הנשיא ארדואן הודיע כי נשיא המדינה יצחק הרצוג יבקר החודש בטורקיה וכי הוא רואה בביקור התפתחות חיובית ושלב חדש ביחסים בין טורקיה לישראל. ישראל חייבת לגלות זהירות רבה בהתקרבות מחדש לטורקיה. זו ההזדמנות לדרוש מארדואן את סגירת משרד הזרוע הצבאית של חמאס בטורקיה, שמכוון פיגועים נגד ישראל.

אחרי שחרור זוג הישראלים מורדי ונטלי אוקנין מהכלא הטורקי, אחרי שנעצרו על לא עוול בכפם בטענה שהם סוכני המוסד הישראלי, היה ברור שהנשיא ארדואן יגבה מישראל את התמורה לשחרורם בעיתוי שמתאים לו.

אחרי שחרור זוג הישראלים מורדי ונטלי אוקנין מהכלא הטורקי, אחרי שנעצרו בטענה שהם סוכני מוסד, היה ברור שארדואן יגבה מישראל את התמורה לשחרורם בעיתוי שמתאים לו

ארדואן הכריז על מדיניות חוץ חדשה והחל לתקן את היחסים האזוריים שלו עם מצרים, עם איחוד האמירויות ועכשיו גם עם ישראל.

יחסי ישראל עם טורקיה בעשור האחרון היו סוערים והתאפיינו במשברים מדיניים. ישראל סיכלה ב-2010 ניסיון טורקי לפרוץ את המצור הימי על רצועת עזה ושלחה את לוחמי שייטת 13 להשתלט על הספינה הטורקית "מרמרה" בלב ים.

ב-2016 סוכם על נרמול היחסים בין שתי המדינות, אך ב-2018 גירשה טורקיה את השגריר הישראלי מאנקרה והחזירה את שגרירה מתל אביב, בעקבות הרג 61 פלסטינים שהתפרעו על גבול הרצועה במחאה על הכרת ממשל טראמפ בירושלים כבירת ישראל.

טורקיה גירשה את השגריר הישראלי-משרד החוץ הטורקי זימן את שגריר ישראל במדינה, איתן נאה, והודיע לו שעליו לעזוב. במשרד החוץ בירושלים סירבו להתייחס. pic.twitter.com/XmbybucskN

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 15, 2018

עכשיו החליט הנשיא ארדואן כי הזמן מתאים מבחינתו לשפר את היחסים עם ישראל ולגבות ממנה את התמורה לשחרור בני הזוג אוקנין. שר החוץ הטורקי התקשר לשר החוץ יאיר לפיד להתעניין בשלומו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, והנשיא ארדואן עצמו הודיע כי הנשיא יצחק הרצוג יבקר בטורקיה במהלך החודש ואף התקשר אליו לנחמו על מות אמו.

הנשיא ארדואן קיבל החלטה אסטרטגית לשפר את היחסים עם ישראל. מבחינתו העיתוי כעת נוח יותר מכיוון שבנימין נתניהו איננו עוד בשלטון, וגם הממשל בארה"ב התחלף ו"עסקת המאה" של טראמפ איננה על הפרק.

ארדואן החליט אסטרטגית לשפר את היחסים עם ישראל. העיתוי כעת נוח לו יותר, כשנתניהו איננו עוד בשלטון, הממשל בארה"ב התחלף ו"עסקת המאה" של טראמפ כבר לא על הפרק

הנשיא ארדואן מתכנן החודש פעילות מדינית ענפה. הוא צפוי לבקר בסעודיה ואיחוד האמירויות ואוקראינה ולהיפגש עם נשיא רוסיה פוטין באנקרה.

ארדואן עושה מאמץ אדיר לסיים את המחלוקות האזוריות שהוא יצר ולנרמל את  היחסים עם מצרים, איחוד האמירויות וישראל.

בראיון לטלוויזיה הטורקית אמר ארדואן כי: "ישראל נקטה כמה צעדים הקשורים לשיתוף פעולה במזרח הים התיכון וטורקיה בתורה מוכנה לנקוט בצעדים הדרושים גם כן". לדבריו הוא רואה בביקור הנשיא הרצוג בטורקיה "שלב חדש והתפתחות חיובית ביחסי ישראל-טורקיה".

