בקצרה

• משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' העביר תוספת של כ-400 מיליון שקל לחינוך חרדי לפני אישור ועדת הכספים.
• הייעוץ המשפטי של וועדת הכספים פסל את העברת הכספים; יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי יצא נגד הייעוץ במלים חריפות בגלל הפסילה.
• ועדת הכספים העבירה כספים קואליציוניים בהיקף של כ-409 מיליון שקל בתקופת פגרת הבחירות.
• רוב הכסף יועד לתוספות תקציב לרשתות החינוך החרדיות והדתית ולמשרד ההתיישבות, שחלק ניכר מתקציביו מופנה להתנחלויות.
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעקש להעביר את התקציבים הקואליציוניים, וסירב להעביר תקציבים דחופים ללא העברת הכסף למוסדות החינוך החרדי.
• בג"ץ הוציא צו ביניים בו שחרר את הכספים הדחופים והקפיא את העברת הכספים הקואליציוניים. 

ב-4 באוגוסט, שבועיים וחצי אחרי שהכנסת יצאה לפגרה לקראת הבחירות שיתקיימו באוקטובר, אישרה ועדת הכספים העברות כספים מיוחדות בהיקף כשני מיליארד שקל, ובהן כ-409 מיליון שקל של כספים קואליציוניים, בעיקר תוספות תקציב לרשתות חינוך חרדיות. העברת התקציב הזאת, שנעשתה ברגע האחרון, עוררה סערה ציבורית.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

יוצאי החברה החרדית סובלים מקשיים רבים בהשתלבות בלימודים גבוהים ובשוק העבודה. העובדה הזאת אינה מבוססת על "אנקדוטות תקשורתיות" אלא על מחקרים של גופים שונים, ביניהם מרכז המידע והמחקר של הכנסת. הקשיים נובעים מחסרים בחינוך שקיבלו בהיותם חרדים.

המדינה מסייעת להם (מה שמוכיח שהם אכן במצוקה) אבל לא מספיק, ופחות מכפי שהיא מסייעת לחרדים המתגייסים לצה"ל או מנסים לרכוש השכלה גבוהה. 

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מליאת הכנסת אישרה ביום האחרון לפעילות הכנסת ה-25 את התיקון לחוק זכויות הסטודנט, המתיר מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתואר שני ובתואר שלישי, וקובע שקיומם מטעמי דת לא ייחשב אפליה.

ההצבעה נערכה בלי שהממצאים המקצועיים שהמדינה עצמה הזמינה בנושא הובאו בפני המחוקקים. המחקר קבע שאין הצדקה להפרדה. תוצאותיו לא הוצגו. החוק עבר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בשבוע שעבר הודיע יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שההצעה לעדכון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) לא תגיע לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ה-25. ארבעה ימים לאחר מכן התפזרה הכנסת – והחוק, שעבר בקונצנזוס נדיר בקריאה הראשונה, נגנז יחד איתה.

חוק הדיור הציבורי, שיזם ח"כ רן כהן ב-1998, מאפשר לדיירים ותיקים בדיור ציבורי לרכוש את דירתם בהנחה ממוצעת של כ-60%. אבל מאז, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, האוצר לא הזרים לקרן הייעודית את הכסף הנדרש לרכש חלופי, ומלאי הדירות הציבוריות הצטמצם בעשרות אחוזים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

הממשלה תנסה להעביר השבוע, לפני פיזור הכנסת, את הצעת "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, הכוללת רפורמה רחבה ברגולציה על שוק התקשורת. בממשלה מציגים את ההצעה ככזאת שתגביר את התחרות, תיטיב עם הצרכן ותכלול לראשונה רגולציה על כלי מדיה חדשים.

אבל כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק: היועמ"שית, רשות ההסדרה, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הדרג המקצועי במשרד האוצר, ועדת הכלכלה ומכוני מחקר, מצאו בו פגמים רבים שמאיימים על חופש העיתונות בישראל. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית