נתניהו בבית המשפט המחוזי ירושלים בעת פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90

כדי שהצדק ייעשה וייראה, אין מקום להסדר טיעון עם נתניהו

תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה ● לטובת כל המעורבים בדבר - ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה ● דעה

ב-24 במאי 2020, כשמאחוריו עומדים לאות הזדהות חבורה של כעשרה מבכירי מהליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בחריפות את פרקליטות המדינה, אשר לטענתו הפלילה אותו, רמסה את החוק וערערה את הדמוקרטיה הישראלית.

"גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל… כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים", טען נתניהו. "המטרה היא להפיל ראש ממשלה חזק מהימין וכך להרחיק את המחנה הלאומי מהנהגת המדינה לשנים רבות… מנסים לבצע הפיכה שלטונית בניגוד לרצון העם".

הטענות הללו, ודברים רבים נוספים שאמר באותו בוקר יום ראשון, כבר נשמעו מפיו פעמים רבות קודם לכן, בין השאר בסדרה של שידורים חיים בפריים טיים. השונה באותו היום היה המקום שבו נאמרו הדברים: בכניסה לבית המשפט המחוזי בירושלים, עם פתיחת משפטו בשלושה תיקי שחיתות.

עכשיו, עשרים חודשים מאוחר יותר, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – שפיקח על חקירת נתניהו וקיבל את ההחלטה רבת המשמעות להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן – חוכך בדעתו אם לחתום על הסדר טיעון עם הנאשם – נאשם שניסה להפוך את תיק המדינה נגד בנימין נתניהו לתיק בנימין נתניהו נגד מוסדות אכיפת החוק של המדינה.

הדבר המרכזי שהשתנה בעשרים החודשים הללו הוא שנתניהו כבר איננו ראש הממשלה. הוא איבד את כיסאו במידה רבה בשל אותם אישומים נגדו, טענות לשוחד שעלו לו בתמיכה משמעותית. על פי הנרטיב של נתניהו, ההפיכה הצליחה.

פרשנים ומומחים הציעו כמה סיבות לכך שאביחי מנדלבליט שוקל לחתום על עסקת טיעון בתביעה רבת הסיכונים הזאת. אף אחת מהן אינה נשמעת מספקת.

נאמר, למשל, שהיועץ המשפטי רוצה לסגור את התיק הזה לפני שיפרוש מתפקידו בסוף החודש, בתום שש שנים. זהו אבסורד ברור. כשהגיש את כתב האישום, הוא ידע שכבר לא יהיה בתפקיד בתום ההליך המשפטי, שכולל מאות עדויות, ושאף אין צורך שיהיה בתפקיד; יורשו, או יורשיו, ימשיכו לפקח על הצוות שמנהל את תיק התביעה באופן ישיר.

נשמעה גם ההשערה, שקודמה נמרצות על ידי נאמניו של נתניהו, שמנדלבליט אינו בטוח שיוכל להשיג הרשעה. אם זה היה המקרה, הרי שהוא לא היה צריך להגיש את כתבי האישום מלכתחילה. עכשיו קצת מאוחר מדי לקבל רגליים קרות.

נשמעה גם ההשערה, שקודמה נמרצות על ידי נאמניו של נתניהו, שמנדלבליט אינו בטוח שיוכל להשיג הרשעה. אם זה היה המקרה, הרי שהוא לא היה צריך להגיש את כתבי האישום מלכתחילה. מאוחר מדי לקבל רגליים קרות

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט ב-2014 (צילום: AP Photo/Menahem Kahana)
בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט ב-2014 (צילום: AP Photo/Menahem Kahana)

על פי טענה אחרת, שהועלתה על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, לא פחות, סיום התיק עכשיו, עם הודאה באשמה מצד ראש הממשלה לשעבר – אם כי בעבירות חמורות פחות מאשר בכתבי האישום המקוריים – ישרת את טובתה של החברה הישראלית בכללותה.

ברק, שאישר את הדיווחים שלפיהם הוא מעודד את מנדלבליט לחתור להסדר טיעון, אמר השבוע כי אישור העסקה "יוציא את העוקץ מההריסה של מערכת בתי המשפט", ולפיכך יזרז תהליך של ריפוי בחברה הישראלית.

עם כל הכבוד לברק, ברעיון הזה טמונה ההנחה הבלתי סבירה שראש הממשלה שנבחר הכי הרבה פעמים וכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד – והוא עדיין האיש המועדף על הציבור לתפקיד ראש הממשלה – ייעלם מעין הציבור בשקט ובהכנעה ברגע שתיחתם עסקה.

עם כל הכבוד לאהרן ברק, ברעיון הזה טמונה ההנחה הבלתי סבירה שראש הממשלה שנבחר הכי הרבה פעמים וכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד ייעלם מעין הציבור בשקט ובהכנעה ברגע שתיחתם עסקה

סביר יותר שנתניהו יטען קודם כל שהתיק נגדו קרס, כפי שהוכיחה נכונותו של מנדלבליט לוותר על האישום החמור ביותר נגדו, אישום השוחד. אחר כך, הוא יסביר כי הוא נאלץ להודות באישומים המופחתים מכיוון שבהתחשב בכוחות הזדוניים שחברו נגדו ונגד הגוש הפוליטי שבראשו הוא עומד, חפותו לא הייתה בבחינת הגנה מספקת. ולבסוף הוא יבקש חנינה מהנשיא, או לפחות קיצור של תקופת הרחקתו מהשירות הציבורי. תהליך של ריפוי? לא ממש.

נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ישיבת עבודה 25 ביולי 2021 (צילום: מארק ניימן/ לע
נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ישיבת עבודה 25 ביולי 2021 (צילום: מארק ניימן/ לע"מ)

הטיעונים נגד ניסיונו של מנדלבליט להגיע לעסקת טיעון עם נתניהו, לעומת זאת, נראים חזקים ומשכנעים.

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן מפני שהיה משוכנע כי ישנו תיק רציני ומוצק שעל נתניהו להשיב לו – רציני ומוצק עד כדי כך שהדבר חייב אותו להתערב בהתנהלותו הרגילה של התהליך הדמוקרטי. הוא קבע כי החוק הישראלי מאפשר לנתניהו להמשיך לכהן בתפקיד בעת התנהלות החקירה נגדו, ואפילו לאחר הגשת כתב האישום ותחילת משפטו. אבל הוא ידע שהחקירה, האישומים והמשפט יעצבו מחדש את הפוליטיקה הישראלית.

הגשת כתב האישום לא הייתה, אם כן, צעד שנעשה בקלות, בלשון המעטה. באותה מידה, אי אפשר לזנוח בקלות את המשך ההליך המשפטי לפני שהראיות יוצגו ויישקלו.

הגשת כתב האישום לא הייתה, אם כן, צעד שנעשה בקלות, בלשון המעטה. באותה מידה, אי אפשר לזנוח בקלות את המשך ההליך המשפטי לפני שהראיות יוצגו ויישקלו

יתר על כן, הנאשם העלה את הסיכונים הטמונים בכך כאשר טען כי למעשה לא הוא עומד למשפט אלא המשטרה והפרקליטות, הנתמכות על ידי התקשורת השמאלנית ויריביו הפוליטיים, אשר קשרו כולם קשר להפיל אותו – ולא רק אותו, אלא להפיל את ממשלת הימין שלו ולהרחיק ממשלות ימין עתידיות למשך שנים רבות.

תומכיו של בנימין נתניהו מפגינים מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים עם פתיחת משפטו, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
תומכיו של בנימין נתניהו מפגינים מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים עם פתיחת משפטו, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העמדתו של ראש ממשלה לדין באשמת שחיתות לעולם אינה יכולה להתקיים ברִיק פוליטי, כמעין ניתוח משפטי סטרילי, ונרטיב ההפיכה הפוליטית של נתניהו רק העצים את הרגישויות הלאומיות סביבה. חתימה על עסקה שתיסגר על ידי עורכי דין מאחורי דלתיים סגורות, ללא אור השמש המחטא של הליך משפטי, תאפשר לנרטיב הזה להמשיך ולפעפע.

התעקשותו של מנדלבליט, על פי הדיווחים, לכלול בעסקת הטיעון סעיף שלפיו נתניהו מודה בעבירות שיש עמן קלון – דבר שירחיק אותו מהשירות הציבורי למשך שבע שנים – למעשה מחזקת את הנרטיב של נתניהו.

התעקשותו של מנדלבליט, על פי הדיווחים, לכלול בעסקת הטיעון סעיף שלפיו נתניהו מודה בעבירות שיש עמן קלון – דבר שירחיק אותו מהשירות הציבורי למשך שבע שנים – למעשה מחזקת את הנרטיב של נתניהו

הטלת הקלון אמורה להיות תוצאה הגיונית של הרשעה בעבירה רצינית, לא כלי נשק נפרד בנשקייה של הפרקליטות. דרישתו של מנדלבליט לכלול אותה בעסקת הטיעון תעשה בעיקרו של דבר את מה שנתניהו טען שהוא עושה – חורג מתחום סמכותו המשפטית ומנסה להבטיח באופן ישיר את הרחקתו הממושכת של ראש ממשלה מהימין.

עדנה ארבל, לשעבר שופטת בית המשפט העליון, שהביעה השבוע את תמיכתה בעסקת טיעון, ציינה כי הסדרים כאלה הם עניין נפוץ במערכת המשפט הישראלית, וכי כאשר הצדדים יכולים להגיע להסכמות, ההסדרים תורמים לחיסכון בזמן ומשאבים וליעילות בית המשפט.

להיות עם חופשי משחיתות, שלטים בהפגנות בלפור בירושלים, 1 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
להיות עם חופשי משחיתות, שלטים בהפגנות בלפור בירושלים, 1 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אולם תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה.

ישראל, שחלוקה בצורה כה מרה בנוגע לנתניהו, מעלותיו ופשעיו לכאורה – ושמשילותה עדיין סובלת מהסאגה הזאת, אשר מטילה עליה את צלה – דורשת שהצדק ייעשה וייראה.

ישראל, שחלוקה בצורה כה מרה בנוגע לנתניהו, מעלותיו ופשעיו לכאורה – ושמשילותה עדיין סובלת מהסאגה הזאת, אשר מטילה עליה את צלה – דורשת שהצדק ייעשה וייראה

לטובת כל המעורבים בדבר באופן ישיר, ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להעצמה ולהזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה.

פסק הדין, יינתן כאשר יינתן ויהיה אשר יהיה, לא יהיה רגע מרפא. רחוק מכך. אבל הוא יציע בסיס אפשרי לריפוי בסופו של דבר. הפסקתו של הליך משפטי שנמצא בעיצומו, על ידי עסקה שהנאשם יטען כי נכפתה עליו ממניעים פוליטיים על ידי מתנגדיו התובעים, לא תעשה זאת.

הסדר טיעון יביא לסיומו את ההליך המשפטי החשוב והספציפי של מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. אך הוא לא יסדיר את העניין הלאומי, הגורלי, של נתניהו נגד מוסדות אכיפת החוק של המדינה.

לקריאת המאמר באנגלית באתר The Times of Israel, לחצו כאן

עוד 1,117 מילים ו-1 תגובות
סגירה