גורמים טורקים: לקראת ביקור הנשיא הרצוג בטורקיה, הורה הנשיא ארדואן לעורכי העיתונים בטורקיה להימנע מלכנות את ישראל בכינוי "הכובש הציוני" ולא לפרסם דיווחים בעלי תוכן אנטישמי. pic.twitter.com/EdU5lJtp5f

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) January 31, 2022

ארדואן רוצה להאיץ את נרמול היחסים עם ישראל כדי לקיים דיונים על הפרויקט להעברת גז ישראלי לאירופה דרך טורקיה.

ארדואן הינו נציג בכיר של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, הוא יודע שהיא ותנועת חמאס לא יאהבו, בלשון המעטה, את ההתקרבות מחדש של טורקיה לישראל אך הוא רואה את הישרדותו הפוליטית והשמירה על האינטרסים של טורקיה בראש סדר עדיפויותיו.

הוא כבר גירש בחשאי בחודשים האחרונים מטורקיה מנהיגים של "האחים המוסלמים" שנמלטו ממצרים לאחר עליית א-סיסי לשלטון ועצר את ההסתה נגד הנשיא המצרי בתחנות הטלוויזיה שלהם בטורקיה כדי לנסות ולהתפייס עם מצרים. ואכן, "האחים המוסלמים" וגם חמאס שומרים על שתיקה ואינם משמיעים שום מילה של ביקורת מצידם על טורקיה, על ניסיונותיה להתקרב למצרים ועכשיו גם לישראל.

ארדואן רוצה לשרוד בשלטון, המצב הכלכלי של טורקיה התדרדר, הלירה הטורקית איבדה יותר מ-40 אחוזים בתוך פחות משנה, האינפלציה עלתה ליותר מ-30 אחוזים, ארדואן איבד מכוחו הפוליטי ברחוב הטורקי.

ארדואן נציג בכיר של "האחים המוסלמים" העולמית, ויודע שהיא וחמאס לא יאהבו את ההתקרבות מחדש של טורקיה לישראל, אך הוא מעדיף את הישרדותו הפוליטית ואת השמירה על האינטרסים של טורקיה

מבחינת ישראל זהו הזמן הנכון ללחוץ שוב על הנשיא ארדואן לסגור את שלוחת הזרוע הצבאית של חמאס הפועלת מאיסטנבול.

שלוחת חמאס באיסטנבול

לזרוע הצבאית של חמאס יש משרד גדול באיסטנבול, המאויש בין היתר על ידי מגורשי "עסקת שליט", שגורשו מהשטחים לחו"ל כחלק מהעסקה ב-2011. חלק מהפעילות שלהם עוסק בהכוונת פיגועים בשטחי הגדה וניסיונות לגייס לשורות חמאס, חזבאללה ואיראן סטודנטים מקרב ערביי ישראל הלומדים או מבקרים בטורקיה.

עיתון "טיימס" הלונדוני דיווח לפני כשנה וחצי, מפי גורמי מודיעין בינלאומיים, כי באיסטנבול פועלת גם יחידה חשאית של חמאס בנפרד מהמשרד של חמאס, היא כפופה לזרוע הצבאית של חמאס ומדווחת ישירות לבכיר חמאס סמאח סראג' שמקבל הנחיות מיחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה.

על פי מקורות המודיעין של העיתון, היחידה החשאית התבקשה גם לרכוש חומרים דו שימושיים שישראל אוסרת על הכנסתם לרצועה מחשש שהם ישמשו לפיתוח אמצעי לחימה על ידי יחידת הפיתוח והטכנולוגיה של חמאס.

כמו כן, היחידה החשאית עוסקת בריגול נגדי נגד אירגוני טרור אחרים החשודים בחוסר נאמנות לחמאס.

הסבירות שטורקיה תנתק את קשריה עם חמאס, שמסבכת אותה מדי פעם עם הקהיליה הבינלאומית, איננה גבוהה. טורקיה, באמצעות נשיאה ארדואן, מובילה את ציר "האחים המוסלמים" במזה"ת שהיא תנועת האם של חמאס.

לפני כשנה וחצי סיבכה חמאס את טורקיה בפרשת הלבנת והברחת כספים לזרוע הצבאית ברצועת עזה באמצעות 2 משרדי חלפנות כספים גדולים באיסטנבול.

הסבירות שטורקיה תנתק את קשריה עם חמאס, שמסבכת אותה מדי פעם עם הקהיליה הבינלאומית, אינה גבוהה. טורקיה, באמצעות ארדואן, מובילה את ציר "האחים המוסלמים" במזה"ת, שהיא תנועת האם של חמאס

כתוצאה מכך הרשיע בית דין בסעודיה כ-60 פעילים של חמאס שהיו חברים ברשת הזו של הלבנת והברחת הכספים. הם נעצרו בהוראתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, לאחר שישראל וארה"ב העבירו למודיעין הסעודי מידע מדוייק על פעילותם בסעודיה ובטורקיה, הם נדונו לעונשי מאסר של עד 15 שנים.

מי שאחראי על משרד חמאס בטורקיה הינו צאלח אלעארורי, מספר 2 בארגון, המשמש כראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה ואיש הקשר לחזבאללה ואיראן. אולם נראה, על פי גורמים ברצועה, כי השלוחה החשאית באיסטנבול הינה פרוייקט אישי של יחיאס סינוואר והוא השתמש בה בעיקר למטרות של הזרוע הצבאית ברצועת עזה.

ישראל נכשלה עד כה במאמציה אצל שלטונות טורקיה להביא לסגירת שלוחת הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול, היא מנסה להביא לסגירת המשרד באיסטנבול כבר כמעט כ-10 שנים. על פי גורמים בחמאס, הארגון מפעיל באיסטנבול חדר האזנה משוכלל לאמצעי תקשורת וקשר בישראל ומספק את המודיעין לחזבאללה ולאיראן.

את המשרד הזה מפעיל עבד אלחכים חנאני, נאמנו של בכיר חמאס צאלח אלעארורי, שבעצמו נאלץ לעזוב את טורקיה בעקבות לחץ אמריקאי-ישראלי. כיום הוא ממוקם בשכונת א-דאחיה בביירות ומשם הוא מפעיל את המשרד באיסטנבול.

גורמי ביטחון בישראל אומרים כי קיימות ראיות לכך  ששלוחת חמאס בטורקיה היא שגייסה וגם ציידה בנשק את השיח' פאדי אבו שחידם ממחנה הפליטים שועפט שרצח בעיר העתיקה בירושלים את האזרח הישראלי אליהו קיי בחודש נובמבר שעבר.

כוחות גדולים פועלים לאיטום ביתו של המחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד https://t.co/XNxVa1y2dF

— כיפה (@KipaNews) February 1, 2022

לשכת נשיא המדינה לא הכחישה ולא אישרה את דבריו של ארדואן על הביקור הצפוי של יצחק הרצוג בטורקיה. נראה כי הנשיא ארדואן מפעיל לחץ תקשורתי כדי שהביקור אכן ייצא לפועל עוד החודש. צריך מאוד להזהר מלתת לארדואן מתנות חינם ובמיוחד לא לפתוח עבורו את הדלת לבית הלבן, מדובר בנשיא הפכפכך שיכול להתהפך על ישראל בכל רגע ולהחליף את עורו כמו זיקית, ראינו זאת כבר בעבר.

צריך לקחת בחשבון גם כי התקרבות מחדש של ישראל לטורקיה תשפיע על היחסים האסטרטגיים של ישראל עם קפריסין, יוון ומצרים.

צריך להזהר ממתנות חינם לארדואן ובמיוחד לא לפתוח עבורו דלת לבית הלבן. מדובר בנשיא הפכפך. וצריך לקחת בחשבון גם כי התקרבות ישראל מחדש לטורקיה תשפיע על יחסיה האסטרטגיים עם קפריסין, יוון ומצרים

ישראל חייבת להגביר את הלחץ המדיני על טורקיה לסגור את משרד חמאס באיסטנבול המשמש להכוונת פעילות טרור בשטחי הגדה לפני שזה יקרה אין מה למהר בהידוק היחסים עמה.

המשרד הזה מפר את החוק הטורקי ואת החוקים הבינלאומיים. העובדה שהנשיא ארדואן מאפשר  לו להמשיך לפעול, למרות דרישות ישראל לסגור אותו ולמרות שישראל הציגה למודיעין הטורקי חומר מפליל על פעילותו, הופכת את טורקיה למדינה הנותנת חסות לארגוני טרור.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודים של אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה. לכאורה. צריך לומר שוב שכל הערכים הללו הם לכאורה.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודי אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה

מדוע?

