אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עֲשִׁירִים 117

בעיית האי-שוויון היא לא בעיה תיאורטית, היא החיים שלנו ● פערים עצומים כאלה - כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב - לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה ● מי שלא מבין את זה - לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

השבוע הוא התקופה הזו בשנה, שבה עשירי העולם עולים על מטוסיהם הפרטיים ונוחתים בעיירה השוויצרית דאבוס. המפגש השנתי של ההון עם בכירי הפוליטיקה והתקשורת הבינלאומית.

זו הזדמנות להתמנגל ולרכל עם סינגל-מאלט וקוהיבות, ולדון איזו מדיניות תבטיח להם הגנה על זכויות היתר, ההזדמנויות העסקיות והמשאבים הציבוריים שנחוצים להם, כדי לחזק עוד יותר את שליטתם בעולם ולהעשיר עוד יותר את הדורות הבאים של משפחתם.

זו הזדמנות להתמנגל ולרכל עם סינגל-מאלט וקוהיבות, ולדון איזו מדיניות תבטיח להם הגנה על זכויות היתר, ההזדמנויות העסקיות והמשאבים הציבוריים שנחוצים להם, כדי לחזק עוד יותר את שליטתם בעולם

אלה המילים שלי. הם לא היו מנסחים את זה ככה, כמובן. עשירי העולם משלמים מספיק כסף למי שתפקידם להסוות את כוונותיהם האמיתיות, ולעטוף אותן בממבו-ג'מבו נעים לאוזן על צמיחה, התחדשות, אנרגיה ירוקה, יצירתיות טכנולוגית, בניית עולם טוב יותר ו"המשבר כהזדמנות".

לצורך הדיון הקצר שלנו כאן, אתם יכולים לסמוך על הניסוח שלי: זכויות יתר, משאבים ציבוריים והזדמנויות עסקיות – זה מה שבאמת מעניין אותם.

מרכז הקונגרסים בדאבוס, שוויצריה, ינואר 2022 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
מרכז הקונגרסים בדאבוס, שוויצריה, ינואר 2022 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

גם השנה, כמו בשנה שעברה, הוועידה השנתית של טייקוני העולם לא תיערך בדאבוס אלא אונליין, מול מצלמות. וגם השנה, כמו בכל שנה, אנשי ארגון "אוקספם אינטרנשיונל" פרסמו כמה ימים לפני האירוע את הדו"ח השנתי שלהם, שנושא את הכותרת "האי-שוויון הורג".

על פי הדו"ח החדש של אוקספם, שפורסם בתחילת השבוע, בשנתיים מאז החלה מגפת הקורונה, הונם של עשרת הגברים העשירים בעולם הוכפל והגיע ל-1.5 טריליון דולר.

זה קרה בעיקר בזכות תמריצים כלכליים עצומים שפוזרו בנדיבות על ידי ממשלות העולם, האיחוד האירופי והבנק הפדרלי של ארצות הברית, כדי למזער את נזקי מגפת הקורונה. הניתוח הצליח, החולים מתו. בזמן שהעשירים הכפילו את הונם, 163 מיליון אנשים נוספים נדחקו אל מתחת לקו העוני, שמוגדר על ידי הבנק העולמי כחיים עם פחות מ-5.5 דולר ביום. בערך ח"י שקלים.

בזמן שהעשירים הכפילו את הונם, 163 מיליון אנשים נוספים נדחקו אל מתחת לקו העוני, שמוגדר על ידי הבנק העולמי כחיים עם פחות מ-5.5 דולר ביום. בערך ח"י שקלים

לפי הדו"ח של אוקספם, "אלף המיליארדרים הראשונים, רובם גברים לבנים, החזירו את כל ההון שהפסידו (בחודשי המגפה הראשונים – א.ב.ד), זאת בעוד הכלכלה הממשית מתמודדת עם המיתון העמוק ביותר זה מאה שנה".

פרסומת רחוב של אוקספם על האי-שוויון העולמי בחלוקת העושר, 2015 (צילום: Alamy)
פרסומת רחוב של אוקספם על האי-שוויון העולמי בחלוקת העושר, 2015 (צילום: Alamy)

על פי אוקספם, ההכנסות של 99% מאוכלוסיית העולם ירדו בין מרץ 2020 לאוקטובר 2021 בעוד שבאותו זמן ממש, עשרת האנשים העשירים בעולם – ביניהם החברים אלון מאסק, ג'ף בזוס, מארק צוקרברג וביל גייטס, ששולטים בתשתית הטכנולוגית של הכלכלה העולמית – התעשרו בממוצע ב-1.3 מיליארד דולר ליום. תנו רגע למספרים המדהימים האלה לחלחל ולשקוע: עשרה אנשים. 1.3 מיליארד דולר ליום. כל יום. 365 יום בשנה.

