נדרש לרשום את הנימוקים המפורטים להחלטה ללכת להסדר טיעון בתיק. כך קובעת הנחיית פרקליט המדינה, המסדירה את הכללים להסדרי טיעון.
פרקליט המדינה מחייב לא רק את הפרקליטות אלא גם את התביעה המשטרתית לתעד את המהלכים שהובילו להחליט על הסכמה להסדר טיעון – למרות שהתביעה המשטרתית נוהגת לסגור עסקאות טיעון עם סנגורים בשיחות מסדרון בבתי המשפט, רגע לפני הכניסה לאולם.
ואם תיקים פליליים רגילים, קטנים ובינוניים, מחייבים תיעוד הנימוקים שהובילו להסדר – קל וחומר שהסדר טיעון עם פוליטיקאים בכירים המסתבכים בפלילים מחייב נימוקים.
אם תיקים פליליים רגילים, קטנים ובינוניים, מחייבים תיעוד הנימוקים שהובילו להסדר – קל וחומר שהסדר טיעון עם פוליטיקאים בכירים המסתבכים בפלילים מחייב נימוקים
ביוני 2007, כשהיועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז חתם על הסדר טיעון עם נשיא המדינה משה קצב, הוא ישב וחיבר בלילה הקודם מסמך מפורט, הכולל את הנימוקים להחלטתו.
מזוז מנה שלושה שיקולים מרכזיים להחלטה ללכת על עסקת טיעון שבמסגרתה הומרו עבירות האונס לעבירה אחת של מעשה מגונה ועוד אחת של הטרדה מינית.
השיקול הראשון היה כי הסדר הטיעון משיג את התכליות העיקריות של החקירה – חשיפת האירועים שאירעו לאורך השנים; לקיחת אחריות משפטית וציבורית על ידי קצב; והמסר הציבורי החשוב בדבר אכיפה בנושא עבירות מין.
השיקול השני היה הקשיים הראייתיים בתיק, שנבעו מהעובדה שעל חלק מהפרשות חלה התיישנות.
והשיקול השלישי, שהכניס את מזוז לצרות: "האינטרס הציבורי בצמצום הפגיעה במוסד הנשיאות, בתדמיתה של מדינת ישראל עקב ניהול משפט ממושך בעבירות מין נגד נשיא המדינה לשעבר, וצמצום הפגיעה במתלוננות".
בהמשך, במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד הסדר הטיעון, חזר בו מזוז מהדברים הללו, שהיוו שיקול בלתי ראוי שהכריע לטובת עסקת הטיעון.
קפיצה לינואר 2022: השבועיים הקרובים יעמדו בסימן מרוץ נגד השעון של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. צוותים משפטיים מטעמם ינסו להגיע לנוסח מוסכם של כתב אישום מצומצם, שיאפשר חתימה על הסדר טיעון לנתניהו בטרם ידפוק השעון חצות ב-31 בינואר, אז יהפוך מנדלבליט לדלעת.
צוותים משפטיים ינסו להגיע לנוסח מוסכם של כתב אישום מצומצם, שיאפשר חתימה על הסדר טיעון לנתניהו בטרם ידפוק השעון חצות ב-31 בינואר, אז יהפוך מנדלבליט לדלעת
היועץ היוצא הפגין לאורך שש שנות כהונתו זלזול בחובה הציבורית לנמק את החלטותיו הנוגעות לענייניהם הפליליים של נבחרי ציבור. גם כשפרסם נימוקים, הם היו לקוניים ומינימליסטיים. אך אם תיחתם עסקה עם נתניהו, מנדלבליט יאלץ לפרסם נימוקים.
זה יהיה בלתי סביר מבחינה ציבורית לחתום על הסדר טיעון עם ראש הממשלה היוצא, ולהתעלם כליל מהחובה המעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה, תוך הסתתרות מאחורי הנימוק הטכני שהפרקליט מצוי מתחת ליועץ בהיררכיה ולכן לא חלה על היועץ חובה לציית להנחיות.
זה יהיה בלתי סביר לחתום על הסדר טיעון ולהתעלם כליל מהחובה המעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה, תוך הסתתרות מאחורי הנימוק הטכני שהפרקליט כפוף ליועץ לכן לא חלה על היועץ חובה לציית להנחיות
זה יהיה בלתי סביר גם מבחינה ארגונית אם מנדלבליט יחתום ויעזוב, וישאיר לאנשי הפרקליטות לנקות את מה שהשאיר אחריו.
מן הסתם, יוגשו עתירות לבג"ץ נגד העסקה. גם בית המשפט המחוזי בירושלים, שבו מתנהל המשפט, בוודאי ירצה לשמוע את עמדת הפרקליטות המנמקת מדוע מוצדק לתת הקלות לנאשם מספר אחד.
מנדלבליט יודע שלא כל אנשי הפרקליטות – כולל אלה המטפלים בתיקי האלפים – תומכים בחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו, ובוודאי במתווה המסתמן, הכולל הקלות דרמטיות לטובת נתניהו. ללא מסמך של מנדלבליט, ספק אם הפרקליטות תצליח לשכנע את השופטים הסקרנים בעמדה שאפילו הפרקליטים עצמם אינם מאמינים בה.
