הממונה על הביטוח ושוק ההון ד"ר משה ברקת (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

הקצבאות שמשלמות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות יכולות לעלות בכ-4% ועלויות הביטוח לשאר העמיתים בהן יכולות לרדת. אפשר לעשות זאת באמצעות הגדלת הריבית שמשמשת לקביעת גובה הקצבאות הצפויות לפורשים, נכים ושארים. זו השורה התחתונה מיוזמה שהוגשה לאחרונה לממונה על שוק ההון והביטוח, ד"ר משה ברקת, ולגורמים נוספים במשרד האוצר ובוועדת הכספים.

היוזמה מגובה בתמיכה של חברת כנסת אחת לפחות וכן של מומחי פנסיה ומפקח לשעבר על הביטוח. מסיבה לא ברורה, ברשות שוק ההון והביטוח מסרו בתגובה לכתבה זו כי הם לא מתייחסים ליוזמה בשלב זה אך לא שללו את האפשרות שזה יקרה בעתיד.

השינוי לטובה יכול לנבוע מתיקון טכני שתבצע רשות שוק ההון והביטוח מבלי להוסיף עלויות תקציביות לממשלה ולא לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות עצמן. לפני ההסבר על השינוי המוצע, יש לקחת בחשבון כמה שינויים שהתרחשו בשנים האחרונות במדיניות הפנסיה:

נכון להיום מי שהחסכון הפנסיוני שלו הוא באמצעות מוצר שנקרא "ביטוח מנהלים", חשוף לגמרי לתנודות בשוק ההון. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה יש הבטחה ממשלתית לתשואה על 30% מהכסף שנצבר. בחוק ההסדרים האחרון נקבע שהחל מיולי הקרוב הבטחת התשואה אף תעלה מ-4.86% לרמה של 5.15%.

בקרנות הפנסיה יש הבטחה ממשלתית לתשואה על 30% מהכסף שנצבר. בחוק ההסדרים האחרון נקבע שהחל מיולי הקרוב הבטחת התשואה אף תעלה מ-4.86% לרמה של 5.15%.

במקביל, הוחלט שהמנגנון של הבטחת התשואה יוחלף, כאשר במקום אג"ח מיועדות, תהיה התחייבות ממשלתית להשלים את החסר במקרה שהכסף שהושקע בשוק ההון יניב תשואה נמוכה יותר מהרף שנקבע בהגנה. השינוי הזה אמור לחסוך למדינה כ-9 מיליארד שקל בשנה.

הבורסה לני"ע. אם ההתחשבנות עם קרנות הפנסיה תיפול על זמן משבר, המדינה תתקשה לעמוד בהתחייבות (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
הגנת התשואה המובטחת לחלק מכספי קצבאות הפנסיה הוכפלה, אך הנחת התשואה החזויה בהן נשארה נמוכה מדי

שינוי נוסף התרחש לפני ארבע שנים, אז נקבע שהבטחת התשואה ניתנת למעשה על 60% מכספי הקצבאות שקרנות הפנסיה משלמות לפרישה, אובדן כושר עבודה ושארים, ושאר כספי הקצבאות וכן ההפקדות של העמיתים שעדיין חוסכים, מושקעים בשוק ההון.

במלים אחרות, הממשלה מבטיחה הגנת תשואה על 30% מכלל הכסף, אך קרנות הפנסיה עצמן מחלקות את ההגנה באופן שונה, כזה שמכפיל בפועל את הבטחת התשואה רק לחלק מכספי הקצבאות. השינוי הזה אמור היה להוריד את הגרעון בקרנות הפנסיה, ולא פחות חשוב מכך, לגרור גם הגדלת הקצבאות המשולמות לפורשים, הנכים והשארים.

הממשלה מבטיחה הגנת תשואה על 30% מכלל הכסף, אך קרנות הפנסיה עצמן מחלקות את ההגנה באופן כזה שמכפיל בפועל את הבטחת התשואה על חלק מכספי הקצבאות

בשפה טכנית, באותו זמן שהוכפלה ההגנה על חלק מכספי הקצבאות, הייתה צריכה לעלות גם מה שנקרא "הריבית התחשיבית" מרמה של 3.74% לרמה של 4%. הכוונה לריבית שלפיה משלמים את החסכון לקצבאות בקרנות הפנסיה ושלפיה מחשבים גם את העלות של הביטוח לחוסכים בהן. ככל שאותה ריבית נקבעת כגבוהה יותר, כך הקצבאות גדלות ומוזלות עלויות הביטוח.