ההכנסות של 99% מאוכלוסיית העולם ירדו בין מרץ 2020 לאוקטובר 2021 בעוד שבאותו זמן ממש, עשרת האנשים העשירים בעולם התעשרו בממוצע ב-1.3 מיליארד דולר ליום

בעשרים החודשים הראשונים של המגפה, אלון מאסק הכפיל את הונו פי עשרה והגיע ל-294 מיליארד דולר. הונו של ג'ף בזוס עלה באותו זמן רק ב-67% ל-203 מיליארד דולר. הונו של מארק צוקרברג הכפיל את עצמו והגיע ל-118 מיליארד דולר. ביל גייטס היה צנוע יותר, הונו גדל רק ב-31% והגיע ל-137 מיליארד דולר.

כל זה יכול לעורר רתיעה, אפילו גועל – אין ולא יכול להיות אדם שראוי להרוויח מאה מיליון דולר ביום, בשעה שמאות מיליוני בני אדם חיים מ-5.5 דולר ביום. אין ולא יכול להיות אדם שמרוויח סכומים כאלה רק בזכות כשרונו, חריצותו ויכולותיו הנדירות.

כדי להרוויח סכומים דמיוניים כאלה – בטח בתקופה שבה העולם התמודד עם משבר כלכלי, חברתי ובריאותי בקנה מידה היסטורי – חייבים לרתום את מאמצי המין האנושי כולו. נדרשת מערכת עולמית שתאפשר את זה, ומערכות פוליטיות, משפטיות ותקשורתיות שיגנו, ידבררו וישווקו את זה להמונים. סכומים פנטסטיים כאלה הם בהכרח תוצאה של מדיניות, לא של טעות.

עשרת האנשים העשירים בעולם: וורן באפט, לארי פייג', ברנר ארנו, ביל גייטס, מארק צוקרברג, סטיב באלמר, סרגיי ברין, אלון מאסק, ג'ף בזוס ולארי אליסון (צילום: AP Photo, Reuters/Alamy)
עשרת האנשים העשירים בעולם: וורן באפט, לארי פייג', ברנר ארנו, ביל גייטס, מארק צוקרברג, סטיב באלמר, סרגיי ברין, אלון מאסק, ג'ף בזוס ולארי אליסון (צילום: AP Photo, Reuters/Alamy)

זה לא אמור להפתיע. למעשה, אפשר היה לצפות את זה מראש. הנה – לדוגמה – מה שכתבתי כאן, במדור "אוצר מילים" שהוקדש למילה הֶלֶם ופורסם בזמן ישראל במרץ 2020, ממש בחודש שממנו מתחילים אנשי אוקספם את הניתוח הכלכלי שלהם:

"כבר עכשיו – בשעה של שינויים מהירים והלם כללי, כשהתחושה היא שכולם נקראים לתת כתף ולעמוד יחד מול אתגר שנכפה עלינו – מומלץ לזכור שיש גם מי שמחשבים בקור רוח את מהלכיהם הבאים. הם יודעים, שמשבר עולמי כזה הוא גם הזדמנות פז נדירה, שמי שיפעל מהר ויידע לנצל אותה לתועלתו, יכול להגדיל את עושרו על חשבון הציבור.

"זו שעתם הקטנה של מטגני השקשוקות, גנבי הסוסים, גוזרי הקופונים, מתחמני התיחמונים ומקמבני הקומבינות. אפשר לדמיין אותם במשרדיהם המעוצבים, מריירים על התקנות והחוקים המיוחדים שהם יוכלו להעביר עוד מעט במהירות ובלי ביקורת, בחסות המהומה שתעסיק בשבועות ובחודשים הבאים את הציבור בארץ ובעולם.

הם כבר בטח מפנטזים על חבילות הסיוע והתקציבים המיוחדים, שתכף יחולקו בנדיבות, כי לא תהיה ברירה. והם לא ממש מעוניינים שהכספים האלו יגיעו בסוף למלצר ולשליח שאיבדו את עבודתם, לבעלי העסק המשפחתי שקרס או לשחקנית התיאטרון והחדרנית במלון שנשארו ללא פרנסה. לא חבל לזרוק כסף על לוזרים?"

חבילות הסיוע והתקציבים המיוחדים אכן חולקו בנדיבות. והכסף אכן לא נזרק על לוזרים אלא הטיס לשמיים את מחירי המניות והנכסים. העשיר עוד יותר את העשירים וקבר עוד יותר את העניים. וזה לא הסוף. האנליסטים של אוקספם חוזים עכשיו, שעד סוף העשור, 3.3 מיליארד אנשים בעולם יחיו על פחות מ-5.5 דולר ביום.