טובת הציבור
אף שרשמית דלתה של הפרקליטות פתוחה לניהול מו"מ להסדר טיעון בכל תיק פלילי, לפני הגשת כתב אישום וגם אחריו, קובעת הנחיית פרקליט המדינה כי לא בכל מקרה ראוי ללכת על הסדר. הצדקה לחתימה על הסדר טיעון קמה רק כאשר "הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור".
עם זאת, לפרקליטות יש שיקול דעת רחב מאוד לצקת תוכן למונח הערטילאי הזה, "טובת הציבור": ההנחיה קובעת כי זו תיקבע בכל עניין על פי מכלול נסיבותיו.
השיקול המרכזי הנשקל בתיקים רגילים לעריכת הסדר טיעון, הוא שיקול החיסכון במשאבים. הסדר טיעון מייתר את הצורך בניהול משפט הוכחות מלא, והיעילות מאפשרת הגשת כתבי אישום רבים יותר והרשעתם עבריינים רבים יותר.
ואולם בית המשפט העליון קבע בעבר כי לא בכל המקרים השיקול בדבר החיסכון במשאבים הוא השיקול המכריע. לעתים, נקבע, "גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים ויתור כלשהו כלפי הנאשם".
בית המשפט העליון קבע בעבר כי לא בכל המקרים השיקול בדבר החיסכון במשאבים הוא השיקול המכריע. לעתים, נקבע, "גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים ויתור כלשהו כלפי הנאשם"
מהם השיקולים המרכזיים שצריכים להישקל בתיק נתניהו? לבטח לא שיקול החיסכון במשאבים. אם ננסה לבחון את טובת הציבור, מנדלבליט ודאי יטען שטובת הציבור היא לשים את כל הפרשה הזו מאחורינו, לנסות להתחיל בתהליך איחוי הקרעים, להביא לסיום מסע ההסתה נגד מערכת אכיפת החוק, לגרום לנתניהו להודות בעבירות פליליות ולקחת אחריות על עבירותיו.
אך את טובת הציבור ניתן לתאר גם בדרך אחרת, קרובה יותר למציאות: טובת הציבור היא מיצוי הדין עם פוליטיקאי שרתם את כל כוחו הפוליטי כדי לנסות ולמוטט את מערכת אכיפת החוק, ולכרסם בשלטון החוק.
טובת הציבור היא לאפשר חשיפה פומבית, בהליך הוכחות בבית משפט, של הראיות שעמדו נגד נתניהו, במקום לסגור דיל בחדרי חדרים. טובת הציבור היא להימנע ממסר לנבחרי ציבור עתידיים, שמי שיאיים על המערכת יזכה להקלות, כי המערכת תהיה זו שתמצמץ ראשונה.
הנחיות פרקליט המדינה מוסיפות וקובעות כי "אין להסכים להסדר טיעון כאשר הנאשם או סנגורו טוענים לחפות, ומודיעים כי הם מעוניינים בהסדר טיעון רק כדי להימנע מהרשעה בסעיף אישום חמור יותר או מעונש חמור יותר".
בנסיבות של תיק נתניהו, לכל הפחות יש להוסיף להסדר תנאי, שלפיו אם נתניהו יטען פומבית, אפילו אחרי חתימת ההסדר, כי הודה רק כדי להפסיק את הרדיפה המשפטית נגדו, תהיה הפרקליטות רשאית לחזור בה מההסדר.
בנסיבות של תיק נתניהו, לכל הפחות יש להוסיף להסדר תנאי, שלפיו אם יטען פומבית, אפילו אחרי חתימת ההסדר, כי הודה רק כדי להפסיק את הרדיפה המשפטית נגדו, תהיה הפרקליטות רשאית לחזור בה מההסדר
בית המשפט העליון פסק בעבר כי בין השיקולים שיישקלו במסגרת ההחלטה אם ללכת להסדר טיעון: נסיבות הקשורות בעבירה, כגון חומרתה; נסיבות הקשורות בקורבן העבירה, כגון חומרת הפגיעה בו; ונסיבות הקשורות בנאשם עצמו, כגון מעמדו בשעת ביצוע העבירה.
כל התנאים הללו, במקרה של נתניהו, מושכים לכיוון החמרה בדין ולא הקלה. כלומר, למסקנה שיש להימנע מהסדר טיעון.
עבירות של שחיתות שלטונית, נקבע בעבר אין-ספור פעמים, הן עבירות חמורות שיש להיאבק למיגורן בכל דרך. הנאשם נשא בתפקיד הבכיר ביותר, והעיקרון הוא שככל שהנאשם בכיר יותר, כך יש להטיל עליו אחריות פלילית כבדה יותר בשל עבירות שחיתות.
ולגבי קורבן העבירה – במקרה של עבירות שחיתות שלטונית, הקורבן הוא הציבור כולו. הפגיעה שנגרמה, ועדיין נגרמת לציבור, כתוצאה משחיתותו של נתניהו, היא רבה.
ולגבי קורבן העבירה – במקרה של עבירות שחיתות שלטונית, הקורבן הוא הציבור כולו. הפגיעה שנגרמה, ועדיין נגרמת לציבור, כתוצאה משחיתותו של נתניהו, היא רבה
אילו היה מנדלבליט פועל בהתאם לכללים שנקבעו ביחס להסדרי טיעון – המו"מ עם נתניהו לא היה מתקיים כלל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם