ההתקרבות הטורקית לישראל: זאת הכלכלה, טמבל

בשיא החורף חוותה טורקיה את אחד ממשברי האנרגיה הגדולים שלה ומבחינת ארדואן, זה היה פעמון אזהרה בכל הקשור לתלות של אנקרה בצינור הגז האיראני ● עם אינפלציה שנתית העומדת על 36% ושורת שרי אוצר וכלכלנים שארדואן פיטר, ניכר כי הנשיא הטורקי מחשב מסלול מחדש - כולל ביחסו כלפי ישראל ● פרשנות

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: Vladimir Smirnov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
Vladimir Smirnov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן

באנקרה נשמו אמש בסוף השבוע לרווחה – יחסית – אחרי שאיראן החלה להגביר את קצב הזרמת הגז הטבעי לטורקיה. זה קורה אחרי שבשבועיים האחרונים חוותה טורקיה את אחד ממשברי האנרגיה הגדולים מבחינתה – ירידה של 40% באספקת הגז האיראני.

עדיין לא ברור מה גרם לבעיית האספקה שהאיראנים הגדירו רשמית כ"בעיה טכנית". בינתיים הודיעה אזרבייג'ן כי היא תגדיל את כמות הגז הטבעי לטורקיה כדי לאפשר תיפקוד תקין של המשק הטורקי, משום שעדיין לא ברור מתי יחזור הצינור לתפקוד מלא.

אלא שמשבר האנרגיה הרגעי הזה תפס את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בעיתוי בעייתי מאוד. סופת "אלפיס" פגעה קשות במשק הטורקי והשביתה חלקים ממנו למשך כמה ימים. השלטונות נאלצו להסיט את הגז שנותר בצינור למפעלים חיוניים, כדי להבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים כמו מים וחשמל.

מבחינת ארדואן, האירוע הזה היה עוד פעמון אזהרה בכל מה שקשור לתלות שלו בצינור הגז האיראני. לא ברור האם זה קשור לכך, אבל הוא הזדרז ביום חמישי להכריז בראיון טלוויזיוני על ביקורו הצפוי של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה, לקראת מה שהוא כינה  "פתיחת דף חדש ביחסים בין שתי המדינות".

הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל לפני הטיסה לאיחוד האמירויות, 30 בינואר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל לפני הטיסה לאיחוד האמירויות, 30 בינואר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

נראה שטורקיה מחשבת בחודשים האחרונים מסלול מחדש. הכלכלה הטורקית ממשיכה לדשדש, בעוד ארודאן מחליף את שרי האוצר ונגידי הבנק המרכזי בכל פעם שהם מעיזים לא להתיישר עם החלטות הריבית שלו, שעומדות בניגוד להגיון כלכלי. בסוף השבוע, למשל, הוא פיטר את ארדל דאנסל, ראש הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, אשר פרסם את נתוני האינפלציה השנתית שעומדת על 36% – הגבוהה ביותר ב-19 השנים האחרונות.

בסוף השבוע ארדואן פיטר את ראש הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, אשר פרסם את נתוני האינפלציה השנתית שעומדת על 36% – הגבוהה ביותר ב-19 השנים האחרונות

מעבר לחיבוק החם לישראל, ארדואן מושיט יד גם ליריבות בעולם הערבי – כמו למשל איחוד האמירויות. טורקיה, שהייתה מהמבקרות החריפות ביותר של הסכמי אברהם, שינתה גישה.

באחרונה ביקר באנקרה יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, והביא איתו הבטחות לסיוע לכלכלה הטורקית המקרטעת. בחודש הקרוב אמור ארדואן לצאת לביקור גומלין במפרץ, כאשר גם טהרן תהיה כנראה תחנה במסע הזה.

בראיון לעיתון "גלובס" בסוף השבוע, חיזק פרשן העיתון "אינדיפנדט" הטורקי אוע'ול טונה את ההערכה כי ארדואן מחשב מסלול מחדש לנוכח מצבה הקשה של טורקיה והאופוזיציה ההולכת וגדלה לשלטונו.

יורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד מתקבל בטקס באנקרה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בביקור המדיני הראשון של איחוד האמירויות בטוריה, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)
יורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד מתקבל בטקס באנקרה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בביקור המדיני הראשון של איחוד האמירויות בטוריה, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

"המדיניות האנטי-ישראלית של אנקרה גבתה מחיר דיפלומטי וכלכלי", אמר טונה. "טורקיה השלימה עם המציאות הגאופוליטית, בעת שבה ישראל כוננה יחסים טובים עם מדינות מוסלמיות מהמפרץ ועד הקווקז, במיוחד אזרבייג'ן שמוקירה את ישראל, הן ברמה הצבאית והן ברמה הדיפלומטית".

סיבה נוספת – ויש הגורסים שהיא העיקרית – לריצה הטורקית לעבר ישראל נעוצה בהסרת התמיכה האמריקאית בפרויקט צינור הגז East Med. הפרויקט הזה – שאמור היה להזרים גז ישראלי-מצרי לאירופה דרך קפריסין, יוון ואיטליה – הדאיג מאוד את ארדואן. הוא הבין שפרויקט כזה מייתר את טורקיה כגשר כלכלי לאירופה ובכך הוא מאבד מנוף לחץ אסטרטגי.

כרגע, מבחינת ישראל, האופציה הטורקית נראית כטובה ביותר כלכלית ומדינית, אם כי היא פוגעת בברית חשובה אחרת עם יוון וקפריסין. בביקורו האחרון של שר ההגנה היווני ניקולס פנגיוטופולוס בישראל לפני עשרה ימים נדונה הסוגיה הזו, אם כי שני הצדדים העדיפו שלא לדבר על כך בפומבי, מלבד האמירה הלא מחייבת כי "הברית בין המדינות חזקה והאינטרסים המשותפים נותרו כשהיו".

ביוון מודאגים מאוד מההתפתחות הזו, ולא מן הנמנע שהאיחוד האירופי יידרש לה בהמשך, אם וכאשר הצינור הישראלי-טורקי יקרום עור וגידים. צינור ישראלי-מצרי לאירופה דרך טורקיה, יכול אולי להגמיש את ההתנגדות הטורקית לקידוחי גז באזור קפריסין והאיים המזרחיים של יוון.

אוניית המחאה מאווי מרמרה מובלת אל נמל אשדוד, 31 במאי 2010 (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
אוניית המחאה מאווי מרמרה מובלת אל נמל אשדוד, 31 במאי 2010 (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

בינתיים בישראל לא ממש מגיבים לכתף החמה מטורקיה, ולו רק בשל ניסיון העבר. גם אחרי הסכם הפיצויים להרוגי המרמרה חשבו בירושלים כי נפתח דף חדש ביחסים, אלא שאז חזר ארדואן לסורו בעניין הפלסטיני. במובן הזה, ישראל שבעה מרורים מאנקרה.

גם אחרי הסכם הפיצויים להרוגי המרמרה חשבו בירושלים כי נפתח דף חדש ביחסים, אלא שאז חזר ארדואן לסורו בעניין הפלסטיני. במובן הזה, ישראל שבעה מרורים מאנקרה

בפברואר 2008 , מיד אחרי השתלטות חמאס על רצועה עזה, טס שר הביטחון דאז אהוד ברק לפגוש את ארדואן במטרה לנסות וליצור שיח עקיף עם הארגון, ולנסות להגיע להבנות שקטות. ארדואן – איש האחים המוסלמים, תנועה אחות של חמאס – לא ממש סיפק את הסחורה ויש הטוענים כי גם מעולם לא הבטיח.

עשרה חודשים אחרי הביקור של ברק בטורקיה, ישראל יצאה למבצע עופרת יצוקה ומאז נתיב התיווך הזה נקטע דה-פקטו. שיא המשבר היה ועודנו, האירוח החם שזוכה לו צמרת חמאס ששוחררה בעסקת שליט ומפעילה כיום את התשתית הצבאית של הארגון בגדה ממקום מושבה באיסטנבול, למורת רוחה של ישראל.

ואחרי כל זה צרך לזכור: טורקיה ניצבת היום באחת מנקודות השפל מבחינתה – כלכלית, מדינית ואזורית. לכן, הנשיא הרצוג יהיה חייב בביקור הקרוב באנקרה לא רק לשמוע אלא גם להשמיע.

עוד 710 מילים
סגירה