הטענה היא שבגלל שהריבית הזו לא הועלתה, נוצר מצב של הטעיית הציבור, שכן הנחת התשואה לקצבה בביטוחי המנהלים מחושבת לפי 4% בעוד שבקרנות הפנסיה היא נמוכה יותר, בסביבות 2.9%. הפער של מה שאפשר לכנות "הנחת התשואה החזוייה", לא תואם את המציאות בפועל, שכן גם הקרנות וגם ביטוחי המנהלים משקיעים את כספם באותם מקומות.

קרנות הפנסיה מקבלות הבטחת תשואה ל-60% מכספי הגמלאות, ושאר הכספים מושקעים בשווקי ההון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
קרנות הפנסיה מקבלות הבטחת תשואה ל-60% מכספי הגמלאות, ושאר הכספים מושקעים בשווקי ההון

בהמשך לכך, הנחת התשואה הקטנה יותר בקרנות הפנסיה גורמת לכך שמנהלי ההשקעות בהן מכוונים לעבר רף נמוך יותר, ולכן מעדיפים להשקיע יותר כספים באפיקים סולידיים עם סיכוי נמוך יותר לרווח, כך שהקצבאות בסופו של דבר נמוכות יותר, במעין נבואה שמגשימה את עצמה.

תוצאה נוספת היא פגיעה בכספי הצבירה של החוסכים, שמשלמים עלויות גבוהות יותר עבור הביטוח הפנסיוני לאובדן כושר עובדה ופטירה.

העיוות שלכאורה נוצר כאן צפוי להחריף עוד יותר החל מהקיץ הקרוב, עם העלאת הרף של ההבטחה להגנה הממשלתית. העלאת ההגנה צריכה לגרור העלאה נוספת של אותה "ריבית תחשיבית" לרמה של 4.17%, באופן שיביא לעדכון כלפי מעלה של המרת כספי החסכון לקצבאות הזקנה בקרנות ולהוזיל עוד יותר את תעריפי הביטוח למבוטחים.

"רשות שוק ההון מדשדשת"

מי שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא אלון ספונרו, מומחה פנסיוני שמעורב בקידום מדיניות בתחום ומייעץ לגופים העוסקים בו. ברשות שוק ההון ובוועדת הכספים מודעים ליוזמה שלו, אך כאמור בוחרים בשלב זה שלא להתייחס אליה. "כל מה שצריך זה ליישם את הוראות החוק והמשמעות המיידית היא הגדלת הקצבאות והזולת עלויות הביטוח. הרשות עושה מניפולציות כדי למנוע את זה", אומר ספונרו.

"כל מה שצריך זה ליישם את הוראות החוק והמשמעות המיידית היא הגדלת הקצבאות והזולת עלויות הביטוח. הרשות עושה מניפולציות כדי למנוע את זה" אומר ספונרו

לטענתו, בכך שהרשות לא מעדכנת את הריבית כלפי מעלה היא מציבה לקרנות יעד נמוך יותר לתשואה על הכספים שמושקעים בשוק ההון: "בעצם הם אמרו למה צריך את כאב הראש הזה? נתן לאנשים פחות פנסיה מראש, אבל היא תהיה יותר יציבה ויהיה לנו שקט".

אלון ספונרו
"רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה". אלון ספונרו

תוצאה נוספת של התנהלות זו היא שביטוח המנהלים עלול להצטייר כמוצר יותר אטרקטיבי מאשר קרן הפנסיה.

"יש רק גורם אחד שמרוויח מפעולת הרשות והוא חברות הביטוח שמנהלות את ביטוחי המנהלים, כי אם יגדילו את הפנסיה בקרנות הסיכוי שלהן למכור ביטוחי מנהלים יירד".

לאחרונה אמנם הוחלט בחקיקה להוריד את דמי הניהול על כספי החסכון של הפורשים מחצי אחוז ל-0.3%, אך ספונרו מזכיר בהקשר הזה כי עד לפני שני עשורים דמי הניהול בקרנות היו אפס, ומי שהחליט להגדיל אותם הייתה דווקא רשות שוק ההון.

"ברגע שהגדילו את ההבטחה לכספי הקצבאות ב-2017 הריבית כבר הייתה אמורה לגדול, אבל ברשות שוק ההון דה-פקטו מפחיתים את התשואה על שאר הכסף. יושב יועץ פנסיוני עם הלקוח, ומראה לו שבביטוח המנהלים יש הנחת תשואה של 4%, לפי החוק, בעוד שבקרן הפנסיה יש רק 2.9%. שני מוצרים שבאחד מהם מניחים הנחות פחות טובות וזה מטה את התוצאות כלפי מטה.

"ממשלת ישראל הגדילה עכשיו עוד יותר את הסבסוד לקרנות הפנסיה בלי עלות תקציבית, ורשות שוק ההון לקחה את הכסף וממסמסת אותו וזורקת לפח".

גם מאיר שביט, המפקח על הביטוח במחצית הראשונה של שנות ה-90, חושב שיש כאן בעיה ואומר כך: "רשות שוק ההון מדשדשת בעניין הזה שיכול לשפר את הפנסיה של הרבה אנשים מבלי לעלות למדינה כלום. זה כל כך פשוט שזה מעליב, כל נושא הפנסיה מונחה מחישובים לטווח ארוך, ואחד הדברים שמשפיעים זה ריבית ההיוון שקובעת כמה שווה הכסף שיש וייצבר לאורך זמן.

נשים מפגינות בתל אביב נגד הקיצוצים בפנסיה, מאי 2019 (צילום: פלאש90)
נשים מפגינות בתל אביב נגד הקיצוצים בפנסיה, מאי 2019 (צילום: פלאש90)

"אם אחרי שמקבל הקצבה או שאריו ימותו יישאר בקרן כסף כי היא עשתה תחשיבים בקמצנות או שילמה פחות ממה שיכלה, אז הכסף לא יילך לשאר העמיתים אלא יישאר אצל חברת הניהול של קרן הפנסיה ודורות של פנסיונרים שיכלו לקבל עוד כמה אחוזים לחודש פשוט לא ייקבלו את זה.

"זה עניין של איזה נתונים אתה לוקח בתחשיב, ולפי ההצעה של ספונרו אפשר לקחת תחשיבים יותר מיטיבים, זה לא מסכן את יציבות הקרן", מסכם שביט.

אקטואר בכיר שאיתו שוחחנו אומר כי אכן יש כאן עיוות שנותן עדיפות לביטוחי המנהלים על פני קרנות הפנסיה. "שניהם משקיעים את הכסף באותם מקומות על ידי אותם אנשים אבל יוצרים הבדל שאינו קיים. האוצר אומר לחברות הביטוח תניחו שתרוויחו 4% על הכסף החופשי שמושקע בשווקים בעוד שלקרנות אומרים תניחו שתרוויחו פחות. זה חוסר עקביות בהנחיות בשוק זהה למוצרים שונים ולא הגיוני".

"האוצר אומר לחברות הביטוח תניחו שתרוויחו 4% על הכסף החופשי שמושקע בשווקי ההון בעוד שלקרנות אומרים תניחו שתרוויחו פחות. זה חוסר עקביות בהנחיות ולא הגיוני"

גם ח"כ נעמה לזימי (עבודה) חתומה על היוזמה הזו, שאותה הפנתה ליו"ר רשות שוק ההון והבטוח, ד"ר משה ברקת. בהתייחסות לנושא היא מסרה כך:

"לא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל יפסידו מכספי הפנסיה שלהם רק בגלל שהמדינה מתנהלת בצורה רשלנית. העלאת הקצבאות היא לא רק צורך חיוני עבור אזרחים שעבדו כל חייהם, אלא זו גם זכותם הבסיסית לקבל את המירב בעת יציאתם לפנסיה".

חברת הכנסת נעמה לזימי מצהירה אמונים בכנסת, 22 ביוני 2021 (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)
"לא ייתכן שאנשים יפסידו מכספי הפנסיה רק כי המדינה מתנהלת בצורה רשלנית". ח"כ נעמה לזימי
עוד 1,114 מילים
סגירה