מפני שהנפת דגלי ישראל בירושלים היא לא הבעיה. הבעיה היא בשם מה מונף הדגל.

מצעד הדגלים הפך למעשה למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה.
מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא רק יהודי והם בזים לפולחן המוסלמי.

כותב שורות אלה השתתף בשנים אחרות ביום ירושלים, כאשר ההתיישבות העובדת הייתה עולה לירושלים עם כלים חקלאיים ותוצרת חקלאית. כאנשי מילואים עזרנו והתנדבנו לארגון יום ירושלים והוא עבר בדרך כלל כחג שמח, בהסכמה לאומית רחבה, ללא הפרעות מצד הפלסטינים וללא הפגנות לאומניות גזעניות.

אולם עם השנים, ישראלים חילונים ממגזרים שונים הדירו עצמם מירושלים ביום חגה. הנוער הדתי הלאומי והלאומני השתלט על יום ירושלים, עם מצעד גס מלווה בקריאות שנאה והסתה, וגרם לעימות צפוי מול האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים.

מצעד הדגלים הפך למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים, שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה. מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא יהודי בלבד

הדגל הוא לא הבעיה. דגל ישראל מכובד גם במדינות ערביות כאשר נערכים שם הסכמים או מתארחים נציגי המדינה.

גם מפגשים עם נציגי הפלסטינים מלווים בהצבת דגלי ישראל ברקע המפגש.
דגל ישראל הוא לא הגורם למהומות ולא לטילים שעלולים להיירות מעזה.
הבעיה היא דברי השטנה המופקרים שסביבם חוגגים בני נוער מוסתים ושפת השנאה המזמינה מלחמה.

הנושא כבר הגיע לביהמ"ש העליון בשנת 2015 כאשר השופטים נדרשו לדון בקריאות "מוות לערבים" שנישאו במצעד הדגלים, לצד קריאות הסתה מוכרות אחרות: "איטבח אל ערב" ו"יבנה המקדש וישרף המסגד".

לקראת המצעד בשנת 2015 עתרו עמותת "עיר-עמים" ופורום "תג מאיר" לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את מעבר הצעדה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט אליקים רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה:

"מי שאומר 'מוות לערבים' אנו בדעה שהוא צריך לקבל עונש וגם המשטרה צריכה להיות בדעה זו. זה לא חופש הביטוי אלא חופש ההסתה".

אמר והתיר את המצעד.

ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה נגד המצעד, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה. אמר והתיר את המצעד

מבין אלפי החוגגים המוסתים המשטרה הייתה עוצרת בודדים. על כתבי אישום שהסתיימו בהרשעה לא שמענו מעולם.

בג"ץ אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך הרובע המוסלמי http://t.co/1mKlAqEMau pic.twitter.com/M22hrJdmZb

— Haaretz הארץ (@Haaretz) May 11, 2015

בשנה שעברה רה"מ לשעבר בנימין נתניהו עצמו דרש מאיתמר בן גביר לא להגיע לשער שכם בשל איום הטילים, ומפכ"ל המשטרה ושב"כ התריעו על הצפוי. האירועים התדרדרו לירי רקטות על ירושלים, דחיית המצעד ומהומות בערים המעורבות.

הבעיה היא לא הדגל. הדגל המסמל את מדינת ישראל לא עשה שום דבר לאיש.

אבל מי שמנצל את זהותו היהודית במדינת ישראל כדי לתקוע את מוט הדגל בעיני שכניו, קורא מוות לערבים ומסית לשריפת מסגד החשוב לעולם המוסלמי – הוא האשם ואותו יש לעצור ולמנוע ממנו את הנפת הדגלים במחול החרבות הלאומני שאותו חוגגים דוקא ביום ירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. מהחוק החדש ייהנו מי שעומדים בתנאי הסף ומתאימים מבחינה אישית ללימודים אקדמיים, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות שלוש שנים מחייהם ללמידה עיונית.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. ייהנו רק מי שעומדים בתנאי הסף, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות 3 שנים מחייהם ללמידה עיונית

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין את האמצעים הנדרשים לסייע להם. אלה שכישוריהם והעדפותיהם אינם בתחום העיוני ומחפשים למידה יותר מעשית ותכליתית.