ילדים בעזה עומדים בתור לקבל מרק חינם, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
ילדים בעזה עומדים בתור לקבל מרק חינם, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

אוקספם הוא ארגון צדקה בריטי, שנוסד ב-1942 ומאגד כיום 21 ארגוני צדקה בינלאומיים גדולים, הפועלים ב-98 מדינות במטרה לצמצם את העוני ולהיאבק באי השוויון בעולם. מי שמותחים ביקורת על הארגון טוענים כלפיו שהוא מציג את טענותיו בצורה פופוליסטית ורדודה, אורז אותן עם כותרות קליטות שנועדו למשוך תשומת לב בתקשורת.

אז כן, באוקספם הבינו מזמן, שדיון תיאורטי על "בעיית האי-שוויון" יישמע לרוב האנשים כמו שיעור אלגברה משעמם בתיכון, אבל "עשרת האנשים העשירים בעולם הכפילו את הונם בזמן ש-163 מיליון אנשים דורדרו אל מתחת לקו העוני" – זו כותרת שמושכת תשומת לב. משקל-נגד להמנוני הקפיטליזם הניאו-ליברלי, על קטר הצמיחה שדוהר על פסים של מדיניות מוניטרית אחראית ומונע בדלק של קיצוצים כואבים אך הכרחיים בתקציבי הרווחה הבזבזניים.

באוקספם הבינו מזמן, שדיון תיאורטי על "בעיית האי-שוויון" יישמע לרוב האנשים כמו שיעור אלגברה משעמם בתיכון, אבל "עשרת האנשים העשירים בעולם הכפילו את הונם" – זו כותרת שמושכת תשומת לב

אנשי אוקספם לא מואשמים רק בפופוליזם. בימין הישראלי מתעבים את הארגון ומאשימים אותו באנטישמיות, בגלל המאבק העקבי של אוקספם במפעל ההתנחלויות.

זכורה התפטרותה המהדהדת של סקרלט ג'והנסון מתפקיד שגרירת רצון טוב של אוקספם על רקע "חילוקי דעות עקרוניים עם אוקספם בנוגע למדיניות ה-BDS על ישראל", אחרי שכוכבת הקולנוע השתתפה בסרטון פרסומת לחברת "סודה סטרים" שפועלת מעבר לקו הירוק.

https://www.youtube.com/watch?v=3moSEJJyVd4

מבקרי אוקספם, שלא במקרה נהנים מרוח גבית של כלי תקשורת מרכזיים בעולם, גם מזכירים תמיד את הפרשה הנוראה מ-2011, שבה ראשי אוקספם טייחו וניסו להסתיר את העובדה שבכירים בארגון הזמינו נשים בזנות, חלקן – ככל הנראה – קטינות, למסיבות שהתקיימו בווילות שמומנו מכספי צדקה, שנאספו על ידי הארגון כדי לסייע למשבר ההומניטרי בהאיטי.

האם אוקספם הוא ארגון של צדיקים גמורים? בטוח שלא. האם זה ארגון ציני של סוטי מין אנטישמיים? לא בטוח. תהיה דעתכם על הארגון אשר תהיה, היא לא צריכה לשנות את היחס לטענות העקרוניות, שאנשי אוקספם מציפים בעקשנות מדי שנה.

האם אוקספם הוא ארגון של צדיקים גמורים? בטוח שלא. האם זה ארגון ציני של סוטי מין אנטישמיים? לא בטוח. תהיה דעתכם על הארגון אשר תהיה, היא לא צריכה לשנות את היחס לטענות העקרוניות

בעיית האי-שוויון בעולם היא לא בעיה תיאורטית. היא החיים שלנו. פערים עצומים כאלה – כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב – לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה. מי שלא מבין את זה – לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

מה אפשר לעשות? אנשי אוקספם מציעים להטיל מס חד-פעמי של 99% רק על רווחי ההון שעשרת האנשים העשירים בעולם צברו בתקופת מגפת הקורונה.

מחאת מיסים לעשירים, אילוסטרציה (צילום: Richard Levine / Alamy)
מחאת מיסים לעשירים, אילוסטרציה (צילום: Richard Levine / Alamy)

מס כזה יאפשר, על פי החשבון שלהם, לחסן את כל המין האנושי מפני קורונה, לספק משאבים להתמודד עם שינויי האקלים, יעניק הגנה בריאותית ותזונתית אוניברסלית וטיפול באלימות מגדרית ב-80 מדינות.

מס כזה יאפשר לחסן את כל המין האנושי מפני קורונה, לספק משאבים להתמודד עם שינויי האקלים, יעניק הגנה בריאותית ותזונתית אוניברסלית ועוד

גם אחרי שיוטל מס דמיוני כזה, כל אחד מעשרת המיליארדרים הגדולים בעולם עדיין ירשום לזכותו רווח נאה של 8 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות בלבד.

אל תעצרו את נשימתכם בציפייה. זה כמובן לא יקרה. המשתתפים בוועידת האונליין של דאבוס ואנשי יחסי הציבור שלהם, תכף יסבירו לנו למה.

עוד 1,270 מילים ו-2 תגובות
סגירה