כרגיל, קבוצה זו נשארת מאחור. מדינת ישראל כבר משקיעה משאבים עצומים בסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. כשישה מיליארד שקלים מתוקצבים מדי שנה רק להוראה במוסדות הללו, ועוד מיליארדים נוספים מוקצים למחקר – וטוב שכך!

תקצוב האקדמיה מניב בסופו של דבר תשואה משמעותית לחברה הישראלית, הן במישור הכלכלי והן בהיבטים אחרים. ככל שניתן להסיר חסמים בפני הגישה למוסדות אלה ולפתוח אותם לאוכלוסיות נוספות, כפי שעושה תוכנית "ממדים ללימודים", מדובר במאמץ מבורך וראוי.

אלא שהפעילות החשובה הזו רק מדגישה את העוול המשווע והנזק הכבד של הזנחת החצי השני של האוכלוסייה, שחופף במידה רבה ל"ישראל השנייה": בקרב מי  שאינם הולכים כיום לאקדמיה, וגם לא ילכו למרות המימון הגבוה שמציעה תוכנית "ממדים ללימודים", יש  הרבה יותר צעירים ממשפחות עם הכנסה והשכלה נמוכה.

במילים אחרות, אלה הצעירים שבהם נדרשת ההשקעה הממשלתית הגדולה ביותר. הפוטנציאל שלהם לא נמוך יותר מזה של בעלי תארים אקדמיים, הם פשוט קיבלו ומקבלים פחות הזדמנויות.

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין אמצעים לסייע להם

ישראל צריכה אותם, עם כישורים וידע מקצועי ברמה גבוהה, כדי לקיים כלכלה מודרנית ומפותחת. המשק משווע לעובדים עם מיומנויות שאינן נרכשות באקדמיה, ולא רק בהייטק – אלא גם בענפי התעשייה, הרכב, השירותים, המלונאות ועוד. בה בעת, מאות אלפי ישראלים תקועים בעבודות בשכר נמוך וללא אופק להתפתחות או התקדמות מקצועית.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית ממה שניתן ללומדים במוסדות אקדמיים.

כתוצאה מכך, היקף הלומדים ואיכות המענה שהם מקבלים נמוכים מאוד גם הם. זאת אף שמחקרים מראים שהתשואה של לימודים מקצועיים ברמה נאותה, יחסית לעלותם, אינה נופלת מהתועלת של לימודים אקדמיים.

ההזנחה באה לידי ביטוי לא רק בתקציבים, אלא גם במעמד ובתשומת הלב הציבורית להם זוכים ההכשרות ולימודי ההנדסאות. במידה רבה, המדינה כבר מספר עשורים מתייחסת למסלולים אלה כ"חצר אחורית" של עולמות ההשכלה והתעסוקה, ואינה מתייחסת אליהם כאל סוגיה לאומית אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

בין השאר, הדבר בא לידי ביטוי בדרך שבה הטיפול בנושא מפוצל בין מגוון רחב של משרדים, גופים ותוכניות ממשלתיות, שחלוקת האחריות ביניהם עמומה ומשתנה לעתים תכופות. אין שום מקבילה למועצה להשכלה גבוהה, או לתהליכי התכנון הרחבים וארוכי הטווח שאותם היא מובילה.

בכך, ישראל בולטת כחריגה ומבודדת בין המדינות המפותחות, שכולן מייחסות ללימודים מקצועיים עדיפות גבוהה, ומשקיעות בהם הרבה יותר משאבים.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית מהניתן ללומדים במוסדות אקדמיים

תוכנית "ממדים ללימודים" מהווה קומה נוספת על גבי המערך הנרחב והמסועף של הלימודים האקדמיים בישראל. בתחום הלימודים המקצועיים, עוד לא התחלנו לחפור את היסודות.

רועי מאור הוא מנהל פיתוח מדיניות ומחקר בעמותה "121 – מנוע לשינוי חברתי". קודם לכן שימש למעלה מעשור בתפקידי מנכ"ל, סמנכ"ל חבר ועד ויועץ של ארגונים בתחומי זכויות אדם, תקשורת, אזרחות משותפת וחינוך, וליווה את הקמתם של מספר ארגונים לשינוי חברתי. בעל תואר שני בהיסטוריה.